השפעת פתרונות תחבורה מודרניים על איכות הסביבה
צילום: Pexels
התחבורה המודרנית, המניעה את חיי היומיום שלנו ומאפשרת תנועה של סחורות ואנשים, היא אחת התעשיות החשובות והמשפיעות ביותר על איכות הסביבה. כתוצאה מעליית המודעות להתחממות הגלובלית וזיהום האוויר, עולה גם הצורך למצוא פתרונות תחבורה שהם ידידותיים יותר לסביבה. במאמר הבא נסקור את ההשפעות הסביבתיות של התחבורה המודרנית, ונרחיב על פתרונות אפשריים כמו מימון והשכרת רכב תפעולי ושימוש ברכבים חשמליים.
השפעות התחבורה על הסביבה
תחבורה, במיוחד זו המבוססת על רכבים המונעים בדלק מאובנים כמו בנזין ודיזל, תורמת באופן משמעותי לזיהום האוויר ולפליטות גזי חממה. פליטות אלו כוללות פחמן דו-חמצני (CO2), תחמוצות חנקן (NOx) וחלקיקים זעירים המזהמים את האוויר. השפעות אלו תורמות לא רק להתחממות הגלובלית אלא גם לפגיעה בבריאות הציבור, עם העלייה בתחלואה במחלות נשימתיות ולבביות.
זיהום אוויר כזה פוגע באיכות החיים באזורים עירוניים, בהם הריכוזים של מזהמים גבוהים יותר בגלל ריכוז התנועה בהם. חשיפה מתמשכת לזיהום עלולה להוביל גם לבעיות בריאותיות כרוניות, להקטנת תוחלת החיים ולעלייה בתמותה מוקדמת. בנוסף, התחבורה המזהמת משפיעה לרעה על מערכות אקולוגיות, משבשת את המאזן הטבעי של בעלי החיים והצמחים, ומובילה לפגיעה בקרקעות ובמקורות המים. התמודדות עם אתגרים אלו מחייבת מעבר לתחבורה ירוקה ושימוש באנרגיות מתחדשות.
- רכב צמוד - האם עדיין זה כדאי ומה החלופות? בדיקה
 - ליסינג או קנייה של רכב – מה עדיף?
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
יתרונות חכירה תפעולית בהפחתת פליטות מזהמים
ליסינג תפעולי הוא מודל שבו חברות או אנשים פרטיים שוכרים רכבים מחברות ליסינג לתקופות זמן קצובות, תוך הכללת פעולות התחזוקה והתיקונים. מודל זה מציע כמה יתרונות סביבתיים משמעותיים:- חידוש צי הרכב באופן תדיר: חברות השכרה תפעולית מחדשות את צי הרכבים שלהן כל כמה שנים, מה שמוביל לכך שהרכבים תמיד עדכניים מבחינה טכנולוגית וכוללים את מערכות הפחתת הפליטות המתקדמות ביותר.
 - שימוש ברכבים יעילים יותר: ברכבים חדשים ישנם מנועים יעילים יותר מבחינת צריכת דלק ופליטות מזהמים. כך, השימוש ברכבים אלו מפחית את השפעתם הסביבתית בהשוואה לרכבים ישנים יותר.
 - תחזוקה שוטפת ואופטימלית: במסגרת הליסינג התפעולי, הטיפול ברכב מתבצע באופן קבוע ומקצועי, מה שמבטיח את פעילותו התקינה והיעילה ומפחית את פליטות המזהמים הנובעות מתחזוקה לקויה.
 
ייעול השימוש ברכבים חשמלייםהרכבים החשמליים מהווים פתרון משמעותי להפחתת זיהום האוויר ופליטות גזי החממה. אך כדי למצות את מלוא הפוטנציאל הסביבתי שלהם, יש לשלבם בצורה חכמה באמצעות כמה מהלכים ושלבים חשובים:
- תשתיות טעינה מפותחות: אחד מהתנאים להצלחת השימוש ברכבים חשמליים הוא הקמת תשתית טעינה נגישה וזמינה. פריסה רחבה של עמדות טעינה מאפשרת לנהגים להטעין את הרכב בכל זמן ובכל מקום, ומפחיתה את החשש מתופעת "חרדת הטעינה".
 - אנרגיה מתחדשת: כדי להבטיח את היתרונות הסביבתיים של הרכבים החשמליים, יש לשלב את הטעינה שלהם עם מקורות אנרגיה מתחדשת כמו שמש ורוח. כך ניתן להפחית את התלות בדלקים מזהמים ולצמצם את הפליטות המזהמות גם בתהליך ייצור החשמל.
 - תמריצים ממשלתיים: מדינת ישראל מעניקה תמריצים כלכליים לנהגים העוברים לרכבים חשמליים, כמו הנחות במיסוי, סבסוד לרכישת רכב חשמליים ופטורים מאגרות רישוי, והטבה במס על הטענת הרכב. תמריצים אלו מעודדים את הציבור לעבור מהר יותר לשימוש ברכבים חשמליים, מה שמוביל להפחתת הפליטות והקטנת זיהום האוויר בתוך פרק זמן קצר.
 
לסיכום, התחבורה המודרנית מהווה אתגר סביבתי משמעותי, אך פתרונות כמו חכירה תפעולית ושימוש ברכבים חשמליים מציעים דרכים יעילות להפחתת השפעות התחבורה על איכות הסביבה. הליסינג התפעולי מאפשר שימוש ברכבים מתקדמים ויעילים מבחינה סביבתית, ואילו הרכבים החשמליים מציעים פתרון מהותי להפחתת פליטות מזהמים. שילוב של תשתיות טעינה מתקדמות, שימוש באנרגיה מתחדשת ותמריצים ממשלתיים יכול להוביל לשינוי משמעותי, ולהבטיח עתיד ירוק ובריא יותר לדורות הבאים.
צילום: ChatGPTדמוגרפיה פוגשת את הכסף הגדול: Longevity נדל״ן
מה מושך את ההון הגדול לענף הדיור המוגן, מי הם השחקנים המרכזיים בתחום, אילו רשתות מובילות את השוק, ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים
בישראל של השנים האחרונות, תחום הדיור המוגן הפך מאפיק נדל"ני נישתי למוקד משיכה חזק עבור חברות הענק במשק וגופים מוסדיים. עם ביקושים הולכים וגדלים, תשואות יציבות, ותמיכה של מגמות דמוגרפיות ארוכות טווח, קרנות, בנקים וחברות ביטוח מתחרות על מקום בחזית הענף. מה מושך את ההון הגדול לענף? מי הם השחקנים המרכזיים? אילו רשתות מובילות את השוק? ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים?
מה מניע את שוק הדיור המוגן בישראל?
השקעה בדיור מוגן בישראל מתבססת על שלושה מנועי צמיחה מרכזיים: ביקוש יציב, דמוגרפיה צפויה ומודל
 הכנסות רב שכבתי.
הזדקנות האוכלוסייה:  לפי הדיווח של משרד הממשלה ומשרד הבריאות, בשנת 2022 כבר נמנו בישראל כ-1.2 מיליון בני 65 ומעלה שהם כ-12.4% מהאוכלוסייה והתחזיות מצביעות על גידול משמעותי עד 2035. אז צפוי מספרם להגיע ליותר מ-1.6 מיליון, כמעט 14% מהאוכלוסייה
תוחלת חיים גבוהה: כיום עומדת תוחלת החיים בישראל על כ-80.7 שנים בקרב גברים וכ-84.8 שנים בקרב נשים. נתון זה ממקם אותנו במקום גבוה יחסית, ומעיד על מגמת התארכות חיים שפועלת כיום במדינה. הביקוש למגורי איכות עם שירותי קהילה ותמיכה רפואית צפוי להמשיך ולגדול.
מודל הכנסות יציב: הרשתות פועלות בשיטה המשלבת פיקדון ראשוני (לעיתים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים) עם דמי אחזקה חודשיים היוצרים תזרים חודשי בטוח לצד רווחי הון בשלב החתימה והאכלוס. בנוסף, שיעורי התפוסה ברשתות המובילות גבוהים גם בתקופות כלכליות מאתגרות.
רשתות הדיור המוגן המושקעות והמובילות בישראל
בישראל פועלות כ־11 רשתות גדולות ועוד עשרות קטנות, המפעילות יחד כ־93 בתי דיור מוגן עם כ־14,500 יחידות דיור.
בית בכפר – חמישה מתחמים יוקרתיים בפריסה ארצית, תפוסה של 93–95%, עם דגש על קהילה פעילה ותמיכה רפואית מותאמת. רשת בית בכפר נמצאת בתנופת התרחבות המתבטאת בפתיחת אגף חדש בכפר סבא, שמוסיף 92 יחידות דיור והעלה את מספרן הכולל במתחם ל־231. בנוסף, הרשת מצויה בשלבי תכנון ובנייה של שלושה סניפים נוספים, שצפויים להרחיב משמעותית את פריסתה הארצית בשנים הקרובות.
פאלאס (עזריאלי) – פרויקטים יוקרתיים בתל אביב, ירושלים ומודיעין, עם שירותי רפואה, תרבות ופנאי.
מגדלי הים התיכון – 1,650 יחידות פעילות, עם תכניות להתרחבות ל־2,700 יחידות.
עד 120 – קונספט יוקרתי עם מוקדי פעילות מרכזיים בגוש דן, הוד השרון וראשון לציון.
פרוטיאה – בתי דיור מוגן בסגנון כפרי־ריזורטי, עם שטחים ירוקים נרחבים ושירותים קהילתיים ייחודיים.
משען, אחוזות רובינשטיין, בית בלב, בית הזהב, נווה עמית – רשתות עם פריסה רחבה, לרוב במחירים נגישים יותר ובשירותים מותאמים לקהלים מגוונים.
מי הם המשקיעים הגדולים?
הענף הישראלי ראה בשנים האחרונות כניסה של משקיעים מגוונים- מבנקים ועד חברות ביטוח וקבוצות נדל"ן ענק:
בנק הפועלים – רכש 20% מרשת הדיור המוגן "בית בכפר" בשנת 2020 בשווי חברה של 600–750 מיליון ₪ (השקעה של כ־150 מיליון ₪), וכ- 20% מרשת "עמל ומעבר" לפי שווי של כ־1.5 מיליארד ₪.
עזריאלי - מפעילה את רשת פאלאס, הכוללת 1,142 יחידות דיור מוגן בשווי מוערך של כ־3.2 מיליארד ₪. החברה מפתחת בימים אלה פרויקטים נוספים בירושלים וראשון לציון, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, ודיווחה על עלייה של 11% בהכנסות הענפיות ורווח מגזרי של כ־52 מיליון ₪ מהדיור המוגן.
ביג מרכזי קניות - נכנסה לתחום הדיור המוגן באמצעות זכייה במכרז להקמת כ־250 יחידות בזכרון יעקב, חלק ממהלך אסטרטגי להתרחבות לעולמות נדל"ן יציבים ומניבי הכנסה.
קבוצת שפיר - רכשה את רשת "עד 120", המפעילה כ־700 יחידות דיור, ומקדמת פרויקטים חדשים.
ישראל קנדה - נכנסה לסקטור הדיור המוגן בפעם הראשונה, כאשר רכשה את נכס "מועדון נווה אביב" בכפר שמריהו בעסקת רכישה שהיקפה עמד על כ־125 מיליון ₪.
כלל ביטוח – בשותפות עם מגדלי הים התיכון, התחייבה להשקעה של 300 מיליון ₪ בהון עצמי לפרויקטים חדשים ורכישת בתי דיור מוגן קיימים, עם יכולת מינוף לפרויקטים בהיקף כולל של עד 3.3 מיליארד ₪.
- דיור מוגן יוקרתי - כמו מלון חמישה כוכבים
 - "אנחנו מרוויחים פעמיים - בלי למכור את הנכס", יו"ר מגדלי הים התיכון על היתרונות בדיור המוגן
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
יתרונות ההשקעה לשכבות הביניים
כניסת החברות הגדולות והגופים המוסדיים לתחום הדיור המוגן אינה רק מהלך עסקי. היא גם מנוף משמעותי להרחבת הנגישות עבור שכבות הביניים. היקפי ההשקעה הגבוהים מאפשרים לרשתות להקים מתחמים בקנה מידה רחב, לשלב מספר רמות שירות
 ומחירים, ולהציע יחידות דיור בגדלים שונים. כך, שגם מי שמחזיק בהון מוגבל יחסית יכול למצוא מענה מתאים. בנוסף, לגופים גדולים יש יכולת לנצל יתרונות לגודל: מימון זול יותר, ניהול תפעולי יעיל, ורכישת שירותים בהיקפים גדולים ולהוזיל חלק מהעלויות לדייר הסופי. במודלים
 אלה, הפיקדון הראשוני מוחזר ברובו ליורשים, והדיירים בוחרים את סל השירותים שמתאים להם.
התוצאה היא שלזוגות פנסיונרים מהמעמד הביניים נפתח חלון הזדמנויות ליהנות ממגורים בסביבה מוגנת, עם שירותי בריאות וקהילה פעילה.
