ווטסאפ
צילום: Mika Baumeister on Unsplash

בזמן שמטא בבית המשפט - ווטסאפ משפרת את הפרטיות

אפליקציית ההודעות הפופולארית משיקה פיצ'ר חדש המאפשר רמה גבוהה יותר של פרטיות, כולל חסימת האפשרות לייצא השיחה ואת האפשרות ליצור קשר עם סוכן הבינה המלאכותית של מטא - שכבר ספג ביקורת מפעילים חברתיים; במקביל, המשפט שמאיים להפריד את ווטסאפ ממטא נמשך

רוי שיינמן |

אפליקציית המסרים הפופולארית ווטסאפ, שנמצאת בבעלות מטא Meta Platforms -0.64%  , הכריזה על השקת סדרת פיצ'רים חדשה שנועדה לחזק עוד יותר את הפרטיות של משתמשיה ברחבי העולם. מדובר בכלים הנכללים תחת האפשרות החדשה Advanced Chat Privacy, שאותה יש להפעיל ידנית דרך הגדרות האפליקציה. בין הפיצ’רים החדשים ניתן למצוא חסימה של ייצוא היסטוריית שיחה, חסימת אפשרות להוריד קבצי מדיה מתוך הצ'אט, וכן מניעה של יצירת קשר עם סוכן ה-AI של מטא דרך שיחות פרטיות באפליקציה.


המהלך מבטא את השאיפה של ווטסאפ להעניק למשתמשים שליטה עמוקה יותר על המידע האישי שהם משתפים באפליקציה, במיוחד בעידן שבו הגנת הפרטיות הפכה לנושא רגיש הרבה יותר מבעבר. לדבריה של ווטספא הכלים מיועדים לא רק לשיפור התחושה הסובייקטיבית של אבטחה, אלא גם למתן מענה אמיתי לצרכים של משתמשים שמבקשים לדון בנושאים אישיים, רפואיים או משפטיים מבלי לחשוש שהמידע יצא מגבולות השיחה. עם זאת, נותרה פרצה - ווטסאפ מבהירה כי האפשרות לבצע צילומי מסך לשיחות עדיין קיימת, דבר שעדיין עשוי לאפשר זליגת מידע.


הפיצ'רים החדשים הם לא הראשונים שמעידים על המגמה של ווטסאפ בשנים האחרונות. האפליקציה כבר כוללת פיצ'רים שמגבירים את הפרטיות דוגמת הצפנה מקצה לקצה, אמצעי שמבטיח שאף גורם, כולל מטא עצמה, אינו יכול לקרוא את תוכן ההודעות, וכן נעילת צ'אטים שמאפשרת להצפין שיחות בסיסמה או באמצעות זיהוי פנים, והודעות נעלמות שנמחקות אחרי פרק זמן שנקבע מראש.


הביקורת על סוכן ה-AI של מטא

ההכרזה על שדרוג הפרטיות הגיעה זמן קצר לאחר שמטא השיקה את סוכן ה-AI החדש שלה, שניתן לגשת אליו דרך אפליקציית מסנג'ר וגם דרך ווטסאפ. הסוכן מתבסס על מודל שפה שפותח על ידי מטא עצמה, ומאפשר למשתמשים לשוחח עמו, לשאול שאלות ולקבל סיוע במשימות שונות על בסיס המידע האישי שלהם.


אך בעוד שמדובר בפיצ'ר חדש שמטרתו לשפר את חוויית המשתמש, הוא דווקא סופג ביקורת. הסיבה לכך נעוצה בכך שאין אפשרות פשוטה לכבות את הסוכן או למנוע ממנו איסוף מידע, דבר שמעלה שאלות בנושא פרטיות המשתמשים. פעילים חברתיים וחברי פרלמנט באירופה כבר התריעו על כך. חברת הפרלמנט הסלובקית, ורוניקה אוסטריהובה, פרסמה פוסט ברשת X שבו מסרה כי פנתה לאיחוד האירופי בדרישה לבדוק האם השילוב של סוכן הבינה המלאכותית באפליקציות מטא עומד בדרישות הרגולציה האירופית.


אוסטריהובה סיפרה כי הגיעה אליה שורת תלונות ממשתמשים שהביעו חשש כי הסוכן אוסף עליהם מידע אישי מבלי שקיבלו על כך הסכמה מפורשת או מודעת. סוגיה זו, לדבריה, חורגת משאלת של נוחות או ממשק, ונוגעת בעקרונות יסוד של פרטיות וזכות הבחירה של המשתמש על האינטראקציה שלו עם מערכות בינה מלאכותית.




המשפט שמאיים לפרק את מטא

במקביל, מטא מתמודדת בימים אלה עם משפט מורכב בארה"ב, שעשוי להוביל לצעד חסר תקדים - פירוק החברה מהבעלות על אינסטגרם וווטסאפ. תביעת הענק שמובילה רשות הסחר הפדרלית (FTC) מתמקדת בטענה כי רכישת שתי האפליקציות, שהתרחשו לפני כ-11 ו-13 שנה, פגעה באופן חמור בתחרות בשוק הרשתות החברתיות.


לטענת ה-FTC, מטרת הרכישות לא הייתה טכנולוגית בלבד, אלא אסטרטגית: לחסל מתחרים אפשריים ולחזק את ההגמוניה של מטא בשוק. גורמים המעורבים בתביעה ציינו כי בכוונת הרשות להציג ראיות מתוך התכתבויות פנימיות של מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, שבהן נכתב כי יש "לנטרל" את אינסטגרם. לפי ה-FTC, מדובר ב"ראיית זהב" שמוכיחה את הכוונות האמיתיות מאחורי הרכישות.


מהצד השני, עורכי הדין של מטא טוענים בתוקף שהחברה השביחה את המוצרים ולא חיסלה תחרות. לדבריהם, הן אינסטגרם והן ווטסאפ עברו מהפכה של ממש מאז נרכשו, תוך שיפור משמעותי בחוויית המשתמש, הרחבת הפיצ'רים והתייעלות תפעולית. בנוסף, הם מזכירים כי אותן רכישות אושרו בזמנו על ידי אותה רשות תחרות, כלומר, ה-FTC עצמה, ולכן אין הצדקה חוקית "להפוך את השולחן" יותר מעשר שנים לאחר מכן.


"המיזוגים האלה שיפרו את המוצרים באופן דרמטי", טען עו"ד מארק הנסן שמייצג את מטא. "לא קיים תקדים לכך שבית משפט יפסול מיזוג שהוכח כי שיפר את המוצר לצרכן - ואין סיבה שזה יקרה הפעם".


לפי מומחים משפטיים, התביעה של ה-FTC עומדת בפני אתגר מורכב. פרופ’ לורה פיליפס-סוייר מאוניברסיטת ג’ורג’יה הסבירה כי התחום שבו פועלת מטא, הרשתות החברתיות, נחשב לתחרותי יותר מאשר תחומים אחרים, כמו חיפוש (בו גוגל שולטת ב-90% מהשוק). לכן, לטענתה, קשה יותר לשכנע כי מטא היא מונופול.


עם זאת, היא מציינת כי התיק עשוי לשמש פסק דין עקרוני, שבו ייקבע האם הרשויות רשאיות לחזור בהן מהחלטות עבר. תקדים כזה עלול להשפיע לא רק על מטא, אלא גם על חברות נוספות שצברו שליטה דרך רכישות אסטרטגיות. למשפט זומנו להעיד בין היתר מארק צוקרברג, מנכ"ל אינסטגרם אדם מוסרי, וכן סמנכ"לית התפעול לשעבר של מטא, שריל סנדברג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.