הסכם גג ערד
צילום: עמוס בן גרשום

ערד: נחתם הסכם גג לפיתוח העיר בהיקף של 1.4 מיליארד שקל

ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון חתמו היום על הסכם גג עם ראש עיריית ערד הכולל בתוכו בנייה של כ-5,000 יחידות דיור בקרקע מדינה בתחום המועצה; "המשמעות היא עוד מקומות עבודה ועוד הזדמנויות"
איתן גרסטנפלד | (6)

נחתם הסכם הגג בין משרד ראש הממשלה, משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר לעיר ערד. ההסכם, כולל בתוכו בנייה של כ-5,000 יחידות דיור בקרקע מדינה בתחום המועצה, וכן שטחי מסחר ותעסוקה.

 

במסגרת הסכם הגג, יוקצו תקציבים ייעודיים בסך כמיליארד שקל לביצוע עבודות פיתוח בעיר. מתוכם כ-200 מיליון שקל עבור תשתיות על, בתוך כך שדרוג כלל תשתיות העל הקיימות, הנותנות מענה לשכונות החדשות שיוקמו בהתאם להסכם. כמו כן, יועברו כ-80 מיליון שקל לקידום מוסדות ציבור בשכונות החדשות ושדרוג בשכונות הוותיקות, ובנוסף כ- 80 מיליון שקל ישמשו לקידום 'ישן מול חדש' - שדרוג תשתיות ברחבי העיר הוותיקה.

 

הסכם הגג צפוי להגדיל את כמות התושבים בעיר ב-50%, ובהתאם, גובש מתווה שיתוף פעולה ייחודי, בין הרשות המקומית ומשרד הבינוי והשיכון, המבטיח את תהליך הפיתוח הארגוני וקליטת התושבים.

ראש הממשלה יאיר לפיד: "כשאנחנו דואגים לערד, אנחנו לא דואגים רק לתושבי העיר או לתושבי הדרום, אנחנו דואגים לעתיד המדינה. ערד חזקה היא אינטרס ישראלי. שכונה כזו, כמו זו שתצמח כאן מן הקרקע, היא לא רק מלט וברזלים. היא בתי ספר ומערכת בריאות, תחנת משטרה ומרכז מסחרי. המשמעות שלה היא עוד מקומות עבודה ועוד הזדמנויות גם בשכונה הסמוכה, וגם בעיר הקרובה.

 

אנחנו נבנה כדי לעזור לצעירים, ונבנה כדי לחזק את הפריפריה ולחבר אותה למרכז. במקום שבו לאחרים יש תירוצים, לנו יש דחפורים. לכל אזרח מגיע לחיות במדינה הזו תחת קורת גג מכובדת ומכבדת. זו לא פריבילגיה ולא קומבינה. זוהי זכות בסיסית, ואנחנו נחושים לספק אותה לאזרחי ישראל. המטרה שלנו, היא שלדור הבא של בני ערד תהיה אפשרות להישאר פה, לחיות בכבוד, להתפרנס בכבוד, להפריח את המדבר. שגם צעירים מהמרכז יחשבו על ערד כאפשרות, בלי לדאוג לגבי פרנסה או מגורים".

 

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: "החתימה על הסכם הגג היום תאפשר לערד לפתח תשתיות נחוצות, לבנות שכונות חדשות ולחדש את השכונות הוותיקות. צעד זה מצטרף לשורת הצעדים שקידמנו בזמן שיא להורדת מחירי הדיור, בהם הגדלת השיווקים בכל הארץ, החזרה לפעילות את תכניות הדיור בר ההשגה, תיקון חוק המכר לטובת רוכשי הדירות ועוד. אני מודה לכל השותפים לעשייה על הפעילות למען התושבים."

 

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון אביעד פרידמן: "ההסכם שנחתם היום, יביא לצמיחה, התחדשות והתפתחות של העיר ערד תוך מספר שנים. ההסכם הזה מימוש של החזון הציוני בימינו, ועבורי זה המשך הגשמת חזונם של סבי וסבתי הרב זלמן ארונסון ז"ל ולוצי ארונסון, שהיו בין מקימי העיר ערד, כעולים צעירים מנורבגיה, שחלמו להקים עיר במדבר. יישוב, הפרחה, שגשוג ומיצוי מלוא הפוטנציאל של כל חבלי הארץ זהו יעד מרכזי בעבודת משרד הבינוי והשיכון ושליחות שאנו רואים את קיומה היום ומקדמים בכל מקום ברחבי הארץ."

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    mtlk 12/07/2022 15:38
    הגב לתגובה זו
    כל בניה בפריפריה שמאוישת מורידה מהעומס על התשתיות במרכז הארץ ובירושלים שגם ככה עמוסות עד לקצה.אבל את המסה הקריטית כדי להפוך ישוב לעיר כח .יוצרים על ידי תגמול המדינה כולל סובסידיות.והטבות.לרבות תחבורה עם עדיפות לרכבת .מענק מקום נדיב .בניה פחות ריווחית של צמודי קרקע.וכל זאת עד להגעה לסך אוכלוסיה של 60 עד 79 אלף נפש.מה שיהפוך את העיר למרכז כח שמתפקד ביעילות טובה.במעל 100 אלף ביעילות גבוהה .ומעל 150 אלף ביעילות טובה מאוד ומשפיעה על כל האיזור.כרגע ערד זה ישוב.עם חשש להפוך לישוב רפאים.דירה בערד לא אמורה לעלות אחרי סיבסודים נדיבים ל 3 חדרים ל 700 עד 800 אלף שקל.זה כבר יביא אנשים
  • 4.
    mtlk 10/07/2022 14:24
    הגב לתגובה זו
    תתחילו עם רכבת.בניה איכותית ובמחיר זול לבעלי דירה ראשונה.יצירת מקומות עבודה.על ידי הגדלת האופי התירותי.אחרת זה יהיה פילים לבנים.בטח שבכל המקומות בונים המון.אופציה שניה בניה לחרדים בתקוה שיסכמו לבוא בדומה לדימונה.בתנאים ממש נוחים.ובתנאי שעוד פעם יהיה רכבת טובה וסדירה לבאר שבע.
  • 3.
    טימוטי 09/07/2022 15:23
    הגב לתגובה זו
    זה הגלל שמשפחת אשת לפידיוט מתגוררת בער??
  • 2.
    יוני 09/07/2022 12:10
    הגב לתגובה זו
    לא בגלל שחסר דירות או בתים או עבודה באזור. פשוט מקום מדכא זרוק בסוף העולם ומלא בדתיים חרדים שהשתלטו על העיר ביחד עם בדואים שלוקחים את הדירות והבתים כי אחרת הם נשארים ריקים
  • 1.
    נחום 07/07/2022 18:32
    הגב לתגובה זו
    ?
  • לא יא ממורמר (ל"ת)
    אבי 08/07/2022 17:07
    הגב לתגובה זו
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.