תביעה: האם גל שמועות על פיטורים גרם לעובדת אירוע מוחי?
בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתה של מנהלת שיווק בחברה, שטענה כי לקתה באירוע מוחי נוכח גל שמועות על פיטורים במקום העבודה. לפי הנטען, שיחה עם הממונה עליה, בה הבהיר לה כי "איש אינו חסין בפני פיטורים", גרמה לה לאוטם האמור. בית הדין אימץ את חוות דעת המומחית שמונתה מטעמו, לפיה לא מתקיים קשר סיבתי בין האירועים.
התובעת עבדה מספר שנים כמנהלת שיווק בינלאומית בחברה. בשנת 2012 ניהלה התובעת שיחה עם הממונה עליה, במסגרתה ביקשה לברר אודות נכונותן של שמועות על פיטורים צפויים בחברה. בניגוד לשיחות קודמות שניהלו השניים בעניין זה, תשובתו של הממונה הפעם הייתה שונה מהרגיל, שכן במקום להרגיעה אמר לה הממונה כי איש אינו חסין בפני פיטורים וכי ישנו חשש מהותי כי יהיו שינויים ארגוניים בחברה. עם סיום עבודתה באותו היום, חשה התובעת ברע במהלך הנסיעה לביתה וביום למחרת לקתה באירוע מוחי.
על רקע זה, הגישה התובעת תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בה כנפגעת עבודה, וכשזה סירב הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין מינה מומחית מטעמו בתחום הנוירולוגי, על מנת שתחווה דעתה בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע החריג לאירוע המוחי שבו לקתה התובעת. לאחר מינויה של המומחית ובטרם ניתנה חוות הדעת, הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי חלופי בשל אסכולה "מחמירה" לכאורה שבה מחזיקה המומחית, לפיה הקשר הסיבתי קיים רק כאשר קיימת סמיכות זמנים הקצרה משעתיים בין הופעת אוטם מוחי לאירוע המוחי. עם זאת, ביה"ד סירב לבקשה.
במסגרת חוות דעתה, קבעה המומחית באופן חד משמעי כי אין קשר סיבתי בין האירוע החריג לאירוע המוחי שבו לקתה התובעת וכי אין עדות בספרות הרפואית כי עלייה בלחץ הדם גורם סיכון גדול יותר לדיסקציה עורקית מאשר עלייה מתונה וכרונית בערכי לחץ הדם.
- עזבה את הבית וביקשה שבעלה ימשיך לפרנס אותה: מה קבע בית המשפט?
- ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שכן תצא לפועל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת אריאלה גילצר-כץ הזכירה כי "דרך המלך" בתביעות מעין אלו היא למנות מומחה רפואי וכי לפי הנחיות נשיא בית הדין לעבודה, נדרש טעם ממשי לפסילת חוות דעת של מומחה כאמור. במקרה הנוכחי, צוין, התובעת כלל לא מבקשת לפסול את חוות הדעת של המומחית שמונתה אלא למנות מומחה "חלופי", ללא כל טעם ממשי.
עוד הוסיפה השופטת כי לא הובאה בפני בית הדין ראיה לכך שאכן קיימות אסכולות שונות באירוע מוחי מסוג דיסקציה. בנוסף, המומחית השיבה כנדרש על שאלות רבות שהופנו אליה ולכן מצא בית הדין לאמץ את חוות דעתה, בהיותה מנומקת ומלומדת כנדרש.
לסיום הוסיפה השופטת כי הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, היא לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית וכי קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה.
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
- האם ביקשה להגדיל את המזונות - זו הסיבה שהם דווקא ירדו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
כתבות משפטיות נוספות ניתן למצוא באתר תקדין
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
