תחבורה ציבורית
צילום: pexels

השפעת פתרונות תחבורה מודרניים על איכות הסביבה

ליסינג תפעולי ושימוש בכלי רכב חשמליים הם בין האפשרויות העומדות לרשותנו בבואנו למצוא אמצעי תחבורה פחות מזהמים שיקטינו את זיהום האוויר

צילום: Pexels

צילום: Pexels

התחבורה המודרנית, המניעה את חיי היומיום שלנו ומאפשרת תנועה של סחורות ואנשים, היא אחת התעשיות החשובות והמשפיעות ביותר על איכות הסביבה. כתוצאה מעליית המודעות להתחממות הגלובלית וזיהום האוויר, עולה גם הצורך למצוא פתרונות תחבורה שהם ידידותיים יותר לסביבה. במאמר הבא נסקור את ההשפעות הסביבתיות של התחבורה המודרנית, ונרחיב על פתרונות אפשריים כמו מימון והשכרת רכב תפעולי ושימוש ברכבים חשמליים.

 

השפעות התחבורה על הסביבה

תחבורה, במיוחד זו המבוססת על רכבים המונעים בדלק מאובנים כמו בנזין ודיזל, תורמת באופן משמעותי לזיהום האוויר ולפליטות גזי חממה. פליטות אלו כוללות פחמן דו-חמצני (CO2), תחמוצות חנקן (NOx) וחלקיקים זעירים המזהמים את האוויר. השפעות אלו תורמות לא רק להתחממות הגלובלית אלא גם לפגיעה בבריאות הציבור, עם העלייה בתחלואה במחלות נשימתיות ולבביות.

זיהום אוויר כזה פוגע באיכות החיים באזורים עירוניים, בהם הריכוזים של מזהמים גבוהים יותר בגלל ריכוז התנועה בהם. חשיפה מתמשכת לזיהום עלולה להוביל גם לבעיות בריאותיות כרוניות, להקטנת תוחלת החיים ולעלייה בתמותה מוקדמת. בנוסף, התחבורה המזהמת משפיעה לרעה על מערכות אקולוגיות, משבשת את המאזן הטבעי של בעלי החיים והצמחים, ומובילה לפגיעה בקרקעות ובמקורות המים. התמודדות עם אתגרים אלו מחייבת מעבר לתחבורה ירוקה ושימוש באנרגיות מתחדשות.

 

יתרונות חכירה תפעולית בהפחתת פליטות מזהמים

ליסינג תפעולי הוא מודל שבו חברות או אנשים פרטיים שוכרים רכבים מחברות ליסינג לתקופות זמן קצובות, תוך הכללת פעולות התחזוקה והתיקונים. מודל זה מציע כמה יתרונות סביבתיים משמעותיים:
  •          חידוש צי הרכב באופן תדיר: חברות השכרה תפעולית מחדשות את צי הרכבים שלהן כל כמה שנים, מה שמוביל לכך שהרכבים תמיד עדכניים מבחינה טכנולוגית וכוללים את מערכות הפחתת הפליטות המתקדמות ביותר.
  •          שימוש ברכבים יעילים יותר: ברכבים חדשים ישנם מנועים יעילים יותר מבחינת צריכת דלק ופליטות מזהמים. כך, השימוש ברכבים אלו מפחית את השפעתם הסביבתית בהשוואה לרכבים ישנים יותר.
  •          תחזוקה שוטפת ואופטימלית: במסגרת הליסינג התפעולי, הטיפול ברכב מתבצע באופן קבוע ומקצועי, מה שמבטיח את פעילותו התקינה והיעילה ומפחית את פליטות המזהמים הנובעות מתחזוקה לקויה.

ייעול השימוש ברכבים חשמליים

הרכבים החשמליים מהווים פתרון משמעותי להפחתת זיהום האוויר ופליטות גזי החממה. אך כדי למצות את מלוא הפוטנציאל הסביבתי שלהם, יש לשלבם בצורה חכמה באמצעות כמה מהלכים ושלבים חשובים:
  •          תשתיות טעינה מפותחות: אחד מהתנאים להצלחת השימוש ברכבים חשמליים הוא הקמת תשתית טעינה נגישה וזמינה. פריסה רחבה של עמדות טעינה מאפשרת לנהגים להטעין את הרכב בכל זמן ובכל מקום, ומפחיתה את החשש מתופעת "חרדת הטעינה".
  •          אנרגיה מתחדשת: כדי להבטיח את היתרונות הסביבתיים של הרכבים החשמליים, יש לשלב את הטעינה שלהם עם מקורות אנרגיה מתחדשת כמו שמש ורוח. כך ניתן להפחית את התלות בדלקים מזהמים ולצמצם את הפליטות המזהמות גם בתהליך ייצור החשמל.
  •          תמריצים ממשלתיים: מדינת ישראל מעניקה תמריצים כלכליים לנהגים העוברים לרכבים חשמליים, כמו הנחות במיסוי, סבסוד לרכישת רכב חשמליים ופטורים מאגרות רישוי, והטבה במס על הטענת הרכב. תמריצים אלו מעודדים את הציבור לעבור מהר יותר לשימוש ברכבים חשמליים, מה שמוביל להפחתת הפליטות והקטנת זיהום האוויר בתוך פרק זמן קצר.

לסיכום, התחבורה המודרנית מהווה אתגר סביבתי משמעותי, אך פתרונות כמו חכירה תפעולית ושימוש ברכבים חשמליים מציעים דרכים יעילות להפחתת השפעות התחבורה על איכות הסביבה. הליסינג התפעולי מאפשר שימוש ברכבים מתקדמים ויעילים מבחינה סביבתית, ואילו הרכבים החשמליים מציעים פתרון מהותי להפחתת פליטות מזהמים. שילוב של תשתיות טעינה מתקדמות, שימוש באנרגיה מתחדשת ותמריצים ממשלתיים יכול להוביל לשינוי משמעותי, ולהבטיח עתיד ירוק ובריא יותר לדורות הבאים.

 

 

 

 

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: ChatGPTצילום: ChatGPT

דמוגרפיה פוגשת את הכסף הגדול: Longevity נדל״ן


מה מושך את ההון הגדול לענף הדיור המוגן, מי הם השחקנים המרכזיים בתחום, אילו רשתות מובילות את השוק, ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים 


נושאים בכתבה דיור מוגן

בישראל של השנים האחרונות, תחום הדיור המוגן הפך מאפיק נדל"ני נישתי למוקד משיכה חזק עבור חברות הענק במשק וגופים מוסדיים. עם ביקושים הולכים וגדלים, תשואות יציבות, ותמיכה של מגמות דמוגרפיות ארוכות טווח, קרנות, בנקים וחברות ביטוח מתחרות על מקום בחזית הענף. מה מושך את ההון הגדול לענף? מי הם השחקנים המרכזיים? אילו רשתות מובילות את השוק? ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים? 

מה מניע את שוק הדיור המוגן בישראל?

השקעה בדיור מוגן בישראל מתבססת על שלושה מנועי צמיחה מרכזיים: ביקוש יציב, דמוגרפיה צפויה ומודל הכנסות רב שכבתי.
הזדקנות האוכלוסייה:  לפי הדיווח של משרד הממשלה ומשרד הבריאות, בשנת 2022 כבר נמנו בישראל כ-1.2 מיליון בני 65 ומעלה שהם כ-12.4% מהאוכלוסייה והתחזיות מצביעות על גידול משמעותי עד 2035. אז צפוי מספרם להגיע ליותר מ-1.6 מיליון, כמעט 14% מהאוכלוסייה
תוחלת חיים גבוהה: כיום עומדת תוחלת החיים בישראל על כ-80.7 שנים בקרב גברים וכ-84.8 שנים בקרב נשים. נתון זה ממקם אותנו במקום גבוה יחסית, ומעיד על מגמת התארכות חיים שפועלת כיום במדינה. הביקוש למגורי איכות עם שירותי קהילה ותמיכה רפואית צפוי להמשיך ולגדול.
מודל הכנסות יציב: הרשתות פועלות בשיטה המשלבת פיקדון ראשוני (לעיתים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים) עם דמי אחזקה חודשיים היוצרים תזרים חודשי בטוח לצד רווחי הון בשלב החתימה והאכלוס. בנוסף, שיעורי התפוסה ברשתות המובילות גבוהים גם בתקופות כלכליות מאתגרות.

רשתות הדיור המוגן המושקעות והמובילות בישראל 

בישראל פועלות כ־11 רשתות גדולות ועוד עשרות קטנות, המפעילות יחד כ־93 בתי דיור מוגן עם כ־14,500 יחידות דיור.

מי הם המשקיעים הגדולים?

הענף הישראלי ראה בשנים האחרונות כניסה של משקיעים מגוונים- מבנקים ועד חברות ביטוח וקבוצות נדל"ן ענק:

יתרונות ההשקעה לשכבות הביניים

כניסת החברות הגדולות והגופים המוסדיים לתחום הדיור המוגן אינה רק מהלך עסקי. היא גם מנוף משמעותי להרחבת הנגישות עבור שכבות הביניים. היקפי ההשקעה הגבוהים מאפשרים לרשתות להקים מתחמים בקנה מידה רחב, לשלב מספר רמות שירות ומחירים, ולהציע יחידות דיור בגדלים שונים. כך, שגם מי שמחזיק בהון מוגבל יחסית יכול למצוא מענה מתאים. בנוסף, לגופים גדולים יש יכולת לנצל יתרונות לגודל: מימון זול יותר, ניהול תפעולי יעיל, ורכישת שירותים בהיקפים גדולים ולהוזיל חלק מהעלויות לדייר הסופי. במודלים אלה, הפיקדון הראשוני מוחזר ברובו ליורשים, והדיירים בוחרים את סל השירותים שמתאים להם.
התוצאה היא שלזוגות פנסיונרים מהמעמד הביניים נפתח חלון הזדמנויות ליהנות ממגורים בסביבה מוגנת, עם שירותי בריאות וקהילה פעילה.