איתן גרסטנפלד
צילום: משה בנימין

מניות התשתיות - האם זה הזמן לקנות?

היתרונות והחסרונות במניות התשתיות, האם המדינה תפצה את החברות על העלייה בתשומות ואיך יראה הרבעון השני בתחום?
איתן גרסטנפלד | (7)

מניות התשתיות הגדולות לרבות שפיר הנדסה, אשטרום קבוצה, אלקטרה ודניה סיבוס סבלו מירידות משמעותיות מתחילת השנה, אך בהמשך להערכה שסיפקנו לפני מספר שבועות שהמגמה בעסקי החברות השתנתה לטובה המניות עלו בשבועיים האחרונים כשהרוח הגבית היא הסיכויים הגוברים לעסקה עם החמאס.

בימים האחרונים חלה התקדמות ממשלתית באישורי פרויקטי תשתיות גדולים - כביש 6 ופרויקט המטרו. אם היה חשש מסוים שהממשלה תעדיף לחכות עם פרויקטים גדולים לאור הגירעון הכלכלי בתקציב, הרי שעל פניו החשש הוסר. המדינה ממשיכה להשקיע בפרויקטי תשתיות. רואים את זה גם בשטח - אין פרויקטים שנעצרו או נדחו, הכל עובד כרגיל.

  מירי רגב, משרד התחבורה מספק עבודה רבה לחברות התשתיות (שאול לנדנר)

כנסו לעמדי החברות למידע מלא:

שפיר הנדסה 1.53%

אשטרום קבוצה 0.9%

אלקטרה 1.18%

דניה סיבוס -2.79%

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כל החברות האלו לא פועלות באופן טהור בתשתיות בשוק המקומי, הן גם בונות, גם יזמיות, גם פועלות בחו"ל, אבל אצל ארבעתן תחום התשתיות כמובן מהותי מאוד לפעילות. גם שיכון ובינוי -0.16% בתחום אך נראה שאצלה הערבוב עם פעילויות נוספות אפילו רחב יותר.

 

המדינה מקדמת פרוייקטי תשתיות

למרות החשש שהוסר, התחום עדיין מתמודד עם איומים נוספים לרבות קושי בגיוס עובדים. המחסור בעובדים בתחום הבנייה והתשתיות מאז תחילת המלחמה הוא גדול, אלא שמבדיקה אצל החברות הגדולות נראה שהם עובדים בהיקף קרוב למצב הרגיל בחודש האחרון. היה מחסור בהיקף העובדים, אבל הוא לא בא לידי ביטוי משמעותי בחברות הגדולות, הוא היה בעיקר בחברות הקטנות והבינוניות. בפרויקטי התשתיות הגדולים העבודה ירדה, אבל בחודש-חודש וחצי האחרונים היא חזרה להיקף קרוב לעבר.

החברות הגדולות הצליחו להימנע מירידה גדולה בכוח אדם - מסתבר שיש בארץ כ-20-25 אלף שב"חים פלסטינאים שעובדים בתחומי הבנייה והתשתיות, כשלצד העובדים הזרים הנוספים שהגיעו מספקים היקף עבודה סביר.

אלא שאצל הגופים הקטנים והבינוניים המצב מאוד קשה. שם אין עובדים ושם התזרים שלילי, יש הפסדים שוטפים והמצב הפיננסי מאתגר. בפועל, הבנקים מחזיקים את החברות האלו דרך דחיות של תשלומי ריבית וחוב.

סיכום ביניים - חזרה לכמעט עסקים כרגיל בחברות הגדולות

הנקודות המעודדות כאמור הן המשך השקעה בפרויקטי תשתיות גדולים, לצד התגברות על המחסור בפועלים, אבל חברות התשתיות הגדולות סובלות מריבית גבוהה והוצאות מימון גדולות וחמור יותר - מעלייה משמעותית בעלויות השוטפות (תשומות שוטפות בעיקר שכר עבודה) וכשזה פוגש מלכתחילה רווחיות מאוד נמוכה יש בעיה בשורה התחתונה.

הרווחיות בתחום התשתיות בארץ היא אחוזים בודדים. התחום הזה מגלגל פרויקטי ענק ולכן בשורה התחתונה יש רווח אבסולוטי משמעותי, אבל הרגישות למחיר ולעלויות היא מאוד גבוהה וכל פיפס של שינוי מביא לשינוי דרמטי ברווח. 

דמיינו את המצב הבא - פרויקט של 2 מיליארד שקלים ברווחיות של 3% ודמיינו שהתשומות עלו ב-5%. במצב כזה הפרוייקט הפך להפסדי, אבל ברוב הגדול של המקרים, העסקה צמודה למדד מחירי תשומות בתשתיות, וכאן אומרים בענף יש בעיה גדולה. המדד לא משקף את המצב בפועל. בעוד שהיתה התייקרות של 5%-6% בעלויות, המדד עלה ב-2%-3%. הסיבה היא בעיקר התייחסות לעלויות השכר של הפועלים הזרים שזינק כשההלמ"ס האחראית על המדד לא מגלמת אותו באופן הנכון במדד הכולל (לא נכללות ההוצאות והתשלומים מסביב לשכר של העובד). זה מצב מסוכן, כי זה מחסל את הרווח לחלוטין.

הנושא הזה ידוע וקבלני התשתיות אמורים לקבל פיצוי מסוים, אבל עד שזה לא נסגר, זה לא נסגר. במצב הנוכחי החברות האלו מגלגלות כסף גדול, אבל לא מרוויחות. עם זאת, חשוב לציין שלכל הגדולות יש פעילויות גדולות נוספות. ההתייחסות כאן היא לפרויקטי תשתיות בארץ.

הגורמים שדיברנו איתם, מסבירים שלכולם ברור שהמדינה תצטרך לעדכן את המחירים של הפרויקטים ולפצות על ההתייקרות הזו, אם זה יקרה אז לא תהיה פגיעה ברווחיות, אלא שזה יכול לקחת זמן ובינתיים החצי שנה הראשונה סבלה מירידה בפעילות ובהתאמה ירידה ברווחיות. הדוחות ברבעון השני ימשיכו להיות חלשים, בהמשך לדוחות רבעון ראשון חלשים, אבל ביוני כאמור חלה התאוששות וזה נמשך ואמור להתבטא ברבעון שלישי משופר. 

סיכום ביניים - ירידה בהיקף הפעילות בחצי שנה הראשונה, עלייה בעלויות ושחיקה ברווחיות

מכלול הסיכונים והסיכויים הביא את המניות בתחום לירידה חדה, אך בחודש האחרון יש כאמור התאוששות מסוימת. הירידות עלולות להימשך כשהשק יבין שהרבעון השני חלש מאוד, אבל מה שחשוב זה ההמשך ושם נראה שהכיוון חיובי - סוג של חזרה לשגרה, אם כי עדיין יש סימני שאלה גדולים.

נתוני החברות בתחום

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לא לקנות כלום השווקים גמורים רק נכסי נדלן (ל"ת)
    צחי 17/07/2024 18:44
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הגדלתי שורטים ופוטים היום רווח 27000 (ל"ת)
    סמדר 17/07/2024 18:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הגדלתי שורטים ופוטים היום רווח 27000 (ל"ת)
    סמדר 17/07/2024 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ישחילו לכם כמו את טבע בזק אל על ועוד בו מן (ל"ת)
    חיים הכט 17/07/2024 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רק פוטים מפולת בדרך אלינו והתחילה (ל"ת)
    חיים הכט 17/07/2024 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מפולת 2008-9 בדרך לכאן כבר התחילה. (ל"ת)
    רובין 17/07/2024 18:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בני 17/07/2024 14:54
    הגב לתגובה זו
    חייבים לפצות את כל קבלני התשתיות
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: