חדווה בר: "לא נרצה שיקרה בישראל מה שקרה במשבר העולמי של 2008"

המפקחת על הבנקים הזהירה מ"בנקאות הצל" שתתפח עם התפתחות גופי אשראי חוץ בנקאיים
גיא בן סימון | (9)
נושאים בכתבה בנקים

שבוע לאחר שוועדת שטרום להגברת התחרות בשוק האשראי פרסמה את מסקנותיה, המאבק בין האוצר לבנק ישראל בדבר מי יהנה מהפיקוח על חברות האשראי עולה מדרגה. בעוד שר האוצר משה כחלון מעוניין להיות זה שחתום על התחרות במערכת הבנקאית - בנק ישראל מעוניין לשמור על יציבות הבנקים ולפקח על חברות האשראי שיופרדו מהבנקים הגדולים במידה והמלצות ועדת שטרום ייושמו.

 

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, מנתה את הרפורמות המתהוות והמוסכמות בין בנק ישראל לאוצר, כמו גם נושאים שהפיקוח על הבנקים מקדם בתחום עידוד התחרות, וקראה לכל השותפים לצאת לדרך ביישומן. בהרצאתה המרכז הבינתחומי אמרה: "אנו נדרשים לבנות תשתית פיקוחית הולמת שתתאים לעולם הפיננסי המתהווה. תשתית פיקוחית זו צריכה לאפשר צמיחה של שחקנים פיננסיים חדשים; להבטיח שכל הגופים מתנהלים בצורה הולמת והוגנת; ולחזק את העמידות של המשק בפני זעזועים פיננסיים".

לדבריה, עקרונות הפיקוח הנדרש הם פיקוח על כל הגופים הפיננסיים: פיקוח מותאם סיכון בהיבטי יציבות, ופיקוח אחיד בהיבטי צרכנות והוגנות. "לא נרצה שיקרה בעתיד בישראל מה שקרה במשבר העולמי של 2008, בעקבות צעדי הדה רגולציה שבוצעו בעולם טרום המשבר. כך, לא נרצה שמשקי הבית והעסקים ימנפו את עצמם בהלוואות בהיקף מוגזם, או ש"בנקאות הצל" שתיווצר עם התפתחות גופי אשראי חוץ בנקאיים - תיטול סיכונים מוגזמים ש"ידביקו" את כל המשק, ויובילו למשבר שבו האבטלה תעלה והתוצר ייפגע. לכן חובה עלינו ליצור תשתית פיקוחית כוללת והולמת".

על-פי גישת בנק ישראל, הפיקוח על גופים שפועלים בתחומי האשראי והפיקדונות צריך להתחלק ל"שלוש מדרגות" פיקוחיות:

1. בנקים, מגייסי פיקדונות, שיפוקחו באופן שמרני על-ידי הפיקוח על הבנקים, בדומה למצב היום.

2. גופי אשראי ותשלומים בעלי חשיבות מערכתית, שאינם מגייסי פיקדונות, אשר יפוקחו במתווה מקל מזה של בנקים בהיבטי יציבות, על-ידי הפיקוח על הבנקים. בין גופים אלה יהיו גופים שיגייסו אג"ח בהיקפים גדולים ויתנו הלוואות.

3. גופי אשראי ותשלומים קטנים, שאינם בעלי חשיבות מערכתית, שיפוקחו באופן מקל בהיבטי יציבות אך תוך הבטחת זכויות הצרכנים באופן דומה לגופים ברמות הפיקוח האחרות, על-ידי רגולטור ייעודי, במתווה שבנתה ועדת בריס.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    הרסתם מדינה 28/12/2015 10:41
    הגב לתגובה זו
    לכל דורש
  • 8.
    אחד 28/12/2015 08:33
    הגב לתגובה זו
    מחכה לה משרת מפתח באחד הבנקים הגדולים בהמשך. ראה מקרה גליה מאור ועוד רבים ורבים אחרים. הדבר האחרון שמעניין מפקחי הבנקים הוא העם והמדינה.
  • 7.
    מהלכת אימים על הציבור (ל"ת)
    לא משתפ של הבנקים 27/12/2015 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אליהו הנביא 27/12/2015 15:37
    הגב לתגובה זו
    מה תגידי שאת רוצה שיקרה?! אם תמשיכו לחלק הלוואות לדירות שנמכרות ב30%-40% מעל השווי שלהן לאנשים שמרוויחים משכורת מינימום בגלל הריבית הנמוכה אז בסוף זה יקרה. אין מנוס
  • 5.
    סמי 27/12/2015 14:18
    הגב לתגובה זו
    יקרה לנו מה שקרה עם קופות הגמל לפני 10 שנים והיום אנחנו בוכים עלדמי הניהול שגובים לנו עבור קופות הגמל .שום תחרות לא תיהיה
  • 4.
    איפה היא חיה - משכנתאות מינפו את השוק לרמות שיא (ל"ת)
    ג 27/12/2015 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כלכלן אחד 27/12/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
    כמו שהרס את שוק התקשורת החולה אנושות - לפי דברי מנכ"ל משרד התקשורת, לא טענה סתמית. פגע קשות במשקיעים ובחוסכים שגזל מיליארדי ש"ח מהפנסיות שלנו - דבר שהעיתונות הכלכלית למעט אלי ציפורי וסבר פלוסקר, לא מתייחסת אליו כי היא רדודה ופופוליסטית, כך, יהרוס הכחלון המסוכן את מערכת הבנקאות שלנו שנחשבת עד היום למפוקחת הטוב בעולם. את כחלון קשה לעצור הוא כמו ילד בחנות סוכריות, נהנה מגל פופוליסטי מעכוער ששוטף את התקרושת והצרחנים עד שלא יהרוס את הבנקים לא ירגע, או עד שהציבור יתפקח - נקווה רק שזה לא יהיה מאוחר מדי. וליבי עם בנק ישראל שהוא הגוף היחידי כיום בין הרס הבנקאות לבין הכחלוניזים המכוער והדורסני
  • 2.
    י. 27/12/2015 13:35
    הגב לתגובה זו
    ראינו מה עשתה המפקחת על הבנקים הגברת מאור שבמקום לשבת בכלא קיבלה סוכריות ענקיות. מנוולים בתפקידים בכירים חייבים לשבת בכלא הרבה שנים. מי שלא יודע למנוע צרות מעם ישראל שיעזוב את תפקידו לפני שמחדליו יגרמו את הנזק שהעם הזה איננו מוכן לשלם.
  • 1.
    ציון 27/12/2015 13:31
    הגב לתגובה זו
    להוריד עמלות למשל וליותר תחרות בענף .
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).