אורמת
צילום: יחצ

אורמת טכנולוגיות: ירידה של 15% בהכנסות ברבעון השלישי - המניה חוטפת

יצחק אנג'ל, מנכ"ל אורמת טכנולוגיות: ""אנו מרגישים בטוחים בתחזיות שלנו לשנה כולה ומצמצמים את טווח התחזית ומעלים במעט את הציפיות."
נועם בראל | (2)

אורמת טכנולוגיות פרסמה את דו"ח תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי לשנת 2017, ובו היא מדווחת על הכנסות של כ-157 מיליון דולר - ירידה של כ-15% מההכנסות ברבעון המקביל בשנה שעברה. מניית החברה הגיבה בצניחה של 4.7% ומרכזת את המחזור ה-5 בגובהו בשוק.

עוד עולה מהדו"ח כי הכנסות מגזר החשמל הסתכמו ב-112.3 מיליון דולר, גידול של 2.3% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2016, וזאת בעיקר הודות לתפוקה גבוהה יותר בתחנות הכח אותן מפעילה החברה בהוואי, גואדלופ ותרומה והונדורס, יחד עם הכנסות מפעילות בתחומי ניהול הביקוש לאנרגיה ואגירת אנרגיה.

הכנסות מגזר המוצרים הסתכמו ב- 44.9 מיליון דולר, ירידה של 40% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, שעור הרווח הגולמי עמד על כ-37.7% מסך ההכנסות בהשוואה ל-40.3% ברבעון המקביל אשתקד עקב ירידה ברווחיות ובהכנסות מגזר המוצרים.

הרווח הנקי המתואם המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-21.1 מיליון דולר, 0.42 דולר למניה בדילול מלא, בהשוואה ל-28.1 מיליון דולר, 0.56 דולר למניה בדילול מלא, ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA המתואם הסתכם ל-76.4 מיליון דולר, קיטון של 10.5% לעומת 85.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

יצחק אנג'ל, מנכ"ל אורמת: "היה זה רבעון אסטרטגי חשוב במגזר החשמל במהלכו הגדלנו את ההכנסות ואת הרווחיות הגולמית, בעיקר הודות לביצועים הטובים של תחנת Bouillante בגואדלופ ותחנת פונה שבהוואי. ההכנסות והרווחיות הגולמית של מגזר החשמל ממשיכות ליהנות מהמאמצים המתמשכים לשיפור היעילות ואנו צופים שיפורים נוספים ב- 2018 ואחריה. .הכנסות מגזר המוצרים לשנת 2017 צפויות להיות חזקות. כפי שציינו בעבר, תנודות רבעוניות במגזר המוצרים מתרחשות על בסיס הסטטוס והתזמון של קבלת ההזמנות, אספקת חומרי הגלם וההשלמה של ייצור ההזמנות. לתנודות שכאלו עשויות להיות השפעה רבה על ההכנסות והרווחיות בין הרבעונים, שעשויות להיות נמוכות יותר כפי שקרה ברבעון. אנו מרגישים בטוחים בתחזיות שלנו לשנה כולה ומצמצמים את טווח התחזית ומעלים במעט את הציפיות מסך ההכנסות וה-EBITDA המתואם הודות לבהירות רבה יותר בתוצאות ברבעון הרביעי."

אורמת טכנו -0.52%  עוסקת בפיתוח וייצור טורבינות כח להספקת אנרגיה חשמלית, ובפיתוח פרוייקטים בתחום אנרגיה חילופית ברחבי העולם. ביולי 2017 הושלמה עסקה לפיה הועברה השליטה באורמת טכנולוגיות, כאשר החברה היפנית ORIX רכשה את אחזקותיהם של קרן פימי ומשפחת ברוניצקי (סה"כ כ-22%). נציין כי אורמת טכנולוגיות הינה חברה זרה, שהתאגדה בארה"ב. מניותיה נסחרות בבורסת NYSE ובבורסת ת"א.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עובד בחברה מתחרה 08/11/2017 14:34
    הגב לתגובה זו
    כמי שמעורה מספיק בתחום הטורבינות והאנרגיה החלופית, מדובר בחברה שעשויה לצמוח בשיעור תל ספרתי במהלך השנתיים הקרובות. לא ממליץ רק חולק את דעתי
  • 1.
    אסי 08/11/2017 10:19
    הגב לתגובה זו
    מבחינתי הזדמנות כניסה. טרם באו לידי ביטוי הפרוייקטים במזרח הרחוק , וכן מעורבותה של אוריקס בחברה.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 3.37%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.