הירשמו
  1. ראשי
  2. BizTech
ווטסאפ
צילום: Mika Baumeister on Unsplash

בזמן שמטא בבית המשפט - ווטסאפ משפרת את הפרטיות

אפליקציית ההודעות הפופולארית משיקה פיצ'ר חדש המאפשר רמה גבוהה יותר של פרטיות, כולל חסימת האפשרות לייצא השיחה ואת האפשרות ליצור קשר עם סוכן הבינה המלאכותית של מטא - שכבר ספג ביקורת מפעילים חברתיים; במקביל, המשפט שמאיים להפריד את ווטסאפ ממטא נמשך

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ווטסאפ פגיעה בפרטיות מטא

אפליקציית המסרים הפופולארית ווטסאפ, שנמצאת בבעלות מטא Meta Platforms -0.85%  , הכריזה על השקת סדרת פיצ'רים חדשה שנועדה לחזק עוד יותר את הפרטיות של משתמשיה ברחבי העולם. מדובר בכלים הנכללים תחת האפשרות החדשה Advanced Chat Privacy, שאותה יש להפעיל ידנית דרך הגדרות האפליקציה. בין הפיצ’רים החדשים ניתן למצוא חסימה של ייצוא היסטוריית שיחה, חסימת אפשרות להוריד קבצי מדיה מתוך הצ'אט, וכן מניעה של יצירת קשר עם סוכן ה-AI של מטא דרך שיחות פרטיות באפליקציה.


המהלך מבטא את השאיפה של ווטסאפ להעניק למשתמשים שליטה עמוקה יותר על המידע האישי שהם משתפים באפליקציה, במיוחד בעידן שבו הגנת הפרטיות הפכה לנושא רגיש הרבה יותר מבעבר. לדבריה של ווטספא הכלים מיועדים לא רק לשיפור התחושה הסובייקטיבית של אבטחה, אלא גם למתן מענה אמיתי לצרכים של משתמשים שמבקשים לדון בנושאים אישיים, רפואיים או משפטיים מבלי לחשוש שהמידע יצא מגבולות השיחה. עם זאת, נותרה פרצה - ווטסאפ מבהירה כי האפשרות לבצע צילומי מסך לשיחות עדיין קיימת, דבר שעדיין עשוי לאפשר זליגת מידע.


הפיצ'רים החדשים הם לא הראשונים שמעידים על המגמה של ווטסאפ בשנים האחרונות. האפליקציה כבר כוללת פיצ'רים שמגבירים את הפרטיות דוגמת הצפנה מקצה לקצה, אמצעי שמבטיח שאף גורם, כולל מטא עצמה, אינו יכול לקרוא את תוכן ההודעות, וכן נעילת צ'אטים שמאפשרת להצפין שיחות בסיסמה או באמצעות זיהוי פנים, והודעות נעלמות שנמחקות אחרי פרק זמן שנקבע מראש.


הביקורת על סוכן ה-AI של מטא

ההכרזה על שדרוג הפרטיות הגיעה זמן קצר לאחר שמטא השיקה את סוכן ה-AI החדש שלה, שניתן לגשת אליו דרך אפליקציית מסנג'ר וגם דרך ווטסאפ. הסוכן מתבסס על מודל שפה שפותח על ידי מטא עצמה, ומאפשר למשתמשים לשוחח עמו, לשאול שאלות ולקבל סיוע במשימות שונות על בסיס המידע האישי שלהם.


אך בעוד שמדובר בפיצ'ר חדש שמטרתו לשפר את חוויית המשתמש, הוא דווקא סופג ביקורת. הסיבה לכך נעוצה בכך שאין אפשרות פשוטה לכבות את הסוכן או למנוע ממנו איסוף מידע, דבר שמעלה שאלות בנושא פרטיות המשתמשים. פעילים חברתיים וחברי פרלמנט באירופה כבר התריעו על כך. חברת הפרלמנט הסלובקית, ורוניקה אוסטריהובה, פרסמה פוסט ברשת X שבו מסרה כי פנתה לאיחוד האירופי בדרישה לבדוק האם השילוב של סוכן הבינה המלאכותית באפליקציות מטא עומד בדרישות הרגולציה האירופית.


אוסטריהובה סיפרה כי הגיעה אליה שורת תלונות ממשתמשים שהביעו חשש כי הסוכן אוסף עליהם מידע אישי מבלי שקיבלו על כך הסכמה מפורשת או מודעת. סוגיה זו, לדבריה, חורגת משאלת של נוחות או ממשק, ונוגעת בעקרונות יסוד של פרטיות וזכות הבחירה של המשתמש על האינטראקציה שלו עם מערכות בינה מלאכותית.




המשפט שמאיים לפרק את מטא

במקביל, מטא מתמודדת בימים אלה עם משפט מורכב בארה"ב, שעשוי להוביל לצעד חסר תקדים - פירוק החברה מהבעלות על אינסטגרם וווטסאפ. תביעת הענק שמובילה רשות הסחר הפדרלית (FTC) מתמקדת בטענה כי רכישת שתי האפליקציות, שהתרחשו לפני כ-11 ו-13 שנה, פגעה באופן חמור בתחרות בשוק הרשתות החברתיות.


לטענת ה-FTC, מטרת הרכישות לא הייתה טכנולוגית בלבד, אלא אסטרטגית: לחסל מתחרים אפשריים ולחזק את ההגמוניה של מטא בשוק. גורמים המעורבים בתביעה ציינו כי בכוונת הרשות להציג ראיות מתוך התכתבויות פנימיות של מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, שבהן נכתב כי יש "לנטרל" את אינסטגרם. לפי ה-FTC, מדובר ב"ראיית זהב" שמוכיחה את הכוונות האמיתיות מאחורי הרכישות.


מהצד השני, עורכי הדין של מטא טוענים בתוקף שהחברה השביחה את המוצרים ולא חיסלה תחרות. לדבריהם, הן אינסטגרם והן ווטסאפ עברו מהפכה של ממש מאז נרכשו, תוך שיפור משמעותי בחוויית המשתמש, הרחבת הפיצ'רים והתייעלות תפעולית. בנוסף, הם מזכירים כי אותן רכישות אושרו בזמנו על ידי אותה רשות תחרות, כלומר, ה-FTC עצמה, ולכן אין הצדקה חוקית "להפוך את השולחן" יותר מעשר שנים לאחר מכן.


"המיזוגים האלה שיפרו את המוצרים באופן דרמטי", טען עו"ד מארק הנסן שמייצג את מטא. "לא קיים תקדים לכך שבית משפט יפסול מיזוג שהוכח כי שיפר את המוצר לצרכן - ואין סיבה שזה יקרה הפעם".


לפי מומחים משפטיים, התביעה של ה-FTC עומדת בפני אתגר מורכב. פרופ’ לורה פיליפס-סוייר מאוניברסיטת ג’ורג’יה הסבירה כי התחום שבו פועלת מטא, הרשתות החברתיות, נחשב לתחרותי יותר מאשר תחומים אחרים, כמו חיפוש (בו גוגל שולטת ב-90% מהשוק). לכן, לטענתה, קשה יותר לשכנע כי מטא היא מונופול.


עם זאת, היא מציינת כי התיק עשוי לשמש פסק דין עקרוני, שבו ייקבע האם הרשויות רשאיות לחזור בהן מהחלטות עבר. תקדים כזה עלול להשפיע לא רק על מטא, אלא גם על חברות נוספות שצברו שליטה דרך רכישות אסטרטגיות. למשפט זומנו להעיד בין היתר מארק צוקרברג, מנכ"ל אינסטגרם אדם מוסרי, וכן סמנכ"לית התפעול לשעבר של מטא, שריל סנדברג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עילי מרום, COO Nanose, קרדיט: יח"צעילי מרום, COO Nanose, קרדיט: יח"צ
סטארטאפ להכיר

"החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"

הסברה היא שכלבים יכולים להריח סרטן, ועכשיו חיישנים כחול לבן יוכלו גם. ראיון עם עילי מרום, מייסד משותף ו-COO של Nanose Medical שבנתה סנסורים היכולים להריח סרטן ריאות בשלבים מוקדמים

הדס ברטל |
נושאים בכתבה סטארט אפ מחקר רפואי רפואה

ספר בקצרה על עצמך:

במקר ממושב אודים כיום הרצליה. שירתתי 8 שנים בחיל הים והשתחררתי בדרגת רב סרן. עשיתי גם תואר שני במנהל עסקים בבית הספר קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקאגו. בשנים האחרונים ב-Nanose, שותף מייסד וסמנכ"ל תפעול. 

ספר על החברה, מה המוצר מניין בא הרעיון?

הרעיון פותח בטכניון לפני למעלה מעשור. בעצם נכנסנו לתמונה כאשר הממציא של הטכנולוגיה הזו, פרופ' חוסאם חאיק שהוא ראש הפקולטה להנדסה כימית בטכניון, פנה לשותף עסקי שלנו והקמנו יחד את החברה כדי להביא את הטכנולוגיה ליישומים רפואיים בקליניקות ובפרקטיקה. הטכנולוגיה היא בעצם סנסורים חדשניים שרגישים למולקולות נדיפות שיוצאות לנו מהגוף בזמן נשיפה. בעצם כל כמעט כל מחלה שיש לנו משנה את המטבוליזם וכתוצאה משתנה הרכב המולקולות. יש 1500 מולקולות שונות כאשר הריכוזים שלהם משתנים.
כבר הוכח שכלבים יודעים להריח מחלות ובהן גם סרטן. הם בעצם מריחים את אותן מולקולות שההרכב שלהן משתנה וכבר יש עדויות שישנם בני אדם היכולים להריח, למשל יש פתולוגים מאוד מנוסים שיודעים לפי הריח לזהות מחלה במחלות כבד או אם יש סטרפטוקוק. פורסם בעבר גם על אישה באנגליה שיודעת להריח פרקינסון אבל בגדול, האף האנושי פחות רגיש מאף של כלב. הסנסורים שלנו יודעים לזהות מולקולות ועל ידי כך לזהות מחלות. כיום, הטכנולוגיות שיש בהן שימוש לזיהוי מולקולות הן מאוד יקרות ומתוחכמות ולכן דרוש מפעיל מיומן ואת התוצאות צריך לשלוח למעבדה מרכזית. 

הגישה שלנו היא אחרת. יש לנו סנסורים שאנחנו פיתחנו והומצאו בטכניון אנחנו המשכנו את הפיתוח. כשהסנסורים נחשפים לכל הרכב של מולקולה, אז נוצר אות חשמלי שאנחנו קולטים והאות הזה משתנה ותלוי בהרכב מולקולה בעת הנשיפה. בעצם אנחנו אוספים את האות החשמלי, עושים לו עיבוד ומאמנים את המערכת. אם למשל יש X דוגמאות של אנשים שיש להם סרטן ריאות ו-Y אנשים שאין להם, אנחנו מייצרים אות חשמלי ומייצגים טביעת אצבע מולקולרית. מפעילים את האלגוריתם שלנו, שמזהה את הדפוס של קבוצות הבריאים וקבוצות החולים, אז כאשר הפציינט הבא מגיע, המערכת כבר יודעת להעריך מה ההסתברות שהוא שייך לאחת הקבוצות. אפשר להגיד בסבירות גבוהה אם משתייכים לקבוצת החולים או לבריאים ואז הרופא יכול לקבל החלטה האם לשלוח להמשך טיפול או לא.
המערכת דומה מאוד למערכת הרחה. זה עובד כך: ריח למשל של קינמון. למשל, מורכב ממולקולות שונות אבל כשאני מריח קינמון, אותן מולקולות באות באינטראקציה עם מערכת ההרחה שלנו כך שהמוח עושה לזה עיבוד וכל ימי חיינו המוח למד שאות הזה שייך לקינמון בלי לדעת מהן המולקולות שמרכיבות את הריח. אותו העיקרון לאבחון מחלות. אנחנו עושים שימוש בסנסנורים לאותן מולקולות, מעבדים אותן ומלמדים את המערכת.
אנחנו סטראטאפ עם משאבים מוגבלים, המחקר שעשו בטכניון הוכיח proof of concept עם למעלה מ-20 סוגים שונים של מחלות ולכן היינו צריכים לבחור באילו מחלות אנחנו מתמקדים. בחרנו סרטן ריאות ומצב פרה סרטני של סרטן כבד וכבד שומני, כאשר אנחנו מאמנים את המערכת על שתי המחלות האלה ואנחנו כבר רואים תוצאות מדהימות ברמות דיוק של מעל ל80%. 



מכשיר Nanose מחובר ללפטופ, קרדיט: יח


מתי הוקמה וכמה עובדים?

הוקמנו ב-2020 יש לנו 14 עובדים, הרוב בישראל ומעט בארה"ב.

מי המשקיעים?

המשקיע הראשון הוא אנג'ל באמירויות, משקיע שני קרן בריטית, וחוץ מזה קיבלנו שני מענקים של רשות החדשנות עוד שניים מהאיחוד האירופי כולל מענק של 2 וחצי מיליון יורו שנחשב מאוד יוקרתי. וקיבלנו מענק מגוגל שגם עשו מאצ'ינג למענק מרשות החדשנות ותומכים בנו המון מבחינת פיתוח בענן ודאטה ומסייעים מה שאנחנו צריכים. גוגל הם שותפים נהדרים. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.

40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים

טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע יפתחו תשתיות פעילות לתעשייה, בריאות, אנרגיה ועיר חכמה, כדי לאפשר ניסוי והדגמה של טכנולוגיות בשטח

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה רשות החדשנות סטארט אפ

רשות החדשנות, גוף ממשלתי שמממן ומקדם מחקר ופיתוח בתעשייה הישראלית, יוצאת למהלך שמכוון לנקודה הכי כואבת לסטארטאפים בשלבים מתקדמים, המעבר מפיתוח במעבדה לניסוי בסביבה אמיתית. במסגרת קרן תשתיות המו"פ נבחרו חמישה זוכים להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים.

הרעיון עצמו די פשוט. לא רק לבנות מוצר, אלא לבדוק אותו על מערכות עובדות, עם משתמשים, רגולציה, נהלים ותפעול יומיומי. האתרים אמורים לתת לחברות טכנולוגיה שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים מקום לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת בתחומי תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות , אומר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".


למה זה חשוב גם לתאגידים וגם לסטארטאפים

המהלך נועד לגרום לתאגידים ולגופים עם תשתיות קריטיות לפתוח שערים למה שמכנים חדשנות פתוחה. זו גישה שבה ארגון גדול משתף פעולה עם סטארטאפים וחברות טק כדי להאיץ פיתוח פתרונות, במיוחד כשיש גם אילוצים עסקיים וגם דרישות רגולטוריות.

מבחינת הגופים המארחים, האתרים אמורים לספק דרך מסודרת לבחון טכנולוגיות בזמן אמת. יעילות, ביצועים, עמידה ברגולציה, השפעה על לקוחות, התאמה לתהליכים ארגוניים. הם מספרים גם על ציפייה לתהליך של למידה והטמעת תרבות חדשנות בתוך הארגון, דרך חשיפה של עובדים וצוותים לשיטות עבודה שונות ולפתרונות חדשים. בשורה התחתונה, במקום להמר על פרויקט גדול, עושים פיילוט מוגבל שמאפשר לבדוק ולתקן לפני שמרחיבים.

להמשך הכתבה לחץ כאן