הירשמו
  1. ראשי
  2. משפט
רטיבות בדירה
צילום: פרטי

גינדי החזקות תפצה רוכשים של דירה מיד שנייה

בדירה, התגלו ליקויי רטיבות קשים שגרמו לה נזק, כולל קילופי צבע, רטיבות בארונות המטבח ונזקים לריצוף. גינדי החזקות טענה כי התביעה התיישנה, שכן הדירה נמסרה למוכרת ב-2009, וכי כל התיקונים שבוצעו בה לאחר מכן שוללים את אחריותה. המוכרת טענה כי חשפה בפני הרוכשים
את כל המידע שהיה לה בנוגע לדירה, ובפרט ציינה כי בוצעו תיקוני רטיבות משמעותיים ב-2012

עוזי גרסטמן | (1)
נושאים בכתבה ליקויי בנייה גינדי החזקות רכישת דירה


בית משפט השלום ברמלה דחה באחרונה את טענת ההתיישנות שהעלתה גינדי החזקות, וקבע כי עליה לפצות רוכשי דירה בפתח תקווה, בסכום כולל של 334,700 שקל, בגין ליקויי רטיבות וליקויים נוספים שהתגלו בדירה. פסק הדין, שניתן על ידי סגנית הנשיא השופטת אביגיל פריי, דן במחלוקת בין רוכשי הדירה לבין חברת הבנייה ומוכרת הדירה הקודמת, תוך שהוא מדגיש את אחריותה של חברת הבנייה לתיקון הליקויים.




המקרה החל כשרוכשי הדירה בפתח תקווה גילו לאחר כניסתם לנכס נזקי רטיבות חמורים, שכללו קילופי צבע על הקירות, רטיבות בארונות המטבח ונזקים במצע הריצוף. הדירה נרכשה ב-2015 ממוכרת פרטית, שהחזיקה בנכס מ-2008. המוכרת הצהירה במסגרת הסכם המכר כי כל הליקויים הקיימים בדירה תוקנו.



"ליקויי הבנייה לא מאפשרים מגורים נאותים"


לטענת הרוכשים, ליקויי הרטיבות נגרמו כתוצאה מכשלי בנייה של גינדי החזקות, שלא טיפלה ביסודיות בליקויים שנחשפו במהלך השנים. הם ציינו כי חברת הביטוח של הדירה פיצתה אותם באופן חלקי, אך הנזק לא טופל באופן מלא. "ליקויי הבנייה אינם מאפשרים מגורים נאותים בדירה וגרמו לעוגמת נפש קשה", הם טענו.


מנגד, גינדי החזקות טענה כי התביעה התיישנה, שכן הדירה נמסרה למוכרת ב-2009, וכי כל התיקונים שבוצעו בה לאחר מכן שוללים את אחריותה. עוד טענה החברה כי הרוכשים פעלו בחוסר תום לב בכך שלא תיקנו את הליקויים בעצמם.


המוכרת טענה כי חשפה בפני הרוכשים את כל המידע שידוע לה בנוגע למצב הדירה, ובפרט ציינה כי בוצעו תיקוני רטיבות משמעותיים ב-2012. לדבריה, האחריות לליקויים מוטלת על חברת הבנייה.



השופטת פריי בחנה לעומק את חוות הדעת המקצועיות שהוגשו מטעם הצדדים ואת העדויות שהובאו בפניה. עד מומחה שמונה על ידי בית המשפט קבע כי ליקויי הרטיבות נגרמו בשל כשלי איטום וכשלים מבניים אחרים, שהיו קיימים בנכס מאז בנייתו. "סימני הרטיבות הנצפים בדירת התובעים הינם פועל יוצא מתכולת רטיבות חריגה במצע הריצוף הדירתי", נכתב בחוות דעתו של המומחה.


השופטת התייחסה לטענת ההתיישנות של חברת הבנייה, וקבעה כי "מעשה התיקונים שבוצעו על ידי החברה בשנת 2015 משמש כהכרה מצדה באחריות לליקויים, ולכן מחדשת את מרוץ ההתיישנות". היא הדגישה כי התיקונים שבוצעו לא מייתרים את חובתה של החברה לספק מוצר ראוי ואיכותי. בנוסף, היא התייחסה להיבטים המשפטיים של חובת הגילוי מצד המוכרת. "המוכרת פעלה בתום לב כאשר גילתה לתובעים את כל הידוע לה בנוגע לליקויי הרטיבות. לא ניתן לייחס לה אחריות לליקויים שנגרמו על ידי חברת הבנייה", ציינה.

קיראו עוד ב"משפט"


"האחריות לליקויי הרטיבות נובעת ממחדלי החברה"



בסיום הדיון, השופטת דחתה את טענת ההתיישנות של גינדי החזקות, וחייבה אותה לפצות את הרוכשים בסכום כולל של 244,872 שקל עבור עלויות תיקון הליקויים, 20 אלף שקל בגין עוגמת נפש, 3,600 שקל עבור הפסד ימי עבודה, והוצאות נוספות בסכום כולל של 35,050 שקל. סכום הפיצוי הסופי, כולל מע"מ ותוספות, הגיע ל-334,700 שקל.


בנוסף, השופטת פריי ציינה בפסק הדין שפורסם כי, "הנתבעת כשלה במילוי חובתה הבסיסית לספק מוצר נטול ליקויים. האחריות לליקויי הרטיבות נובעת ישירות ממחדליה". בהקשר למוכרת, היא כתבה כי, "עדותה של המוכרת היתה מהימנה ומשקפת את תום ליבה. היא גילתה לתובעים את כל הידוע לה בזמן אמת".




השופטת הדגישה את חשיבות האחריות של חברות בנייה, והוסיפה כי, "על חברות בנייה להבין כי חובתן לא מסתיימת עם מסירת הנכס, אלא כוללת אחריות מתמשכת לתיקון ליקויים שנובעים מכשלי בנייה". לגבי טענת ההתיישנות, היא קבעה כי, "הנתבעת הכירה בליקויים כאשר בחרה לבצע תיקונים, ולכן לא ניתן לטעון להתיישנות".




פסק הדין מהווה תזכורת לחשיבות ביצוע בדיקות מקיפות בנכסים לפני רכישתם ולהקפדה על תיקון יסודי של ליקויים על ידי חברות הבנייה. הוא מבהיר כי תיקונים שבוצעו על ידי חברות בנייה עשויים לחדש את מרוץ ההתיישנות ולהוות הכרה באחריות לליקויים. בנוסף, הוא מדגיש את הצורך בשיתוף פעולה בין כל הצדדים המעורבים בעסקות נדל"ן, תוך שמירה על שקיפות ותום לב.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמעון מבת ים 01/02/2025 08:28
    הגב לתגובה זו
    פסד חשוב להבנת הגדרת מוצר.לפי החוק ולפי פסד הדין תיקון מוצר הוא למעשה יצירת מוצר חדש.
חוזה מכירת דירה CHATGPTחוזה מכירת דירה CHATGPT

איחרו בתשלומים על הדירה, אבל לא ישלמו פיצוי מוסכם

רוכשי דירה הפרו את הסכם המכר והעבירו את התשלומים באיחור של שבועות, אך בית המשפט קבע כי הפיצוי המוסכם חל רק אם העסקה בוטלה - וכאן היא הושלמה המוכרים יסתפקו בפיצוי מצומצם על ריביות והלוואות גישור, שנמוך בהרבה מהסכום שאותו תבעו בתחילה

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה דיני חוזים פיצוי מכירת דירה

עסקת מכר דירה, שנראתה בתחילתה שגרתית לחלוטין, הסתבכה והלכה עם התקדמותה. לוחות הזמנים שנקבעו בהסכם לא כובדו, התשלומים לא הועברו במועד, והמוכרים מצאו את עצמם נאלצים להתמודד עם לחצים כלכליים, הלוואות גישור ותשלומים לקבלן שמועדיהם התקרבו והלכו. אלא שבסופו של יום, אף שהקונים הפרו את ההסכם באיחור בתשלומים - ומדובר בהפרה יסודית - בית המשפט קבע כי הם לא חייבים לשלם את הפיצוי המוסכם בסכום של 150 אלף שקל, מכיוון שהעסקה עצמה לא בוטלה והושלמה עד תומה. פסק הדין, שניתן בבית משפט השלום באשקלון על ידי השופט עידו כפכפי, עוסק בשאלה שאינה נדירה בעולם הנדל"ן: האם איחור משמעותי בתשלומי התמורה מזכה את הצד הנפגע בפיצוי מוסכם, גם כשהוא בוחר שלא לבטל את ההסכם ולהשלים את העסקה. התשובה, כך מתברר, תלויה לא רק בהתנהלות הצדדים אלא גם, ואולי בעיקר, בניסוח המדויק של ההסכם.

המוכרים, בני זוג שמכרו את דירתם במסגרת עסקת שרשרת, חתמו באוקטובר 2021 על הסכם למכירת הדירה לרוכשים. גם הם, כמו הקונים, היו בעיצומו של מהלך מורכב: מכירת דירה קיימת ורכישת דירה חדשה מקבלן. ההסכם קבע מנגנון תשלומים ברור, שלפיו החלק הארי של התמורה, 930 אלף שקל, ישולם בשני שלבים: האחד עד ה-28 בפברואר 2022 כנגד מכתב כוונות מהבנק, והשני בתוך שבעה ימים מהמצאת נסח טאבו נקי וביטול המשכנתה.

אלא שבפועל, לוחות הזמנים האלה לא קוימו. לפי ממצאי בית המשפט, מכתב הכוונות האחרון הועבר לקונים ב-28 בפברואר, אך התשלום לסילוק המשכנתה בוצע רק כעבור כמעט חודש, ב-27 במרץ. גם התשלום השני, שהיה אמור להיות מועבר בתחילת אפריל, שולם בפועל רק במאי. השופט קבע בצורה חד-משמעית כי מדובר באיחור של שבועות, וכי הקונים לא הצליחו להציג גרסה עובדתית סדורה שתסביר מדוע הם לא שילמו במועד.

בית המשפט דחה את הניסיון של הקונים

בית המשפט דחה את ניסיונם של הקונים לגלגל את האחריות לאיחור לאחריותם של המוכרים, בטענה שמכתבי הכוונות היו פגומים או שתוקנו כמה פעמים. בפסק הדין נקבע כי הקונים לא הציגו ראיות לכך שהיה מדובר במכתבים לא תקינים, וכי גם אם תוקפם הסתיים ימים ספורים לפני מועד התשלום, לא היתה בכך מניעה לבצע את התשלום קודם לכן. השופט ציין בהחלטתו כי "די במכתב כוונות זה כדי להוכיח כי הקונים איחרו בביצוע התשלום", והוסיף כי גם ביחס לנסח הטאבו לא הובאה גרסה ממשית שסותרת את טענת המוכרים.

לא פחות מכך, נדחתה גם הטענה המרכזית של הקונים שלפיה המוכרים הסכימו לאיחור, או ויתרו בדיעבד על זכותם לטעון להפרה. הקונים הצביעו על כך שלא נשלח מכתב התראה, שהתביעה הוגשה רק כשנתיים לאחר השלמת העסקה, ושהחזקה בדירה נמסרה להם מבלי שנדרשו לשלם פיצוי. ואולם בית המשפט קבע כי אין בכך כדי ללמד על ויתור. השופט כפכפי כתב בפסק הדין שפורסם כי "פער של שנתיים בין הולדת העילה להגשת תביעה אינו בגדר שיהוי המעיד על וויתור על זכויות", והבהיר כי גם מסירת החזקה ללא תנאי אינה שוללת את הזכות לתבוע בדיעבד. מעבר לכך, ההסכם עצמו כלל סעיף מפורש שלפיו כל ויתור או שינוי נדרשים להסכמה בכתב, והסעיף הזה עמד בצורה ברורה בפני טענות הוויתור בהתנהגות. השופט הדגיש כי העובדה שהמוכרים ביקשו להשלים את העסקה, בין היתר בשל הצורך שלהם בכספים לצורך רכישת דירה חדשה מקבלן, לא צריכה לפעול לרעתם.

להמשך הכתבה לחץ כאן
מרצדס בנז רכב נהג דרכים הגה נסיעה
צילום: Istock

כשהפוליסה המקיפה אינה מכסה: מחלוקת משפטית חושפת פרצות בביטוח רכב

הביטוח שלכם לא בהכרח מכסה הכל - חברות ביטוח יכולות לפרש את הפוליסה באופן מצמצם, במיוחד כאשר מדובר בתקלות טכניות שגורמות לנזק משמעותי

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה פוליסה רכב

פוליסת ביטוח מקיף לרכב נועדה לספק הגנה רחבה מפני מגוון סיכונים, אך לעיתים ההגנה אינה מלאה כפי שמצפים המבוטחים. מבוטח של חברת מנורה ניסה להפעיל את הפוליסה אחרי תאונה וגילה שחברת הביטוח, מנורה, סבורה שהיא לא מכסה את המקרה. חברות ביטוח יכולות לפרש את הפוליסה באופן מצמצם, במיוחד כאשר מדובר בתקלות טכניות שגורמות לנזק משמעותי. למה ומה עושים?

בעל מרצדס חשמלית, נתקל בבעיה חשמלית שהובילה לעשן סמיך ולניצוצות אש בצלחת גלגלי הרכב. כשהוביל את הרכב למוסך, חברת מנורה שלחה שמאי שקבע כי הנזק חמור דיו להצדיק השבתת הרכב. על פי הפוליסה, אם מנורה הייתה מחליטה לפצות, היה עליה לשלם את שווי הרכב בשוק, קרוב ל-90 אלף שקל. עם זאת, החברה דחתה את התביעה בטענה שהפוליסה אינה מכסה תקלות מכניות או חשמליות, אלא רק נזקים שנגרמו כתוצאה מאירוע חיצוני.

מחלוקת משפטית: שתי פרשנויות מנוגדות

המחלוקת התמקדה בפרשנות המונח "תאונה מכל סוג" המופיע בפוליסה. בית משפט השלום בתל אביב, בראשות השופטת נאוה ברוורמן, קבע שהאירוע היה בלתי מתוכנן ופתאומי, ולכן נופל תחת הגדרת תאונה. השופטת התבססה על עקרון הפרשנות נגד המנסח, המחייב להעדיף פרשנות המגנה על המבוטח בחוזה אחיד. בהתאם להחלטה זו, חויבה מנורה לפצות את התובע.

לעומת זאת, בית המשפט המחוזי, בראשות השופטת אביגיל כהן, אימץ פרשנות מצמצמת. השופטת קבעה שאף שהתממש סיכון מבוטח כמו אש, מכיוון שהסיבה הייתה תקלה חשמלית, הכיסוי הביטוחי אינו חל. היא דחתה את ההרחבה של מושג "תאונה" לכלול כל תקלה טכנית, מחשש שזה יוביל להרחבת הכיסוי מעבר לכוונת הפוליסה.

השלכות רחבות על נהגים וחברות ביטוח

המחלוקת בין השופטות משקפת דילמה רחבה יותר בענף הביטוח: האם כל אירוע בלתי צפוי, כולל תקלות טכניות, צריך להיחשב כאירוע ביטוחי? ההכרעה בסוגיה זו משפיעה ישירות על נהגים וחברות ביטוח כאחד. אם תקלות כמו כשל במערכת הבלמים או במערכות חשמליות לא ייחשבו לתאונות, היקף הכיסוי הביטוחי יצטמצם משמעותית.

להמשך הכתבה לחץ כאן