"הגיעו אלינו מאות תלונות מאנשים פרטיים ורגולטורים בעולם על הונאות שמבוצעות על ידי חברות שיושבות בישראל ועוסקות בתחום האופציות הבינאריות, יותר מאשר בכל מכשיר אחר. גם אם נניח שכולם צדיקים - מדובר במכשיר הימורים שמקומו לא בשוק ההון. אין דבר שמעודד אנטישמיות כמו האופציות הבינאריות. לכן יש חשיבות גדולה מאוד לטפל בבעיה", כך אמר היום פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע במסגרת הדיון הראשון שערכה ועדת הרפורמות של הכנסת בהצעת חוק לתיקון חוק ניירות ערך, שתאסור על חברות בישראל להציע שירותי מסחר באופציות בינאריות ללקוחות ששוהים בחו"ל.

הצעת החוק תעניק סמכויות אכיפה לרשות ניירות ערך בנוגע לפעילותן של זירות הסוחר המנוהלות בישראל אך פונות ללקוחות בחו"ל ותקבע כי הצעת מכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או סוג אחר שיקבע שר האוצר, תהווה עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. בדיון לקחו חלק ראש הרשות לניירות ערך פרופ' שמואל האוזר, נציגי אזרחים מהעולם שנפגעו מחברות בישראל העוסקות במסחר באופציות בינאריות, נציגי החברות, עובדים לשעבר ועוד.

יו"ר הוועדה ח"כ רחל עזריה אמרה: "אנחנו שומעים לא מעט על מקרים הנוגעים לתחום האופציות הבינאריות שגורמים לנו לנוע באי נוחות בכיסא. אין ספק שלתחום הזה והאופן שבו הוא מתנהל ישנה השפעה משמעותית על כלכלת ישראל ונזק תדמיתי למדינה. יתרה מכך, פעילות זו מהווה פגיעה בשוק ההון ואף פוגעת באפיקי ההשקעות בישראל. הנזק התדמיתי של ישראל נגרם בין היתר בשל העובדה שבישראל אסרו על אופציות בינאריות עבור תושבי ישראל, אך לא אסרו עבור חברות ישראליות אל מול לקוחות בחו"ל. נדרשת כאן חקיקה ויצירת פתרון בהקדם".

עו"ד דבבורה אביטבול המייצגת אנשים שנפגעו מחברות בישראל הסוחרות באופציות בינאריות, תרגמה למשתתפי הדיון את דבריו של לקוח צרפתי שהיא מייצגת, שדיבר בשיחת וידאו: "זה מתחיל בסכומים קטנים וברגע שרואים בונוסים מתחילים לשכנע את הלקוח להשקיע יותר. בכל פעם הדרישות היו יותר גבוהות, תשקיע יותר כדי להרוויח יותר. הוא הפסיק לעבוד כדי להשקיע את כל זמנו, יום ולילה בפלטפורמה. מנהל החברה אף הגיע לביתו ופיתח עמו יחסי חברות. הוא השקיע 74,000 יורו שהגיעו עם כל הבונוסים למעל 200 אלף אירו, אבל כשביקש למשוך סכום צנוע של כ-2,900 אירו החברה סירבה וניתקה עמו קשר". עוד הוסיפה עו"ד אביטבול: "במקרים רבים החברות מגיעות עם הלקוחות למעין 'פשרה' במסגרתה הן מחזירות לו רק חלק מהכסף ומאפשרות לו לפרוש ובתמורה לכך הלקוח מתחייב שלא לנקוט בהליכים כנגד החברה. במקרים כאלה חוקרי משטרה אומרים לנו שאין מה לעשות. אני רוצה שיהיה כתוב בחוק שלא ניתן להגיע לשום פשרות עם החברות הללו".

• גלובל אפ ובעל מניות בה יפצו בריטית ב-1.2 מיליון דולר
• עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עו"ד ורוניקה בירמן, העוסקת בתחום האופציות הבינאריות סיפרה על מקרה נוסף: "לקוחה שלי ביקשה למשוך כסף מהחשבון שלה שעמד על 750 אלף דולר. הנציג משך את הזמן מספר שבועות ואז אמר לה שאישר את המשיכה אבל טס בדיוק היום לחו"ל ויטפל במשיכה כשיחזור. לאחר  שבוע פנה אליה נציג אחר ואמר שאותו נציג שעמו היא עמדה בקשר הלך לעולמו. כששאלה בנוגע לגורל כספה נאמר לה ששנייה לפני שטס, הנציג שלה הימר על הכסף והפסיד את הכל. הצעת הפתרון של החברה עבורה הייתה להשקיע עוד כסף כדי להרוויח בחזרה את כל מה שהפסידה". יוסי הרצוג, בעלים של חברת Yukom תקשורת אמר בתגובה לדבריה  "מדובר במקרה שארע אצלנו וחשוב לציין שהלקוחה קיבלה את כספה ואף שלחה מכתבי תודה. העובדים שהיו מעורבים במקרה פוטרו ואף שקלתי להגיש נגדם תלונה במשטרה".

עובד לשעבר בחברת אופציות בינאריות סיפר "עבדתי בתעשייה הזו כשנתיים. הגעתי כי חבר אמר לי שהוא עובד כמנהל תיק השקעות וזה נשמע לי מעניין. לא היה לי ניסיון בתחום. מהרגע שהגעתי התקשרתי ללקוחות ושכנעתי אותם להשקיע. יכולתי להגיד להם כל דבר שרציתי, להבטיח ולומר הכל, לשקר בלי בעיה וכך גם כל מי שעבד איתי, רובם צעירים בגילי. רוב החברות בישראל מרוויחות על ידי כך שהן לוקחות אחזים מכספי ההשקעה ולא משנה להן מה קורה לכסף אחר כך. לכן כולם יפסידו בסוף".  צעיר נוסף שעבד במשך תקופה קצרה באחת החברות סיפר "מיד אחרי השחרור קיבלתי הצעה מפתה לעסוק בתחום איסוף וניתוח איומי סייבר. בפועל היה מדובר באיסוף נתונים על אנשים, בעיקר מרשתות חברתיות, שמטרתו לספק 'לידים', מספרי טלפון או אי מייל שהחברה אוספת כדי לשכנע לקוחות להצטרף. קיבלתי גם הצעות לבניית פלטפורמות שביקשו בין היתר להציג שווי שגוי של מניות. הכסף שהם מציעים הוא כל כך מפתה שקשה מאוד להגיד לא. שכר של מתכנת בתחום האופציות הבינאריות מגיע לעד 40 אלף שקל בחודש וזה המון עבור חייל משוחרר. עבור בניית פלטפורמה מציעים בין 500 אלף למיליון שקל".

בהתייחס להצעת החוק אמר יוסי הרצוג, בעלים של חברת Yukom תקשורת: "אופציה בינארית היא מוצר פיננסי מאושר, לגיטימי ומפוקח במדינות רבות בעולם, ביניהן ארה"ב, יפן ועוד. האם כנסת ישראל תקבע עבור מדינות אחרות מה לגיטימי ומה לא? למה לאסור עלינו לפעול ולשלול פרנסה מאלפי משפחות בגלל שהיו עובדים שפעלו שלא כשורה? האם לא היו בעבר הונאות גם בבנקים? אני גאה במעל 500 עובדים שהעסקתי, ובעשרות מיליוני שקלים בכספי מסים ששילמתי למדינה. כדי לפגוע בחופש העיסוק חייבת להיות תכלית ראויה וזה לא קיים כאן. מדובר בהצעת חוק שערורייתית שאומרת לעולם שמדינת ישראל לא יכולה לתת שירותים ללקוחות בתחום הפיננסים כי אלפי עובדים ישראלים הם פושעים".

• הבורסה נפרדת מיום ראשון: מחשבות אחרונות לפני השינוי
• תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...

ביורן אנדרסון, יו"ר איגוד חברות האופציות הבינאריות של האיחוד האירופי (EUBOA) שנמצא כיום בארץ מסר תגובה מצידו: "אנו מבינים את כוונת המחוקק הישראלי, אך ברצוננו להסב את תשומת לב הח"כים לשלוש עובדות:

א. המסחר באופציות הבינאריות בתוך ישראל כבר אסור מזמן, כך שמדובר רק על ייצוא התחום למדינות המתירות מסחר כזה. אין תקדים בעולם בו מדינה אחת (ישראל) אוסרת על תושביה לייצא מוצר או שירות המותר באותן מדינות עצמן.

ב. הדבר יביא לפיטורים המוניים של עובדים בישראל, בהם עולים חדשים וערבים.

ג. בעיקר, אין מקום לאסור את ייצוא הטכנולוגיה הישראלית ובכך לפגוע בעסקי היי-טק ועובדיהם, שלמעשה אינם קשורים כלל לפעולת המסחר וגיוס הלקוחות"