מחירי הדירות לאן

הציבור נטל 10.5 מיליארד שקל משכנתאות באפריל - ירידה של 22%

כך על פי נתוני בנק ישראל שמתפרסמים כעת; מוקדם מאוד כמובן לקבוע האם יש שינוי מגמה בשוק בעקבות התחלת העלאת הריבית מצד בנק ישראל; בארבעת החודשים הראשונים של השנה הציבור לקח משכנתאות ב-45 מיליארד שקל - זינוק של 50% ביחס לשנה שעברה, שהייתה בעצמה שיא כל הזמנים

נתנאל אריאל | (10)

בחודש אפריל נטל הציבור בישראל משכנתאות בהיקף של 10.48 מיליארד שקל. למי שמחפש סימנים להאטה בשוק הדיור - וראה נתונים על ירידה של 8% בכמות הרכישות בחודש הקודם וכן מתחילת השנה - ימצא גם את המספר הנוכחי כנחמה, שכן מדובר על ירידה של 22% לעומת החודש הקודם, אז נטל הציבור שיא של 13.43 מיליארד שקל.

אבל הרבה יותר מוקדם לקבוע כעת שמדובר כעת בשינוי מגמה בשוק הדיור. נכון, בנק ישראל העלה את הריבית בחודש הקודם ב-0.25%, והוא צפוי להמשיך להעלות את הריבית גם ביום שני הבא (23 במאי), אבל עדיין מדובר על רמות גבוהות מאוד של משכנתאות. נתוני חודש מאי יושפעו בעיקר מהעלאת הריבית הקודמת, ואילו העלאת הריבית בשבוע הבא צפויה להשתקף רק החל מנתוני חודש יוני. למעשה, מדובר עדיין בזינוק של 26% לעומת חודש אפריל בשנת 2021 אז נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 8.3 מיליארד שקל - וגם אלה רמות מאוד גבוהות. רק לפני מספר שנים הממוצע החודשי עמד בכלל על 5 מיליארד שקלים.

מעבר לכך, כדאי להדגיש שבארבעת החודשים הראשונים של השנה הציבור לקח משכנתאות ב-45 מיליארד שקל - זינוק של 50% ביחס ל-30.65 מיליארד בתקופה המקבילה בשנה שעברה, שהייתה בעצמה שיא כל הזמנים (בשנה כולה נטל הציבור 116 מיליארד שקל).

עוד בנתונים, הנתח שלקח הציבור במסלולים צמודים למדד המחירים לצרכן (האינפלציה) יורד בהתמדה ועומד על 25% מכלל המשכנתאות, בעוד החלק שלווה הציבור בריבית שאינה צמודה למדד ממשיך לעלות ועומד על יותר מ-74% מהיקף המשכנתאות. מצד אחד: הציבור מקטין חשיפה לחלק שתלוי באינפלציה, מצד שני הוא מגביר את הסיכון של עליית הריבית. - מאחר שגובה המשכנתאות שהציבור נוטל רק הולך ועולה, והמשכנתא הממוצעת לחודש מרץ עמדה על שיא של 975 אלף שקל ומנגד ריבית בנק ישאל וגם האינפלציה בעליה - מדובר במלכוד 22 של הציבור ולא ברור שיש ברירה. איך נצא ממנו? סביר להניח שצורה זו או אחרת של משבר כלכלי. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יצחק 15/05/2022 19:30
    הגב לתגובה זו
    היו מעט ימי עבודה בחודש אפריל
  • אביב 16/05/2022 19:38
    הגב לתגובה זו
    וזה רק חמישה ימים (חול המועד היה באמצע השבוע). הכי טוב להשוות אם בשנים קודמות החודש של פסח היה נמוך משמעותית מהחודש שלפני ואחריי
  • 6.
    ברור, כי היה פסח באפריל (ל"ת)
    15/05/2022 18:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רפאל 15/05/2022 18:32
    הגב לתגובה זו
    במידה והבועה תתפוצץ הבנקים ירעדו וכול המשק...
  • 4.
    רפאל 15/05/2022 18:12
    הגב לתגובה זו
    באמת לא מבין או שאני אישית אדם פסימי ..... או שמישהו נרדם חזק בשמירה. ורק מקווה לטוב. באמת לא יודע קטונתי... אך בעני בועה ענקית ומסוכנת לכלל המשק.
  • 3.
    שמילו 15/05/2022 17:16
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל העלה הריבית ברבע עכוז בלבד.
  • 2.
    לחמי 15/05/2022 16:52
    הגב לתגובה זו
    אתם שמים לב הציבור לוקח כל חודש משכנתאות בשווי ממוצע של כ 13 מיליארד לחודש זה אומר כ- 150 מיליארד בשנה ומאז שהדירות התחילו לנסוק לשמים עברו 12 שנים זה אומר שהציבור בחובות של כ 1800 מיליארד לבנקים זה דמיוני לאוכלוסיה במדינה כל כך קטנה בגודל של עיר במקום אחר ומעניין לאן זה יוביל בהמשך , אשמח לשמוע מביני עניין בנידון
  • א 16/05/2022 23:16
    הגב לתגובה זו
    יש המון שמכרו ב12 שנים האלו ברווח ופרעות את המשכנתא, יש משפרי דיור, יש שמכרו ועברו לשכירות זה לא חוב שתקוע ורק מתערם לעוד ועוד חובות זה דינמי.
  • לאוניד 16/05/2022 03:13
    הגב לתגובה זו
    הנתונים שציינת אינם נכונים. במהלך 12 השנים לא כל שנה נלקחו משכנתאות בהיכף כזה. אבל אני חושב שאתה כן צודק בכללי שחובות משקי הבית ומשך זמן ממוצע לפרעון הלוואות המשכנתא מצביעים על נתונים בעייתיים. ויש לא מעט משקי בית שעלולים למצוא את עצמם על קצה גבול היכולת הכלכלית בשנים הבאות.
  • 1.
    עברוני 15/05/2022 16:43
    הגב לתגובה זו
    לא לדאוג מדד המחירים לצרכן הוא תמיד אפס כך הבטיח הנגיד
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם

על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים? 

צלי אהרון |

משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.

רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה. 

וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.

במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא  צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.

וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.