גבר שהורחק מבנו בצו בית משפט במשך השנתיים הראשונות של חייו, לא יצטרך לשלם מזונות לגרושתו עבור התקופה הזו. כך קבע באחרונה בית המשפט למשפחה בפתח תקווה. הגרושה פעלה בעצם בשני מישורים: מצד אחד היא ביקשה ליצור נתק מוחלט בין הפעוט לאביו, ומצד שני היא רצתה לחייב את בעל לשעבר במזונות החל מרגע הלידה. ואולם השופטת שירלי שי קבעה כי היא לא יכולה לקבל את שתי הדרישות שהועלו, ולכן בעלה לשעבר יישא במזונות רק מרגע הכרתו כאביו של הפעוט בבית הדין הרבני.

בני הזוג לשעבר התחתנו בדצמבר 2020, אך במהרה הסתכסכו ביניהם והחליטו להתגרש. בין שני האירועים, באוגוסט 2021, ילדה האשה בן משותף וטענה כי האבהות של בעלה מוטלת בספק, מכיוון שלטענתה שכבה באותה תקופה גם עם גברים אחרים. בתוך כך, היא נמנעה מלרשום את הבעל דאז כאבי הפעוט, סירבה שהוא יערוך בדיקת אבהות כדי להפריך או לאמת את הטענה שלה, ואף התנגדה לקיום כל קשר בין השניים.

בשלב מסוים פקעה סבלנותו של הבעל והוא הגיש תביעת אבהות, שהסתיימה בקבלה של כל טענותיו. בעקבות כך קבע בית הדין הרבני ביולי האחרון, על סמך הכלל ההלכתי "רוב בעילות אחר הבעל", כי הנתבע הוא אכן אבי הפעוט. בהתאם לכך, הצדדים הסכימו כי הוא ישלם מזונות בסכום של 1,600 שקל בחודש, והשאלה היחידה שנותרה במחלוקת היתה מאיזה מועד יחולו תשלומי המזונות.

האם טענה כי מוצדק לחייב את האב במזונות מרגע הלידה, כלומר אוגוסט 2021, וכי אין סיבה להאשים אותה ביצירת ניכור הורי ממנו. לטענתה, הנתק בין הגרוש שלה לבין הבן נוצר מטעמים שאינם בשליטתה, כמו התנגדות של נציג המדינה בזמן אמת לכך שתבוצע בדיקת רקמות.

• האם ביקשה להגדיל את המזונות - זו הסיבה שהם דווקא ירדו
• עזבה את הבית וביקשה שבעלה ימשיך לפרנס אותה: מה קבע בית המשפט?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לעומתה, טען האב כי בשנתיים הראשונות לחיי בנו גרושתו עשתה כל שביכולתה כדי למנוע מהשניים להיפגש, כך שלא ברור כיצד היא מעזה בכלל לדרוש ממנו מזונות עבור תקופה זו. לדבריו, עליו לשלם מזונות רק מרגע שבו הוא הוכר כאביו של הילד - ביולי 2023.

השופטת שי קבעה כי יש מספר כמה שבגינן מוצדק לדחות את הדרישה לחייב את האב במזונות למועד המבוקש על ידו. ראשית, העובדה כי האם בעצמה הטילה ספק בזמן אמת בדבר האבהות של בעלה לשעבר על הפעוט. סיבה נוספת שמצדיקה את דחיית החיוב במזונות היא ההתנהלות של האם סביב הליך בירור האבהות. במקום לעתור לביצוע בדיקת רקמות, היא בחרה להיות פסיבית, והנתבע הוא זה שפעל והשתדל מאוד כדי להוכיח את האבהות שלו.

בנוסף, השופטת גם קיבלה את טענת האב, שלפיה גרושתו פעלה כדי להרחיק ממנו את בנו. בין היתר, באפריל 2023 טענה האם בבית המשפט כי היא "מתנגדת נחרצות" לבקשה של הנתבע לקיים הסדרי ראייה עם הפעוט, כך שבעם היא זו שעומדת מאחורי הנתק ביחסים ביניהם.

• כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
• יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

השופטת שי ציינה כי היא אמנם מודעת לטענה של האם כי הנתבע נקט כלפיה אלימות, אלא שלדבריה, עם כל הצער והכאב – אין בכך הצדקה למנוע מהילד את זכותו הבסיסית לקשר עם אביו. לכן פסקה השופטת כי החיוב של הנתבע בתשלום מזונות בנו יחול רק מרגע ההכרה שלו כאביו ביולי בשנה שעברה, ולא מרגע הלידה שלו.

החוק בישראל מחייב הורה לדאוג לצורכי ילדיו הקטינים - מזונות. במשפחות שבהן ההורים חיים בנפרד נושאים שני ההורים במזונות של ילדיהם בהתאם להסכם שהושג ביניהם, או לפי הכרעת הערכאה המוסמכת. הסכום של המזונות יכול להיקבע בהסכמה בין ההורים. במקרה שאין הסכמה, ניתן להגיש תביעה בדרישה לתשלום מזונות ילדים ובית המשפט יכריע בשאלת הסכום של המזונות. המזונות הם זכותו של הילד ולא של ההורה, ולכן כל הסכמה בין ההורים, ואף כל החלטה שיפוטית בעניין המזונות, צריכה להתחשב בטובת הילד ובצרכים שלו כדי שתהיה תקפה ומחייבת. במקרה שההסכמה או ההחלטה נעשו תוך התחשבות בטובת הילד ובצרכיו, שינוי סכום המזונות (הגדלה או הקטנה של הסכום) ייעשה רק אם מדובר בשינוי נסיבות מהותי שמצדיק זאת.