מגיבים לתוצאות סלקום: "מוקדם להספיד את התחרות בשוק הסלולר"

חברת התקשורת בניהולו של ניר שטרן רשמה עלייה ב-ARPU, ובמקביל ירידה חדה ברווח הנקי ביחס לרבעון המקביל אשתקד
חן דרסינובר |

משקיעי חברת סלקום בניהולו של ניר שטרן מקבוצת דיסקונט השקעות דוחות רבעוניים טובים לרבעון השני של 2013. לראשונה מזה שלוש שנים שחונות, סלקום הציגה עלייה ב-ARPU (הכנסה חודשית למנוי) למחיר של 79.7 שקל, נתון שעקף את התחזיות המוקדמות של החברה. במקביל, סלקום הציגה ירידה של 45% ברווח הנקי לרמה של 67 מיליון שקל. Bizportal שוחח עם אנליסטים על מנת לקבל את התרשמותם מהמספרים שסיפקה חברת התקשורת.

אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות IBI, הגיב לתוצאות סלקום. לדבריו, "דוח טוב של סלקום כזה שמלמד מצד אחד על האטה מסויימת בתחרות, האטה שאפשרה לעדכוני המחירים המובנים בתוך החבילות של סלקום להשפיע על התוצאות באופן מהותי יותר מהתחרות השוטפת שקצת ירדה מדרגה הרבעון".

אולם, ליכט מסייג באומרו כי "תהליכי ההתייעלות מתחילים למצות את עצמם ושיעור החסכון אינו משמעותי כבעבר, תהליך שהוא כמובן טבעי אחרי תהליך ההתייעלות המקיף שעברה החברה במהלך השנה וחצי האחרונות. עם זאת להערכתנו עוד מוקדם להספיד את התחרות בשוק הסלולר. נתוני הניוד מלמדים על הקושי הרב של החברות החדשות , ובמיוחד הוט, לשמור על המנויים שלהם ולכן קשה לראות בטווח הנראה לעיין את החברות החדשות מצמצמות באופן ניכר את המבצעים. רבעון הבא להערכתנו יהיה חלש יותר הערכה שקיבלה חיזוק גם מהנהלת החברה שדיווחה כי שחיקת המחירים נמשכת ברבעון הבא".

אילנית שרף, אנליסטית התקשורת בבית ההשקעות פסגות, ציינה כי מדובר בתוצאות רבעוניות טובות לסלקום. לדבריה, "דוחות סלקום היו בטווח העליון של התחזיות המוקדמות שחברת התקשורת פירסמה, כאשר הרווח הנקי וה-ARPU עקפו את התחזיות המוקדמות. ביחס לרבעון הקודם, ניתן לראות שיפור במגוון פרמטרים למרות שלמשל במכירות שוק קצה נמשכת השחיקה במחירים".

עוד הוסיפה שרף כי "השיפור בתוצאות החברה נובע מהמשך מהלכי התייעלות שמבצעת החברה לצד שיפור קל בהכנסות משירותים. יש שיפור ב-ARPU אבל צריך מה מקורו. סלקום עצמה טוענת שהשיפור שנרשם לאו דווקא יבוא לידי ביטוי גם ברבעונים הבאים. מדובר ברבעון אחד שהוא לאו דווקא מייצג, אבל אין ספק שברבעון הנוכחי תוצאות יחסית טובות ביחס לעצמה ולחברות הסלולר האחרות".

האנליסטית סבינה פודבל מבית ההשקעות לידר סבורה כי מדובר בדוחות טובים מעל לצפי המוקדם, ומשכך מותירה המלצתה ב"תשואת שוק ומעלה את מחיר היעד ל-38 שקל. לדבריה, "אנו מתחילים לראות סימני התאוששות והתייצבות ראשוניים בסקטור הסלולר. אמנם ייתכנו זעזועים נוספים מצד המתחרות החדשות בטווח הקצר, אך להערכתנו השפעתן על תוצאות החברות הוותיקות תהיה מתונה יותר. מגמת השיפור בתוצאות העסקיות של סלקום צפויה להימשך גם ברבעונים הקרובים אם כי היא עשויה להיות תנודתית יחסית על רקע הצפי למבצעים נוספים מצד המפעילות החדשות והעונתיות. למרות סימני ההתייצבות בתוצאות, אנו ממשיכים להיות מוטרדים מהיעדר מנועי צמיחה מהותיים בפעילות הליבה בטווח הבינוני - רחוק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.