השיעור הגבוה ב-OECD: ההוצאה למו"פ במגזר העסקי הגיעה ב-2021 ל-5.7% מהתמ"ג
ממשלת ישראל נתנה ב-2021 לחברות עסקיות הטבות לעידוד מחקר ופיתוח (מו"פ) בהיקף ששל כ-4.3 מיליארד שקל. כך עולה מנתונים חדשים של הלמ"ס ורשות המסים. הפרסום נעשה בשיתוף עם המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה. מתוך סכום זה, חולקו מענקים על ידי רשות החדשנות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל. ההטבות שניתנו מגיעות לכ-0.4% מהתמ"ג של המגזר העסקי. באותה שנה הגיעה ההוצאה למו''פ במגזר העסקי לכ-5.7% מהתמ''ג - השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות OECD.
חלק מההטבות הניתנות לחברות העוסקות במחקר ופיתוח באמצעות מערכת המס. הטבות אלה הן כלי לתמריץ בידי קובעי המדיניות להפחתת חבות המס של חברות עסקיות, בנוסף לתמיכה הממשלתית הישירה הניתנת להן באמצעות המענקים.
במסגרת התיקון לחוק עידוד השקעות הון, החל מ-2017 ניתנות הטבות מס חדשות לחברות בעלות "מפעל טכנולוגי מועדף" ו"מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד". ההבחנה נעשית באמצעות חלוקה לחברות שההכנסות המאוחדות שלהן גבוהות מ-10 מיליארד שקל בשנה, שזוכות למעמד של מפעל מועדף מיוחד, ואילו חברות עם עם הכנסות מאוחדות נמוכות מ-10 מיליארד שקל זוכות למעמד של מפעל מיוחד. שיעור מס הכנסה לחברות המוכרות כמפעל טכנולוגי מועדף הוא 12%, ושיעור מס הכנסה לחברות המוכרות כמפעל טכנולוגי מועדף מיוחד הוא 6%. מטרת תיקון החוק היא לעודד פעילויות מו"פ בישראל ולהביא קניין רוחני טכנולוגי למדינה.
הנתונים התקבלו מרשות המסים ב-2023 ומוזגו עם הנתונים הקיימים במרשם העסקים של הלמ''ס. כך אפשר היה ליצור פרופיל של החברות האלה ולסווגן לפי ענף כלכלי, גודל החברה וסוג בעלות, ולערוך השוואה עם מדינות אחרות מה-OECD.
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2021 ניתנו הטבות מס לעידוד מו"פ עסקי בסכום של 2.8 מיליארד שקל, שהם כ-0.24% מהתמ"ג של המגזר העסקי. החברות הגדולות, שמעסיקות יותר מ-249 עובדים, זכו לשיעורים גבוהים בסך הטבות המס (72% מסך ההטבות). גם חברות בבעלות מקומית זכו לשיעורים גבוהים בהטבות המס (65% מסך ההטבות). עיקר הטבות המס התרכזו בחברות המסווגות בענפי ההייטק ובענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים.
ב-2021 נמנתה ישראל עם המדינות עם השיעור הגבוה ביותר של הטבות מס לעידוד המו"פ מסך התמ"ג (כ-0.15%), אחרי הולנד ובלגיה. ב-2020 הפרופיל של החברות שזכו בהטבות מס לעידוד המו''פ בארץ היה זהה לזה שבמדינות אחרות של OECD.
חברות העוסקות במו''פ בארץ זכאיות לקבל תמיכה ממשלתית בצורה של תמיכה ישירה (מענק מרשות החדשנות) ובאמצעות תמריצי מס המבוססים על הכנסות. המדינה מעניקה שיעור מס הכנסה מופחת מהשיעור הרגיל (23%) לחברות שעוסקות במו''פ ועומדות בקריטריונים המפורטים בתיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון של רשות המסים.
- משנה כיוון: מובילאיי תפטר 200 עובדים - רובם בישראל
- חברת הפינטק Airwallex גייסה 330 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל...
ב-2021 קיבלו 315 חברות במגזר העסקי הטבות מס הכנסה לעידוד המו"פ. הן מעסיקות כמעט 35 אלף עובדים והפדיון שלן הוא 86.8 מיליארד שקל - 62.3% מהם מיצוא. הטבות המס לעידוד המו"פ הסתכמו ב-2.8 מיליארד שקל - כ-0.24% מהתמ"ג של המגזר העסקי.
דניאל שניידר קרדיט: Anybiz"לקחנו את תפקיד המכירות ועשינו לו אוטומציה" - סטארטאפ להכיר
ראיון עם דניאל שניידר מנכ"ל ומייסד שותף Anybiz
מה הרקע שלך?
דניאל: אני בן 35 במקור מבאר שבע, עכשיו אני גר בכל העולם כנווד דיגיטלי. בצבא הייתי באחת היחידות הטכנולוגיות ואחר כך למדתי שלושה תארים ב-10 שנים: תואר ראשון בהנדסת חשמל כדי שאבא יהיה שמח כי הוא מהנדס חשמל, את השני עשיתי בהנדסה ביו רפואית כדי שאמא שלי שהיא רופאה, תהיה שמחה. וכדי שאני אהיה שמח, עשיתי תואר נוסף במנהל עסקים.
ספר מה החברה עושה
דניאל: יצרנו סוכני AI שמבצעים את כל התהליך של הבאת לידים לחברות דרך 3 ערוצים, אימייל לינקדאין ושיחות טלפוניות. אם יש חברה שרוצה לידים חדשים אז יש בדרך כלל SDR, מעין איש מכירות להייטק (sales development representative) שעושה BizDev, אז אנחנו לקחנו את התפקיד ועשינו אוטומציה מלאה לחלק הראשוני שלו. החל מלמצוא את הלקוח הפוטנציאלי ולכתוב לו את האימייל המותאם אישי הראשוני, דרך פולו אפים ועד לנקודה שבו הלקוח אומר לי "מעניין אותי, רוצה לשמוע עוד". את הסיילס פיצ' לאחר מכן עושה האיש מקצוע, אבל את כל הפנייה החוזרת ונשנית שיש בהתחלה העברנו לאוטומציה מלאה. זה חוסך הרבה זמן של בן אדם ורואים את התוצאות, שהן לפעמים טובות בדיוק כמו של איש מכירות אנושי ולפעמים גם יותר טובות וזה גם חוסך יותר כסף ולשם העולם הולך.
מתי החברה הוקמה? כמה עובדים?
דניאל: הקמנו את החברה ב-2021 והיא מונה כמעט 100 עובדים, מ-14 מדינות שונות. החברה היא ישראלית, אבל מאפשרים לעבוד ברימוט, לטייל בעולם ולהנות מהחיים. אני מאמין כשהעובדים שמחים התפוקה הרבה יותר גבוהה ויש הרבה יותר יצירתיות.
מאיפה הרעיון לחברה?
דניאל: לפני כן היה לי עסק אחר של מוצרים פיזיים ורציתי לפנות לחנויות פיזיות בארה"ב ולהציע להם למכור את המוצר שלי בחנויות. חיפשתי כלי שיעזור לי לפנות אליהם בצורה מהירה, יסביר להם מה צריך ויעשה פולו עד שיגידו לי שמתעניינים ולא מצאתי והתחלתי להשתמש בכל הידע שלי מהאוניברסיטה ועשיתי משהו לעצמי. אז גם הבנתי שיש פה הזדמנות שתוכל לעניין אחרים וככה הכל התחיל.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- Lumia, המספקת הגנה בזמן שימוש ב-AI, מגייסת 18 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השקעתי כל כך הרבה שנים באוניברסיטה אז הכרתי AI לפני שכל העולם הכיר. לפני כמה שנים הייתי גם בתכנית הכרישים עם מוצר AI שמזהה מלנומה. זה חלק מההתמחויות שעשיתי באוניברסיטה והיה ברור שלשם העולם הולך. זהו אזור שהוא מאוד מאוד נוח עבורי, ותמיד ידעתי שבסוף המחשב יתחיל לקבל החלטות ולא הבן אדם.
משנה כיוון: מובילאיי מפטרת 200 עובדים - רובם בישראל
בחודשים האחרונים מובילאיי, מחברות ההייטק המובילות בישראל בעולם הרכב האוטונומי, הודיעה היום על מהלך נרחב של קיצוצים, שבמסגרתו יפוטרו מאות עובדים, רובם בישראל. לדברי החברה, “במסגרת בחינה מתמשכת של צורכי הפעילות המשתנים של החברה, אנו מבצעים התאמות בכוח
האדם. לחברה תוכנית סדורה לתמיכה בעובדים שיושפעו מהמהלך"
מובילאיי תבצע מהלך של פיטורים נרחבים - צעד שמהווה נקודת מפנה לא פשוטה בחברה שעמדה בעבר בשורה הראשונה של חידושי בטיחות ורכב אוטונומי. 200 מעובדי החברה, רובם בישראל, יאבדו את מקום עבודתם כחלק מהמהלך. המהלך הזה לא קשור למהלכים קודמים שנקטה החברה בשנתיים האחרונות, כמו סגירת חטיבת After-Market. מדובר על קיצוץ רוחבי בתחומים שונים בחברה.
בסוף אוקטובר פרסמה מובילאיי את הדו"חות שלה לרבעון השלישי של 2025 עם הכנסות של 504 מיליון דולר, עלייה של 4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח המתואם למניה היה 0.09 דולר, בהתאם לציפיות השוק, בעוד שההפסד על בסיס GAAP הסתכם ב-0.12 דולר למניה. בחברה ציינו לאחר פרסום הדו"חות כי הצמיחה נבעה מביקוש גבוה ליחידות EyeQ בכל תחומי הפעילות, כולל בשוק הסיני, לצד המשך הצמיחה בפרויקטים של מערכות הסיוע לנהג (ADAS). עם זאת, הן שיעור המרווח הגולמי והן שיעור המרווח הגולמי המתואם ירדו ברבעון השלישי של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הירידה הזו נובעת מירידה מתונה במחיר המכירה הממוצע (ASP) של EyeQ בעיקר עקב עלייה בכמויות בסין, שבה מחיר המכירה הממוצע נמוך יותר, וכן מעלות גבוהה יותר ליחידה הקשורה למוצרי EyeQ עקב תמהיל שונה של מוצריEyeQ
חטיבת After-Market היתה אחת מהחטיבות ההיסטוריות של מובילאיי - זו שהביאה למכוניות רגילות מערכות בטיחות מתקדמות, כמו התראה על סטיה מנתיב או התקרבות לסכנה. לפני עשור, המערכות האלה נחשבו מהפכניות. ואולם עם הזמן, יצרניות הרכב התחילו לשלב מערכות ADAS כבר בתהליך הייצור של הרכב - מה שהפחית בצורה משמעותית את הביקוש למערכות מתקדמות שמותקנות לאחר הייצור. אף שהחטיבה עדיין ייצרה מחזור מכירות של כ-40 מיליון דולר בשנה, בחברה ציינו שהפעילות כבר אינה רווחית ולא תורמת לרווחיות הכוללת של החברה. לכן הם החליטו לסגור אותה.
לאורך 2024 הודיעה מובילאיי גם על סגירה מתוכננת של חטיבת הפיתוח של חיישני LiDAR - טכנולוגיה שנחשבה בעבר חלק מהעתיד של הרכב האוטונומי. לפי ההודעה, מדובר בצעד אסטרטגי: החברה מעריכה שבמקום LiDAR היא תתמקד בטכנולוגיות אחרות, כמו רדאר דימות (imaging radar) ושימוש במערכות ראייה ממוחשבת.
- היום שבו תעצרו רובוטקסי מתחת לבית נמצא ממש מאחורי הסיבוב
- מובילאיי בדוחות טובים, מעלה את תחזית הרווח וההכנסות לשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף 2023, עבדו במובילאיי בסך הכל כ-3,700 איש. על פי הערכות, המהלך מגיע כעת לא בגלל כישלון טכנולוגי, אלא בזכות הצלחה: מערכות ADAS נהפכו לנחלת יצרני הרכב, שחסכו לעצמם התקנה חיצונית אחרי הייצור. מה שהיה פעם קטליזטור לצמיחה, להפך לסחורה קבועה. מובילאיי עצמה כתבה אז בהודעתה שההחלטה “היתה קשה”, אבל היא באה לאחר “בחינה מעמיקה של התחזיות העסקיות וצורכי ההשקעה”. עם זאת, החברה טענה שמדובר רק בשינוי כיוון, ולא בוויתור על עתיד בתחום הרכב האוטונומי. היא הדגישה שהיא ממשיכה לגייס עובדים למחלקות אחרות, וכי התחומים בהם תתמקד מעתה הם אלה שצפויים להיות רלוונטיים יותר בעתיד: מערכות eyes-off, רדאר דימות, תשתיות תוכנה וחיישנים חדשים.
