פישר הצליח? ההיקף החודשי של נטילת משכנתאות התכווץ ב-50% תוך חצי שנה
שוק המשכנתאות המשיך במגמת ההתמתנות בחודש פברואר לפי נתוני בנק ישראל שפורסמו היום, בחודש פברואר היקף המשכנתאות הסתכם בכ-3.89 מיליארד שקל, ירידה של 2% בהשוואה לנתוני חודש ינואר אשר הסתכמו בכ-3.97 מיליארד שקל.
נציין כי בהשוואה לנתוני דצמבר חל קיטון של 16.5% בהיקף המשכנתאות מרמה של 4.66 מיליארד שקל. אולם בהשוואה לנתוני פברואר 2011, אשר הושפעו עדיין מהמחאה החברתית של קיץ 2011, חל גידול של כ-30% בהיקף המשכנתאות מהיקף של 2.993 מיליארד שקל.
תוך כך, מדיוני החלטת הריבית לחודש מארס עולה כי בנק ישראל ממשיך להיות מוטרד מהתחממות שוק הנדל"ן - "הוועדה אינה מזהה בנתונים האחרונים סימנים להתמתנות הפעילות בשוק הדירות, הגם שאלה טרם הושפעו מהצעד האחרון של המפקח על הבנקים הדורש מהבנקים הגדלת כריות ההון בגין משכנתאות. קצב עליית המחירים בחודשים האחרונים ממשיך להיות גבוה. חברי הוועדה הדגישו כי המדיניות המוניטרית פועלת בעיקר על צד הביקוש, בעוד הצעדים הנדרשים הם צעדי היצע אשר ביכולתם להביא לגידול במלאי הדירות תוך ירידת מחירים, וצעדים כאלו לא צפויים לפני השלמת הרכבת הממשלה והעברת התקציב."
יצוין כי נוטלי המשכנתאות שקיבלו אישור עקרוני למשכנתא ערב ההגבלה נהנו מתנאי המשכנתאות הישנים עד ל-1 בינואר ולכן החל מתאריך זה המגבלה החדשה נתנה את ביטויה.
נוסיף כי מגבלת המשכנתאות מנובמבר נתנה את אותותיה גם בקרב קהל רוכשי הדירות -
ערן כרמל, מנכ"ל טאבו ישיר משכנתאות מקבוצת קו מנחה, אומר כי "בחודשים האחרונים נראית מגמה ברורה לפיה לווים מבקשים ליטול יותר מכספי המשכנתא בריבית קבועה לא צמודה למדד וזאת בשל הריבית האטרקטיבית והיציבות בהחזרים החודשיים. מגמה זאת נראית בבירור בנתוני בנק ישראל כאשר בפברואר 2012 רק 9.46% מסך המשכנתאות נלקחו בקבועה הלא צמודה ובפברואר 2013 עלה השימוש בקבועה הלא צמודה ל-13.74%".
כרמל מוסיף שמחודש ינואר עד לאחר חג הפסח חלה כל שנה ירידה משמעותית בסך המשכנתאות והרכישות, מגמה אשר נשמרת בשנים האחרונות והשנה ניתן אף לראות שקיימת עליה של כ-30% בסך המשכנתאות שניטלו מול פברואר אשתקד, נתונים אשר הושפעו בזמנו מהמחאה החברתית. מגבלות בנק ישראל האחרונות ממשיכות לעורר חשש בקרב הזוגות הצעירים אך הצורך בבסיס איתן חזק מכל חשש."
- 2.י.ש 13/03/2013 00:38הגב לתגובה זועצוב לי לראות את הספין שאומר שפישר הצליח, פישר הוא מכה למדינה הוא עושה הכל כדי ששוק הדיור לא יקרוס במשמרת שלו. למה לא יגידו שלציבור יש תקווה חדשה לאור הפוליטקאים החדשים ולכן הוא חזר לשבת על הגדר ?
- 1.מהיר ועצבני 11/03/2013 12:20הגב לתגובה זוהצעירים לא קונים הקבלנים תקועים עם מלאי דירות התחלות בניה ירדו מחירי הדיור רכישה והשכרה יעלו. רק בעלי ממון יכולים לרכוש דירה . פישר מקוון למדינה של עשירים ועניים משכירים ושוכרים.
- ישראל 11/03/2013 13:10הגב לתגובה זוכל עוד רמת החיים במדינות המערב (ואני כולל בזה גם את מדינת ישראל) גבוה פי מספר מונים מרמת החיים במדינות כמו סין, יתרחב הפער בין עשירים לעניים אלא אם כן יאמצו מדיניות מכוונת נגד זה.
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותהמהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.
הסיכונים הנלווים
אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף.
לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות
לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי
השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש
מחירי הדירות כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל", נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.
אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.
במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.
מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים
לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.
