תשואות

באפיק הסולידי: הקרנות שהכו את השוק והן המנצחות של Q2 - צפו בטבלאות

ניתוח Bizoprtal ל-Q2. מי הקרן שהשיגה 3.59% והיא המנצחת הגדולה? כמה קרנות קונצרניות גמרו בהפסד? הנה הטבלאות
יוסי פינק |

הרבעון השני של 2014 הסתיים, וזה הזמן למבחן תשואות. שוק האג"ח בת"א שכבר מזמן הוספד, ממשיך לספק תשואות יפות למשקיעים - אבל זה כבר לא כ"כ פשוט, ולראיה המימושים בחודש האחרון בקונצרני - שגררו קרנות נאמנות רבות לרשום תשואות שליליות ברהמ רבעונית.

מדד האג"ח הכללי בת"א רשם ברבעון השני (אפריל-יוני) עלייה של 1.64% כאשר את העלייה הזו הוביל מדד האג"ח הממשלתי כללי שזינק 2.31% ומנגד המדד הקונצרני הכללי העיב עם עלייה של 0.47% בלבד (אחרי ראלי של 9% בשנה החולפת). לגבי מדד האג"ח הכללי, מדובר בהיחלשות מסויימת אל מול הרבעון הראשון של השנה, אז טיפס המדד ב-2.1%. לגבי המדד הקונצרני הכללי, מדובר בהיחלשות של ממש לעומת עלייה של 2.4% ברבעון הראשון. ומה עשו קרנות הנאמנות ברבעון השני? הנה המספרים:

קרנות נאמנות - אג"ח כללי

באפיק אג"ח כללי יש בבורסה לא פחות מ-271 קרנות נאמנות. תחת סינון של 100 מיליון שקלים היקף נכסים לקרן, קיבלנו 134 קרנות. את המקום הראשון בקטגוריה תופסת הקרן מודלים (!) 10/90 שמנהלת 134 מיליון שקלים ועשתה ברבעון השני תשואה של 3.59%. גם מתחילת השנה הקרן של מודלים בולטת במקום הראשון עם תשואה של 8.54%. במה מחזיקה הקרן? כנסו לעמוד הקרן במדור קרנות.

כפי שניתן לראות בטבלה, את חמשת המקומות הבאים בתור (שני עד שישי) תופסות קרנות של אלטשולר שחם. נציין כי הקרנות של אלטשולר גדולות בהרבה מבחינת היקף נכסים מהקרן של מודלים, כך לדוגמה, הקרן אלטשולר שחם 10-90 מנהלת נכסים בהיקף של 2.8 מיליארד שקלים.

קרנות נאמנות - אג"ח קונצרני

באפיק אג"ח קונצרני מצאנו 67 קרנות נאמנות (אחרי סינון - מינימום 100 מיליון שקלים היקף נכסים). את המקום הראשון תופסת הקרן אלטשולר (!) אגח חברות ללא מניות שמדהים לראות שהיא גם הקרן הכי גדולה בקטגוריה עם סך נכסים של 1.56 מיליארד שקלים. הקרן השיגה תשואה של 2.02%, וזאת כזכור, בזמן שמדד הקונצרני הכללי עלה 0.47% בלבד. את המקום השני תופסת הקרן מיטב (!) אגח חב מדדי ללא מניות שהשיגה תשואה של 1.31%. במקום השלישי - הקרן הראל (!) אג"ח עם תשואה של 1.16%.

נציין כי באפיק הקונצרני, מתוך 67 הקרנות עם היקף נכסים של מיל 100 מיליון שקלים, רק 35 הצליחו לרשום תשואה חיובית. במילים אחרות - כמחצית מהקרנות הניבו למשקיעים בקונצרני תשואה שלילית ברבעון האחרון למרות שמדד הקונצרני הכללי עלה 0.47%.

קרנות נאמנות - אג"ח מדינה כללי

תחת סינון של 100 מיליון שקלים היקף נכסים, נמצאו 55 קרנות בקטגוריה של אג"ח מדינה כללי. את המקומות הראשונים בקטגוריה זו תופסות הקרנות המחקות (מה שאומר שמנהלי ההשקעות האקטיבים לא הצליחו להכות את המדד). ראשונה היא קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות שהשיגה תשואה של 2.3% (בדיוק כמו המדד הממשלתי הכללי. את המקום השני תופסת הקרן המחקה של מגדל MTF אג"ח ממשלתי שאף היא השיגה תשואה של 2.3%.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

***הטבלאות הופקו באמצעות מערכת 'טרמינל'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עוני כסף
צילום: ISTOCK
קרנות נאמנות

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים

בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים

גיא טל |

נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.

אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.

קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות.​ בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות. 

קרנות מנייתיות

בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:


במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות. 

עוני כסף
צילום: ISTOCK
קרנות נאמנות

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים

בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים

גיא טל |

נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.

אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.

קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות.​ בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות. 

קרנות מנייתיות

בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:


במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.