מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
בוא נגיד את האמת: כבר שנים שהבחינות לקבלת רישיון תיווך במקרקעין הן על גבול הבדיחה. אין צורך בקורס מיוחד, שחלק ממשרדי התיווך מציעות בחינם כדי לקלוט עוד מתווכים למשרד, אפשר לשבת וללמוד את החוק באמצעות הספרים ולעבור את המבחן בקלות.
על אף שלמתווכים אסור להיות שותפים לכל הנוגע לחלק המשפטי בהסכם, חלק מהמבחן עוסק בשאלות משפטיות, אבל זו לא הבעיה שלו: רמת המבחן קלה, קלה מדי. בעוד ששמאי מקרקעין צריכים, ברוב המקרים, ללמוד מספר שנים כדי לעבור את הבחינות המוקדמות, מי שמחליט להיות מתווך יכול למצוא את עצמו מחר בבוקר מתווך נכס במרכז תל אביב וקורא לעצמו "יועץ נדל"ן בכיר", כפי שאפשר לראות על לוחות המודעות. החוק פרוץ, לפעמים נדמה שהכל מותר - ואם לא יעצרו את השיטפון של מתווכי הנדל"ן, יכול להיות ששוק הנדל"ן רק ייפגע מכך.
התאים יוקשחו. דירות למכירה (למתווכים אלה אין קשר לכתבה. צילום: שלומי יוסף)
מה משרד המשפטית רוצה לעשות?
משרד המשפטים עשה נכון כשהחליט לפני כשבועיים להקשיח את המבחנים לקבלת רישיון. המטרה העילית שלו הייתה להפסיק את התופעה של אנשים שניגשים לבחינות, עוברים אותן, ומציפים את השוק וכעבור שנה הם כבר לא עוסקים בתחום. עו"ד עמיר הרן, רשם המתווכים במקרקעין וראש האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים, טוען שרק שביעית מהעוברים עוסקים בתחום.
לאחרונה ישנם מספר תקנות שבכוונת המחוקק להעביר כדי לפעול לרפורמה בענף. לפי נתונים משרד המשפטים, יש כיום 70 אלף מתווכים רשומים, אך רובם לא עוסקים בענף בפועל וסביר להניח שגם רוב המתווכים שעוסקים בתחום לא ישרדו בו זמן רב.
לאחרונה, המדינה התערבה. היא ניסתה לטפל במתווכים שמציגים את עצמם כמי שיכולים להעריך נכס ללא עלות. אם חשבתם שהתופעה הפסיקה, אתם טועים. גם במודעות באתרי מכירת הדירות וגם בשלטים בכבישים מרכזיים, תוכלו למצוא כאלה. אין הרתעה ואף אחד לא מפחד מעונש.
צריך להזכיר בנשימה אחת: רוב המתווכים הם כמובן הגונים, הקומץ שמוציא להם שם רע הוא עדיין קומץ, אבל כעובדה, בשטח - קשה להתנער מהסטיגמה הלא טובה שרובצת עליהם. כעת, משרד המשפטים רוצה להעלות את רמת הבחינות, עם דגש על אתיקה מקצועית, ידע משפטי והבנת שוק הנדל"ן, לצד חלק פרקטי עם בחינות בשטח. אם זה יקרה, סביר להניח שרבים לא יגשו לבחינה ורק המתאימים ביותר, הטובים ביותר, יצליחו. בטווח הקצר זה לא ישפיע - כי יש עדיין המון מתווכים בשוק ואולי חלקם יחליט לחזור. בטווח הארוך, אם אחוזים נמוכים יעברו את הבחינות, יכול להיות שזה יעשה טוב לשוק - רק האיכותיים ישרדו בו.
יו"ר הלשכה: "צריכים הכשרה מתאימה"
"הקמתי את הלשכה לפני 10 שנים בדיוק בגלל הסיבה הזאת: תדמית המתווך והערך הנמוך שהמתווכים מביאים לעסקה, מעמד המתווכים והנתון המזעזע שמתוך עשרה, רק שניים שורדים את השנה הראשונה ואחד שורד את השנה השניה", אומר לנו יו"ר לשכת המתווכים, איציק לוי. "צריך להבין, יש דלת מסתובבת, אנשים חושבים שנורא קל לעשות כסף. 120 אלף שקל פלוס מע"מ מתווך אמור לגבות משני הצדדים בעסקה של 3 מיליון שקל, והחיים מסודרים. אבל מסתבר שזה לא פשוט - הם לא סוגרים עסקה בשנה הראשונה, אין הכנסות בשנה הזאת והם פורשים".
"קשה ללכת על זה בחקיקה". לוי (פרטי)
רצו להוציא אתכם מהחוק.
"עד לפני שנתיים, הייתה מלחמה קשה כי רצו לבטל את הצורך ברישיון תיווך. רצו שכל אחד יהיה מתווך. אתה יודע מה היה קורה בשוק? גורמים עבריינים היו נכנסים אליו. היית מקבל טלפון, כמו רוטקשן, שבו העבריין אומר לך: 'ראיתי שאתה מוכר את הנכס, מהיום אני המתווך שלך. תעביר לי 20 אלף שקל'".
מה תעשו במסגרת הרפורמה?
"לפני שנתיים החלטנו לחזק את מעמד המתווכים אבל הבנו שיש קושי ללכת על נושא חקיקה. זה היה בתקופה של גדעון סער כשר המשפטים, הוא הקשיב לנו ושאל מה ניתן לעשות שלא באמצעות חקיקה, כי לא יוכלו להעביר את זה בממשלת מעבר. הבנו שהדבר היחידי הוא לשנות תקנות. איך משנים? ב-2012 הייתה החלטה לשנות את חוק המתווכים, שם נכנסה גם הגדרת הגורם היעיל בעסקה. כלומר, היום כדי שמתווך יהיה גורם יעיל הוא צריך לעשות 2 פעולות, שלט פלוס פייסבוק, או שת"פ עם מתווכים או פרסום בדיגיטל. 2 מתוך 6 פעולות. כשהוא עושה אותן, נטל ההוכחה נופל על הצד המוכר ולא על המתווך. אבל זה רק חלק מהתקנות, ואת רובן לא הצליחו להעביר".
מה אתם רוצים לעשות עכשיו?
"בזמנו פתחו ועדת משמעת לענייני אתיקה, אבל לא היה לה כוח כי לא יצרו תקנות. הייתה רק עבירה פלילית אחת - תיווך בלי רישיון, והשמטרה לא יכלה לטפל גם בזה. מה רוצים לעשות עכשיו? במקום ועדה שתטפל ב-50-60 תלונות בשנה, רוצים ליצור תקנות רחבות, חדשות, ובמקביל - ליצור הקשחה של המבחנים. איך נעשה את זה? משרד המשפטים אמורים לשבת עם ועדת הפנים, כדי לאשר את התקנות, שבניהן: מתווך לא יכול לגבות דמי תיווך כשהוא הבעלים שלו, תקנה שבמסגרתה הוא יודיע לשני הצדדים מה עמלת התיווך שהוא גובה מהצד השני ועוד".
לא לשם כך התכנסנו.
"אתה צודק, אלה התקנות הפחות חשובות. מה חשוב? מתווך לא יכול לפרסם נכס בלי לקבל אישור הבעלים, או תקנות אחרות הקשורות לאתיקה. הבעיה עם הקשחת המבחנים היא שמי שעובר עדיין לא אומר שהוא יודע מה זה תיווך. מי שיודע דיני מקרקעין, לא בהכרח מתווך טוב. חוק המתווכים וזה לא מדבר על הפרקטיקה. זה אחד המקצועות היחידים שבהם אתה מוציא רישיון ואז לומד ולכן יש נשירה. פעם פגשתי מישהו שהלך לבחינה, אחרי 3 חודשים הוא מביא לי כרטיס ביקור ומספר לי שהוא אני יועץ נדל"ן בכיר ופתח משרד עם 10 סוכנים".
אז אתם דורשים הכשרה פרקטית?
- 7.רינת 10/07/2024 10:24הגב לתגובה זולטעמי הבעיה העיקרית ; בדרך לעשות כסף...עבודה בלי יושרה והגינות של רבים מהמתווכים!!!
- 6.תעשו כמוני- לא עובד עם מתווכיפ (ל"ת)י 20/06/2024 11:56הגב לתגובה זו
- 5.מקצוע מיותר ונצלני (ל"ת)שי 19/06/2024 21:21הגב לתגובה זו
- 4.הומלס 19/06/2024 18:55הגב לתגובה זוכל אדם שמפגיש בין שני אנשים שמעוניינים לבצע עסקה הוא מתווך!אפשר לחשוב שתיווך זה מדע , או מצריך תואר אקדמי
- 3.ברמת בית שמש יש המון מתווכים ללא רישיון בכלל.מדינה אחרת (ל"ת)תושב רמת בית שמש ד' 19/06/2024 16:47הגב לתגובה זו
- 2.ליהי 19/06/2024 14:20הגב לתגובה זורמת מבחן קלה? שמי שכתב את הכתבה הזו יסתכל באחוזי המעבר בשנים האחרונות מבחן קודם 50 אחוז מעבר!!! אתם מטעים פה בצורה בלתי רגילה ועושים נזק לתלמידים שאחרי שיקראו את הכתבה הזו יבחרו ללמוד לבד
- אור 21/06/2024 10:12הגב לתגובה זו99 אחוז מעבר לדפרים
- ירון 19/06/2024 15:09הגב לתגובה זומה לעשות? יש מתווכים שלא יודעים לחשב אחוזים, על מה אתה מדבר?
- 1.כל נושא הכספי כלומר שכר הטירחה וסטאג של כ 3 חודשים (ל"ת)מאיר 19/06/2024 14:12הגב לתגובה זו

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
