פועלים החל היום לסקר את מניית טאואר - ותראו את מחיר היעד
בנק הפועלים החל היום לסקר את מניית טאואר, זאת ברקע להודעת החברה מהשבוע שעבר על פריצת דרך בטכנולוגיית ה-RF למכשירי סלולר ובאופן כללי ברקע לסביבה העסקית של החברה ומנועי הצמיחה שלה.
בבנק הפועלים משיקים את הסיקור לטאואר בהמלצת 'קניה' ובמחיר יעד של 21 דולר למניה, כלומר אפסייד של 68% על מחיר הבסיס היום. "לאור התרשמותנו מהמומנטום החיובי בעסקיה של החברה, לצד מגמת שיפור הרווחיות ותמחורה הזול". בעניין זה נציין כי טאואר אמהם קפמה בימים האחרונים, אבל מאז אמצע מארס איבדה כ-30% משוויה.
מניית טאואר -4.8% קופצת כעת 6% ברקע לדיווח החברה לבורסה על קבלת מקדמה של 30 מיליון דולר מלקוח קיים, איך ייתכן כי ההמלצה של הפועלים מספקת אף היא רוח גבית.
בהמלצה שהגיעה לידי Bizportal נכתב כך: "כל תחומי פעילותה של טאואר נהנים מצמיחה בעסקיהם ובעיקר פעילות מתגי הרדיו. טאואר מצליחה להגדיל את נתח השוק שלה לנוכח איכות תהליך הייצור במפעליה, יכולת עמידתה בלוח זמנים ושירות לקוחות מהימן. הנהלת החברה צופה שנתחה בשוק מתגי הרדיו יגדל מ-20%-25% ב-2014 ל-50% ב-2015".
עוד נכתב כי "בתחילת החודש דיווחה החברה על פריצת דרך טכנולוגית בטכנולוגיית מתגי הרדיו שלה פוטנציאל להיתרגם להכנסות החל משנת 2016. לצד זאת, צפויה להגיע תרומה משמעותית להכנסות מחברת אינטל עבורה תייצר טאואר חיישני תמונה, אינפרא אדום להפעלת מוצרי אלקטרוניקה באמצעות תנועות בלבד. צמיחה נוספת צפויה להגיע מפעילות שבבי ההספק (Power Management) שצפויה לצמוח בקצב של 30% ב-2015 ו-60% בשנת 2016. המיזוגים והרכישות שביצעו לקוחות טאואר עם חברות שלא נמנו על צבר לקוחותיה עד כה (כגון רכישת ברודקום ע"י לקוחתה של טאואר Avago) עשויים לספק לטאואר הזדמנות חדירה ללקוחות חדשים. אנו מעריכים כי כעת, לאחר רכישת השליטה במפעלי פנסוניק תפנה החברה לרכוש פעילות בשוק האמריקאי, כאשר תחום החיישנים הצומח מסתמן כאטרקטיבי עבורה".
לפי ההמלצה, "הרכישות שביצעה טאואר (בשנים האחרונות) לצד הצמיחה האורגנית הובילו אותה להפוך למובילת שוק יצרני השבבים האנלוגיים, מאז שנת 2010 ועד היום".
בהמלצה מציינים נקודת חוזק של טאואר, כשלמרות שמקור הביקושים לפעילותה של טאואר מגיע מטרנדים עכשוויים וצומחים, כגון הביקוש לסמארטפונים וטרנדים בהתהוות, ההאטה המסתמנת בכלכלת סין והחשש מרוויה בשוק הסמארטפונים טרם פוגעת בביקושים במוצרי החברה, וטאואר מדווחת על ביקושים חזקים בכל תחומי פעילותה.
אחד מהקשיים העיקריים שמסמנים ב'פועלים' לגבי טאואר הוא נטל החוב של החברה, שמהווה כ-65% ממאזנה, וחובה לטווח הארוך אף גבוה מהונה העצמי (107% מההון). לטענתם, "החוב עלול להוות אבן רחיים בעת של פעילות כלכלית".
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
מניית טאואר בשנה האחרונה:
- 6.חברה עם חוב כזה עצום: להתרחק ממנה!!!! (ל"ת)מאיר 07/09/2015 16:15הגב לתגובה זו
- 5.ניר 07/09/2015 14:55הגב לתגובה זובארצות הברית נותנים לה 23 .
- 4.אביב 07/09/2015 14:38הגב לתגובה זושנה יעד 24 דולר ומה קרה נחתה מ18 דולר ל10.9 מסקנה , כל עוד המומנטום שלילי בשוק המניה הזו תחטוף ואולי אפילו חזק מאוד , רק כאשר השוק יתאפס על עצמו המניה הזו תוכל להמריא , כל רעידה קלה בשוק הרובטים עושים מהמניה הזו צלי
- אביב 07/09/2015 15:30הגב לתגובה זושאולי ואולי ...בשלב זה המגמה יורדת ....כל עליה בשלה לנחיתה חזקה יותר ,,,,ויש מי שעושה עליך את הסיבובים ....שיהיה לך בהצלחה ואל תשתפן בירידה הבאה ...רק ב2016 תראה את טאוור זזה למהלך עולה ....עד אז יבואו פטישים יור חזקים .
- אביב שמור על מכנסיך 07/09/2015 14:51הגב לתגובה זוהיא כבר תהיה בנקודה אחרת ....למעלה כמובן . מי לימד אותך ? לסחור במניות ............קונים בנמוך בשוק יורד בשפל (רצוי ) אז קונים היום ותרד ...נו אז מה ? אם תסחור לפי התיאוריה שלך אתה תשאיר את המכנסיים בבורסה בהצלחה .....ממני סוחר נ"יע
- נ.ב על סוחרים כמוך הרובטים חיים וגם אני .... (ל"ת)אביב 07/09/2015 15:32
- אביב 07/09/2015 15:25פריירים רק מתחלפים ....נמתין ל10 דולר נראה איך אתה מתפרק ...המליונר הגדול שאוסף במליונים .....חחחחחחחח
- 3.מודרניסטי 07/09/2015 14:19הגב לתגובה זוכתוב: "נציין כי טאואר אמהם קפצה בימים האחרונים, אבל מאז אמצע מארס איבדה כ-30% משוויה." ה'אנליסטים' מנותקים מהמציאות הפסיכולוגית של הסוחרים והמשקיעים....
- 2.tam 07/09/2015 14:17הגב לתגובה זושמתפתחת יפה מאודשווה השקעה
- 1.ראסל תמכור מניות (ל"ת)הרצה בשקל 07/09/2015 13:49הגב לתגובה זו

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.