ועדת המלט: יש לשלול את הקשר בין מונופול המלט למונופול ההובלה
הועדה לעידוד התחרות בענף המלט פרסמה היום את המלצותיה. ברקע למונופול בייצור המלט בישראל ומונופול הובלתו, מאמינה הועדה שיש ליצור את התנאים להכנסת יצרן חדש לענף, שינוי מנגנון הפיקוח והכנסת הקלות ביבוא המלט לישראל.
הועדה שעמד בראשה הממונה על התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ הגיעה למסקנה כי "שוק המלט עומד על כ-2 מיליארד שקל בשנה ומאופיין בריכוזיות גבוהה ביותר על ידי חברת נשר המחזיקה בכ-85% מהשוק בישראל. מונופול המלט איננו מונופול טבעי אלא מונופול שנוצר עקב מספר חסמים בשוק".
בשורה התחתונה, הועדה ממליצה ליצור תשתית לכניסת שחקנית חדשים ולהגביר את תנאי התחרותיות הענף. בטווח הקצר, ממליצה הועדה לשנות את מבנה הפיקוח על ענף המלט כך שיחזיר את השליטה מהמונופול לרגולטור. כמו כן, נדרש שיפסק השימוש בנוסחת פיקוח מיושנת ושימוש מיידי של פיקוח אפקטיבי שיתבסס על הוצאות היצרן.
להסיר את חסמי היבוא בנמלים על ידי הקמת רציף יעודי למלט והגדלת הכמות המיובאת. על המונופול הקיים יאסר לייבא מלט וקלינקר (חומר גלם מהותי במלט).
בתוכנית לשנים הקרובות ממליצה הועדה להקים מפעל מלט נוסף שיוכרז כ'תשתית לאומית' ויוסרו למענו חסמים סטטוטוריים כדי להאיץ את הקמתו. על פי תפיסת הועדה, ענף המלט יכלול בנוסף למפעל נשר והיבואן היחיד הקיים, יבואני צמנט נוספים, יבואני קלינקר וכאמור גם מפעל ייצור נוסף.
- 2.רק שיעשו עם זה משהו (ל"ת)טוב מאוד 26/11/2012 13:21הגב לתגובה זו
- 1.הורסים לנו את השוק (ל"ת)די למונופלים 26/11/2012 13:21הגב לתגובה זו
קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה
לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"
בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%. בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".
מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.
"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת.
האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים. ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך.
- מכליס על הפוטנציאל של אלביט ואיך מניה במכפיל 40 ממשיכה לזנק?
- חרם? אלביט זכתה בחוזה של 1.635 מיליארד דולר לפתרונות הגנה באירופה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.
"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.
קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
ביום שני הודיעה קרן העושר של נורבגיה על יציאה מהשקעה בבנקים הישראלים ומחברת קאטרפילר על רקע חשש מהפרת הדין הבנלאומי
קרן העושר הנורבגית קרן העושר של נורבגיה המנהלת כ-2 טריליון דולר נוהגת להודיע חדשות לבקרים על משיכת השקעות כאלה או אחרות מישראל, ואיכשהו תמיד יש השקעות ישראליות נוספות בקרן שניתן למשוך מהן את ההשקעה. כך, רק לפני שבוע הודיע הקרן על משיכת
השקעותיה מחברת פז, וכעת הקרן,שהצליחה להפסיד 40 מיליארד דולר ברבעון השני, מודיעה כעת שהיא מוותרת על אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בעולם בחודשים האחרונים, הבנקים
הישראלים, על "רקע אתי", וכן על הפסקת השקעה בחברת המיכון הכבד קאטרפילר, על רקע דומה. כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה על הפסקת השקעה ב-6 חברות על רקע המלחמה בעזה, אך לא מסרה באילו חברות מדובר עד שהמכירה תסתיים. כעת, משנסתיימה המכירה, מתברר שמדובר, כאמור, בבנקים
ובחברת קאטרפילר.
קרן העושר המכונה גם "קרן הנפט" הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את ההכנסות העודפות שמתקבלים ממגזר הנפט הנורבגי, והיא ככל הנראה קרן העושר הריבוני הגדולה בעולם.
חמשת הבנקים שהקרן הפסיקה להשקיע בהם הם הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבנק הבנלאומי הראשון וחברת האם שלו, פיבי. בעבר הוזכר הטיעון שהבנקים מסייעים בבניית בתים בהתנחלויות באמצעות מתן משכנתאות. כעת הסתפקה הקרן בהודעה כי הפסקת ההשקעה הגיעה עקב "סיכון בלתי מקובל שהחברות הללו תורמות להפרות רצינות של זכויות של יחידים במצבים של מלחמה וקונפליקט".
מועצת האתיקה של הקרן התייחסה גם לחברת קאטרפילר המייצרת את טרקטור הדי-9 המשמש ללחימה בעזה וביהודה ושומרון, והציל חיי חיילים רבים, וכתבה כי "לפי הערכת המועצה, אין ספק שהמוצרים של קאטרפילר משמשים לבצע הפרות נרחבות וסיסטמטיות של החוק הבנלאומי". לדברי המועצה, החברה "לא נקטה בשום אמצעי למנוע שימוש כזה", ולכן הקרן תפסיק להשקיע בה. מניית החברה לא הגיבה במסחר המואחר להודעה. שווי השוק של קאטרפילר עומד על 202.5 מיליארד דולר, והיא עלתה בכ-19% מתחילת השנה וב-206% בחמש השנים האחרונות.
