עסקת מכר דירה, שנראתה בתחילתה שגרתית לחלוטין, הסתבכה והלכה עם התקדמותה. לוחות הזמנים שנקבעו בהסכם לא כובדו, התשלומים לא הועברו במועד, והמוכרים מצאו את עצמם נאלצים להתמודד עם לחצים כלכליים, הלוואות גישור ותשלומים לקבלן שמועדיהם התקרבו והלכו. אלא שבסופו של יום, אף שהקונים הפרו את ההסכם באיחור בתשלומים - ומדובר בהפרה יסודית - בית המשפט קבע כי הם לא חייבים לשלם את הפיצוי המוסכם בסכום של 150 אלף שקל, מכיוון שהעסקה עצמה לא בוטלה והושלמה עד תומה. פסק הדין, שניתן בבית משפט השלום באשקלון על ידי השופט עידו כפכפי, עוסק בשאלה שאינה נדירה בעולם הנדל"ן: האם איחור משמעותי בתשלומי התמורה מזכה את הצד הנפגע בפיצוי מוסכם, גם כשהוא בוחר שלא לבטל את ההסכם ולהשלים את העסקה. התשובה, כך מתברר, תלויה לא רק בהתנהלות הצדדים אלא גם, ואולי בעיקר, בניסוח המדויק של ההסכם.

המוכרים, בני זוג שמכרו את דירתם במסגרת עסקת שרשרת, חתמו באוקטובר 2021 על הסכם למכירת הדירה לרוכשים. גם הם, כמו הקונים, היו בעיצומו של מהלך מורכב: מכירת דירה קיימת ורכישת דירה חדשה מקבלן. ההסכם קבע מנגנון תשלומים ברור, שלפיו החלק הארי של התמורה, 930 אלף שקל, ישולם בשני שלבים: האחד עד ה-28 בפברואר 2022 כנגד מכתב כוונות מהבנק, והשני בתוך שבעה ימים מהמצאת נסח טאבו נקי וביטול המשכנתה.

אלא שבפועל, לוחות הזמנים האלה לא קוימו. לפי ממצאי בית המשפט, מכתב הכוונות האחרון הועבר לקונים ב-28 בפברואר, אך התשלום לסילוק המשכנתה בוצע רק כעבור כמעט חודש, ב-27 במרץ. גם התשלום השני, שהיה אמור להיות מועבר בתחילת אפריל, שולם בפועל רק במאי. השופט קבע בצורה חד-משמעית כי מדובר באיחור של שבועות, וכי הקונים לא הצליחו להציג גרסה עובדתית סדורה שתסביר מדוע הם לא שילמו במועד.

בית המשפט דחה את הניסיון של הקונים

בית המשפט דחה את ניסיונם של הקונים לגלגל את האחריות לאיחור לאחריותם של המוכרים, בטענה שמכתבי הכוונות היו פגומים או שתוקנו כמה פעמים. בפסק הדין נקבע כי הקונים לא הציגו ראיות לכך שהיה מדובר במכתבים לא תקינים, וכי גם אם תוקפם הסתיים ימים ספורים לפני מועד התשלום, לא היתה בכך מניעה לבצע את התשלום קודם לכן. השופט ציין בהחלטתו כי "די במכתב כוונות זה כדי להוכיח כי הקונים איחרו בביצוע התשלום", והוסיף כי גם ביחס לנסח הטאבו לא הובאה גרסה ממשית שסותרת את טענת המוכרים.

• הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?
• פנטהאוז לבעלים, מחיר מופרז לדייר: היזמית הפסידה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לא פחות מכך, נדחתה גם הטענה המרכזית של הקונים שלפיה המוכרים הסכימו לאיחור, או ויתרו בדיעבד על זכותם לטעון להפרה. הקונים הצביעו על כך שלא נשלח מכתב התראה, שהתביעה הוגשה רק כשנתיים לאחר השלמת העסקה, ושהחזקה בדירה נמסרה להם מבלי שנדרשו לשלם פיצוי. ואולם בית המשפט קבע כי אין בכך כדי ללמד על ויתור. השופט כפכפי כתב בפסק הדין שפורסם כי "פער של שנתיים בין הולדת העילה להגשת תביעה אינו בגדר שיהוי המעיד על וויתור על זכויות", והבהיר כי גם מסירת החזקה ללא תנאי אינה שוללת את הזכות לתבוע בדיעבד. מעבר לכך, ההסכם עצמו כלל סעיף מפורש שלפיו כל ויתור או שינוי נדרשים להסכמה בכתב, והסעיף הזה עמד בצורה ברורה בפני טענות הוויתור בהתנהגות. השופט הדגיש כי העובדה שהמוכרים ביקשו להשלים את העסקה, בין היתר בשל הצורך שלהם בכספים לצורך רכישת דירה חדשה מקבלן, לא צריכה לפעול לרעתם.

פוליסת ביטוח מקיף לרכב נועדה לספק הגנה רחבה מפני מגוון סיכונים, אך לעיתים ההגנה אינה מלאה כפי שמצפים המבוטחים. מבוטח של חברת מנורה ניסה להפעיל את הפוליסה אחרי תאונה וגילה שחברת הביטוח, מנורה, סבורה שהיא לא מכסה את המקרה. חברות ביטוח יכולות לפרש את הפוליסה באופן מצמצם, במיוחד כאשר מדובר בתקלות טכניות שגורמות לנזק משמעותי. למה ומה עושים?

בעל מרצדס חשמלית, נתקל בבעיה חשמלית שהובילה לעשן סמיך ולניצוצות אש בצלחת גלגלי הרכב. כשהוביל את הרכב למוסך, חברת מנורה שלחה שמאי שקבע כי הנזק חמור דיו להצדיק השבתת הרכב. על פי הפוליסה, אם מנורה הייתה מחליטה לפצות, היה עליה לשלם את שווי הרכב בשוק, קרוב ל-90 אלף שקל. עם זאת, החברה דחתה את התביעה בטענה שהפוליסה אינה מכסה תקלות מכניות או חשמליות, אלא רק נזקים שנגרמו כתוצאה מאירוע חיצוני.

מחלוקת משפטית: שתי פרשנויות מנוגדות

המחלוקת התמקדה בפרשנות המונח "תאונה מכל סוג" המופיע בפוליסה. בית משפט השלום בתל אביב, בראשות השופטת נאוה ברוורמן, קבע שהאירוע היה בלתי מתוכנן ופתאומי, ולכן נופל תחת הגדרת תאונה. השופטת התבססה על עקרון הפרשנות נגד המנסח, המחייב להעדיף פרשנות המגנה על המבוטח בחוזה אחיד. בהתאם להחלטה זו, חויבה מנורה לפצות את התובע.

לעומת זאת, בית המשפט המחוזי, בראשות השופטת אביגיל כהן, אימץ פרשנות מצמצמת. השופטת קבעה שאף שהתממש סיכון מבוטח כמו אש, מכיוון שהסיבה הייתה תקלה חשמלית, הכיסוי הביטוחי אינו חל. היא דחתה את ההרחבה של מושג "תאונה" לכלול כל תקלה טכנית, מחשש שזה יוביל להרחבת הכיסוי מעבר לכוונת הפוליסה.

• לקה באירוע מוחי אחרי עימות עם אוהדי בית"ר -האם הביטוח מכסה את האירוע?
• כיצד לבחור את המסלול הנכון בפוליסת החיסכון שלכם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השלכות רחבות על נהגים וחברות ביטוח

המחלוקת בין השופטות משקפת דילמה רחבה יותר בענף הביטוח: האם כל אירוע בלתי צפוי, כולל תקלות טכניות, צריך להיחשב כאירוע ביטוחי? ההכרעה בסוגיה זו משפיעה ישירות על נהגים וחברות ביטוח כאחד. אם תקלות כמו כשל במערכת הבלמים או במערכות חשמליות לא ייחשבו לתאונות, היקף הכיסוי הביטוחי יצטמצם משמעותית.