כחלון דוחה את יציאתה לדרך של רפורמת הרישוי בתכנון ובנייה

כחלון אימץ את המלצת הדרג המקצועי במנהל התכנון שבמשרדו בדבר דחיית יישום חלק מהוראות החוק לעניין הנחיות מרחביות ואיסור התניית תנאים להיתר בניה
לירן סהר | (3)
נושאים בכתבה בנייה משה כחלון

באוצר דוחים את כניסתה לתוקף של רפורמת הרישוי בשלושה חודשים - במסגרת "רפורמת הרישוי", תיקון מס' 101 לחוק התכנון והבניה נקבע כי יוקמו מכוני בקרה שיסייעו בייעול הליכי הרישוי, בד בבד עם שיפור הליכי הבקרה על איכות הבניה. בנוסף נקבע כי תוטמע מערכת מקוונת ("מערכת רישוי זמין") בוועדות המקומיות ברחבי הארץ. במסגרת החוק ניתנה לשר האוצר סמכות לדחיית ההוראות בנושאי הרישוי לתקופה שלא תעלה על שנתיים.

 

בשנתיים האחרונות פעלו נציגי מנהל התכנון להטמעת המערכת המקוונת  בוועדות המקומיות ברחבי הארץ. עד כה, רוב מוחלט של הוועדות המקומיות הודרכו לגבי הליכי הרישוי החדשים. השלמת ההדרכה וההטמעה בוועדות הבודדות האחרונות צפויה להסתיים עד סוף ינואר 2016.  על מנת לאפשר לוועדות המקומיות להיערך ולהשלים את הכנת ההנחיות המרחביות וכן לצורך היערכות עורכי הבקשות להיתר והיזמים להגשת בקשות למידע ולפעולה באמצעות המערכת המקוונת, הוחלט לדחות את הוראות החוק לעניין האיסור להתנות תנאים למתן היתר ליום 3 באפריל 2016.

 

לעניין מכוני הבקרה, המליץ הדרג המקצועי על יישום החוק באופן הדרגתי החל מיום 1 בנובמבר 2016. הקמת מכוני הבקרה נתקלה בקשיים אובייקטיבים הנובעים מעיכוב בהיערכותם של גופים ממשלתיים נוספים שאישורם מתחייב לצורך  הקמת מכוני הבקרה והכשרת הבקרים.

בכדי שמכוני הבקרה יפעלו, נדרשים מספר גורמים ממשלתיים מאשרים להכשיר בקרים (מקרב מסיימי קורס הבקרים) כבקרים מורשים מטעמם. הגורמים המאשרים הם: משרד הבריאות, משרד הגנת הסביבה, פיקוד העורף ורשות הכבאות. חלק מהגורמים טרם הספיקו להיערך וטרם הוכשרו בקרים מורשים מטעמם.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רינת 23/12/2015 13:46
    הגב לתגובה זו
    כמה כסף בזבזו על מצגות ותכנונים , וכשמגיע המועד , מגיעים פקידים מושחתים ודוחים זאת . למה? כי זה יוריד את מחירי הדיור
  • 2.
    אפי 23/12/2015 13:42
    הגב לתגובה זו
    כחלון נותן יד לפקידים מושחתים
  • 1.
    שלמי 23/12/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
    יש לך כסף אתה מסודר , אין לך אתה זקוק לחסדי רחמים של נבחרי ציבור מושחתים
נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.

נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.