במדד בת"א 35, האם ניתן לדבר על כיוון?
ניתוח טכני מזה חודשים ארוכים נוטה מדד ת"א 35 לדשדש בין רמות של 1,380 הנקודות כרמת תמיכה לבין 1,500 הנקודות כרמת התנגדות. דשדוש זה יוצר שונות גבוהה בביצועי המניות ומעיד על שוק סלקטיבי. התנודות מעלה או מטה מספקות כותרות יומיות אך אין להן משמעות ממשית שכן כל עוד לא יחצה אחד מהגבולות לא תהיה שום תנועה משמעותית. לא מעלה ולא מטה.
בגרף השבועי
1. בגרף השבועי אפשר לראות את הדשדוש המייגע בין 1,380 – 1,500 הנקודות.
2. עוד אפשר לראות את רצועות בולינגר שהופכות להיות צרות ואופקיות, דבר המתקיים לפני יציאתו של מהלך לדרך.
3. הרצף עולה כרגע במשך שבועות מספר האחרונות מייצגות רצף יורד ומחייבות תשומת לב.
4. לפחות עד כה מחזיק מדד תל אביב 35 את התחתית של הנר האמור, דבר המקנה לו הזדמנות נוספת.
בגרף היומי
ניתן לראות שני ניואנסים מעניינים:
1. פער המחירים העולה בין רמות של 1,420 – 1,430 הנקודות. פער זה חצה מעלה את רמת ההתנגדות 1,430 הנקודות והוא אמור לשמש כרמת תמיכה.
2. הרצף הנוכחי יורד וכדאי לבדוק האם יסתיים מעל נקודת השפל הקודמת.
סיכום ומסקנות
מוציא את הנשמה.
*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
**הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
- 3.דגן 01/03/2017 12:54הגב לתגובה זוחבל שהקברניטים לא השכילו להכניס מעט יותר טכנולוגיה למדד.
- 2.אייל אפשר ניתוח טכני לסרגון,תודה. (ל"ת)דניאל 27/02/2017 10:47הגב לתגובה זו
- 1.דדי 26/02/2017 10:43הגב לתגובה זואחד המדדים הגרועים, מתומרן ומנוהל בצורה צינית ע"י עושי שוק שמרווחים מהחזקתו באזור טוב מבחינם. לא מדד שאפשר באמת לסחור בו.
חוות שרתים, קרדיט: גרוקהאם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך?
את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.
לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.
היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."
אתגר תכנוני והיעדר אסדרה
חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
