חדווה בר: "לא נרצה שיקרה בישראל מה שקרה במשבר העולמי של 2008"
בנקים שבוע לאחר שוועדת שטרום להגברת התחרות בשוק האשראי פרסמה את מסקנותיה, המאבק בין האוצר לבנק ישראל בדבר מי יהנה מהפיקוח על חברות האשראי עולה מדרגה. בעוד שר האוצר משה כחלון מעוניין להיות זה שחתום על התחרות במערכת הבנקאית - בנק ישראל מעוניין לשמור על יציבות הבנקים ולפקח על חברות האשראי שיופרדו מהבנקים הגדולים במידה והמלצות ועדת שטרום ייושמו.
המפקחת על הבנקים, חדוה בר, מנתה את הרפורמות המתהוות והמוסכמות בין בנק ישראל לאוצר, כמו גם נושאים שהפיקוח על הבנקים מקדם בתחום עידוד התחרות, וקראה לכל השותפים לצאת לדרך ביישומן. בהרצאתה המרכז הבינתחומי אמרה: "אנו נדרשים לבנות תשתית פיקוחית הולמת שתתאים לעולם הפיננסי המתהווה. תשתית פיקוחית זו צריכה לאפשר צמיחה של שחקנים פיננסיים חדשים; להבטיח שכל הגופים מתנהלים בצורה הולמת והוגנת; ולחזק את העמידות של המשק בפני זעזועים פיננסיים".
לדבריה, עקרונות הפיקוח הנדרש הם פיקוח על כל הגופים הפיננסיים: פיקוח מותאם סיכון בהיבטי יציבות, ופיקוח אחיד בהיבטי צרכנות והוגנות. "לא נרצה שיקרה בעתיד בישראל מה שקרה במשבר העולמי של 2008, בעקבות צעדי הדה רגולציה שבוצעו בעולם טרום המשבר. כך, לא נרצה שמשקי הבית והעסקים ימנפו את עצמם בהלוואות בהיקף מוגזם, או ש"בנקאות הצל" שתיווצר עם התפתחות גופי אשראי חוץ בנקאיים - תיטול סיכונים מוגזמים ש"ידביקו" את כל המשק, ויובילו למשבר שבו האבטלה תעלה והתוצר ייפגע. לכן חובה עלינו ליצור תשתית פיקוחית כוללת והולמת".
על-פי גישת בנק ישראל, הפיקוח על גופים שפועלים בתחומי האשראי והפיקדונות צריך להתחלק ל"שלוש מדרגות" פיקוחיות:
1. בנקים, מגייסי פיקדונות, שיפוקחו באופן שמרני על-ידי הפיקוח על הבנקים, בדומה למצב היום.
2. גופי אשראי ותשלומים בעלי חשיבות מערכתית, שאינם מגייסי פיקדונות, אשר יפוקחו במתווה מקל מזה של בנקים בהיבטי יציבות, על-ידי הפיקוח על הבנקים. בין גופים אלה יהיו גופים שיגייסו אג"ח בהיקפים גדולים ויתנו הלוואות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3. גופי אשראי ותשלומים קטנים, שאינם בעלי חשיבות מערכתית, שיפוקחו באופן מקל בהיבטי יציבות אך תוך הבטחת זכויות הצרכנים באופן דומה לגופים ברמות הפיקוח האחרות, על-ידי רגולטור ייעודי, במתווה שבנתה ועדת בריס.
- 9.הרסתם מדינה 28/12/2015 10:41הגב לתגובה זולכל דורש
- 8.אחד 28/12/2015 08:33הגב לתגובה זומחכה לה משרת מפתח באחד הבנקים הגדולים בהמשך. ראה מקרה גליה מאור ועוד רבים ורבים אחרים. הדבר האחרון שמעניין מפקחי הבנקים הוא העם והמדינה.
- 7.מהלכת אימים על הציבור (ל"ת)לא משתפ של הבנקים 27/12/2015 15:37הגב לתגובה זו
- 6.אליהו הנביא 27/12/2015 15:37הגב לתגובה זומה תגידי שאת רוצה שיקרה?! אם תמשיכו לחלק הלוואות לדירות שנמכרות ב30%-40% מעל השווי שלהן לאנשים שמרוויחים משכורת מינימום בגלל הריבית הנמוכה אז בסוף זה יקרה. אין מנוס
- 5.סמי 27/12/2015 14:18הגב לתגובה זויקרה לנו מה שקרה עם קופות הגמל לפני 10 שנים והיום אנחנו בוכים עלדמי הניהול שגובים לנו עבור קופות הגמל .שום תחרות לא תיהיה
- 4.איפה היא חיה - משכנתאות מינפו את השוק לרמות שיא (ל"ת)ג 27/12/2015 14:12הגב לתגובה זו
- 3.כלכלן אחד 27/12/2015 13:38הגב לתגובה זוכמו שהרס את שוק התקשורת החולה אנושות - לפי דברי מנכ"ל משרד התקשורת, לא טענה סתמית. פגע קשות במשקיעים ובחוסכים שגזל מיליארדי ש"ח מהפנסיות שלנו - דבר שהעיתונות הכלכלית למעט אלי ציפורי וסבר פלוסקר, לא מתייחסת אליו כי היא רדודה ופופוליסטית, כך, יהרוס הכחלון המסוכן את מערכת הבנקאות שלנו שנחשבת עד היום למפוקחת הטוב בעולם. את כחלון קשה לעצור הוא כמו ילד בחנות סוכריות, נהנה מגל פופוליסטי מעכוער ששוטף את התקרושת והצרחנים עד שלא יהרוס את הבנקים לא ירגע, או עד שהציבור יתפקח - נקווה רק שזה לא יהיה מאוחר מדי. וליבי עם בנק ישראל שהוא הגוף היחידי כיום בין הרס הבנקאות לבין הכחלוניזים המכוער והדורסני
- 2.י. 27/12/2015 13:35הגב לתגובה זוראינו מה עשתה המפקחת על הבנקים הגברת מאור שבמקום לשבת בכלא קיבלה סוכריות ענקיות. מנוולים בתפקידים בכירים חייבים לשבת בכלא הרבה שנים. מי שלא יודע למנוע צרות מעם ישראל שיעזוב את תפקידו לפני שמחדליו יגרמו את הנזק שהעם הזה איננו מוכן לשלם.
- 1.ציון 27/12/2015 13:31הגב לתגובה זולהוריד עמלות למשל וליותר תחרות בענף .
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
חיים כצמן במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןמנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
טאואר טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6% ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.
טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות
וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים
הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.
