BERLIN SCHOOL השיק תכנית לאנשי קריאייטיב:"נרעיד את התעשייה בישראל"

בין המסלולים בתכנית, לימודי 'מנהיגות קריאייטיבית' שייערכו בחלקם בתל אביב ובקאן. מנהלי ביה"ס: "רוצים שאנשי הקריאייטיב בת"א יהיו גאים בעצמם"
כתבי אייס | (1)

איגוד חברות הפרסום השיק היום (יום ג') רשמית את הסכם שיתוף הפעולה עם בית הספר למנהיגות יצירתית - BERLIN SCHOOL OF CREATIVE LEADERSHIP"", בהנהלת המנכ"ל, קלארק פארסונס, וראש הפקולטה להכשרת מנהלים ג'משיד אלאמוטי.

במסגרת ההסכם שנחתם, יגיעו מרצי בית הספר שבברלין להעביר תוכניות לימודים שמטרתן פיתוח מנהיגות יצירתית. המסלול הראשון במסגרת התכנית יהיה "יזמות קראייטיבית" במהלכו יועברו תכנים בנושאי מנהיגות, אסטרטגיה, חדשנות, מכרזים, אינטיליגנציה רגשית ועוד. ההכשרה תארך 10 ימים במצטבר ותחולק ל-5 מפגשים של יומיים שיפרסו על גבי שנה שלמה.

המסלול השני תחת הכותרת "מנהיגות קריאייטיבית" יערך חלקו בת"א וחלקו באירועים המתקיימים בקאן שבצרפת ויארך בין 11 ל-13 יום. התוכנית תחל ביומיים של הרצאות מרוכזות בתל אביב, לאחריהם תצא הקבוצה לקאן, שם ימשיכו את ההכשרה, בין השאר עם הרצאות מפי מנהלים שונים בדרג הבכיר ביותר ברחבי העולם.

התוכנית השלישית היא ועידת "הקריאייטיב לתוצאות טובות יותר" שתימשך יומיים כאן בישראל ותכלול תכנים הנוגעים לבניית קשרים עם לקוחות, משקיעים ויזמים יצירתיים, כיצד מוודאים שהלקוחות מעריכים קריאייטיב? ועידוד כישרונות צעירים תוך הפיכתם ליזמים צעירים. ההרשמה לכל אחד מהמסלולים תיעשה דרך משרדי איגוד חברות הפרסום, כאשר המחזור הראשון יצא לדרך ברבעון הראשון של 2014.

את כלל התוכניות יעבירו המרצים של בית הספר בברלין המחלקים לאנשי אקדמיה המתמחים בהעברת החומרים העוסקים ביצירתיות, ולאנשי עסקים בכירים המתמחים בהנחלת והעברת התכנים הנוגעים למנהיגות.

קלארק פארסונס וג משיד אלאמוטי מסרו: אנו רואים בשוק הישראלי אתגר הגדול ופוטנציאל עצום. אחרי שנצא לדרך אני רוצה שכל אנשי הקריאייטיב בתל אביב יהיו גאים בעצמם. יש לנו הרבה עבודה בכדי להגיע לשם. אחד המפתחות החשובים הוא הערכה לאותם אנשים. מטרת התוכנית היא להרעיד את התעשייה בישראל. היא תהיה רלוונרטית למגוון עצום של תחומים דוגמת פרסום, שיווק, עולם הסטארט אפ, מפיקי טלויזיה, אנשי מוסיקה וכו. כאשר קהל היעד הוא אנשי קריאייטיב בכל התעשיות הללו".

אמיר גיא: "כבוד גדול הוא לנו שבית הספר המוביל בעולם לפיתוח מנהיגות בקרב אנשי קריאייטיב, פרסום ושיווק מוכן לבוא לישראל ולהשקיע בפיתוח וקידום ענף הפרסום כאן".

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחלה יוזמה , סופסוף תעלה הרמה של הפרסום (ל"ת)
    עידו 18/12/2013 13:03
    הגב לתגובה זו
הכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקוהכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקו
רייטינג

הכוכב הבא בראש הפריים טיים

בערב עם ריאליטי חזק, הוא כמעט תמיד בראש, וכך גם עם שידור "הכוכב הבא" לקראת אירוויזיון 2026, שהשתלט על רצועת הפריים טיים 

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג
המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 14.7% רייטינג ו-352 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 8.1% רייטינג ו-215 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שהצליחה שוב לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 5.9% רייטינג ו-144 אלף צופים, ובסוף הרשימה היתה המהדורה של כאן11, עם נתונים טובים יחסית לחוסר הפופולריות שלה, עם 95 אלף צופים ו-4% רייטינג.


פריים טיים

תחרות בפריים טיים זה תמיד טוב, אבל כשיש ריאליטי, כמעט תמיד הוא בראש הטבלה, וכך גם היה אתמול עם "הכוכב הבא", שהיה עם רייטינג של 16.9% רייטינג ו-432 אלף צופים והיה התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים. אחריו היתה "ווארט" של ערוץ 13, עם 7.9% רייטינג ו-182 אלף צופים, ואילו ההיעדרות של ינון מגל ככל הנראה הובילה לירידה של הפטריוטים למקום השלישי, עם 7.1% ו-189 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 6.1% רייטינג ו-150 אלף צופים.

תכניות הבוקר והצהריים

מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.2% ו-66 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג אבל במקום הראשון מבחינת כמות צופים, 67 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 2% רייטינג ו-59 אלף צופים. 

ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם יואב לימור היה בראש ועמד על רייטינג של 2.7% ו-52 אלף צופים, ואילו אחריו היה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 1.9% רייטינג, ו-49 אלף צופים. את הרשימה סגר המשדר המיוחד לזכרו של הדר גולדין ז"ל ששודר ברשת, עם 1.7% רייטינג ו-38 אלף צופים. 

בצהריים, 14 בצהריים של חדשות 12 היה בראש, עם 3.5% ו-78 אלף צופים, בעוד האולפן הפתוח של עם בועז גולן היה במקום השני, עם 3.3% רייטינג ו-69 אלף צופים. את הרשימה סגרה רשת עם "הדוח היומי" שהיה עם 1.2% רייטינג ו-30 אלף צופים בלבד. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.