לאחר הרכישה של איזיצ'יפ: ולדמן מגיב לירידת מניית מלאנוקס

אלי פרוכטר, מנכ"ל איזיצ'יפ, לאחר המכירה למלאנוקס: "דרשתי פרמיה של 70% בתחילת המו"מ - אך ככל שהוא התקדם, היא הצטמצמה"
גיא בן סימון | (4)
נושאים בכתבה איזיציפ מלאנוקס

החברות מלאנוקס ואיזיצ'יפ ערכו הבוקר מסיבת עיתונאים לרגל רכישת הענק בענף ההיי-טק הישראלי, כאשר מלאנוקס תשלם תמורת איזיצ'יפ כ-810 מיליון דולר, מה ששיקף פרמייה של 15.9% על מחיר השוק נכון לאתמול. שתי החברות ימשיכו לפעול בנפרד עד אישור המיזוג שצפוי להיסגר בתחילת ינואר 2016, אז תימחק איזיצ'יפ מהמסחר בתל אביב ובניו יורק.

בתגובה לרכישה, מניית מלאנוקס ירדה אתמול בוול סטריט בכ-5%. איל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, אמר היום (ה') בראיון ל-Bizportal בתגובה לירידת מחיר המניה: "זה מה שציפינו. אם אתה מסתכל על השבוע וחצי האחרונים, אז אצל רוב החברות הרוכשות - מחיר המניה שלהן ירד, אז ציפינו לירידה במחיר המניה. סיסקו תהיה לקוח של איזיצ'יפ עד 2019 לפחות. סיסקו מתכננים להחליף את ה-NPU עם הסיליקון שלהם, אנו מקווים לשכנע אותם להשתמש ב-NPS של איזיצ'יפ, למעשה של מלאנוקס. בשורה התחתונה מדובר במה קיים, עובד ובעל החזר יותר טוב. סיסקו יכולים לפתח אך בסופו של דבר בקו הסיום המוצר שלנו יכול להיות יותר טוב.

בהמשך לכך במסיבת העיתונאים אמר ולדמן: "אנו עדיין מצפים לראות המשך פעילות ולשמר את סיסקו בתור לקוח, ולקחת אותם כלקוח בתחום הסויצ'ים של מלאנוקס. אנו מצפים להגדיל ב-2016 את ההכנסות מהמוצרים של שתי החברות, לאחר שנשים את הרכיבים של איזיצ'יפ ברכיבים של מלאנוקס, ולהיפך. מה שאנחנו רוצים לעשות כרגע זה לקחת את המוצרים של איזיצ'יפ ולהביא אותם ללקוחות שלנו. בתוך פייסבוק, גוגל מיקרוסופט ועוד צריך יכולות אינטילגנטיות של איזיצ'יפ. ההכנסות מסיסקו לא צפויות לרדת.

"כמעט כל האנשים של איזיצ'יפ יקבלו הצעות עבודה ממלאנוקס. אני חושב שמדובר באנשים איכותיים. המשא ומתן היה מאד מעניין. הקונסטלציה של הסביבה בחמש השנים האחרונות פחות איפשרו לנו לעשות את המיזוג הזה. אנו מדברים על זה ממאי, ובסך הכל כשמסתכלים על המיזוג אני חושב שיש כאן שילוב של חברה מאד רווחית, כמו איזיצ'יפ, עם אלמנטים שהיו חסרים לנו במלאנוקס. השילוב של הצינורות המהירים ביותר בשוק יאפשרו למלאנוקס לעשות הרבה פעולות חכמות, אם זה בתחום הסייבר וכדומה".

אם בשוק ההון עלו טענות כי העסקה מגלמת שווי נמוך מזה של המתחרות של איזיצ'יפ, במסיבת העיתונאים שנערכה הבוקר במשרדי מלאנוקס ברמת החיל, מנכ"ל איזיצ'יפ אלי פרוכטר הודף את הטענות, ומספר כי עדיין יש ציפייה לשמור על סיסקו בתור לקוח.

"דרשתי פרמייה של 70% בתחילת המשא ומתן אך ככל שהמשא ומתן התקדם, הפרמייה הלכה והצטמצמה", אמר פרוכטר. "נכון שמדובר בפרמייה של 16% אבל אם נסתכל במרחק של 60 יום תראה פרמייה גדולה יותר ואנו מחוייבים למקסם את השווי לבעלי המניות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מניית איזיציפ כמובן (ל"ת)
    אנליסט 01/10/2015 12:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנליסט 01/10/2015 10:48
    הגב לתגובה זו
    לא המלצה
  • די 01/10/2015 11:59
    הגב לתגובה זו
    איזה מניה מלאנוקס?
  • אופרצת אופרצתה ימה 01/10/2015 13:42
    אחלה מניה כמו אבטיח קר ביום חם.......
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.