מחיר הבגידה: חשפה רומן בין בעלה לתלמידתו וזכתה בפנטהאוז המשותף
אישה שחשפה רומן בין בעלה לבין תלמידתו תזכה בפנטהאוז המשותף, כך הוכרע בבית דין רבני במרכז. הגרושה השתמשה בחוקר פרטי וגילתה שלבעלה הפרופסור חברה הצעירה ממנו ב-15 שנים. גם האישה הכירה את בעלה בזמן שהייתה תלמידתו.
האישה הרגישה כי שבעלה, מרצה מבת-ים, אינו מתייחס אליה והחלה לחשוד כי הוא מנהל רומן מאחורי גבה. האישה הנחתה חוקר פרטי לבדוק האם בעלה מתרועע עם אחת מתלמידותיו הרבות, והחוקר איתר את התלמידה במהירות, דובב אותה והקליטה מתוודה על הרומן הלוהט עם הפרופסור המוערך. החוקר גם עקב אחר השניים, ותיעד אותם מפליגים במכוניתו אל צימר בשדות דרום השרון, שממנו יצאו השניים רעננים ואוהבים כעבור שעה וחצי.
משהבינה האישה כי חינה סר בעיני בעלה, וכי היא צפויה לקחת חלק באותו תרגיל שאותו הוא ערך לאשתו הראשונה, אך הפעם בתפקיד הקורבן, היא מיהרה לפנות לעו"ד אמיר זבולון, אשר הגיש בשמה תביעה לגירושין, מזונות אישה וחלוקת רכוש לבית הדין הרבני ולתביעה צירף את דו"ח החקירה המפורט.
בית דין רבני (בניגוד לבית דין אזרחי), מייחס חשיבות למעשי כיעור ובגידה
הדיינים לא חככו בדעתם רבות, לפני שהכריעו כי הבעל רעה בשדות זרים, ועל כן השיתו עליו את תשלום הכתובה, שלמעשה הסתכמה בחלקו בפנטהאוז המשפחתי, אותו רכש, עוד לפני שנשא את אשתו השנייה לאישה.
- אשה שלחה הודעות מיניות לקולגה - ושילמה מחיר כבד בכתובה
- האם שליחת תמונה אינטימית בטלפון היא בגידה? מה קבע בית המשפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי עו"ד אמיר זבולון, בבית המשפט לענייני משפחה עצם גילוי בגידה בין בני הזוג לא משפיעה על פי רוב על החלטת השופטים לגבי חלוקת הרכוש בין בני הזוג, ולמעשה בבית המשפט האזרחי חלוקת רכוש כזו הייתה משאירה ודאי יותר ממחצית מהפנטהאוז השווה מיליונים בידי הבעל.
בית הדין הרבני, להבדיל ממקבילו החילוני, מגלה עניין רב בתיעוד של מעשי כיעור ובגידה, ומתעכב ארוכות על הסיבות שגרמו להרס התא המשפחתי, ובשאלה האם ניתן לאחות את הקרע, או יש להורות על גירושיי הצדדים.
במקרה של בגידה חמורה ומתמשכת, כמו שהוכיח דו"ח החוקר הפרטי, סברו הדיינים כי לא ניתן לשקם את זוגיות השניים, והורו על חלוקת רכוש הפוגעת קשות בממונו של הבעל הבוגדני.
- טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' בעסק של הבעל
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
לדברי עו"ד זבולון, הבעל החליט שלא לערער על פסק הדין, ייתכן בשל חששו כי הפרשה תתגלה בפקולטה, שם מעמדו עלול להיפגע, בשל ניצול המרות בעצם קיום היחסים האסורים עם תלמידתו מעשה שבשנים הללו (להבדיל מהעת בו הכיר את אשתו) מדובר בעבירה על החוק הפלילי (החוק למניעת הטרדה מינית).
- 8.איציק 13/11/2014 13:24הגב לתגובה זוכבר התקשרת פעם אחת, לא למדת כלום???
- 7.נשים שק של נחשים......................... (ל"ת)moshe 12/11/2014 12:26הגב לתגובה זו
- 6.העובדה המזעזעת היא שרבנים יכולים להכריע בענייני ממון (ל"ת)רבניסטאן 10/11/2014 20:54הגב לתגובה זו
- ender 13/11/2014 15:23הגב לתגובה זוהאדם חתם על חוזה (כתובה) נכון? מי מומחה בענייני כללי החוזה הספציפי זה? רבנים. פשוט מאוד
- 5.בר בי רב 09/11/2014 19:11הגב לתגובה זומצופה מפרופרסור שיידע אין לזXXX בדיסקרטיות. אני מכריז עליו כאל אמריטוס עם דמנציה
- 4.עוקץ במיטבו 09/11/2014 17:27הגב לתגובה זוחה חה חה אחלה סרט. רק במדינת הלכה יכול להיות סרט כזה.יאללה לברלין לפסטיבל סרטי חב"ד. אוסקר מובטח לתלמידה ולאשה כצמד נוכלות
- 3.אחלה פרסום, זבולון !!! (ל"ת)פרסומאי 09/11/2014 15:19הגב לתגובה זו
- 2.גבר גבר 09/11/2014 14:18הגב לתגובה זוהכסף הגדול שהפסיד זה בגלל הטיפשות ולא בגלל הבגידה. טיפש - שישלם
- odiid 13/11/2014 21:18הגב לתגובה זולגבי האישה משעתה שלא כהוגן מחזירים לה שלא כהוגן
- 1.יוווו איזה ז (ל"ת)בוגד סדרתי... 09/11/2014 13:49הגב לתגובה זו
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' - השופטת: “שוכנעתי אחרת”
איה שביקשה להחריג עצמה מחובות בעלה לשעבר טענה כי גילתה במקרה, משיחת חבר שלו, על הסתבכות העסק המשפחתי ועל חובות עתק. לטענתה, היא "הודרה לחלוטין" מענייני הכלכלה, אך השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי דווקא הוכח שהיתה שותפה פעילה, או לפחות ידעה היטב, על התנהלות
העסק והמשכנתאות שניטלו כדי להצילו. בית המשפט חייב אותה להשתתף בחובות - לצד זכויותיה ברכוש
בני זוג נישאו ב-2009 וחיו יחד בחיפה עם שלושת ילדיהם המשותפים, אחד מהם ילד עם אוטיזם שמוכר כנכה מלא. במשך שנים היה העסק של הבעל מקור הפרנסה העיקרי, והאשה עבדה כמורה. אך מאחורי שגרת היומיום נבקעו סדקים: העסק החל להידרדר, החובות תפחו, והנישואים הגיעו אל סופם. פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מתאר מערכת יחסים שהתערבבו בה נושאים כלכליים, רגשות פגועים וטענות על הסתרת מידע.
האשה טענה בכתב תביעתה כי נדהמה לגלות על גובה החובות רק כשחבר של בעלה סיפר לה בשיחת אגב כי, “יש לו חוב של מיליון שקל”. לדבריה, “מעולם לא הייתי מעורבת בעסק, לא ידעתי מה קורה שם, לא חתמתי על דבר ולא נטלתי חלק בהחלטות”. היא סיפרה כי נחשפה למשבר רק לאחר אותה שיחה, כשניסתה להבין מה מצבו האמיתי של העסק וגילתה לדבריה כי בעלה משך כספים, רוקן חשבונות, הסתיר דיבידנדים ואף מכר את העסק מאחורי גבה.
האשה תיארה מצב שבו, לטענתה, נלקחה ממנה כל השפעה על חיי המשפחה הכלכליים. “הוא ביטל את כרטיס האשראי שלי, הפסיק להפקיד משכורת, והפך את חיי לסיוט”, היא כתבה בתצהירה. היא אף הדגישה כי כל ההלוואות והחובות שצבר הבעל נעשו, לדבריה, “מאחורי גבה, ללא ידיעתה, ולכן אין לה חלק בהם”. היא ביקשה מבית המשפט להכיר בכך שחובותיו האישיים של הבעל, שנצברו במסגרת העסק, אינם חובות משותפים.
האשה ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות
מנגד, טען הבעל כי האשה ידעה היטב על מצב העסק והיתה שותפה מלאה להחלטות. לדבריו, העסק הוקם עוד ב-2014 “בהחלטה משותפת”, ועם השנים שניהם נהנו מהכנסותיו ומאורח חיים גבוה שכלל רכישת דירה, שיפוץ נרחב והוצאות נדיבות. הוא טען כי כל ההלוואות, כולל הגדלת המשכנתא, נעשו בידיעת האשה ובחתימתה. לדבריו, “היא קיבלה שכר חודשי מהחברה, ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות”. הבעל גם הוסיף כי המשבר העסקי לא נבע, לדבריו, מהתנהלות בלתי סבירה אלא מנסיבות שוק. לדבריו, “ניסיתי להציל את העסק, אבל היא סיכלה כל אפשרות למכור אותו”, ואף טען כי יחסיה עם גבר אחר היו הסיבה האמיתית לקרע.
- נמלט לחו"ל והשאיר את ילדיו בלי תמיכה - זה עונשו
- הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת לירון זרבל קדשאי פתחה את הכרעתה בהבהרה עקרונית: הכלל הוא שחובות בני זוג, כל עוד נוצרו במהלך הנישואים, נחשבים משותפים - אלא אם הוכח אחרת. “נטל ההוכחה מוטל על הטוען שהחוב אישי בלבד”, כתבה. היא ציטטה פסיקה קודמת שקבעה כי חזקה על החובות שהם חובות משותפים, “עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי בן הזוג הוציא הוצאות שאין לראותן כחובות משותפים”. מכאן היא פנתה לבחון את הראיות. השופטת התרשמה כי אף שהבעל היה זה שניהל את העסק בפועל, האשה ידעה עליו היטב ונהנתה מפירותיו. “שוכנעתי שהעסק היה מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאפשר את רמת החיים הגבוהה שסיגלו לעצמם”, היא כתבה בפסק הדין שפורסם. לדבריה, “לא עלה בידי האשה להוכיח כי החובות נוצרו מאחורי גבה או שמדובר במניפולציות כספיות”.
