אוהד עיני
צילום: מרסלו

השמאי הממשלתי רוצה להסיר מגבלות על הרווח היזמי בהתחדשות עירונית

השמאי הממשלתי גם נערך לביטול המגבלות על התמורה לדיירים. האם זה טוב לשוק הדירות?

השמאי אוהד עיני הציג בכנס לשכת שמאי המקרקעין את תקן מספר 21.1 הכולל שינויים מהותיים ביחס לתקינה הקיימת במטרה לעודד התחדשות. על פי התקן שבו האו תומך - הרווח היזמי המינימלי יהיה 20% - ללא רף מקסימלי. כמו כן, תוספת בנייה מינימלית של 12 מ"ר לדיירים – ללא תקרה מירבית.

עיני יביא בחודש הקרוב לאישור במועצת השמאים רפורמה מקיפה שהוא הוביל בשנתיים האחרונות, לעדכון התקינה הקיימת בתחום ההתחדשות העירונית - תקן 21 הקובע רף מינימלי לכדאיות כלכלית של פרויקטים. עיני הציג בכנס של לשכת שמאי המקרקעין המתקיים במלון דן אילת את השינויים ברפורמה – שהעיקרים ביניהם הם הסרת המגבלות על הרווח היזמי בפרויקטים מטווח של 25-30% לרף מינימום של 20% מעלויות היזם, והגדרת רף תמורה מינימלי של 12 מ"ר לדיירים ותיקים במיזמי התחדשות עירונית ללא תקרה מקסימלית.

לדברי עיני, "תקן 21 נועד לתת מענה לתוכניות התחדשות עירונית שלא יצאו אל הפועל עקב חוסר היתכנות כלכלית. במרוצת השנים השתנו דברים והתקן נדון במועצת שמאי המקרקעין מספר פעמים והוחלט לעדכנו – לתקן 21.1. בתקן החדש התכנון הוא שיוביל ולא הפוך. מתקן שאמור היה להיות כלי בידי מוסדות התכנון הוא הפך לזה שקובע את התכנון בפועל. עם כל הכבוד לנו השמאים, אנחנו לא צריכים לקבוע את התכנון במדינת ישראל. השמאי יחשב מה נכון לקחת בחשבון בהוצאות, התמורות והרווח, ואם התוכנית עומדת באלה אז היא תקודם ותאושר". 

עיני הוסיף, כי "התקן החדש קובע מהן ההוצאות המוכרות של היזם בפרויקטי פינוי בינוי שמהן ייגזר הרווח שלו, והוא קובע עקרונות נורמטיביים לתמורה לבעלי דירות. עד כה התמורה הנהוגה עמדה על עד 25% תוספת בנייה, בתקן החדש ייקבע מינימום של 12 מ"ר כאמור ללא רף מקסימום. הכוונה היא שאם על פי הנורמה הקבועה בתקן יוותר רווח מינימלי נדרש ליזם, ניתן יהיה לומר שקיימת כדאיות כלכלית לתוכנית. לגבי הרווח המינימלי הנדרש ליזם ישנו כיום טווח של 25-30%, החלטנו לא לקבוע טווח אלא רף מינימלי של רווח המחושב ביחס להוצאות - 20%. כן ייקבעו עקרונות לטבלת רגישות בה יוצגו הרווח ליזם והתמורות לדיירים לשם המשא ומתן בין הצדדים". 

בכנס בנושא התקן אמר עו"ד איתמר פנץ כי "בניגוד לדברי עיני, מתכנן חייב תוך כדי התכנון לפזול לכלכלה של הפרויקט, הוא חייב, הוא לא יכול לחכות ולבדוק את ההיתכנות הכלכלית רק אחרי התכנון, זו תהיה חלמאות. תקן 21 הוא תקן שמאי שהטרמינולוגיה שלו חייבת להיות עדכנית לעולם ההתחדשות העירונית של היום שהשתנה רבות בשנים האחרונות. למעשה, תקן 21 עצמו הוא 'חארטה' כי בסופו של דבר מגיעה רשות מקומית שעושה שינויים ומעמידה דרישות משלה והיזם חייב לעמוד בהן. אם ראש העיר לא ירצה לתת היתר, לא יעזור שום תקן גם בעוד אלף שנה. כשמדברים על רווחיות מינימלית של 20% כל מי שעבר תוכנית שאושרה מבין שהמספרים נמוכים בהרבה – 10-15% בפועל". 

יהודה כתב אמר בתגובה לדברים כי "לצערי תקן 21 הוא בגדר המלצה כי גם לוועדה המקומית, גם לותמ"ל וגם לרמ"י יש את השמאים שלה שקובעים מספרים אחרים לגמרי. נכון ששמאות זה לא מדע מדויק, אבל הפער בין הרצוי למצוי הוא עצום. ראשי ערים בטוח לא מתייחסים לרווח המינימלי של היזם, הם מתערבים בשיעור הרווח הצפוי, זה עצוב אך זו המציאות".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אנונימי 17/11/2021 22:09
    הגב לתגובה זו
    מכיון שראשי העיר ת״א ר״ג וגבעתיים לא רוצים לתת היתרי בניה לתמא 38 ומבזים את החלטת בית המשפט המחוזי וגם את בגץ ולא נותנים היתרי בניה לתמא 38 ובפנוי בנוי מוציאים את הנשמה יד שנותנים היתר בניה . אם הממשלה רוצה יותר גירות להוציא מהם את היתרי הבניה ולהעביר לוועדה המחוזית ואז יהיו יותר דירות בשוק שראשי העיר בולמים
  • 6.
    אנונימי 17/11/2021 22:03
    הגב לתגובה זו
    הדבר הכי חשוב כדי שיהיו דירות בפנוי בנוי או בתמא 38 ובממשלה לא מבינים את זה , שצריכים להוציא את היתרי הבניה מהוועדות המקומיות כי ראשי העיר ת״א ר״ג וגבעתיים לא נותנים היתרי בניה לתמא 38 ובפנוי בנוי הם עושים את המוות ליזם וגם לבעלי הדירות . ואם רוצים יותר דירות צריך שהוועדה המחוזית תתן היתרי בניה . כי ראשי העיר מבזים גם את החלטת בית המט המחוזי וגם את בגץ ועושים מה שהם רוצים ולא נותנים היתרי בניה
  • עוז 18/11/2021 12:01
    הגב לתגובה זו
    על כל פינוי בינוי, ובמקביל היזמים יקבלו קצת פחות
  • 5.
    משה 17/11/2021 15:40
    הגב לתגובה זו
    השמאי הממשלתי לא מבין מהראש שלו כי בעלי הדירות לא יסתפקו ב 12 מטר ואף פרויקט לא ייצא לפועל .ולא יתכן שרק היזם ירויח .אני חושב שהתמורה בתמא 38 צריכה להיות 25 מטר אם זה ניתן בהתחשב בגודל המיגרש ובפנוי בנוי שלוקח 12 שנים התמורה צריכה להיות 40 מטר
  • 4.
    רחל 17/11/2021 14:04
    הגב לתגובה זו
    החוק הבא סילוק בעל דירה מביתו לקידום פינוי בינוי.
  • 3.
    אני 17/11/2021 10:47
    הגב לתגובה זו
    בשכונת יד אליהו בתל אביב היזמנים הופכים 100 דירות ל 400 הם מקבלים 300 דירות בחינם זה נקרה להגביל את הרווח היזמי??? הרסתם את השכונה.
  • 2.
    תמא38 16/11/2021 18:06
    הגב לתגובה זו
    אני דייר בביניין תמא ברמת גן. בגלל סחטנות של דייר בפרוייקט. התהליך התעכב 7שנים. צריך שיהיה ברור מי מקבל מה. אחרת דיירים מתחילים לסחוט ועוצרים הכל
  • 1.
    מירי 16/11/2021 18:04
    הגב לתגובה זו
    היזמים לא יודעים שובע. יהרסו כל חלקה
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.