סיכום חצי שנתי: מניות הנדל"ן בראש, מניות התקשורת בתחתית
המניות הטובות מתחילת השנה, במדד ת"א 125 - קבוצת אשטרום, ישראל קנדה
, מגה אור ושיכון ובינוי עם תשואה של כ-70%; המניה הטובה בבורסה (בכל הרשימות) - אלקטריאון - 380%; מנגד - מניות התקשורת איבדו עשרות אחוזים
מניות הנדל"ן בראש ומניות התקשורת בתחתית, כך נראית התמונה מתחילת השנה ברשימת החברות במדד ת"א 125.
מניית אשטרום קבוצה -0.2% מניית שיכון ובינוי -0.91% , מניית ישראל קנדה 0.98% , מניית מגה אור 1.63% עם תשואה של כ-70%.
חמישית בטבלה - וואן טכנולוגיות שלאחרונה מימשו בעלי השליטה בה מניות ב-30 מיליון שקל (הרחבה כאן)
חברת אשטרום זינקה בזכות דוחות טובים שעלו על תחזיות האנליסטים וכן במקביל לזכייה במספר פרויקטים משמעותיים (לרבות באזור העסקים החדש של בני ברק). למעשה, אשטרום הפכה לחביבת המשקיעים בשנים האחרונות כשהתשואה בה בשלוש השנים האחרונות מסתכמת ב-270%.
שיכון ובינוי - התאוששות אחרי הנפילה
מניית שיכון ובינוי עלתה במחצית הראשונה אחרי נפילה בשנת 2018 על רקע החקירה והחחשדות למהלכים לא תקינים באפריקה.
שיכון ובינוי תחת בעל השליטה החדש - נתי סיידוף (שרכש את מניות שרי אריסון), נראית לשוק ההון ממוקדת יותר, עם נכסים חזקים (לאחרונה מימשה את האחזקה באיי.די.או, רגע לפני הנפילה), ועם הנהלה טובה - אייל לפידות מונה לאחרונה למנכ"ל.
- מניות התשתיות - האם זה הזמן לקנות?
- המלחמה ריסקה את הרווח של אשטרום; ההכנסות ירדו ב-11%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מגה אור בתקופה מצויינת. החברה מימשה נכס במודיעין ב-470 מיליון שקל ורווח של 150 מיליון שקל. היא מורווחת על הנייר מהשקעתה באפריקה נכסים סכום של 70 מיליון שקל, והתוצאות שלה הולכות ומשתפרות. מאז ההנפקה הראשונה לפני 17 שנה, מניית החברה זינקה פי 15 (הרחבה כאן)
ישראל קנדה - שווי של 1 מיליארד שקל
חברת ישראל קנדה של ברק רוזן ואסף טוכמאייר רשמה בשנים האחרונות קפיצת מדרגה משמעותית, במקביל לפרוייקט ייזום גדולים בעיקר בתל אביב, לצד החזקה של נכסים בחו"ל (לרבות ברוסיה). החברה העמיקה בשנים האחרונות את השת"פ עם אלקטרה, והדוחות האחרונים מבטאים פוטנציאל השבחה עתידי.
מניית אלקטריאון מובילה מבין כל הרשימות בבורסה עם תשואה של 380% מתחילת השנה. החברה מפתחת טכנולוגית הסעת רכבים בעזרת אנרגיה שנצברת בכבישים עצמם, כאשר בשלב זה מדובר בסטארט-אפ לכל דבר ועניין.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
חברות התקשורת בשפל
מן העבר השני, מניות התקשורת מובילות את התשואות השליליות מתחילת השנה, כאשר בי קומיוניקיישנס 0% רשמה את הירידה החדה ביותר - כ-72% ואחריה ברשימה זוהי סלקום -0.71% שרשמה ירידה של כ-53% מתחילת השנה.
מניית טבע 1.27% , שעברה שנה מטלטלת נמצאת במקום השלישי עם ירידה של 43%, מניית איידיאיי ביטוח 1.27% רביעית עם ירידה של כ-26% מתחילת השנה ומניית בזק 1.45% חמישית עם ירידה בשיעור דומה.
נראה כי נטיית המשקיעים לעבר מניות הנדל"ן מוכיחה את עצמה לאורך זמן, כאשר גם במבט רב-שנתי, מניות הנדל"ן הן אלו שרשמו את התשואות הגבוהות ביותר. אשטרום קבוצה, רושמת זינוק מרשים של כ-269% בראיה תלת-שנתית, ומגה אור רשמה זינוק של כ-173% בשלוש השנים האחרונות.
- 1.יש באר זהב בים ושמו רציו והוא דןרך במקום מוזר מאוד!!!!! (ל"ת)משה ראשל"צ 01/07/2019 07:49הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
