דרשה שאבי בנה לא יראה אותו אך ישלם מזונות - זה מה שקבעה השופטת
גבר שהורחק מבנו בצו בית משפט במשך השנתיים הראשונות של חייו, לא יצטרך לשלם מזונות לגרושתו עבור התקופה הזו. כך קבע באחרונה בית המשפט למשפחה בפתח תקווה. הגרושה פעלה בעצם בשני מישורים: מצד אחד היא ביקשה ליצור נתק מוחלט בין הפעוט לאביו, ומצד שני היא רצתה לחייב את בעל לשעבר במזונות החל מרגע הלידה. ואולם השופטת שירלי שי קבעה כי היא לא יכולה לקבל את שתי הדרישות שהועלו, ולכן בעלה לשעבר יישא במזונות רק מרגע הכרתו כאביו של הפעוט בבית הדין הרבני.
בני הזוג לשעבר התחתנו בדצמבר 2020, אך במהרה הסתכסכו ביניהם והחליטו להתגרש. בין שני האירועים, באוגוסט 2021, ילדה האשה בן משותף וטענה כי האבהות של בעלה מוטלת בספק, מכיוון שלטענתה שכבה באותה תקופה גם עם גברים אחרים. בתוך כך, היא נמנעה מלרשום את הבעל דאז כאבי הפעוט, סירבה שהוא יערוך בדיקת אבהות כדי להפריך או לאמת את הטענה שלה, ואף התנגדה לקיום כל קשר בין השניים.
בשלב מסוים פקעה סבלנותו של הבעל והוא הגיש תביעת אבהות, שהסתיימה בקבלה של כל טענותיו. בעקבות כך קבע בית הדין הרבני ביולי האחרון, על סמך הכלל ההלכתי "רוב בעילות אחר הבעל", כי הנתבע הוא אכן אבי הפעוט. בהתאם לכך, הצדדים הסכימו כי הוא ישלם מזונות בסכום של 1,600 שקל בחודש, והשאלה היחידה שנותרה במחלוקת היתה מאיזה מועד יחולו תשלומי המזונות.
האם טענה כי מוצדק לחייב את האב במזונות מרגע הלידה, כלומר אוגוסט 2021, וכי אין סיבה להאשים אותה ביצירת ניכור הורי ממנו. לטענתה, הנתק בין הגרוש שלה לבין הבן נוצר מטעמים שאינם בשליטתה, כמו התנגדות של נציג המדינה בזמן אמת לכך שתבוצע בדיקת רקמות.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- האם חוב מזונות יכול לשמש להחזר לנושים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתה, טען האב כי בשנתיים הראשונות לחיי בנו גרושתו עשתה כל שביכולתה כדי למנוע מהשניים להיפגש, כך שלא ברור כיצד היא מעזה בכלל לדרוש ממנו מזונות עבור תקופה זו. לדבריו, עליו לשלם מזונות רק מרגע שבו הוא הוכר כאביו של הילד - ביולי 2023.
השופטת שי קבעה כי יש מספר כמה שבגינן מוצדק לדחות את הדרישה לחייב את האב במזונות למועד המבוקש על ידו. ראשית, העובדה כי האם בעצמה הטילה ספק בזמן אמת בדבר האבהות של בעלה לשעבר על הפעוט. סיבה נוספת שמצדיקה את דחיית החיוב במזונות היא ההתנהלות של האם סביב הליך בירור האבהות. במקום לעתור לביצוע בדיקת רקמות, היא בחרה להיות פסיבית, והנתבע הוא זה שפעל והשתדל מאוד כדי להוכיח את האבהות שלו.
בנוסף, השופטת גם קיבלה את טענת האב, שלפיה גרושתו פעלה כדי להרחיק ממנו את בנו. בין היתר, באפריל 2023 טענה האם בבית המשפט כי היא "מתנגדת נחרצות" לבקשה של הנתבע לקיים הסדרי ראייה עם הפעוט, כך שבעם היא זו שעומדת מאחורי הנתק ביחסים ביניהם.
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- חייב יישאר בביתו עד מותו, והנכס ימומש לאחר מכן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
השופטת שי ציינה כי היא אמנם מודעת לטענה של האם כי הנתבע נקט כלפיה אלימות, אלא שלדבריה, עם כל הצער והכאב – אין בכך הצדקה למנוע מהילד את זכותו הבסיסית לקשר עם אביו. לכן פסקה השופטת כי החיוב של הנתבע בתשלום מזונות בנו יחול רק מרגע ההכרה שלו כאביו ביולי בשנה שעברה, ולא מרגע הלידה שלו.
החוק בישראל מחייב הורה לדאוג לצורכי ילדיו הקטינים - מזונות. במשפחות שבהן ההורים חיים בנפרד נושאים שני ההורים במזונות של ילדיהם בהתאם להסכם שהושג ביניהם, או לפי הכרעת הערכאה המוסמכת. הסכום של המזונות יכול להיקבע בהסכמה בין ההורים. במקרה שאין הסכמה, ניתן להגיש תביעה בדרישה לתשלום מזונות ילדים ובית המשפט יכריע בשאלת הסכום של המזונות. המזונות הם זכותו של הילד ולא של ההורה, ולכן כל הסכמה בין ההורים, ואף כל החלטה שיפוטית בעניין המזונות, צריכה להתחשב בטובת הילד ובצרכים שלו כדי שתהיה תקפה ומחייבת. במקרה שההסכמה או ההחלטה נעשו תוך התחשבות בטובת הילד ובצרכיו, שינוי סכום המזונות (הגדלה או הקטנה של הסכום) ייעשה רק אם מדובר בשינוי נסיבות מהותי שמצדיק זאת.
- 2.מגיב 14/05/2024 22:44הגב לתגובה זואין גבול לחוצפה
- 1.סמרטוטה (ל"ת)דיין 14/05/2024 12:15הגב לתגובה זו
דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם
ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.
האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.
אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".
האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו
האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.
- ביקש לבטל מזונות בשל ניכור הורי - מה קבע ביהמ"ש?
- מנעה באופן שיטתי קשר בין בנה הקטין לבין אביו – ותפצה ב-250 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.
