תשואות

באפיק הסולידי: הקרנות שהכו את השוק והן המנצחות של Q2 - צפו בטבלאות

ניתוח Bizoprtal ל-Q2. מי הקרן שהשיגה 3.59% והיא המנצחת הגדולה? כמה קרנות קונצרניות גמרו בהפסד? הנה הטבלאות

יוסי פינק | 02/07/2014 06:46

נושאים בכתבה קרנות נאמנות תשואות

הרבעון השני של 2014 הסתיים, וזה הזמן למבחן תשואות. שוק האג"ח בת"א שכבר מזמן הוספד, ממשיך לספק תשואות יפות למשקיעים - אבל זה כבר לא כ"כ פשוט, ולראיה המימושים בחודש האחרון בקונצרני - שגררו קרנות נאמנות רבות לרשום תשואות שליליות ברהמ רבעונית.

מדד האג"ח הכללי בת"א רשם ברבעון השני (אפריל-יוני) עלייה של 1.64% כאשר את העלייה הזו הוביל מדד האג"ח הממשלתי כללי שזינק 2.31% ומנגד המדד הקונצרני הכללי העיב עם עלייה של 0.47% בלבד (אחרי ראלי של 9% בשנה החולפת). לגבי מדד האג"ח הכללי, מדובר בהיחלשות מסויימת אל מול הרבעון הראשון של השנה, אז טיפס המדד ב-2.1%. לגבי המדד הקונצרני הכללי, מדובר בהיחלשות של ממש לעומת עלייה של 2.4% ברבעון הראשון. ומה עשו קרנות הנאמנות ברבעון השני? הנה המספרים:

קרנות נאמנות - אג"ח כללי

באפיק אג"ח כללי יש בבורסה לא פחות מ-271 קרנות נאמנות. תחת סינון של 100 מיליון שקלים היקף נכסים לקרן, קיבלנו 134 קרנות. את המקום הראשון בקטגוריה תופסת הקרן מודלים (!) 10/90 שמנהלת 134 מיליון שקלים ועשתה ברבעון השני תשואה של 3.59%. גם מתחילת השנה הקרן של מודלים בולטת במקום הראשון עם תשואה של 8.54%. במה מחזיקה הקרן? כנסו לעמוד הקרן במדור קרנות.

כפי שניתן לראות בטבלה, את חמשת המקומות הבאים בתור (שני עד שישי) תופסות קרנות של אלטשולר שחם. נציין כי הקרנות של אלטשולר גדולות בהרבה מבחינת היקף נכסים מהקרן של מודלים, כך לדוגמה, הקרן אלטשולר שחם 10-90 מנהלת נכסים בהיקף של 2.8 מיליארד שקלים.

קרנות נאמנות - אג"ח קונצרני

באפיק אג"ח קונצרני מצאנו 67 קרנות נאמנות (אחרי סינון - מינימום 100 מיליון שקלים היקף נכסים). את המקום הראשון תופסת הקרן אלטשולר (!) אגח חברות ללא מניות שמדהים לראות שהיא גם הקרן הכי גדולה בקטגוריה עם סך נכסים של 1.56 מיליארד שקלים. הקרן השיגה תשואה של 2.02%, וזאת כזכור, בזמן שמדד הקונצרני הכללי עלה 0.47% בלבד. את המקום השני תופסת הקרן מיטב (!) אגח חב מדדי ללא מניות שהשיגה תשואה של 1.31%. במקום השלישי - הקרן הראל (!) אג"ח עם תשואה של 1.16%.

נציין כי באפיק הקונצרני, מתוך 67 הקרנות עם היקף נכסים של מיל 100 מיליון שקלים, רק 35 הצליחו לרשום תשואה חיובית. במילים אחרות - כמחצית מהקרנות הניבו למשקיעים בקונצרני תשואה שלילית ברבעון האחרון למרות שמדד הקונצרני הכללי עלה 0.47%.

קרנות נאמנות - אג"ח מדינה כללי

תחת סינון של 100 מיליון שקלים היקף נכסים, נמצאו 55 קרנות בקטגוריה של אג"ח מדינה כללי. את המקומות הראשונים בקטגוריה זו תופסות הקרנות המחקות (מה שאומר שמנהלי ההשקעות האקטיבים לא הצליחו להכות את המדד). ראשונה היא קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות שהשיגה תשואה של 2.3% (בדיוק כמו המדד הממשלתי הכללי. את המקום השני תופסת הקרן המחקה של מגדל MTF אג"ח ממשלתי שאף היא השיגה תשואה של 2.3%.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

***הטבלאות הופקו באמצעות מערכת 'טרמינל'

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: FREEPIK

קרנות נאמנות

זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס

הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?

גיא טל | 08/09/2025 07:23

נושאים בכתבה הראל קרנות נאמנות קרנות נאמנות גמישות

אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן .

תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים

הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן.

מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.

גיוסים ופדיונות

להמשך הכתבה לחץ כאן