הירשמו
  1. ראשי
  2. BizTech
ווטסאפ
צילום: Mika Baumeister on Unsplash

בזמן שמטא בבית המשפט - ווטסאפ משפרת את הפרטיות

אפליקציית ההודעות הפופולארית משיקה פיצ'ר חדש המאפשר רמה גבוהה יותר של פרטיות, כולל חסימת האפשרות לייצא השיחה ואת האפשרות ליצור קשר עם סוכן הבינה המלאכותית של מטא - שכבר ספג ביקורת מפעילים חברתיים; במקביל, המשפט שמאיים להפריד את ווטסאפ ממטא נמשך

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ווטסאפ פגיעה בפרטיות מטא

אפליקציית המסרים הפופולארית ווטסאפ, שנמצאת בבעלות מטא Meta Platforms 0.15%  , הכריזה על השקת סדרת פיצ'רים חדשה שנועדה לחזק עוד יותר את הפרטיות של משתמשיה ברחבי העולם. מדובר בכלים הנכללים תחת האפשרות החדשה Advanced Chat Privacy, שאותה יש להפעיל ידנית דרך הגדרות האפליקציה. בין הפיצ’רים החדשים ניתן למצוא חסימה של ייצוא היסטוריית שיחה, חסימת אפשרות להוריד קבצי מדיה מתוך הצ'אט, וכן מניעה של יצירת קשר עם סוכן ה-AI של מטא דרך שיחות פרטיות באפליקציה.


המהלך מבטא את השאיפה של ווטסאפ להעניק למשתמשים שליטה עמוקה יותר על המידע האישי שהם משתפים באפליקציה, במיוחד בעידן שבו הגנת הפרטיות הפכה לנושא רגיש הרבה יותר מבעבר. לדבריה של ווטספא הכלים מיועדים לא רק לשיפור התחושה הסובייקטיבית של אבטחה, אלא גם למתן מענה אמיתי לצרכים של משתמשים שמבקשים לדון בנושאים אישיים, רפואיים או משפטיים מבלי לחשוש שהמידע יצא מגבולות השיחה. עם זאת, נותרה פרצה - ווטסאפ מבהירה כי האפשרות לבצע צילומי מסך לשיחות עדיין קיימת, דבר שעדיין עשוי לאפשר זליגת מידע.


הפיצ'רים החדשים הם לא הראשונים שמעידים על המגמה של ווטסאפ בשנים האחרונות. האפליקציה כבר כוללת פיצ'רים שמגבירים את הפרטיות דוגמת הצפנה מקצה לקצה, אמצעי שמבטיח שאף גורם, כולל מטא עצמה, אינו יכול לקרוא את תוכן ההודעות, וכן נעילת צ'אטים שמאפשרת להצפין שיחות בסיסמה או באמצעות זיהוי פנים, והודעות נעלמות שנמחקות אחרי פרק זמן שנקבע מראש.


הביקורת על סוכן ה-AI של מטא

ההכרזה על שדרוג הפרטיות הגיעה זמן קצר לאחר שמטא השיקה את סוכן ה-AI החדש שלה, שניתן לגשת אליו דרך אפליקציית מסנג'ר וגם דרך ווטסאפ. הסוכן מתבסס על מודל שפה שפותח על ידי מטא עצמה, ומאפשר למשתמשים לשוחח עמו, לשאול שאלות ולקבל סיוע במשימות שונות על בסיס המידע האישי שלהם.


אך בעוד שמדובר בפיצ'ר חדש שמטרתו לשפר את חוויית המשתמש, הוא דווקא סופג ביקורת. הסיבה לכך נעוצה בכך שאין אפשרות פשוטה לכבות את הסוכן או למנוע ממנו איסוף מידע, דבר שמעלה שאלות בנושא פרטיות המשתמשים. פעילים חברתיים וחברי פרלמנט באירופה כבר התריעו על כך. חברת הפרלמנט הסלובקית, ורוניקה אוסטריהובה, פרסמה פוסט ברשת X שבו מסרה כי פנתה לאיחוד האירופי בדרישה לבדוק האם השילוב של סוכן הבינה המלאכותית באפליקציות מטא עומד בדרישות הרגולציה האירופית.


אוסטריהובה סיפרה כי הגיעה אליה שורת תלונות ממשתמשים שהביעו חשש כי הסוכן אוסף עליהם מידע אישי מבלי שקיבלו על כך הסכמה מפורשת או מודעת. סוגיה זו, לדבריה, חורגת משאלת של נוחות או ממשק, ונוגעת בעקרונות יסוד של פרטיות וזכות הבחירה של המשתמש על האינטראקציה שלו עם מערכות בינה מלאכותית.




המשפט שמאיים לפרק את מטא

במקביל, מטא מתמודדת בימים אלה עם משפט מורכב בארה"ב, שעשוי להוביל לצעד חסר תקדים - פירוק החברה מהבעלות על אינסטגרם וווטסאפ. תביעת הענק שמובילה רשות הסחר הפדרלית (FTC) מתמקדת בטענה כי רכישת שתי האפליקציות, שהתרחשו לפני כ-11 ו-13 שנה, פגעה באופן חמור בתחרות בשוק הרשתות החברתיות.


לטענת ה-FTC, מטרת הרכישות לא הייתה טכנולוגית בלבד, אלא אסטרטגית: לחסל מתחרים אפשריים ולחזק את ההגמוניה של מטא בשוק. גורמים המעורבים בתביעה ציינו כי בכוונת הרשות להציג ראיות מתוך התכתבויות פנימיות של מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, שבהן נכתב כי יש "לנטרל" את אינסטגרם. לפי ה-FTC, מדובר ב"ראיית זהב" שמוכיחה את הכוונות האמיתיות מאחורי הרכישות.


מהצד השני, עורכי הדין של מטא טוענים בתוקף שהחברה השביחה את המוצרים ולא חיסלה תחרות. לדבריהם, הן אינסטגרם והן ווטסאפ עברו מהפכה של ממש מאז נרכשו, תוך שיפור משמעותי בחוויית המשתמש, הרחבת הפיצ'רים והתייעלות תפעולית. בנוסף, הם מזכירים כי אותן רכישות אושרו בזמנו על ידי אותה רשות תחרות, כלומר, ה-FTC עצמה, ולכן אין הצדקה חוקית "להפוך את השולחן" יותר מעשר שנים לאחר מכן.


"המיזוגים האלה שיפרו את המוצרים באופן דרמטי", טען עו"ד מארק הנסן שמייצג את מטא. "לא קיים תקדים לכך שבית משפט יפסול מיזוג שהוכח כי שיפר את המוצר לצרכן - ואין סיבה שזה יקרה הפעם".


לפי מומחים משפטיים, התביעה של ה-FTC עומדת בפני אתגר מורכב. פרופ’ לורה פיליפס-סוייר מאוניברסיטת ג’ורג’יה הסבירה כי התחום שבו פועלת מטא, הרשתות החברתיות, נחשב לתחרותי יותר מאשר תחומים אחרים, כמו חיפוש (בו גוגל שולטת ב-90% מהשוק). לכן, לטענתה, קשה יותר לשכנע כי מטא היא מונופול.


עם זאת, היא מציינת כי התיק עשוי לשמש פסק דין עקרוני, שבו ייקבע האם הרשויות רשאיות לחזור בהן מהחלטות עבר. תקדים כזה עלול להשפיע לא רק על מטא, אלא גם על חברות נוספות שצברו שליטה דרך רכישות אסטרטגיות. למשפט זומנו להעיד בין היתר מארק צוקרברג, מנכ"ל אינסטגרם אדם מוסרי, וכן סמנכ"לית התפעול לשעבר של מטא, שריל סנדברג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית הייטק תכנות

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AIטראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AI

אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B

מאחורי הרטוריקה הגסה על “מי נכנס לאמריקה” מסתתרת מדיניות סדורה, ועוד אספקט של ה-MAGA: בית המשפט אישר את יוזמת המשטר להעלות דרמטית את אגרת העסקת עובדים זרים בהייטק , שיקטין דרמטית את ההגירה הכלכלית

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ ויזה לארה"ב

״למה אנחנו לא יכולים להביא אנשים מנורווגיה או משוודיה? בואו ניקח כמה מדנמרק. אכפת לכם לשלוח לנו כמה אנשים? תשלחו לנו אנשים נחמדים. אכפת לכם? אבל אנחנו תמיד לוקחים אנשים מסומליה, ממקומות שהם אסון, נכון? מגיעים אלינו רק ממקומות מטונפים, מלוכלכים, דוחים ומוכי פשיעה". כך אמר נשיא ארה"ב לפני כשבועיים והתייחס באופן פרובוקטיבי למדיניות ההגירה של ארה"ב. 

האמירה הזאת היא צד אחר של יוזמה של טראמפ, שבמסגרתה ארה"ב תיגבה 100 אלף דולר עבור כל בקשה לאשרת H-1B, שאותה ניסתה לשכת המסחר האמריקאית לטרפד,בטענה כי המהלך חורג מסמכות הנשיא, והגישה תביעה לבית המשפט, שכעת דחה אותה וקבע כי ממשל טראמפ רשאי להמשיך בהטלת האגרה. האגרה החדשה, שהוכרזה בהצהרה נשיאותית מספטמבר 2025, מחליפה את העלויות הקודמות שנעו בין 2,000 ל-5,000 דולר לבקשה, תלוי בגודל החברה ובסוג ההגשה.

מהי תכנית H-1B?

תוכנית H-1B מאפשרת לחברות אמריקאיות להעסיק עובדים זרים בעלי השכלה אקדמית בתחומים כמו הנדסה, תוכנה, ביוטכנולוגיה ומדעי המחשב. בכל שנה פיסקלית מוקצות 85 אלף אשרות, 65 אלף רגילות ו-20 אלף נוספות לבעלי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות אמריקאיות. הביקוש עולה על ההיצע בהרבה, עם מאות אלפי בקשות שנתיות, וההקצאה מתבצעת בהגרלה אקראית. בשנת 2025 נרשמו כ-442 אלף בקשות, כאשר כ-70-80% מהן הגיעו מעובדים הודים, המהווים את הרוב במגזר השירותים הטכנולוגיים.

האגרה החדשה חלה רק על בקשות חדשות שהוגשו לאחר 21 בספטמבר 2025, ואינה משפיעה על חידושים או הארכות של אשרות קיימות. היא נועדה להרתיע שימוש יתר בתוכנית, במיוחד על ידי חברות אאוטסורסינג שמעסיקות עובדים בשכר נמוך יחסית. לדוגמה, חברת טאטא קונסלטנסי סרוויסס ההודית, אחת המובילות בהגשת בקשות, ספגה בעבר קנסות על הפרות כמו העסקה בשכר נמוך והפרת כללי מיקום עבודה. עם האגרה החדשה, עלות גיוס עובד בודד עלולה להגיע ל-105 אלף דולר, כולל עמלות נלוות, מה שהופך את התהליך ללא כדאי עבור תפקידים בשכר ממוצע של 70-90 אלף דולר לשנה.

חברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון, שספנסרה מעל 10 אלף אשרות H-1B בשנת 2025, מיקרוסופט עם כ-6 אלף, ומטא עם כ-4 אלף, צפויות לספוג עלויות נוספות של מיליוני דולרים. באמזון, למשל, השכר הממוצע לעובדי H-1B עומד על 150 אלף דולר, אך האגרה תייקר את הגיוס הראשוני ב-67%. חברות קטנות יותר, כולל סטארט-אפים, עלולות לוותר על גיוס זר לחלוטין, שכן תקציבן מוגבל. כפי שפורט בדיווח על השפעות כלכליות של מדיניות הגירה בארה"ב בביזפורטל, שינויים כאלה עלולים להאט את קצב החדשנות במגזר הטק, שתורם כ-10% מהתמ"ג האמריקאי.

להמשך הכתבה לחץ כאן