בית המשפט לענייני משפחה בקריות הכריע באחרונה במקרה רגיש במיוחד הנוגע לאדם בן 77, אלמן, המתגורר בבית אבות. אחת מבנותיו ביקשה למנות אותה כאפוטרופוס על ענייניו האישיים והרכושיים, בטענה שאביה סובל מירידה קוגניטיבית ואף אובחן כחולה דמנציה. לדבריה, אחיה לחצו על האב לבטל את ייפוי הכוח המתמשך שערך לטובתה. מנגד, יתר האחים התנגדו נחרצות וטענו כי האב כשיר לקבל החלטות בעצמו, וכי מאחורי בקשת האחות עומדת מטרה של שליטה וניסיון להתעשר על חשבון רכושו של האב. השופטת שירי היימן נדרשה לשאלה האם יש למנות לאדם אפוטרופוס, או שמא יש להותיר בידיו את חירותו לקבל החלטות. הכרעתה משרטטת קווים ברורים לגבי האיזון העדין בין שמירה על טובתו של אדם מבוגר לבין כיבוד רצונו וזכויותיו.

המבקשת, בתו הבכורה של האיש, טענה כי מצבו הרפואי הידרדר מתחילת 2023, וכי כבר במרץ באותה השנה ערך לטובתה ייפוי כוח מתמשך כדי להבטיח שתוכל לדאוג לו ללא צורך בהליכים משפטיים ומבלי להיאבק מול אחיה. בנובמבר 2024, כך לדבריה, ביטל האב את ייפוי הכוח, אך לא מיוזמתו אלא בעקבות לחץ שהופעל עליו על ידי יתר ילדיו. עוד הוסיפה הבת כי אביה מקבל החלטות שאינן לטובתו: החלפת מטפל סיעודי, המרת שעות טיפול בכסף, שינוי מיופה כוח בביטוח הלאומי ואף סירוב לצאת מבית האבות לטיפולים רפואיים שהיא קבעה לו. "האדם אינו מסוגל להבין את משמעות המסמכים עליהם הוא חותם", כתבה בבקשה, וביקשה לאסור על חתימתו על מסמכים נוספים. במהלך הדיון אף הציעה המבקשת כי ימונה גוף חיצוני כאפוטרופוס, אם לא היא עצמה, תוך שמירה על האינטרס של אביה. היא הטילה ספק באמינות חוות הדעת הפסיכיאטרית שהציגו אחיה, וטענה כי, "ד"ר גרינברג הסתמכה על נתונים חלקיים ומגמתיים".

האחים מצדם, טענו כי הבקשה חסרת בסיס וכי אביהם אינו זקוק כלל לאפוטרופוס. לטענתם, מאחורי המהלך עומד ניסיון חוזר של אחותם לשלוט בחיי ההורים. הם אף הזכירו מקרה מן העבר, שבו פעלה המבקשת מול אמם המנוחה בדרך דומה, עד שבית המשפט הוציא נגדה צו הגנה שהורה להתרחק מהאם. לטענת האחים, "האחות מפעילה לחצים על האב ופוגעת בחייו", וכי מדובר ב"דפוס התנהגות חוזר ונשנה". לדבריהם, חוות הדעת הרפואיות שהוגשו מצביעות על כך שהאב סובל מירידה קוגניטיבית קלה בלבד, אך תפישת המציאות שלו תקינה, כושר השיפוט שלו במצב טוב והוא מסוגל לנהל את ענייניו.

חוות הדעת הרפואיות: ירידה קוגניטיבית אך לא אי־כשרות

בפני בית המשפט הוצגו ארבע חוות דעת רפואיות. הראשונה, פסיכיאטרית מ-2023, קבעה כי האב "בשלבים ראשונים של תהליך דמנטי" אך כשיר לחתום על צוואה וייפוי כוח מתמשך. חוות דעת גריאטרית נוספת מאותה שנה הצביעה על "תמונה של דמנציה מלווה בהפרעות התנהגות", אך גם היא לא המליצה על מינוי אפוטרופוס. שתי חוות הדעת שהציגו האחים, מ-2024, חיזקו את התמונה: ד"ר נפאע ציין כי מדובר ב"דמנציה בדרגה קלה", אך הדגיש כי "האדם יכול לקבל החלטות על עצמו אם כי תשוש מבחינה תפקודית". ד"ר גרינברג קבעה כי ציון המבחן הקוגניטיבי של האב היה 27 מתוך 30, וכי "יש לו יכולת קוגניטיבית מספקת לחתום על מסמכים משפטיים, בוחן מציאות ושיפוט תקינים". בית המשפט קבע כי אף אחת מהחוות לא מצביעה על צורך במינוי אפוטרופוס. "בכולם צוין תהליך דמנטי קל וירידה קוגניטיבית שאינה עולה כדי אי כשרות", כתבה השופטת היימן.

• בעלים של חברה בן 50 חטף אירוע מוחי - איך למנוע מהחברה לקרוס?
• הבעיה הגדולה של רילוקיישן - מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה לחזור ואיך מחלקים את הרכוש כשנפרדים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העמדה המקצועית המשמעותית ביותר היתה של עובדת סוציאלית לסדרי דין, שנפגשה עם האב, שוחחה עמו ואספה מידע ממוסדות שונים. בתסקיר שהוגש בינואר 2025 נכתב כי, "מדובר בקשיש עם תחילתה של ירידה קוגניטיבית קלה ולאור מצבו הרפואי כיום התרשמתי כי הוא אינו זקוק למינוי אפוטרופוס בעבורו". העובדת הסוציאלית הוסיפה כי, "שיפוטו ובוחן המציאות שלו תקינים", וציינה כי מצבו אף השתפר לאחר שהופסקו תרופות מרובות שנטל בעבר. גם עובדת סוציאלית המתמחה באלימות במשפחה, שטיפלה במשפחה בעבר, העידה כי כיום מצבו של הקשיש יציב, וכי הוא צלול יותר משהיה בעבר.

באולמו של שופט השלום ליאור גלברד התבררה תביעה כספית יוצאת דופן: נטרא ייעוץ כלכלי, בראשותו של זוהר טל, ביקשה לחייב את סטריקס רחפנים לשלם לה יותר מחצי מיליון שקל. לטענתה, היא זו שפתחה את הדלת לקרן יוניקורן, שהשקיעה בסופו של דבר בסטריקס, ולכן היא זכאית לשכר הטרחה. מנגד טענה סטריקס, המנוהלת על ידי ניב אהרוני, כי ההשקעה הגיעה ממסלול אחר לחלוטין, ושפעולתה של נטרא לא תרמה דבר לעסקה שהתממשה. בית המשפט בחן את ההסכם בין הצדדים, את השתלשלות העניינים ואת טענות העדים, ובסופו של דבר הכריע באופן חד משמעי כי התביעה תידחה.

הסיפור החל במרץ 2020, אז חתמו הצדדים על הסכם לגיוס הון. ההסכם הגדיר כי נטרא תפעל לאיתור משקיעים עבור סטריקס ותסייע במשא ומתן, כששכר הטרחה יהיה 5% מסכום העסקה, בנוסף לאופציות. סעיף מהותי בהסכם קבע כי נטרא תהיה רשאית לפנות רק למשקיעים שאושרו מראש ובכתב על ידי החברה, ושזכאותה לשכר טרחה תקום רק לגבי השקעה שבוצעה על ידי משקיע מאושר. בפועל, נטרא פעלה ואכן יצרה קשר עם קרנות שונות. אחת מהן היתה קרן פרו-סיד, בראשות דני וינטראוב. פרו-סיד בחנה את החברה אך החליטה שלא להשקיע. בהמשך, בספטמבר 2020, הפנתה נטרא את תשומת לבו של ניב אהרוני לקרן יוניקורן, תוך הדגשה כי וינטראוב חבר בוועדת ההשקעות שם. ניב אישר את הקרן, וזוהר טל העביר מידע נוסף לוינטראוב ולעמית גרין, מנכ"ל יוניקורן. אלא שהתשובה היתה שלילית. "נראה לי פחות מעניין עבורנו", כתב גרין בנובמבר 2020.

בכך הסתיימה פעילותה של נטרא מול יוניקורן. לא נעשו ניסיונות נוספים לעניין את הקרן, והקשר נותק. אלא שכמה חודשים לאחר מכן, בתחילת 2021, הודיעה יוניקורן לבורסה כי תשקיע בסטריקס - בתחילה סכום של כ-1.1 מיליון דולר, ובהמשך היא אף הגדילה את השקעתה. מכאן נולדה התביעה: נטרא טענה כי די בכך שיוניקורן היתה "משקיע מאושר" כדי לזכות אותה בשכר הטרחה.

בית המשפט נדרש לשאלות מורכבות: האם די בהפניה ראשונית של היועץ כדי לזכות אותו בשכר, או שמא נדרש קשר סיבתי ממשי בין פעולותיו לבין ההשקעה בפועל? האם סעיף הבלעדיות בהסכם משמעו שכל עסקה עם משקיע מאושר תזכה את היועץ בשכר, גם אם לא היה מעורב בה? ומה המשמעות של העובדה שהנתבעת לא עדכנה את נטרא במגעים שניהלה בהמשך עם יוניקורן? השופט גלברד קבע כי, "המינוח 'בעקבות הפניית היועץ' משמיע קשר של סיבה ותוצאה". לדבריו, לא ניתן לפרש את המלה "בעקבות" כ"לאחר" בלבד, כפי שטענה התובעת. ההבנה הלשונית והעסקית הטבעית היא כי דרוש קשר סיבתי בין פעולת היועץ לבין העסקה שנחתמה. "עמדת התובעת שדי בפניה שהעבירה לקרן יוניקורן אינה עולה בקנה אחד עם הקשר הסיבתי הדרוש", הוא כתב בפסק הדין שפורסם.

• בעלי הבית התחרטו בדקה ה-90 - וישלמו 850 אלף ש'
• הקורונה היא אירוע מסכל? קניון TLV נגד חברת התכשיטים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עוד קבע השופט כי בפועל לא היה כל קשר בין פניות נטרא לבין ההשקעה שבוצעה. הוא הדגיש כי גרסת הנתבעת, שלפיה מי שהוביל את ההשקעה היה שוקי אברמוביץ', שיצר קשר עם מנהל יוניקורן והקים קבוצת משקיעים, נתמכה במסמכים רבים מזמן אמת. לעומת זאת, טענות נטרא נותרו ברובן בגדר השערות. "הדינמיקה שהובילה להשקעה של יוניקורן בנתבעת היתה ללא קשר כלשהו לפועלה של התובעת", ציין השופט בפסק הדין. בהקשר הזה, הדגיש בית המשפט כי ייתכן שלו היתה הפנייה של נטרא מובילה לפחות לפגישה עסקית או לתחילתם של גישושים, ניתן היה לראות בכך קשר סיבתי. ואולם "הדלת היתה סגורה בפני התובעת והיא קיבלה זאת ולא המשיכה במאמצי השכנוע". במלים אחרות, לא רק שלא הוכח קשר סיבתי, אלא שגם התובעת עצמה ויתרה על ניסיון להמשיך את ההתקשרות מול יוניקורן לאחר הסירוב הראשוני.