הראל מדינה שקלית ארוכה: קרן נאמנות שגובה מעל 1% ואיבדה 9.4% השנה

קרנות הנאמנות הן אחד הכלים היעילים והזמינים שעומדים בפני המשקיע הישראלי. ניתן לקנות אותן בכל בנק ובכל בית השקעות, וכך לדאוג שמישהו מקצועי ישקיע למענך את הכסף בחוכמה, או כך לפחות נהוג לחשוב. קרנות הנאמנות מחולקות לסקטורים רבים, כשכל אחד מייצג רציונל השקעה משלו. אינו דומה משקיע בקרן נאמנות המתמחה במניות לכזה המשקיע בקרן נאמנות של סחורות או אגרות חוב. מהו רציונל ההשקעה של אדם המשקיע בקרן נאמנות המתמחה באגרות חוב ממשלתיות? 

באופן כללי ההנחה היא שמדובר במשקיע סולידי, שרוצה שהכסף לא "ישכב סתם" בחשבון הבנק אלא ישמור על ערכו לכל הפחות ובנוסף גם יציג תשואה סולידית. אם זה הרציונל, אז קרן נאמנות היא לא הכלי הנכון להשיג את המטרה הזו, שכן בקרנות נאמנות שמתמקדות באג"ח מדינה גלום פוטנציאל להפסדים משמעותיים, במיוחד באגרות החוב הממשלתיות, ובנוסף חברות הניהול גובות לא מעט כסף על הזכות להפסיד בשבילכם את הכסף שלכם. 

לדוגמה, קרן הנאמנות הראל מדינה שקלית ארוכה של חברת הראל מראה היטב מדוע הנחות היסוד בנוגע לקרנות מסוג זה הן מוטעות לחלוטין. מדובר בקרן ותיקה שהוקמה עוד בשנת 1999 וחווה פדיונות משמעותיים בחודשים האחרונים. למעט בחודש פברואר השנה ובחודש אוקטובר, איבדה הקרן נכסים בכל חודש מאז ספטמבר 2020. בשיאה, בפברואר 2020 ניהלה הקרן נכסים בשווי 130 מיליון שקל, וכעת היא מנהלת 27.9 מיליון שקל בלבד.

נטישת הלקוחות כנראה מוצדקת. בשנת 2020 השיגה הקרן תשואה של 1% ובשנת 2021 הפסידה הקרן 5.9%. למרות ההפסדים הגבוהים, והשנה המשיכו ההפסדים להצטבר והגיעו ל-9.4% מתחילת השנה. למרות פוטנציאל ההפסד בקרנות אג"ח ארוכות בזמן של העלאות ריבית, כפי שאנו חווים כעת, מנהלי הקרן לא מהססים לקחת דמי ניהול של 1.07%. נציין שהתשואה המגולמת באגרות החוב השקליות ארוכות הטווח נעה בין 1.8 ל-3% באגרות ל-17 שנה, וזאת לאחר עליית תשואות משמעותית. כלומר, כשבשנת 2021 גבו הראל 1% דמי ניהול, פוטנציאל התשואה הגלומה באגרות החוב אותן הם ניהלו הייתה בערך 1% - 2%, מה שלא השאיר באמת פוטנציאל רווח למשקיעים. 

• מה זאת קרן "אג"ח אסונות", מה התשואות שלה, והאם כדאי להשקיע?
• למרות המתיחות: הזרים ממשיכים לקנות אג"ח אמריקאיות

ומה הם עושים תמורת דמי הניהול? בהתבוננות בנכסי הקרן נראה שלא הרבה. בקרן בסך הכל 4 נכסים - ארבע אגרות חוב ממשלתיות שקליות ארוכות טווח, ועוד שני פקדונות בנקאיים. האחזקה הגדולה ביותר עם כ-57% מנכסי הקרן היא באגרת החוב הממשלתית עם מח"מ של 17 שנה. כשמשווים את אחזקות הקרן עם האחזקות בחודש הקודם מתברר שהן זהות לחלוטין מלבד שינוי אחד - במהלך החודש הראל רכשה עוד כמה יחידות מהאחזקה הגדולה ביותר של הקרן - אגרות החוב ל-17 שנה, וזהו. כלומר דמי הניהול בשיעור שנתי של 1.07% נגבו באותו חודש על ביצוע פעולת השקעה אחת בלבד. 

רוב המשקיעים כנראה מודעים לחסור התוחלת שבחיסכון דרך הקרן הזו, או אחרות מסוגה ולכן הפדיונות הכבדים מהם סובלת הקרן בחודשים האחרונים. אבל למען הבעלים התמימים של אותם 27.9 מיליון שקל נאמר שראוי לגבות דמי ניהול שמשקפים את פעילות המשקיעים, ושראוי למצוא אלטרנטיבות השקעה ראויות יותר.