תשואות

באפיק הסולידי: הקרנות שהכו את השוק והן המנצחות של Q2 - צפו בטבלאות

ניתוח Bizoprtal ל-Q2. מי הקרן שהשיגה 3.59% והיא המנצחת הגדולה? כמה קרנות קונצרניות גמרו בהפסד? הנה הטבלאות
יוסי פינק |

הרבעון השני של 2014 הסתיים, וזה הזמן למבחן תשואות. שוק האג"ח בת"א שכבר מזמן הוספד, ממשיך לספק תשואות יפות למשקיעים - אבל זה כבר לא כ"כ פשוט, ולראיה המימושים בחודש האחרון בקונצרני - שגררו קרנות נאמנות רבות לרשום תשואות שליליות ברהמ רבעונית.

מדד האג"ח הכללי בת"א רשם ברבעון השני (אפריל-יוני) עלייה של 1.64% כאשר את העלייה הזו הוביל מדד האג"ח הממשלתי כללי שזינק 2.31% ומנגד המדד הקונצרני הכללי העיב עם עלייה של 0.47% בלבד (אחרי ראלי של 9% בשנה החולפת). לגבי מדד האג"ח הכללי, מדובר בהיחלשות מסויימת אל מול הרבעון הראשון של השנה, אז טיפס המדד ב-2.1%. לגבי המדד הקונצרני הכללי, מדובר בהיחלשות של ממש לעומת עלייה של 2.4% ברבעון הראשון. ומה עשו קרנות הנאמנות ברבעון השני? הנה המספרים:

קרנות נאמנות - אג"ח כללי

באפיק אג"ח כללי יש בבורסה לא פחות מ-271 קרנות נאמנות. תחת סינון של 100 מיליון שקלים היקף נכסים לקרן, קיבלנו 134 קרנות. את המקום הראשון בקטגוריה תופסת הקרן מודלים (!) 10/90 שמנהלת 134 מיליון שקלים ועשתה ברבעון השני תשואה של 3.59%. גם מתחילת השנה הקרן של מודלים בולטת במקום הראשון עם תשואה של 8.54%. במה מחזיקה הקרן? כנסו לעמוד הקרן במדור קרנות.

כפי שניתן לראות בטבלה, את חמשת המקומות הבאים בתור (שני עד שישי) תופסות קרנות של אלטשולר שחם. נציין כי הקרנות של אלטשולר גדולות בהרבה מבחינת היקף נכסים מהקרן של מודלים, כך לדוגמה, הקרן אלטשולר שחם 10-90 מנהלת נכסים בהיקף של 2.8 מיליארד שקלים.

קרנות נאמנות - אג"ח קונצרני

באפיק אג"ח קונצרני מצאנו 67 קרנות נאמנות (אחרי סינון - מינימום 100 מיליון שקלים היקף נכסים). את המקום הראשון תופסת הקרן אלטשולר (!) אגח חברות ללא מניות שמדהים לראות שהיא גם הקרן הכי גדולה בקטגוריה עם סך נכסים של 1.56 מיליארד שקלים. הקרן השיגה תשואה של 2.02%, וזאת כזכור, בזמן שמדד הקונצרני הכללי עלה 0.47% בלבד. את המקום השני תופסת הקרן מיטב (!) אגח חב מדדי ללא מניות שהשיגה תשואה של 1.31%. במקום השלישי - הקרן הראל (!) אג"ח עם תשואה של 1.16%.

נציין כי באפיק הקונצרני, מתוך 67 הקרנות עם היקף נכסים של מיל 100 מיליון שקלים, רק 35 הצליחו לרשום תשואה חיובית. במילים אחרות - כמחצית מהקרנות הניבו למשקיעים בקונצרני תשואה שלילית ברבעון האחרון למרות שמדד הקונצרני הכללי עלה 0.47%.

קרנות נאמנות - אג"ח מדינה כללי

תחת סינון של 100 מיליון שקלים היקף נכסים, נמצאו 55 קרנות בקטגוריה של אג"ח מדינה כללי. את המקומות הראשונים בקטגוריה זו תופסות הקרנות המחקות (מה שאומר שמנהלי ההשקעות האקטיבים לא הצליחו להכות את המדד). ראשונה היא קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות שהשיגה תשואה של 2.3% (בדיוק כמו המדד הממשלתי הכללי. את המקום השני תופסת הקרן המחקה של מגדל MTF אג"ח ממשלתי שאף היא השיגה תשואה של 2.3%.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

***הטבלאות הופקו באמצעות מערכת 'טרמינל'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.