תשואות

באפיק הסולידי: הקרנות שהכו את השוק והן המנצחות של Q2 - צפו בטבלאות

ניתוח Bizoprtal ל-Q2. מי הקרן שהשיגה 3.59% והיא המנצחת הגדולה? כמה קרנות קונצרניות גמרו בהפסד? הנה הטבלאות
יוסי פינק |

הרבעון השני של 2014 הסתיים, וזה הזמן למבחן תשואות. שוק האג"ח בת"א שכבר מזמן הוספד, ממשיך לספק תשואות יפות למשקיעים - אבל זה כבר לא כ"כ פשוט, ולראיה המימושים בחודש האחרון בקונצרני - שגררו קרנות נאמנות רבות לרשום תשואות שליליות ברהמ רבעונית.

מדד האג"ח הכללי בת"א רשם ברבעון השני (אפריל-יוני) עלייה של 1.64% כאשר את העלייה הזו הוביל מדד האג"ח הממשלתי כללי שזינק 2.31% ומנגד המדד הקונצרני הכללי העיב עם עלייה של 0.47% בלבד (אחרי ראלי של 9% בשנה החולפת). לגבי מדד האג"ח הכללי, מדובר בהיחלשות מסויימת אל מול הרבעון הראשון של השנה, אז טיפס המדד ב-2.1%. לגבי המדד הקונצרני הכללי, מדובר בהיחלשות של ממש לעומת עלייה של 2.4% ברבעון הראשון. ומה עשו קרנות הנאמנות ברבעון השני? הנה המספרים:

קרנות נאמנות - אג"ח כללי

באפיק אג"ח כללי יש בבורסה לא פחות מ-271 קרנות נאמנות. תחת סינון של 100 מיליון שקלים היקף נכסים לקרן, קיבלנו 134 קרנות. את המקום הראשון בקטגוריה תופסת הקרן מודלים (!) 10/90 שמנהלת 134 מיליון שקלים ועשתה ברבעון השני תשואה של 3.59%. גם מתחילת השנה הקרן של מודלים בולטת במקום הראשון עם תשואה של 8.54%. במה מחזיקה הקרן? כנסו לעמוד הקרן במדור קרנות.

כפי שניתן לראות בטבלה, את חמשת המקומות הבאים בתור (שני עד שישי) תופסות קרנות של אלטשולר שחם. נציין כי הקרנות של אלטשולר גדולות בהרבה מבחינת היקף נכסים מהקרן של מודלים, כך לדוגמה, הקרן אלטשולר שחם 10-90 מנהלת נכסים בהיקף של 2.8 מיליארד שקלים.

קרנות נאמנות - אג"ח קונצרני

באפיק אג"ח קונצרני מצאנו 67 קרנות נאמנות (אחרי סינון - מינימום 100 מיליון שקלים היקף נכסים). את המקום הראשון תופסת הקרן אלטשולר (!) אגח חברות ללא מניות שמדהים לראות שהיא גם הקרן הכי גדולה בקטגוריה עם סך נכסים של 1.56 מיליארד שקלים. הקרן השיגה תשואה של 2.02%, וזאת כזכור, בזמן שמדד הקונצרני הכללי עלה 0.47% בלבד. את המקום השני תופסת הקרן מיטב (!) אגח חב מדדי ללא מניות שהשיגה תשואה של 1.31%. במקום השלישי - הקרן הראל (!) אג"ח עם תשואה של 1.16%.

נציין כי באפיק הקונצרני, מתוך 67 הקרנות עם היקף נכסים של מיל 100 מיליון שקלים, רק 35 הצליחו לרשום תשואה חיובית. במילים אחרות - כמחצית מהקרנות הניבו למשקיעים בקונצרני תשואה שלילית ברבעון האחרון למרות שמדד הקונצרני הכללי עלה 0.47%.

קרנות נאמנות - אג"ח מדינה כללי

תחת סינון של 100 מיליון שקלים היקף נכסים, נמצאו 55 קרנות בקטגוריה של אג"ח מדינה כללי. את המקומות הראשונים בקטגוריה זו תופסות הקרנות המחקות (מה שאומר שמנהלי ההשקעות האקטיבים לא הצליחו להכות את המדד). ראשונה היא קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות שהשיגה תשואה של 2.3% (בדיוק כמו המדד הממשלתי הכללי. את המקום השני תופסת הקרן המחקה של מגדל MTF אג"ח ממשלתי שאף היא השיגה תשואה של 2.3%.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

***הטבלאות הופקו באמצעות מערכת 'טרמינל'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב
צילום: Jingming Pan
קרנות נאמנות

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות? 

גיא טל |


בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה? 

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות: