גינדי החזקות תפצה רוכשים של דירה מיד שנייה
בדירה, התגלו ליקויי רטיבות קשים שגרמו לה נזק, כולל קילופי צבע, רטיבות בארונות המטבח ונזקים לריצוף. גינדי החזקות טענה כי התביעה התיישנה, שכן הדירה נמסרה למוכרת ב-2009, וכי כל התיקונים שבוצעו בה לאחר מכן שוללים את אחריותה. המוכרת טענה כי חשפה בפני הרוכשים
את כל המידע שהיה לה בנוגע לדירה, ובפרט ציינה כי בוצעו תיקוני רטיבות משמעותיים ב-2012
בית משפט השלום ברמלה דחה באחרונה את טענת ההתיישנות שהעלתה גינדי החזקות, וקבע כי עליה לפצות רוכשי דירה בפתח תקווה, בסכום כולל של 334,700 שקל, בגין ליקויי רטיבות וליקויים נוספים שהתגלו בדירה. פסק הדין, שניתן על ידי סגנית הנשיא השופטת אביגיל פריי, דן במחלוקת בין רוכשי הדירה לבין חברת הבנייה ומוכרת הדירה הקודמת, תוך שהוא מדגיש את אחריותה של חברת הבנייה לתיקון הליקויים.
המקרה החל כשרוכשי הדירה בפתח תקווה גילו לאחר כניסתם לנכס נזקי רטיבות חמורים, שכללו קילופי צבע על הקירות, רטיבות בארונות המטבח ונזקים במצע הריצוף. הדירה נרכשה ב-2015 ממוכרת פרטית, שהחזיקה בנכס מ-2008. המוכרת הצהירה במסגרת הסכם המכר כי כל הליקויים הקיימים בדירה תוקנו.
"ליקויי הבנייה לא מאפשרים מגורים נאותים"
לטענת הרוכשים, ליקויי הרטיבות נגרמו כתוצאה מכשלי בנייה של גינדי החזקות, שלא טיפלה ביסודיות בליקויים שנחשפו במהלך השנים. הם ציינו כי חברת הביטוח של הדירה פיצתה אותם באופן חלקי, אך הנזק לא טופל באופן מלא. "ליקויי הבנייה אינם מאפשרים
מגורים נאותים בדירה וגרמו לעוגמת נפש קשה", הם טענו.
מנגד, גינדי החזקות טענה כי התביעה התיישנה, שכן הדירה נמסרה למוכרת ב-2009, וכי כל התיקונים שבוצעו בה לאחר מכן שוללים את אחריותה. עוד טענה החברה כי הרוכשים פעלו בחוסר תום לב בכך שלא
תיקנו את הליקויים בעצמם.
- רכשה דירה, חיכתה שנה וחצי - ולא תקבל פיצוי
- ליקויים התגלו בדירה בת 50 - הקבלן והמשווק יפצו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המוכרת טענה כי חשפה בפני הרוכשים את כל המידע שידוע לה בנוגע למצב הדירה, ובפרט ציינה כי בוצעו תיקוני רטיבות משמעותיים ב-2012. לדבריה, האחריות לליקויים מוטלת על חברת הבנייה.
השופטת פריי בחנה לעומק את חוות הדעת המקצועיות שהוגשו מטעם הצדדים ואת העדויות שהובאו בפניה. עד מומחה שמונה על ידי בית המשפט קבע כי ליקויי הרטיבות נגרמו בשל כשלי איטום וכשלים מבניים אחרים, שהיו קיימים בנכס מאז בנייתו. "סימני הרטיבות הנצפים בדירת התובעים הינם פועל יוצא מתכולת רטיבות חריגה במצע הריצוף הדירתי", נכתב בחוות דעתו של המומחה.
השופטת התייחסה לטענת ההתיישנות של חברת הבנייה, וקבעה כי "מעשה התיקונים שבוצעו על ידי החברה בשנת 2015 משמש כהכרה מצדה באחריות לליקויים, ולכן מחדשת את מרוץ ההתיישנות". היא הדגישה כי התיקונים שבוצעו לא מייתרים את חובתה של החברה לספק מוצר ראוי ואיכותי. בנוסף, היא התייחסה להיבטים המשפטיים של חובת הגילוי מצד המוכרת. "המוכרת פעלה בתום לב כאשר גילתה לתובעים את כל הידוע לה בנוגע לליקויי הרטיבות. לא ניתן לייחס לה אחריות לליקויים שנגרמו על ידי חברת הבנייה", ציינה.
- עסקת היוקרה התפוצצה: מה הסתיר סוחר המכוניות?
- קשיש הוריש הכל למטפלת, המדינה התנגדה - וניצחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
"האחריות לליקויי הרטיבות נובעת ממחדלי החברה"
בסיום הדיון, השופטת דחתה את טענת ההתיישנות של גינדי החזקות, וחייבה אותה לפצות את הרוכשים בסכום כולל של 244,872 שקל עבור עלויות תיקון הליקויים, 20 אלף שקל בגין עוגמת נפש, 3,600 שקל עבור הפסד ימי עבודה, והוצאות נוספות בסכום כולל של 35,050 שקל. סכום הפיצוי הסופי, כולל מע"מ ותוספות, הגיע ל-334,700 שקל.
בנוסף, השופטת פריי ציינה בפסק הדין שפורסם כי, "הנתבעת כשלה במילוי חובתה הבסיסית לספק מוצר נטול ליקויים. האחריות לליקויי הרטיבות נובעת ישירות ממחדליה". בהקשר למוכרת, היא כתבה כי, "עדותה של המוכרת היתה מהימנה ומשקפת את תום ליבה. היא גילתה לתובעים את כל הידוע לה בזמן אמת".
השופטת הדגישה את חשיבות האחריות של חברות בנייה, והוסיפה כי, "על חברות בנייה להבין כי חובתן לא מסתיימת עם מסירת הנכס, אלא כוללת אחריות מתמשכת לתיקון ליקויים שנובעים מכשלי בנייה". לגבי טענת ההתיישנות, היא קבעה כי, "הנתבעת הכירה בליקויים כאשר בחרה לבצע תיקונים, ולכן לא ניתן לטעון להתיישנות".
פסק הדין מהווה תזכורת לחשיבות ביצוע בדיקות מקיפות בנכסים לפני רכישתם ולהקפדה על תיקון יסודי של ליקויים על ידי חברות הבנייה. הוא מבהיר כי תיקונים שבוצעו על ידי חברות בנייה עשויים לחדש את מרוץ ההתיישנות ולהוות הכרה באחריות לליקויים. בנוסף, הוא מדגיש את הצורך בשיתוף פעולה בין כל הצדדים המעורבים בעסקות נדל"ן, תוך שמירה על שקיפות ותום לב.
- 1.שמעון מבת ים 01/02/2025 08:28הגב לתגובה זופסד חשוב להבנת הגדרת מוצר.לפי החוק ולפי פסד הדין תיקון מוצר הוא למעשה יצירת מוצר חדש.

קשיש ערירי הוריש הכל למטפלת, המדינה התנגדה - וניצחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קיבל את התנגדות המדינה וקבע כי קשיש ערירי בן 80 לא היה כשיר לערוך את הצוואה, וכי המטפלת שלו - הזוכה היחידה - הפעילה עליו השפעה בלתי הוגנת, ואף היתה מעורבת בעריכתה. פסק הדין שופך אור על מקרה חריג, שבו המדינה עצמה התערבה
כדי להגן על עיזבון של אדם חסר ישע
בערוב ימיו, כשהבדידות כבר מכבידה והזיכרון נסדק, מצא את עצמו קשיש ערירי מבאר שבע מוקף בדמות אחת מרכזית בחייו: אשה שנכנסה לביתו בתחילה כדי לנקות, לבשל ולעזור, ובהמשך נהפכה, כך לפחות לפי הצוואה, ל“בת שלא היתה לו”. שלוש שנים לאחר מכן, כשאותו קשיש כבר אינו בין החיים, מצאה עצמה אותה אשה עומדת מול התנגדות חריגה וחריפה של המדינה, שטענה כי הצוואה שבידיה אינה מבטאת רצון חופשי אלא תוצאה של ניצול, תלות והשפעה בלתי הוגנת. בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קיבל את ההתנגדות במלואה, פסל את הצוואה וחייב את המבקשת בהוצאות משפט כבדות לקופת המדינה.
פסק הדין, שניתן על ידי סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, השופטת רותם קודלר עיאש, עוסק בצוואה שערך המנוח בנובמבר 2018, כשהיה בן 80, שלוש שנים לפני פטירתו. המנוח היה אלמן, ללא ילדים וללא קרובי משפחה, אדם ערירי לחלוטין. בצוואתו הוריש את כל רכושו למטפלת שלו בשכר - האישה שטיפלה בו בשנותיו האחרונות, ניהלה את משק ביתו וליוותה אותו בענייניו. לאחר מותו, הגישה אותה מטפלת בקשה לצו קיום הצוואה, אך האפוטרופוס הכללי, בשם היועצת המשפטית לממשלה, בחר להתערב ולהגיש התנגדות - צעד שאינו שכיח כלל בהליכי ירושה.
המדינה טענה כי המנוח לא היה כשיר לצוות במועד עריכת הצוואה, וכי ממילא מדובר בצוואה שנערכה תחת השפעה בלתי הוגנת, תוך ניצול מצבו הקוגניטיבי והנפשי של קשיש חסר ישע. כבר בשלב הראשון קבע בית המשפט כי נוכח יחסי התלות הברורים בין המצווה לבין הזוכה על פי הצוואה, נטל ההוכחה אינו מוטל על המדינה, אלא דווקא על כתפי המטפלת, שמבקשת לקיים את הצוואה. נקודת מוצא זו ליוותה את פסק הדין כולו.
מן הראיות שהוצגו התבררה תמונה קשה ומטרידה. עוד לפני היכרותו עם המטפלת, סבל המנוח מבעיות נפשיות וקוגניטיביות משמעותיות. מסמכים רפואיים הצביעו על דיכאון עמוק, מחשבות שווא ודלוזיות, פגיעה חמורה בכושר השיפוט ואף ניסיון אובדני. בסמוך מאוד למועד עריכת הצוואה הוא אושפז פעמיים בבית החולים סורוקה, לאחר שנמצא במצב בלבולי חריף, עם אבחנות של דמנציה תת-קורטיקלית והפרעה דלוזיונלית. באחד המסמכים הרפואיים צוין במפורש כי השיפוט שלו לקוי וכי תובנתו למצבו חסרה.
- הסבתא הורישה הכל לנכדים - בית המשפט ביטל זאת
- הבן קיבל 1,000 שקל וטען: הצוואה של אבי מזויפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת לחודש "החשיבה שלו משתנה"
על הרקע הזה, דחה בית המשפט את טענת המטפלת שלפיה המנוח היה "צלול לחלוטין" בעת עריכת הצוואה. השופטת קבעה כי הטענה אינה עומדת במבחן הראיות, ואף נסתרת בדברים שהמטפלת עצמה מסרה בזמן אמת לצוותים הרפואיים. כך למשל, דיווחה המטפלת כי אחת לחודש "החשיבה שלו משתנה", שהוא משוכנע שאנשים מנסים לגנוב ממנו ספרים, מחליף מנעולים בביתו בתדירות גבוהה ואף טוען שאשתו המנוחה עדיין בחיים. בית המשפט ציין כי הדיווחים האלה אינם מתיישבים עם ניסיון להציג את המנוח כאדם בעל שיפוט תקין.
