הציבור נטל 10.5 מיליארד שקל משכנתאות באפריל - ירידה של 22%
כך על פי נתוני בנק ישראל שמתפרסמים כעת; מוקדם מאוד כמובן לקבוע האם יש שינוי מגמה בשוק בעקבות התחלת העלאת הריבית מצד בנק ישראל; בארבעת החודשים הראשונים של השנה הציבור לקח משכנתאות ב-45 מיליארד שקל - זינוק של 50% ביחס לשנה שעברה, שהייתה בעצמה שיא כל הזמנים
בחודש אפריל נטל הציבור בישראל משכנתאות בהיקף של 10.48 מיליארד שקל. למי שמחפש סימנים להאטה בשוק הדיור - וראה נתונים על ירידה של 8% בכמות הרכישות בחודש הקודם וכן מתחילת השנה - ימצא גם את המספר הנוכחי כנחמה, שכן מדובר על ירידה של 22% לעומת החודש הקודם, אז נטל הציבור שיא של 13.43 מיליארד שקל.
אבל הרבה יותר מוקדם לקבוע כעת שמדובר כעת בשינוי מגמה בשוק הדיור. נכון, בנק ישראל העלה את הריבית בחודש הקודם ב-0.25%, והוא צפוי להמשיך להעלות את הריבית גם ביום שני הבא (23 במאי), אבל עדיין מדובר על רמות גבוהות מאוד של משכנתאות. נתוני חודש מאי יושפעו בעיקר מהעלאת הריבית הקודמת, ואילו העלאת הריבית בשבוע הבא צפויה להשתקף רק החל מנתוני חודש יוני. למעשה, מדובר עדיין בזינוק של 26% לעומת חודש אפריל בשנת 2021 אז נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 8.3 מיליארד שקל - וגם אלה רמות מאוד גבוהות. רק לפני מספר שנים הממוצע החודשי עמד בכלל על 5 מיליארד שקלים.
מעבר לכך, כדאי להדגיש שבארבעת החודשים הראשונים של השנה הציבור לקח משכנתאות ב-45 מיליארד שקל - זינוק של 50% ביחס ל-30.65 מיליארד בתקופה המקבילה בשנה שעברה, שהייתה בעצמה שיא כל הזמנים (בשנה כולה נטל הציבור 116 מיליארד שקל).
עוד בנתונים, הנתח שלקח הציבור במסלולים צמודים למדד המחירים לצרכן (האינפלציה) יורד בהתמדה ועומד על 25% מכלל המשכנתאות, בעוד החלק שלווה הציבור בריבית שאינה צמודה למדד ממשיך לעלות ועומד על יותר מ-74% מהיקף המשכנתאות. מצד אחד: הציבור מקטין חשיפה לחלק שתלוי באינפלציה, מצד שני הוא מגביר את הסיכון של עליית הריבית. - מאחר שגובה המשכנתאות שהציבור נוטל רק הולך ועולה, והמשכנתא הממוצעת לחודש מרץ עמדה על שיא של 975 אלף שקל ומנגד ריבית בנק ישאל וגם האינפלציה בעליה - מדובר במלכוד 22 של הציבור ולא ברור שיש ברירה. איך נצא ממנו? סביר להניח שצורה זו או אחרת של משבר כלכלי.
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 7.יצחק 15/05/2022 19:30הגב לתגובה זוהיו מעט ימי עבודה בחודש אפריל
- אביב 16/05/2022 19:38הגב לתגובה זווזה רק חמישה ימים (חול המועד היה באמצע השבוע). הכי טוב להשוות אם בשנים קודמות החודש של פסח היה נמוך משמעותית מהחודש שלפני ואחריי
- 6.ברור, כי היה פסח באפריל (ל"ת)15/05/2022 18:36הגב לתגובה זו
- 5.רפאל 15/05/2022 18:32הגב לתגובה זובמידה והבועה תתפוצץ הבנקים ירעדו וכול המשק...
- 4.רפאל 15/05/2022 18:12הגב לתגובה זובאמת לא מבין או שאני אישית אדם פסימי ..... או שמישהו נרדם חזק בשמירה. ורק מקווה לטוב. באמת לא יודע קטונתי... אך בעני בועה ענקית ומסוכנת לכלל המשק.
- 3.שמילו 15/05/2022 17:16הגב לתגובה זובנק ישראל העלה הריבית ברבע עכוז בלבד.
- 2.לחמי 15/05/2022 16:52הגב לתגובה זואתם שמים לב הציבור לוקח כל חודש משכנתאות בשווי ממוצע של כ 13 מיליארד לחודש זה אומר כ- 150 מיליארד בשנה ומאז שהדירות התחילו לנסוק לשמים עברו 12 שנים זה אומר שהציבור בחובות של כ 1800 מיליארד לבנקים זה דמיוני לאוכלוסיה במדינה כל כך קטנה בגודל של עיר במקום אחר ומעניין לאן זה יוביל בהמשך , אשמח לשמוע מביני עניין בנידון
- א 16/05/2022 23:16הגב לתגובה זויש המון שמכרו ב12 שנים האלו ברווח ופרעות את המשכנתא, יש משפרי דיור, יש שמכרו ועברו לשכירות זה לא חוב שתקוע ורק מתערם לעוד ועוד חובות זה דינמי.
- לאוניד 16/05/2022 03:13הגב לתגובה זוהנתונים שציינת אינם נכונים. במהלך 12 השנים לא כל שנה נלקחו משכנתאות בהיכף כזה. אבל אני חושב שאתה כן צודק בכללי שחובות משקי הבית ומשך זמן ממוצע לפרעון הלוואות המשכנתא מצביעים על נתונים בעייתיים. ויש לא מעט משקי בית שעלולים למצוא את עצמם על קצה גבול היכולת הכלכלית בשנים הבאות.
- 1.עברוני 15/05/2022 16:43הגב לתגובה זולא לדאוג מדד המחירים לצרכן הוא תמיד אפס כך הבטיח הנגיד
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
