כחלון דוחה את יציאתה לדרך של רפורמת הרישוי בתכנון ובנייה

כחלון אימץ את המלצת הדרג המקצועי במנהל התכנון שבמשרדו בדבר דחיית יישום חלק מהוראות החוק לעניין הנחיות מרחביות ואיסור התניית תנאים להיתר בניה
לירן סהר | (3)
נושאים בכתבה בנייה משה כחלון

באוצר דוחים את כניסתה לתוקף של רפורמת הרישוי בשלושה חודשים - במסגרת "רפורמת הרישוי", תיקון מס' 101 לחוק התכנון והבניה נקבע כי יוקמו מכוני בקרה שיסייעו בייעול הליכי הרישוי, בד בבד עם שיפור הליכי הבקרה על איכות הבניה. בנוסף נקבע כי תוטמע מערכת מקוונת ("מערכת רישוי זמין") בוועדות המקומיות ברחבי הארץ. במסגרת החוק ניתנה לשר האוצר סמכות לדחיית ההוראות בנושאי הרישוי לתקופה שלא תעלה על שנתיים.

 

בשנתיים האחרונות פעלו נציגי מנהל התכנון להטמעת המערכת המקוונת  בוועדות המקומיות ברחבי הארץ. עד כה, רוב מוחלט של הוועדות המקומיות הודרכו לגבי הליכי הרישוי החדשים. השלמת ההדרכה וההטמעה בוועדות הבודדות האחרונות צפויה להסתיים עד סוף ינואר 2016.  על מנת לאפשר לוועדות המקומיות להיערך ולהשלים את הכנת ההנחיות המרחביות וכן לצורך היערכות עורכי הבקשות להיתר והיזמים להגשת בקשות למידע ולפעולה באמצעות המערכת המקוונת, הוחלט לדחות את הוראות החוק לעניין האיסור להתנות תנאים למתן היתר ליום 3 באפריל 2016.

 

לעניין מכוני הבקרה, המליץ הדרג המקצועי על יישום החוק באופן הדרגתי החל מיום 1 בנובמבר 2016. הקמת מכוני הבקרה נתקלה בקשיים אובייקטיבים הנובעים מעיכוב בהיערכותם של גופים ממשלתיים נוספים שאישורם מתחייב לצורך  הקמת מכוני הבקרה והכשרת הבקרים.

בכדי שמכוני הבקרה יפעלו, נדרשים מספר גורמים ממשלתיים מאשרים להכשיר בקרים (מקרב מסיימי קורס הבקרים) כבקרים מורשים מטעמם. הגורמים המאשרים הם: משרד הבריאות, משרד הגנת הסביבה, פיקוד העורף ורשות הכבאות. חלק מהגורמים טרם הספיקו להיערך וטרם הוכשרו בקרים מורשים מטעמם.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רינת 23/12/2015 13:46
    הגב לתגובה זו
    כמה כסף בזבזו על מצגות ותכנונים , וכשמגיע המועד , מגיעים פקידים מושחתים ודוחים זאת . למה? כי זה יוריד את מחירי הדיור
  • 2.
    אפי 23/12/2015 13:42
    הגב לתגובה זו
    כחלון נותן יד לפקידים מושחתים
  • 1.
    שלמי 23/12/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
    יש לך כסף אתה מסודר , אין לך אתה זקוק לחסדי רחמים של נבחרי ציבור מושחתים
רמת גן הראה הדמיה
צילום: מיכאלה איתן

עסקת הענק ברמת גן: השלישות תהפוך לשכונה יוקרתית

רמ"י מכרה את שטח מחנה השלישות ברמת גן. הבסיס יעבור ב-2027, במקומו ייבנו מגדלים של 47 קומות עם 1,200 דירות

עמית בר |

מכירת קרקעות מחנה השלישות ברמת גן ביום האחרון של השנה הייתה אחת העסקאות הבולטות השנה. שלוש חברות בנייה רכשו מגרשים שיישארו בבעלות המדינה עד לפינוי הבסיס ב-2027, ויאפשרו בניית שכונה חדשה עם כ-1,200 דירות. סך התמורה: 1.2 מיליארד שקל, כלומר כמיליון שקל לדירה. רמ"י, הגוף המוכר מטעם המדינה הצליח בימים האחרונים של השנה להגדיל את המכירות של קרקעות לבנייה באופן משמעותי - כ-10,000 דירות במכרזים האחרונים של השנה. 

פרויקט יוקרה במרכז רמת גן

חברת הנדסה רמי שבירו תבנה כ-516 דירות בשיתוף רייסדור, וחברת צבי צרפתי זכתה במגרש ל-684 דירות. כשמחירי השוק באזור נעים בין 40-50 אלף שקל למ"ר, המחיר למשקיעים נראה אטרקטיבי. התמורה מהמכירה תשמש בין היתר למימון העתקת הבסיס לדרום.

התוכנית לפינוי מחנה השלישות, הידוע גם כמחנה מקלף או מחנה גנים, נולדה כחלק ממאמץ רחב יותר להעתקת בסיסי צה"ל מאזורי המרכז לנגב, תוך שחרור קרקעות יקרות ערך לבנייה אזרחית. המחנה, שממוקם בין רחובות בן גוריון וקריניצי, משתרע על כ-70 דונם ומאכלס כיום את מפקדת חיל משאבי האנוש/ השלישות. 

התוכנית הראשונית אושרה כבר ב-2014, במסגרת החלטות ממשלה שמטרתן לבנות 60,000 יחידות דיור על שטחי בסיסים מתפנים, אך ההתקדמות הייתה איטית בשל אתגרים לוגיסטיים ובירוקרטיים. ב-2024 פורסם המכרז לשיווק שני מתחמי מגורים, והוא נסגר בהצלחה בסוף 2025, עם הכנסות של 1.23 מיליארד שקל כולל הוצאות פיתוח.

במסגרת העסקה, קבוצת רמי שבירו ורייסדור שילמו 412 מיליון שקל עבור מגרש אחד, בעוד צבי צרפתי שילמה 821 מיליון שקל עבור המגרש השני, שיאפשר בניית 627 דירות. השכונה החדשה, שתיקרא שכונת מחנה גנים או שכונת האקליפטוסים, כוללת בנייה גבוהה עד 47 קומות בשישה מגדלים, עם שילוב של 3,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר, 1,500 מ"ר מבני ציבור בכל מתחם, אזורים ירוקים, שבילי הולכי רגל, כיכר עירונית ופארק. חלק מהמבנים הקיימים יישמרו כאתרי מורשת, והתכנון מדגיש התחדשות עירונית משולבת עם סביבה ירוקה. עד ינואר 2026, החברות הזוכות החלו בהליכי תכנון מפורט, כולל הגשת בקשות להיתרי בנייה, כאשר הבנייה עצמה צפויה להתחיל לאחר הפינוי ב-2027.

דורון אביב ודפנה הרלב, צילום: סיוון פרג'דורון אביב ודפנה הרלב, צילום: סיוון פרג'

קבוצת אביב מהמרת שדירה בהרצליה תעלה 5.1 מיליון שקל

ממחנה סירקין ועד מסלולי ההמראה בהרצליה: קבוצת אביב, בבעלות דורון אביב ודפנה הרלב, מדווחת על זכייה ב-3 מכרזי ענק של רמ"י להקמת 973 יחידות דיור בלב אזורי הביקוש; התמהיל משלב מגדלי יוקרה, דיור להשכרה ושטחי מסחר כשצפי ההכנסות של הקבוצה נאמד ב-4 מיליארד שקל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קבוצת אביב

קבוצת אביב, שבשליטת דורון אביב ודפנה הרלב, מרחיבה את פעילות הייזום שלה במרכז הארץ לאחר שזכתה בשלושה מכרזים של רשות מקרקעי ישראל בהרצליה ובפתח תקווה. שלושת המכרזים כוללים הקמה של כ-973 יחידות דיור, לצד שטחי מסחר מלווי רחוב, בהיקף השקעה כולל המוערך בכ-905 מיליון שקל. ההכנסות הצפויות מהפרויקטים מוערכות בכ-4 מיליארד שקל.

5.1 מיליון שקל לדירה בהרצליה?

שתי הזכיות הראשונות ממוקמות בקריית המסלול, במתחם שדה התעופה בהרצליה, ופועלות לפי תוכנית מפורטת תמ"ל 1083. במסגרת מכרז זה זכתה הקבוצה בשני מתחמים סמוכים, שבכל אחד מהם יוקם מגדל מגורים בן 27 קומות עם מסחר בקומת הקרקע. במתחם הראשון צפויה הקבוצה לבנות 254 יחידות דיור לשוק החופשי, לצד שטחי מסחר בהיקף של כ-1,351 מ"ר. עלות הקרקע, כולל הוצאות פיתוח, עומדת על כ-310 מיליון שקל, כאשר העלות הממוצעת ליחידת דיור מוערכת בכ-1.2 מיליון שקל. היקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט נאמד בכ-1.3 מיליארד שקל.

צפי ההכנסות בפרויקטים בהרצליה משקף צפיה של הקבוצה למחיר מכירה ממוצע של כ-5.1 מיליון שקל ליח"ד (חלוקה של היקף ההכנסות הצפוי במס' היח"ד), נתון שגם מציב את קריית המסלול ברף העליון של שוק המגורים בעיר. צריכים לסייג שהפרויקט כולל גם 1,351 מ"ר של שטחי מסחר כך שאם נניח ששטח המסחר שווה למשל כ-50-70 מיליון שקל מתוך סך ההכנסות, המחיר הממוצע לדירה יירד לאזור ה-4.9 מיליון שקל. כמו"כ צריכים להתחשב בכך שזהו הממוצע, יהיו דירות קטנות שיעלו בכיוון ה-4 מיליון ודירות יוקרה ופנטהאוזים שיכולים להגיע ל-6 וצפונה.

עלות הקרקע ליזם בפרויקט השוק החופשי בהרצליה, כולל הוצאות פיתוח, מוערכת בכ-1.2 מיליון שקל ליחידת דיור. בפועל, במכרז שבו זכתה קבוצת אביב שילמה הקבוצה כ-310 מיליון שקל עבור 254 יחידות דיור, כלומר עלות קרקע ממוצעת של כ-1.22 מיליון שקל לדירה. מול צפי למחיר מכירה ממוצע של כ-5.1 מיליון שקל ליחידה, מתקבל פער של כ-3.9 מיליון שקל בין עלות הקרקע לבין מחיר המכירה הסופי. פער זה נדרש לכסות את עלויות הבנייה, שהן גבוהות במיוחד בפרויקט מגדלים בני 27 קומות, לצד מיסים, עלויות מימון, הוצאות שיווק, וכמובן גם את הרווח היזמי.

המדינה מתעדפת שכירות טווח-ארוך

במקביל זכתה קבוצת אביב במכרז נוסף באותו מתחם להקמת פרויקט לדיור להשכרה לטווח ארוך, לתקופה של 20 שנה. הפרויקט כולל הקמה של שני מגדלים בני 27 קומות, ובהם 326 יחידות דיור ושטחי מסחר. עלות הקרקע והפיתוח בפרויקט זה עומדת על כ-180 מיליון שקל. מדובר בפרויקט נוסף בתחום ההשכרה ארוכת הטווח, תחום שבו הקבוצה כבר פועלת מספר שנים, לאחר שבשנת 2017 אכלסה פרויקט דומה ברמת השרון שכלל 281 יחידות דיור, בעקבות זכייה במכרז של חברת "דירה להשכיר". הפרויקט ברמת השרון שימש את הקבוצה כבסיס להמשך פעילותה בתחום זה.