בזמן שמטא בבית המשפט - ווטסאפ משפרת את הפרטיות
אפליקציית ההודעות הפופולארית משיקה פיצ'ר חדש המאפשר רמה גבוהה יותר של פרטיות, כולל חסימת האפשרות לייצא השיחה ואת האפשרות ליצור קשר עם סוכן הבינה המלאכותית של מטא - שכבר ספג ביקורת מפעילים חברתיים; במקביל, המשפט שמאיים להפריד את ווטסאפ ממטא נמשך
אפליקציית המסרים הפופולארית ווטסאפ, שנמצאת בבעלות מטא Meta Platforms -1.05% , הכריזה על השקת סדרת פיצ'רים חדשה שנועדה לחזק עוד יותר את הפרטיות של משתמשיה ברחבי העולם. מדובר בכלים הנכללים תחת האפשרות החדשה Advanced Chat Privacy, שאותה יש להפעיל ידנית דרך הגדרות האפליקציה. בין הפיצ’רים החדשים ניתן למצוא חסימה של ייצוא היסטוריית שיחה, חסימת אפשרות להוריד קבצי מדיה מתוך הצ'אט, וכן מניעה של יצירת קשר עם סוכן ה-AI של מטא דרך שיחות פרטיות באפליקציה.
המהלך מבטא
את השאיפה של ווטסאפ להעניק למשתמשים שליטה עמוקה יותר על המידע האישי שהם משתפים באפליקציה, במיוחד בעידן שבו הגנת הפרטיות הפכה לנושא רגיש הרבה יותר מבעבר. לדבריה של ווטספא הכלים מיועדים לא רק לשיפור התחושה הסובייקטיבית של אבטחה, אלא גם למתן מענה אמיתי לצרכים
של משתמשים שמבקשים לדון בנושאים אישיים, רפואיים או משפטיים מבלי לחשוש שהמידע יצא מגבולות השיחה. עם זאת, נותרה פרצה - ווטסאפ מבהירה כי האפשרות לבצע צילומי מסך לשיחות עדיין קיימת, דבר שעדיין עשוי לאפשר זליגת מידע.
הביקורת על סוכן ה-AI של מטא
ההכרזה על שדרוג הפרטיות הגיעה זמן קצר לאחר שמטא השיקה את סוכן ה-AI החדש שלה, שניתן לגשת אליו דרך אפליקציית מסנג'ר וגם דרך ווטסאפ. הסוכן מתבסס על מודל
שפה שפותח על ידי מטא עצמה, ומאפשר למשתמשים לשוחח עמו, לשאול שאלות ולקבל סיוע במשימות שונות על בסיס המידע האישי שלהם.
- דיירת תקפה בוואטסאפ - ותפצה את יו"ר ועד הבית ואשתו
- אחרי שנים של ספקולציות - פרסומות בווטסאפ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד שמדובר בפיצ'ר חדש שמטרתו לשפר את חוויית המשתמש, הוא דווקא סופג ביקורת. הסיבה לכך נעוצה בכך שאין אפשרות
פשוטה לכבות את הסוכן או למנוע ממנו איסוף מידע, דבר שמעלה שאלות בנושא פרטיות המשתמשים. פעילים חברתיים וחברי פרלמנט באירופה כבר התריעו על כך. חברת הפרלמנט הסלובקית, ורוניקה אוסטריהובה, פרסמה פוסט ברשת X שבו מסרה כי פנתה לאיחוד האירופי בדרישה לבדוק האם השילוב
של סוכן הבינה המלאכותית באפליקציות מטא עומד בדרישות הרגולציה האירופית.
אוסטריהובה סיפרה כי הגיעה אליה שורת תלונות ממשתמשים שהביעו חשש כי הסוכן אוסף עליהם מידע אישי מבלי שקיבלו על כך הסכמה מפורשת או מודעת. סוגיה זו, לדבריה, חורגת
משאלת של נוחות או ממשק, ונוגעת בעקרונות יסוד של פרטיות וזכות הבחירה של המשתמש על האינטראקציה שלו עם מערכות בינה מלאכותית.
META AI IN YOUR PHONE
👀 Noticed something new in your WhatsApp or Messenger chats lately? That little blue circle — Meta AI — is Meta's new assistant, meant to help you find "relevant content."
But here's the catch:
👉 You can’t turn it off! And that raises real questions… pic.twitter.com/3OwpNJVeILקיראו עוד ב"BizTech"— Veronika Cifrova Ostrihonova (@VeronikaCifrova) April 8, 2025
- בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
- איב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר
המשפט שמאיים לפרק את מטא
במקביל, מטא מתמודדת בימים אלה עם משפט מורכב בארה"ב, שעשוי להוביל לצעד חסר תקדים - פירוק החברה מהבעלות על אינסטגרם וווטסאפ. תביעת הענק שמובילה רשות הסחר הפדרלית (FTC) מתמקדת בטענה כי רכישת שתי
האפליקציות, שהתרחשו לפני כ-11 ו-13 שנה, פגעה באופן חמור בתחרות בשוק הרשתות החברתיות.
לטענת ה-FTC, מטרת הרכישות לא הייתה טכנולוגית בלבד, אלא אסטרטגית: לחסל מתחרים אפשריים ולחזק את ההגמוניה של מטא בשוק. גורמים המעורבים בתביעה ציינו
כי בכוונת הרשות להציג ראיות מתוך התכתבויות פנימיות של מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, שבהן נכתב כי יש "לנטרל" את אינסטגרם. לפי ה-FTC, מדובר ב"ראיית זהב" שמוכיחה את הכוונות האמיתיות מאחורי הרכישות.
מהצד השני, עורכי הדין של מטא טוענים
בתוקף שהחברה השביחה את המוצרים ולא חיסלה תחרות. לדבריהם, הן אינסטגרם והן ווטסאפ עברו מהפכה של ממש מאז נרכשו, תוך שיפור משמעותי בחוויית המשתמש, הרחבת הפיצ'רים והתייעלות תפעולית. בנוסף, הם מזכירים כי אותן רכישות אושרו בזמנו על ידי אותה רשות תחרות, כלומר, ה-FTC
עצמה, ולכן אין הצדקה חוקית "להפוך את השולחן" יותר מעשר שנים לאחר מכן.
"המיזוגים האלה שיפרו את המוצרים באופן דרמטי", טען עו"ד מארק הנסן שמייצג את מטא. "לא קיים תקדים לכך שבית משפט יפסול מיזוג שהוכח כי שיפר את המוצר לצרכן - ואין סיבה
שזה יקרה הפעם".
לפי מומחים משפטיים, התביעה של ה-FTC עומדת בפני אתגר מורכב. פרופ’ לורה פיליפס-סוייר מאוניברסיטת ג’ורג’יה הסבירה כי התחום שבו פועלת מטא, הרשתות החברתיות, נחשב לתחרותי יותר מאשר תחומים אחרים, כמו חיפוש (בו גוגל שולטת
ב-90% מהשוק). לכן, לטענתה, קשה יותר לשכנע כי מטא היא מונופול.
עם זאת, היא מציינת כי התיק עשוי לשמש פסק דין עקרוני, שבו ייקבע האם הרשויות רשאיות לחזור בהן מהחלטות עבר. תקדים כזה עלול להשפיע לא רק על מטא, אלא גם על חברות נוספות שצברו
שליטה דרך רכישות אסטרטגיות. למשפט זומנו להעיד בין היתר מארק צוקרברג, מנכ"ל אינסטגרם אדם מוסרי, וכן סמנכ"לית התפעול לשעבר של מטא, שריל סנדברג.

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?
השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה
על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.
גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים
אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.
פחות יוזמים ופחות מסכנים הון
מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת
ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים
ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים,
ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.
- רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה
של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.