ירון שמיר
צילום: Bizportal

שנה אחרי - מה עשו קופות הגמל להשקעה?

המומחה הפנסיוני של Bizportal על התשואות שהניבו קופות הגמל השנה - מי המגייסת המובילה, ומה צפוי בהמשך?

ירון שמיר | (5)

לפני כשנה השיק משרד האוצר את קופת הגמל להשקעה, ראשית כקופה במסגרת חסכון לכל ילד ומיד לאחר מכן כמוצר חסכון מרכזי להפקדות במערכת קופות הגמל.

על פי נתוני 'גמל נט', בקופות הגמל להשקעה צבור היום סכום של 2.5 מיליארד שקל כאשר המגייסת הגדולה היא אלטשולר שחם עם למעלה מ-1.1 מיליארד שקל. המגייסות אחריה, ילין לפידות ופסגות נמצאות במרחק ניכר שכל אחת מהן גייסה כ-200 מיליון שקל.

מי שנמצאות הרחק מאחור הן דווקא הקופות שמנוהלות בחברות הביטוח שכנראה עוד לא הפנימו את הפוטנציאל שקיים במכשיר השקעה זה.

על פי המגמה ניתן להניח כי לקראת תחילת שנה הבאה נראה את סכום הצבירה באלטשולר שחם "קופץ" שוב ומגדיל את הפער על פני המתחרים מעצם העובדה כי ההפקדות של הלקוחות שינצלו את סוף השנה ואת תחילת השנה להפקדה נוספת של 70,000 שקל יגדילו את הנכס.

כנראה שאלטשולר שחם הבינו מה שלא השכילו להבין בגופים האחרים - מדובר על לקוחות עם פוטנציאל הפקדה של עשרות אלפי שקלים לשנה ועל המכפלות כבר דיברנו.

האם שווה לשקול השקעה בקופה?

 

מכיוון שלחלק מהקופות עדיין אין 12 חודשי פעילות, להלן חלק מתוצאות גופי ההשקעה במסלול הכללי נכון לשנה האחרונה (לפי סך גיוסים):

הנתונים עדיין אינם מלאים אבל כבר ניתן לראות כי יחסית לתקופה בה המשקיעים מחפשים מכשירים ואפיקים להשגת תשואות חלק מקופות ההשקעה הניבו תשואה נאה. בנוסף, נציין כי ברב הקופות קיימים מסלולים מתמחים – מניות, אג"ח, חלקם אקטיבים וחלקם פסיביים העוקבים אחרי מדדים שונים.

עקב אכילס של המוצר שבגינה חלק גדול מהמשקיעים אינו נחשף אליו היא העובדה כי ההפקדה לשנה מוגבלת ב-70,000 שקל לתעודת זהות. יחד עם זאת, זוג ושני ילדים המחפשים אפיק חסכון הן עבורם והן עבור הילדים הפקדה של סוף שנת 2017 ותחילת השנה הבאה עלינו לטובה, שנת 2018 תאפשר להם לבצע הפקדה כוללת של 560,000 שקל.

 

החיסכון ניתן למשיכה בכל עת וחשוב להזכיר כי בנוסף לתשואות והיתרונות הקיימים במכשירים הפנסיונים: עלות ניהול זולה יחסית, דחיית מס ועלויות קניה ומכירה זולות נהנים המשקיעים מאופציה ללא עלות למשיכת פנסיה פטורה ממס החל מגיל 60. ולכל מי שדואג לפנסיה של הילדים..

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות ו /או נותנים שרותים כמוזכר במאמר זה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    היכן אנליסט ? (ל"ת)
    יצחק 25/12/2017 13:20
    הגב לתגובה זו
  • שלמה בטינו 25/12/2017 15:10
    הגב לתגובה זו
    7.21% במסלול הכללי
  • 3.
    ארז 25/12/2017 13:14
    הגב לתגובה זו
    מאלו שניתן להשקיע בהן דרך חברת הביטוח. מצטרף להמלצה על אלטשולר, אגב.
  • 2.
    אדיר 24/12/2017 19:27
    הגב לתגובה זו
    פשוט מעולים. 15% תשואה מצטברת מתחילת השנה.
  • 1.
    דניאל 24/12/2017 16:35
    הגב לתגובה זו
    לא יאומן שבכל פרמטר גם בקרנות השתלמות מיטב דש כמה שנים הכי חלשים...מי שמחליט שם על מדיניות ההשקעות צריך לפרוש ומהר.מוציא משם את כל מה שיש לי...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.