סחר אלקטרוני: האם משהו מסריח בממלכת eBay?
השבוע אירעה תקלה במערכת הזנת המכרזים של eBay, ובמשך כמעט יום שלם מערכת ה-Listing Designer הייתה בלתי זמינה. תקלה בסדר גודל כזה פחות משבוע לאחר הקריסה המתוקשרת של שירות Skype מעלה את השאלה האם משהו מסריח בממלכת eBay?
בחודש שעבר דיווחה הנהלת eBay על רווח נקי של 1.83 מיליארד דולר ברבעון השני של 2007. לכאורה, הדבר מהווה גדילה של 30% ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה, אך כידוע, כסף זה לא הכל בחיים.
אם תשאל את הישראלי הממוצע האם הוא קונה באינטרנט, לרוב התשובות יהיו כי הגולשים חוששים למסור את פרטי כרטיס האשראי שלהם. אותם אנשים אינם חוששים למסור את המספר בטלפון לזר-מוחלט בפיצריה השכונתית, אך באינטרנט בהחלט כן מכיוון שהתקשורת נוהגת באופן שגרתי להציג את עולם המסחר המקוון כגן עדן לרמאים וגנבים. חברת eBay משקיעה הרבה מאוד זמן וכסף במאבק בפשע המקוון, אך עוד יותר זמן וכסף במאבק בדעה הרווחת שכל מי שייכנס ל-eBay יאבד את כספו מיד. כחלק ממאבק זה, ביצעה החברה מגוון שינויים במערכות שלה, שהגדול והמשמעותי ביותר הוא שינוי שיטת המשוב שנעשה במאי השנה.
מלבד זאת, שינתה החברה לאחרונה את מדיניות הטיפול במוכרים בעלי ביצועים נמוכים. הכל טוב ויפה, וביטחון הוא דבר חשוב, אך במהלכים אלו מודה החברה, למעשה, כי המערכת שלהם חורקת בתחום זה, על אף העובדה שמחלקת האבטחה שלה מעסיקה כמעט 20 אחוז מעובדי החברה.
לא ניתן לצפות מחברה שלה עשרות מיליוני לקוחות בכל העולם שתפעל בלי לעורר מחלוקת, אך eBay, ששמה הפך למילה-נרדפת למסחר אלקטרוני בכללותו, מצליחה שוב ושוב לעורר מחלוקות רציניות מאוד. מקור רציני למחלוקות היא חברת PayPal שאותה קנתה eBay בשנת 2002.
חברת PayPal פועלת ומתנהגת בצורה דומה מאוד לבנק, אך אינה מוגדרת על ידי החוק כבנק, ופעולותיה מעוררות לעיתים קרובות את חמת-זעמם של קונים ומוכרים כאחד. משתמשים רבים מספרים כיצד החברה סגרה את החשבון שלהם ו-"העלימה" סכומי כסף גדולים שהיו בו, וזאת בלי לתת להם הזדמנות ראויה להגן על עצמם. במקרים כגון זה, את PayPal, כמו eBay, כמעט בלתי אפשרי להשיג באמצעות הטלפון, אלא רק באמצעות דואר אלקטרוני המניב לרוב תשובות סתומות וחסרות משמעות. הגולשים אינם שותקים, כמובן, וניתן למצוא ברשת מגוון אתרים העוסקים בסיפורי-זוועה אודות eBay ו- PayPal, כגון: http://www.aboutpaypal.org , http://paypalsucks.com ו -http://www.paypalwarning.com .
תחום נוסף שבו זוכה החברה לביקורת רבה היא מדיניות התמחור שלה, הנוגסת אחוזים ניכרים מרווחי המוכרים. במכירה ממוצעת נאלץ המוכר לשלם כ-5-6 אחוזים מהכנסתו ל-eBay, ועוד כ-5% נוספים ל-PayPal. אם נוסיף על כך את אחוזי הסגירה הנמוכים באתר, וקל לראות כי המצב אינו פשוט - הרי גם ככה, עם התחרות האדירה בין הסוחרים, צריכים מוכרים רבים להסתפק בשולי רווח קטנים, ולכן מספיקים כמה לקוחות רמאים בחודש כדי להכניס את העסק להפסדים.
לפני כחודש יצאה eBay בהכרזה פומבית על כך שהיא מגבירה את פעולותיה כנגד מוכרים שביצועיהם אינם טובים. במסגרת צעד זה תתייחס החברה למשוב נייטרלי כחלק מחישוב ביצועי המוכר, וכך מוכרים שיקבלו הרבה ציונים נייטרליים יסבלו מסנקציות עד כדי השעיית חשבונם. הנושא נידון בהרחבה בהודעה הרשמית והוא בעל משמעות רבה כלפי לא מעט משתמשים - לטובה ולרעה.
צעד זה, בפני עצמו, הוא חשוב וטוב, אך אם מסתכלים על שרשרת השינויים והתקלות שנראו בחודשים האחרונים, קל לראות שהמצב רחוק מלהיות מזהיר.
אמנם, לחברה יש מעל 250 מיליון משתמשים רשומים, אך רק חלק קטן מהם (כשליש) הנם פעילים. הרי בסופו של דבר, לכל שוק יש גבול מסוים, ויגיע היום שבו החברה לא תוכל להראות גידול של עשרות אחוזים בשנה כפי שהתרגלנו. בשלב כלשהו, הגידול עלול להיעצר, ואפילו להיות שלילי, וכאשר יגיע היום הזה, יהיה לחברה קשה מאוד להיחלץ מהבוץ.
ל-eBay יש מערכת יחסי ציבור משומנת ביותר, אך יש גבול לכמות ה-Spin שאפשר לעשות, ומתישהו גם הצרכן העיוור ביותר ישים לב שהחברה מתקשה להתמודד עם המציאות. בינתיים, אמאזון וגוגל, מתחרותיה העיקריות של eBay אינן שוקטות על השמרים. לגוגל יש מערכת תשלומים מקוונת שאינה מתחרה ישירות ב-eBay בשלב זה, אך נראה שיש לחברה כוונות להרחיבה בעתיד הלא רחוק. גם אמאזון השיקה לא מזמן שירות-תשלומים מקוון המיועד עבור פלטפורמת המכירה הפרטית שלה. עדיין מוגזם להספיד את גוליית, אך eBay חייבת לצאת ממצב כיבוי-השריפות שבו היא נמצאת כרגע, ולהתרכז בשיפור השירות ללקוח – מוכרים וקונים כאחד.

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
