התוכנית לחיזוק הצפון יוצאת לדרך - מענק של כ-350 אלף שקל ליחידת דיור בישובים סמוכי לגבול
המפונים לא חוזרים - האם מענקים יחזירו אותם ויביאו תושבים חדשים?
הממשלה מקדמת תוכנית בהיקף העולה על 800 מיליון שקל לחיזוק היישובים הצמודים לגבול הצפון. התוכנית, שהוצגה לראשי הרשויות המקומיות, כוללת סבסוד פיתוח שכונות חדשות, שיפור חזות היישובים ושיפוץ מוסדות ציבור בישובים האמורים, כמו גם תשתיות נוספות. ראשי היישובים דרשו להרחיב את התוכנית ולשלב בה השקעות נוספות בתחומי התשתיות, הבריאות והתעסוקה, אך זה לא יקרה כעת, כנראה בשלב הבא. הכוונה של הוכי התוכנית היא לייצר בסיס שיאפשר חזרה לישובים האלו. ראשי הישובים חוששים שאחרי שהתושבים יחזרו הממשלה כבר לא תשקיע סכומים נוספים.
סבסוד פיתוח שכונות חדשות
על פי המסתמן, החלק המרכזי בתוכנית הממשלתית הוא סבסוד פיתוח שכונות חדשות במעל 40 יישובים הנמצאים בטווח של עד 2 ק"מ מהגבול. הסבסוד, שנועד לעודד קליטת תושבים חדשים, יעמוד על מעל 250 אל שקל ליחידת דיור ובממוצע יסתכם בכ-350 אלף שקלים. תהיה מגבלה של יחידות דיור לכל יישוב, סדר גודל של 50 יחידות ליישוב.הסבסוד הזה מהווה את רוב התוכנית של הממשלה.
שיפור חזות היישובים ושיפוץ מוסדות ציבור
כמו כן הכוונה גם להקצות מעל 40 מיליון שקלים לשיפוץ והרחבת מוסדות ציבור קיימים. לכל יישוב יוקצה סגכום של כ-1 מיליון שקלים. במקביל יוקצה גם סכום לשיפור החזות של יישובים, מדובר בסכום קטן יחסית של מאות אלפי שקלים.
חלק מתוכנית גדולה יותר
התוכנית הנוכחית היא חלק ממהלך רחב יותר לשיקום ופיתוח הצפון. הממשלה אישרה תקציב של 15 מיליארד שקלים לשיקום האזור, אך ראשי היישובים טוענים שזה בקושי מחצית מהסכום שנדרש כדי לשקם את הצפון.
- 5.אנונימי 23/02/2025 01:38הגב לתגובה זוליכוד מלא מלא מלא אבל כסף ריק ריק ריק .
- 4.קאודי 22/02/2025 19:35הגב לתגובה זובעצם לא מעניין
- 3.יאללה תפנקו אותי במענק מיליון ורק אז אחזור (ל"ת)אנונימי 20/02/2025 23:07הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 20/02/2025 16:02הגב לתגובה זובין הפטיש לסדן המון ישובים לא מפונים שלא מקבלים כלום מהמדינה ונידונו לגווע...
- 1.אנונימי 19/02/2025 14:09הגב לתגובה זוגם ככה בשלומי לא עושים שום דבר בשביל לשפר את החזות של שכונת יערית שנראית כמו אחרי הפגזה כבר 6 שנים לפחות.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
