היישוב שלומי
צילום: אכישי טייכר ויקיפדיה

התוכנית לחיזוק הצפון יוצאת לדרך - מענק של כ-350 אלף שקל ליחידת דיור בישובים סמוכי לגבול

המפונים לא חוזרים - האם מענקים יחזירו אותם ויביאו תושבים חדשים?

עוזי גרסטמן | (5)
נושאים בכתבה שלומי מפונים

הממשלה מקדמת תוכנית בהיקף העולה על 800 מיליון שקל לחיזוק היישובים הצמודים לגבול הצפון. התוכנית, שהוצגה לראשי הרשויות המקומיות, כוללת סבסוד פיתוח שכונות חדשות, שיפור חזות היישובים ושיפוץ מוסדות ציבור בישובים האמורים, כמו גם תשתיות נוספות. ראשי היישובים דרשו להרחיב את התוכנית ולשלב בה השקעות נוספות בתחומי התשתיות, הבריאות והתעסוקה, אך זה לא יקרה כעת, כנראה בשלב הבא. הכוונה של הוכי התוכנית היא לייצר בסיס שיאפשר חזרה לישובים האלו. ראשי הישובים חוששים שאחרי שהתושבים יחזרו הממשלה כבר לא תשקיע סכומים נוספים.

סבסוד פיתוח שכונות חדשות

על פי המסתמן, החלק המרכזי בתוכנית הממשלתית הוא סבסוד פיתוח שכונות חדשות במעל 40 יישובים הנמצאים בטווח של עד 2 ק"מ מהגבול. הסבסוד, שנועד לעודד קליטת תושבים חדשים, יעמוד על מעל 250 אל שקל ליחידת דיור ובממוצע יסתכם בכ-350 אלף שקלים. תהיה מגבלה של יחידות דיור לכל יישוב, סדר גודל של 50 יחידות ליישוב.הסבסוד הזה מהווה את רוב התוכנית של הממשלה. 

שיפור חזות היישובים ושיפוץ מוסדות ציבור

כמו כן הכוונה גם להקצות מעל 40 מיליון שקלים לשיפוץ והרחבת מוסדות ציבור קיימים. לכל יישוב יוקצה סגכום של כ-1 מיליון שקלים. במקביל יוקצה גם סכום לשיפור החזות של יישובים, מדובר בסכום קטן יחסית של מאות אלפי שקלים.


חלק מתוכנית גדולה יותר

התוכנית הנוכחית היא חלק ממהלך רחב יותר לשיקום ופיתוח הצפון. הממשלה אישרה תקציב של 15 מיליארד שקלים לשיקום האזור, אך ראשי היישובים טוענים שזה בקושי מחצית מהסכום שנדרש כדי לשקם את הצפון.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 23/02/2025 01:38
    הגב לתגובה זו
    ליכוד מלא מלא מלא אבל כסף ריק ריק ריק .
  • 4.
    קאודי 22/02/2025 19:35
    הגב לתגובה זו
    בעצם לא מעניין
  • 3.
    יאללה תפנקו אותי במענק מיליון ורק אז אחזור (ל"ת)
    אנונימי 20/02/2025 23:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 20/02/2025 16:02
    הגב לתגובה זו
    בין הפטיש לסדן המון ישובים לא מפונים שלא מקבלים כלום מהמדינה ונידונו לגווע...
  • 1.
    אנונימי 19/02/2025 14:09
    הגב לתגובה זו
    גם ככה בשלומי לא עושים שום דבר בשביל לשפר את החזות של שכונת יערית שנראית כמו אחרי הפגזה כבר 6 שנים לפחות.
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)
הוועידה הכלכלית

"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"

זיו וולף |

"בשנת 2025 התווסף אחוז אחד מע"מ, שמכביד על רוכשי הדירות. במקביל, הריבית לא ירדה למרות שהאינפלציה ירדה לרמה הנמוכה מחצי מהריבית. אין הרבה מדינות בעולם שבהן האינפלציה היא חצי מהריבית. נגיד בנק ישראל התאים את עצמו לאווירה ולזהירות, אך לא בהכרח לכלכלה האמיתית".

שבירו סבורה כי יש מקום לצעד חד יותר: "במקום רבע אחוז ריבית כפי שבנק ישראל הוריד, היה צריך להוריד לפחות חצי אחוז בכל פעם, ואולי אף לבצע ארבע פעימות של חצי אחוז בשנת 2026". לדבריה, כמו שהעלאות הריבית ב־2022 היו חדות ותכופות, כך היה אפשר להתאים מהר יותר את הריבית למציאות החדשה.

ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.

אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.

מס רכוש: תמריץ לבנות או שוד של הציבור?

שבירו מודה בגלוי כי הייתה בין מי שדחפו למס רכוש על קרקעות פרטיות. "במשך שנים בעלי קרקעות פרטיים כמעט לא מכרו, במיוחד בתקופה של ריבית אפס וצניחת תשואות אלטרנטיביות. רוב העסקאות בשוק הקרקעות נעשו מול רשות מקרקעי ישראל, ובעלי קרקעות פרטיים ישבו “על הגדר”, לעתים במשך דורות. בלי תמריץ למכור, הקרקע לא נכנסת למחזור ולא מגדילה את היצע הקרקעות לבניה". מס רכוש, מבחינתה, אמור להכריח בעלי קרקע פרטיים שלא בונים ולא מקדמים תכנון להחליט אם הם חלק מהפתרון או חלק מהבעיה.

דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)
הוועידה הכלכלית

"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"

זיו וולף |

"בשנת 2025 התווסף אחוז אחד מע"מ, שמכביד על רוכשי הדירות. במקביל, הריבית לא ירדה למרות שהאינפלציה ירדה לרמה הנמוכה מחצי מהריבית. אין הרבה מדינות בעולם שבהן האינפלציה היא חצי מהריבית. נגיד בנק ישראל התאים את עצמו לאווירה ולזהירות, אך לא בהכרח לכלכלה האמיתית".

שבירו סבורה כי יש מקום לצעד חד יותר: "במקום רבע אחוז ריבית כפי שבנק ישראל הוריד, היה צריך להוריד לפחות חצי אחוז בכל פעם, ואולי אף לבצע ארבע פעימות של חצי אחוז בשנת 2026". לדבריה, כמו שהעלאות הריבית ב־2022 היו חדות ותכופות, כך היה אפשר להתאים מהר יותר את הריבית למציאות החדשה.

ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.

אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.

מס רכוש: תמריץ לבנות או שוד של הציבור?

שבירו מודה בגלוי כי הייתה בין מי שדחפו למס רכוש על קרקעות פרטיות. "במשך שנים בעלי קרקעות פרטיים כמעט לא מכרו, במיוחד בתקופה של ריבית אפס וצניחת תשואות אלטרנטיביות. רוב העסקאות בשוק הקרקעות נעשו מול רשות מקרקעי ישראל, ובעלי קרקעות פרטיים ישבו “על הגדר”, לעתים במשך דורות. בלי תמריץ למכור, הקרקע לא נכנסת למחזור ולא מגדילה את היצע הקרקעות לבניה". מס רכוש, מבחינתה, אמור להכריח בעלי קרקע פרטיים שלא בונים ולא מקדמים תכנון להחליט אם הם חלק מהפתרון או חלק מהבעיה.