בזמן שמטא בבית המשפט - ווטסאפ משפרת את הפרטיות
אפליקציית ההודעות הפופולארית משיקה פיצ'ר חדש המאפשר רמה גבוהה יותר של פרטיות, כולל חסימת האפשרות לייצא השיחה ואת האפשרות ליצור קשר עם סוכן הבינה המלאכותית של מטא - שכבר ספג ביקורת מפעילים חברתיים; במקביל, המשפט שמאיים להפריד את ווטסאפ ממטא נמשך
אפליקציית המסרים הפופולארית ווטסאפ, שנמצאת בבעלות מטא Meta Platforms 1.8% , הכריזה על השקת סדרת פיצ'רים חדשה שנועדה לחזק עוד יותר את הפרטיות של משתמשיה ברחבי העולם. מדובר בכלים הנכללים תחת האפשרות החדשה Advanced Chat Privacy, שאותה יש להפעיל ידנית דרך הגדרות האפליקציה. בין הפיצ’רים החדשים ניתן למצוא חסימה של ייצוא היסטוריית שיחה, חסימת אפשרות להוריד קבצי מדיה מתוך הצ'אט, וכן מניעה של יצירת קשר עם סוכן ה-AI של מטא דרך שיחות פרטיות באפליקציה.
המהלך מבטא
את השאיפה של ווטסאפ להעניק למשתמשים שליטה עמוקה יותר על המידע האישי שהם משתפים באפליקציה, במיוחד בעידן שבו הגנת הפרטיות הפכה לנושא רגיש הרבה יותר מבעבר. לדבריה של ווטספא הכלים מיועדים לא רק לשיפור התחושה הסובייקטיבית של אבטחה, אלא גם למתן מענה אמיתי לצרכים
של משתמשים שמבקשים לדון בנושאים אישיים, רפואיים או משפטיים מבלי לחשוש שהמידע יצא מגבולות השיחה. עם זאת, נותרה פרצה - ווטסאפ מבהירה כי האפשרות לבצע צילומי מסך לשיחות עדיין קיימת, דבר שעדיין עשוי לאפשר זליגת מידע.
הביקורת על סוכן ה-AI של מטא
ההכרזה על שדרוג הפרטיות הגיעה זמן קצר לאחר שמטא השיקה את סוכן ה-AI החדש שלה, שניתן לגשת אליו דרך אפליקציית מסנג'ר וגם דרך ווטסאפ. הסוכן מתבסס על מודל
שפה שפותח על ידי מטא עצמה, ומאפשר למשתמשים לשוחח עמו, לשאול שאלות ולקבל סיוע במשימות שונות על בסיס המידע האישי שלהם.
- האם מסירת פרטים מצדיקה קבלת הודעות שיווקיות?
- דיירת תקפה בוואטסאפ - ותפצה את יו"ר ועד הבית ואשתו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד שמדובר בפיצ'ר חדש שמטרתו לשפר את חוויית המשתמש, הוא דווקא סופג ביקורת. הסיבה לכך נעוצה בכך שאין אפשרות
פשוטה לכבות את הסוכן או למנוע ממנו איסוף מידע, דבר שמעלה שאלות בנושא פרטיות המשתמשים. פעילים חברתיים וחברי פרלמנט באירופה כבר התריעו על כך. חברת הפרלמנט הסלובקית, ורוניקה אוסטריהובה, פרסמה פוסט ברשת X שבו מסרה כי פנתה לאיחוד האירופי בדרישה לבדוק האם השילוב
של סוכן הבינה המלאכותית באפליקציות מטא עומד בדרישות הרגולציה האירופית.
אוסטריהובה סיפרה כי הגיעה אליה שורת תלונות ממשתמשים שהביעו חשש כי הסוכן אוסף עליהם מידע אישי מבלי שקיבלו על כך הסכמה מפורשת או מודעת. סוגיה זו, לדבריה, חורגת
משאלת של נוחות או ממשק, ונוגעת בעקרונות יסוד של פרטיות וזכות הבחירה של המשתמש על האינטראקציה שלו עם מערכות בינה מלאכותית.
META AI IN YOUR PHONE
👀 Noticed something new in your WhatsApp or Messenger chats lately? That little blue circle — Meta AI — is Meta's new assistant, meant to help you find "relevant content."
But here's the catch:
👉 You can’t turn it off! And that raises real questions… pic.twitter.com/3OwpNJVeILקיראו עוד ב"BizTech"— Veronika Cifrova Ostrihonova (@VeronikaCifrova) April 8, 2025
- "לקחנו את תפקיד המכירות ועשינו לו אוטומצי" - סטארטאפ להכיר
- ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב (חלק ב')
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל...
המשפט שמאיים לפרק את מטא
במקביל, מטא מתמודדת בימים אלה עם משפט מורכב בארה"ב, שעשוי להוביל לצעד חסר תקדים - פירוק החברה מהבעלות על אינסטגרם וווטסאפ. תביעת הענק שמובילה רשות הסחר הפדרלית (FTC) מתמקדת בטענה כי רכישת שתי
האפליקציות, שהתרחשו לפני כ-11 ו-13 שנה, פגעה באופן חמור בתחרות בשוק הרשתות החברתיות.
לטענת ה-FTC, מטרת הרכישות לא הייתה טכנולוגית בלבד, אלא אסטרטגית: לחסל מתחרים אפשריים ולחזק את ההגמוניה של מטא בשוק. גורמים המעורבים בתביעה ציינו
כי בכוונת הרשות להציג ראיות מתוך התכתבויות פנימיות של מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, שבהן נכתב כי יש "לנטרל" את אינסטגרם. לפי ה-FTC, מדובר ב"ראיית זהב" שמוכיחה את הכוונות האמיתיות מאחורי הרכישות.
מהצד השני, עורכי הדין של מטא טוענים
בתוקף שהחברה השביחה את המוצרים ולא חיסלה תחרות. לדבריהם, הן אינסטגרם והן ווטסאפ עברו מהפכה של ממש מאז נרכשו, תוך שיפור משמעותי בחוויית המשתמש, הרחבת הפיצ'רים והתייעלות תפעולית. בנוסף, הם מזכירים כי אותן רכישות אושרו בזמנו על ידי אותה רשות תחרות, כלומר, ה-FTC
עצמה, ולכן אין הצדקה חוקית "להפוך את השולחן" יותר מעשר שנים לאחר מכן.
"המיזוגים האלה שיפרו את המוצרים באופן דרמטי", טען עו"ד מארק הנסן שמייצג את מטא. "לא קיים תקדים לכך שבית משפט יפסול מיזוג שהוכח כי שיפר את המוצר לצרכן - ואין סיבה
שזה יקרה הפעם".
לפי מומחים משפטיים, התביעה של ה-FTC עומדת בפני אתגר מורכב. פרופ’ לורה פיליפס-סוייר מאוניברסיטת ג’ורג’יה הסבירה כי התחום שבו פועלת מטא, הרשתות החברתיות, נחשב לתחרותי יותר מאשר תחומים אחרים, כמו חיפוש (בו גוגל שולטת
ב-90% מהשוק). לכן, לטענתה, קשה יותר לשכנע כי מטא היא מונופול.
עם זאת, היא מציינת כי התיק עשוי לשמש פסק דין עקרוני, שבו ייקבע האם הרשויות רשאיות לחזור בהן מהחלטות עבר. תקדים כזה עלול להשפיע לא רק על מטא, אלא גם על חברות נוספות שצברו
שליטה דרך רכישות אסטרטגיות. למשפט זומנו להעיד בין היתר מארק צוקרברג, מנכ"ל אינסטגרם אדם מוסרי, וכן סמנכ"לית התפעול לשעבר של מטא, שריל סנדברג.
הונאה ברשת (AI)ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב
אינסוף הונאות פיננסיות מפילות המוני אנשים בארץ ובעולם - איך מזהים הונאה, איזה פעולות צריך לעשות כדי "לצאת" מההונאה ואיך לא להיות הקורבן הבא? שיטות ההונאה הקיימות כיום וכלים להתמודד עם הונאות עתידיות
הקדמה: עידן חדש של הונאות מתוחכמות
בשנים האחרונות, עולם ההונאות הדיגיטליות והפיננסיות עבר מהפכה טכנולוגית שאין דומה לה בהיסטוריה. השילוב בין בינה מלאכותית מתקדמת, טכנולוגיות Deepfake, פסיכולוגיה מתוחכמת ומידע אישי זמין ברשת, הפך את הרמאים המודרניים ליצורים מסוכנים במיוחד. הם כבר לא פושעים חובבניים - מדובר בארגוני פשיעה בינלאומיים מתוחכמים, המעסיקים מאות עובדים, משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ומפעילים מרכזי תקשורת שלמים.
ההונאות של היום אינן מסתפקות בסכומים קטנים. מדובר בפעולות מתוכננות בקפידה שמטרתן לגזול מהקורבן את כל חסכונות חייו, תוך שימוש בלחץ פסיכולוגי עז, טכנולוגיות הזדהות מתוחכמות ותסריטים מדויקים שנבנו על בסיס מחקר עמוק של התנהגות אנושית. בעוד שבעבר ניתן היה לזהות הונאה בקלות יחסית - איות גרוע, דומיינים חשודים, או טענות לא הגיוניות - כיום ההונאות מושלמות עד כדי כך שאפילו אנשי מקצוע מנוסים, אנשי אקדמיה ואנשי עסקים נופלים בפח.
הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנת 2025 בלבד, הנזק הכלכלי העולמי מהונאות דיגיטליות הגיע לסכום מדהים של כ-500 מיליארד דולר. זהו סכום גבוה פי שניים מהנזק שנגרם ב-2023. בישראל, הנזק השנתי עומד על מיליארדי שקלים, כאשר עשרות אלפי אזרחים נופלים קורבן מדי שנה. המגמה הצפויה רק הולכת ומתעצמת: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך גם שיטות ההונאה משתכללות, והגבול בין אמת לשקר הופך מטושטש יותר ויותר.
מדריך זה שמחולק לשני חלקים (בסוף החלק הזה יש הפנייה לחלק ב') נועד לספק לכם את כל הידע, הכלים והאסטרטגיות הנדרשים כדי להגן על עצמכם, אבל צריך להגיד את האמת - ההונאות נעשות מורכבות יותר, וקשות יותר לגילוי. היכולות של הפושעים עולות מדראגה באופן מרשים ומעבר להכרת השיטות והזהירות, אתם צריכים להיות חשדניים. התחכום בהונאות רק ילך ויעלה.
- ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב (חלק ב')
- הונאה של 40 מיליארד דולר - כמה שנים יקבל האחראי, דו קוון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נסקור כאן לעומק את ההונאות המתוחכמות ביותר שמוכרות עד כה, נלמד כיצד לזהות אותן בשלבים המוקדמים, ונבין מה עושה אותן כל כך מסוכנות. חשוב להבין: החשדנות והידע הוא הנשק החזק ביותר שלכם. רמאים מסתמכים על בורות, פחד ותגובות רגשיות מהירות. כשאתם מבינים את שיטות הפעולה שלהם, אתם כבר לא מטרה קלה.
תערוכת NEXT 2026, גרשון פניטש, דב מורן, קובי סמבורסקי, תמי ברונר, אירן רזניקוב. קרדיט: בר כהןה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
מעל 600 משתתפים, עשרות קרנות הון סיכון ויותר מ-200 חברות סטארט-אפ התכנסו בתל אביב לאירוע הבינלאומי NEXT 2026, שחשף כיצד משקיעים ומייסדים רואים את האתגרים וההזדמנויות של השנה הקרובה: מהפכת הבינה המלאכותית, מגמות הסייבר, הערכות השווי והכלים שבאמצעותם ייבנו החברות המצליחות של 2026
אירוע NEXT 2026: The Future Is Israeli Tech, שנערך בתל אביב, נחתם בתחושת מומנטום ויצירתיות המחזקת את מעמדו של ההייטק הישראלי בזירה הבינלאומית. זוהי המהדורה החיה הראשונה של המיזם הבינלאומי What’s Next in Israel Tech, שהוקם ביוזמת Finnegan, אחד ממשרדי
הקניין הרוחני הבולטים בעולם. המיזם קם אחרי אירועי 7 באוקטובר במטרה להדגיש לעולם את עוצמתה האמיתית של "אומת הסטארט-אפ" ולעודד המשך השקעות בישראל. מאז השקתו כבר פורסמו קרוב ל-100 ראיונות וידאו בני 90 שניות עם מנכ״לי סטארט־אפים ישראליים, ופניגן נושאת במלוא העלויות
במסגרת יוזמה חברתית־ערכית.
הפסגה שנערכה השבוע סימנה שלב נוסף ומשמעותי במיזם: מעל 50 קרנות הון סיכון ויותר מ-200 חברות הגיעו לשמוע תובנות אסטרטגיות על מגמות 2026, להעמיק קשרים ולחזק שיתופי פעולה בתוך האקוסיסטם. ההיענות הרחבה משקפת מחדש את החוסן
והאטרקטיביות של תעשיית ההייטק הישראלית למרות האתגרים הגלובליים והמקומיים.
אסטרטגיית IP כמנוע ערך
גרשון פניטש, מייסד המיזם ושותף מנהל ב-Finnegan Israel, פתח את האירוע בהדגשה כי בעידן הנוכחי קניין רוחני איננו רק רישום פורמלי אלא כלי אסטרטגי
ליצירת יתרון תחרותי. “משקיעים יודעים לזהות IP חזק,” אמר פניטש, “ובוחרים להשקיע בחברות שמצליחות לייצר לעצמן בלעדיות אמיתית.” לדבריו, NEXT 2026 נבנה כדי לאפשר למייסדים לפתח את הכלים הקריטיים שידרשו מהם בשנים הקרובות, הן ברמת המוצר והטכנולוגיה והן ברמת האסטרטגיה
העסקית.
בפאנל בהנחיית בן אינגל (Finnegan), מנכ״לים מובילים - שלמה טובול (Xeris AI), מיכל צור (Remepy), קובי אייזנברג (Autofleet) ודידייה טוביה (Aleph Farms) - הציגו זווית פרקטית של קבלת החלטות, גיוס ושימור טאלנטים, שימוש נכון בקניין רוחני כמאיץ
שווי ופיתוח תרבות ארגונית עמידה. הם ניתחו את האתגרים בשוק כיום והדגישו כי ב־2026 מנכ״לים יידרשו לא רק לחזון טכנולוגי אלא בעיקר ליכולת ביצוע, ריכוז מאמצים ומיקוד בנתיבים שמייצרים ערך מוכח.
- עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
- פערי השכר בהייטק הישראלי שוברים שיאים בינלאומיים, ומה לגבי האיכות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פאנל נוסף בהנחיית נילי פיליפ (Finnegan) איגד את דב מורן,
תמי ברונר, אירן רזניקוב וקובי סמבורסקי. הם דנו בעומק במהפכת הבינה המלאכותית, בממשק בין חומרה לתוכנה, בגלי הקונסולידציה הצפויים בסייבר ובהשפעה הגוברת של קרנות אמריקאיות על האקוסיסטם הישראלי. הדיון חידד תמונה ברורה: שנת 2026 תהיה שנה רוויית הזדמנויות – אך גם
סלקטיבית במיוחד – שבה רק חברות שידעו להוכיח בידול ממשי יזכו בתשומת לב השקעתית.
