ראסל אלוונגר טאוואר
צילום: יח"צ

טאואר דיווחה על קבלת 'מקדמה' של 30 מיליון דולר מלקוח קיים - המניה מזנקת

מנכ"ל טאואר: "הביקוש למוצרים גדול מכושר הייצור הקיים כעת במפעלינו שלנו". 
גיא בן סימון | (15)
נושאים בכתבה טאואר

טאואר, חברת השבבים ממגדל העמק, דיווחה על קבלת מקדמה של 30 מיליון דולר להרחבת הייצור מאחד הלקוחות הגדולים של החברה. ההסכם נחתם על מנת להבטיח כושר ייצור של הזמנות עתידיות, כאשר לפי הערכות, מקדמה בדר"כ מהווה 20% משווי העסקה. לא מדובר בדיווח הקשור בעסקת 'פנסוניק', אלא בלקוח גדול אחר, ושוב נבהיר כי לא מדובר בעסקה חדשה אלא במקדמה על עסקה קיימת - אך הדבר מבהיר כי הביקוש למוצרים של חברת השבבים טאואר בהחלט חזק.   מנית טאואר -4.8%  קופצת 6%. נציין כי Bizportal פרסם בדקות האחרונות כי בפועלים הוציאו היום המלצה ראשונה (ואגרסיבית) למניית טאואר - לכתבה המלאה ראסל אלוואנגר, המנכ"ל: "אנו רואים ביקוש גדול מאוד למוצרינו הבא לידי ביטוי הן בתחזיות של לקוחותינו, בהזמנות מהם ובערוצי המכירות והשיווק של החברה, כל זאת בהיקפים החורגים מכושר הייצור הנוכחי הקיים במפעלינו ברחבי העולם, בעיקר בטכנולוגיית ה-0.18 מיקרון. לפיכך, אנו מיישמים מספר צעדים אסטרטגיים באופן פרואקטיבי: אנו מכשירים את מתקני הייצור שלנו בישראל, ארה"ב ויפן לייצור מוצרים ופלטפורמות טכנולוגיות הקיימות כיום במתקני הייצור בארה"ב וישראל בלבד, אנחנו משקיעים ברכישת ציוד לשם הגדלת כושר הייצור והעלאה מהירה של ייצור מוצרים נוספים, אנחנו ממשיכים לבחון באופן שוטף הזדמנויות לרכישות ו/או מיזוגים, בנוסף אנו מתקשרים עם לקוחותינו בחוזים ותוכניות שבמסגרתן הלקוחות משריינים לעצמם נתחים מכושר הייצור שלנו תמורת תשלום מקדמות, ומממנים את הגדלת כושר הייצור או מממנים רכישת מכונות להגדלת כושר היצור שלנו. החוזה עם הלקוח שתואר לעיל  מהוה דוגמא ליישום אסטרטגיה. אנו ממשיכים לבצע וליישם את כל יתר צעדי האסטרטגיה האמורה בכל החזיתות במקביל." נזכיר כי ביום ד' האחרון זינקה מניית טאואר בשיעור של 6.8% לאחר שהחברה דיווחה על פריצת דרך בטכנולוגיית RF למכשירי סלולר - לכתבה המלאה לחץ כאן עם זאת, המומנטום במניית טאואר בחודשים האחרונים הוא ללא ספק שלילי. מאז אמצע מארס האחרון המניה צללה כ-30%. צפו בגרף, מניית טאואר בשנה האחרונה:

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    היתה צריכה להיות 28$ מזמן . (ל"ת)
    אבי 07/09/2015 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    חברה מצויינת מניה מחורבנת (ל"ת)
    שי 07/09/2015 15:22
    הגב לתגובה זו
  • הפול גוטה... הפוך (ל"ת)
    רועי 07/09/2015 16:08
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מניה מצוינת (ל"ת)
    ניר 07/09/2015 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    המטוס מוכן קדימה טאואר (ל"ת)
    חן 07/09/2015 13:49
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חצי מזה למשכורת שלו (ל"ת)
    טאווררר 07/09/2015 13:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בובמבה 07/09/2015 13:42
    הגב לתגובה זו
    כמה טוב לראות את התמונה שלו !!!!!
  • 4.
    משקיע 07/09/2015 13:41
    הגב לתגובה זו
    עולה ויורדת יותר יום למחרת משהו שם לא תקין לצערי אני מופסד 10% ברגע שתגיע לקרן אני מוכר
  • Rsi 07/09/2015 14:36
    הגב לתגובה זו
    גם אני מופסד יותר מ 20 אחוז ולא דואג בכלל ברגע שהשוק בארה"ב יתקן היא תמריא חזק סבלנות נדרשת !
  • אר 07/09/2015 14:01
    הגב לתגובה זו
    אני מופסד 20% ולא דואג בכלל.. אחלה חברה והנהלה. בעבר הרווחתי 30% לדעתי יש פוטנציאל גדול לחברה
  • 3.
    משקיע מתחיל 07/09/2015 13:40
    הגב לתגובה זו
    קפצה בכמה אחוזים,האם כול הרעיון במערכת כמו מאיה ,זה של ציבור יהיה מידע על חברות ציבוריות כמו למקרובים?
  • תשובה 07/09/2015 14:15
    הגב לתגובה זו
    בנק הפועלים הוציא הודעת "תחילת סיקור" לטאואר, ונתן אפסייד של 68%. אני לא מוצא לך לינק ישיר להודעה, אבל באורדרנט היה לינק ל - PDF של בנק הפועלים.
  • ההודעה של בנק הפועלים יצאה הרבה לפני הפסקת המסחר (ל"ת)
    דבר נוסף 07/09/2015 14:43
  • 2.
    נסראללה 07/09/2015 13:39
    הגב לתגובה זו
    פריירים כנסו,הבעלים מעוניינים למכור.הכל גלום מרוב הודעות.
  • 1.
    טיסה נעימה והמראה לכיוון שער 10000 (ל"ת)
    אנליסט 07/09/2015 13:18
    הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.