קסמן של מניות ה-Turnaround - ככה מרוויחים ממשבר
מהו תיק "שלושת הזמנים", למה צריך לגוון את התיק במניות "מכל זמן", מי זאת FARM?וגם - מניות שיכולות להיות מעניינות לתיק שלכם
יש לכם זמן?
בתורת המימון הקלאסית, זמן משויך לסיכון ותשואה. על פניו, ככל שהשקעה היא לטווח ארוך יותר, הסיכון גבוה יותר ולכן גם נצפה ונדרוש תשואה גבוהה יותר. אבל, זה רק בתיאוריה שהיא גם מצומצמת וגם לא מדויקת, בלשון המעטה, לימינו אלו.
החיים והשווקים הפיננסים לא כפופים לתיאוריות ומשתנים מהר יותר מקצב המדע והאקדמיה הקונבנציונאליים. היום משקיעים מוכנים לקבל פחות ריבית לטווח ארוך מאשר לטווח קצר אם הם פוחדים שהריבית תרד. כמו כן, במקרים רבים זמן מפחית סיכון. תארו לכם שקניתם מניה לשלושה חודשים ושבוע לפני מועד המכירה המיועד מתפרסם דו"ח רבעוני חלש והמניה יורדת. חותם הזמן מאלץ אתכם למכור בעוד שמי שיש לו יותר זמן, יוכל ליהנות מהתאוששות המניה והתיישרותה עם מגמת העלייה והצמיחה ארוכי טווח.
זה נכון גם לחלק מהרעיונות שהועלו פה. חלקם אולי עבדו במיידי וחלקם אולי קיבלו ועדיין יש להם בטן למטה בשל תנודתיות השווקים, העסקים ומצב הרוח.
תיק שלושת הזמנים?
אני רוצה להציע פה זווית נוספת של זמן לתיק המניות ונקרא לה "תיק שלושת הזמנים". אסביר.
יש מניות וחברות שעסקיהן נעוצים בעבר הרחוק. חלקן בתהליכי דעיכה (ראו למשל את מנית החלב DF), חלקן ידעו ויודעות להתחדש כך שמה שנשאר בעבר הוא רק השם והמותג וחלקן עדיין חיות כי העבר מתמשך גם להווה. בקבוצה האחרונה אני רואה את מניות כרית הזהב.
רעיונית, הזהב כאמצעי לשימור כסף בזמן חירום הוא אופציה מיתולוגית ומיושנת והעולם היום מפתח מנגנוני כריה דיגיטאליים. ובכל זאת, הזהב ומניות כריית הזהב נולדות כל פעם מחדש ובימים אלו ממשיכות במעופן לכיוון השמיים. איתן התחלתי את בלוגסטריט והן עדיין רלבנטיות. אפשר בהקשר זה להוסיף היום לרשימה שנתתי בעבר את התעודה REMX שכוללת חברות כריה של משאבי טבע נדירים. נראה שהיא מתחילה לעוף אחרי שנים של שחיקה וירידה.
- הישראלים מרגישים ירידה בביטחון האישי, אבל מרוצים מהחיים החומריים
- מה אם נעבור לצמוח פנימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש את מניות ההווה. אמזון, גוגל, פייסבוק, מייקרוסופט, וול מארט, חברות תעופה, בנקים, וכו' וכו'... דברים שקורים עכשיו. יש חברות שמרוויחות בהווה ויש חברות שלא נערכו להווה (חברות סלולאר למשל) ונאבקות להמציא את עצמן שוב. הטובות שבהן (בשילוב טכני וכלכלי) צריכות להיות בליבו של תיק "קונבנציונאלי". נכון לסיום שבוע המסחר, FB נראית לי מעניינת על בסיס טכני, סטארבאקס שכתבתי עליה לא מזמן שייכת לקבוצה הזו ופרסמה דו"חות מעודדים ויש עוד דוגמאות נוספות כמובן.
ויש את מניות העתיד. דור 5, בלוקצ'יין, ביוטכנולוגיה, תחבורה אוטונומית וחשמלית, מחשבים קוונטים, טבעונות (BYND), אנרגיה חלופית מתקדמת, וכו' וכו'. רעיונית ופוטנציאלית, ההשקעה בהן הכי מלהיבה אבל פעמים רבות לוקח שנים עד שהן מתחילות להיות רווחיות, חלקן נמחקות ובכל מקרה ההשקעה בהן דורשת הרבה זמן. מריחואנה רפואית אמרנו?
אתם יכולים לראות הרבה דוגמאות לגרפים של מניות, קרנות ו-ETF העוסקים בתחומים חדשים שהתרסקו / דשדשו שנים רבות לפני שהרוויחו עליהם. בדרך כלל הן מונפקות באיזה רגע של התלהבות, מזנקות ומתרסקות. לכל אחד מאיתנו יש את הכאבים שלו בנושא.
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
ההצעה שלי היא לבנות חלוקת הסתכלות חדשה לתיק: עבר, הווה ועתיד. מניות ההווה צריכות להיות המרכז של התיק "הקונבנציונאלי" וחלקן בתיק צריך לגדול ככל שאנחנו מתבגרים. זה גם מחבר אותנו לנושא הגיל בו עסקנו בשבוע שעבר וגם לשילוב (והמינון) שהצעתי בין חברות הקפה (SBUX הוותיקה, הרווחית והצומחת - הווה ו-LK הסינית הצעירה עם הפוטנציאל וההפסדים - עתיד). צעירים יכולים יותר עתיד בתיק שלהם. מבוגרים צריכים יותר הווה.
מה עם מניות של חברות ותיקות?
ל"מניות עבר" יש גם מקום בתיק. הן המבוגר האחראי. בנקים מסורתיים למשל, חברות ביטוח טובות, חברות בניה. אבל, יש להגדיר לגביהן שני פרמטרים: מעקב עסקי וטכני.
דוגמא טובה היא מנית הבנק WFC (וולס פארגו) אותה הצגתי כאן לא מזמן. מדובר במניית בנק ותיק, מרכיב מהותי בהשקעות של באפט, שלאחרונה פרצה קו מגמה יורד בדרך למעלה. סקטור הבנקים זכה גם להמלצה של ארי וולד האנליסט הטכני של אופנהיימר, כך שיש לנו כאן שילוב מעניין. זה מתכתב עם מניית ההווה – עתיד שוואב (סימול: SCHW) שעליה דיברתי בשבוע שעבר. חברה יציבה ורווחית שמבינה שהעולם משתנה ומשתנה איתו אל תוך העתיד. אז הנה דוגמה לעוד שילוב מניות בין דורי.
דרך אגב, GE נתפסה שנים רבות כחברה אלמותית (וגם טבע ואחרות..) שיודעת להמציא את עצמה מחדש. כנראה שכמו כל דבר בחיים, אין אלמוות גם לחברות. כך גם תפיסת הזמן שלנו צריכה לקחת בחשבון שגם אם משהו עבד 50 שנה או 10 (השוק העולה הנוכחי...) זה עדין לא נותן לו תעודת אלמוות. זה בסך הכל משתלט על תפיסת המציאות שלנו (שוכחים מהאפשרות של ירידות למשל) ומחליש את מנגנוני ההגנה.
מהם התנאים לקניית מניות עתיד?
למניות עתיד, כמו מריחואנה רפואית, בלוקצ'יין, רכבים אוטונומיים, פינטק ועוד, יש מקום בתיק אבל תחת כמה תנאים:
- משקלן לא יכול להיות מרכזי בסך הנכסים שלנו בשל רמות אי הוודאות וקשיי זיהוי ההצלחות.
- אנחנו צריכים אופק השקעה של שנים ארוכות למניות כאלו.
- חשוב מאוד להשתמש בניתוח הטכני לזיהוי פריצה וחיתוך הפסדים. השקעה בעתיד מבוססת הרבה על הלכי רוח.
אני אישית מאוד אוהב מניות Turnaround. אלו מניות של חברות ותיקות, עם מוצרים, ידע אנשים טובים, שעברו משבר ומתאוששות ממנו אחרי התאמות שהן עשו. יש שם שילוב של ידע, חוכמה וחישוב מסלול מחדש. זכרו איך Whole Food התרסקה בעברה, התאוששה ונרכשה על ידי אמזון החדשנית. עכשיו נוצר שם שילוב מעולה של טרנדים צרכניים. אחת מהאפשרויות היא FARM אותה הצגתי כאן בעבר ועכשיו נראה שמנייתה מתחילה להתאושש מהתחתית.
לשילוב יתרונות מניות ה-Turnaround שכחתי להוסיף כמובן את המחיר הזול בו הן נמצאות.
ולסיום, מוזמנים להשאיר בתגובות שאלות על התכנים שאני מפרסם. אני לא עונה ישירות לתגובות אבל מסתכל בעיון ולוקח בחשבון מה שצריך הבהרה והתייחסות.
כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.איתמר 07/11/2019 12:23הגב לתגובה זואני מאוד אוהב מניות שמחלקות דיבידנדים יפים, כמו T, BP, PM, חברות ישנות וטובות שמחלקות דיבידנדים גם בעת שלום וגם בעת מלחמה. ככה שלא משנה מה קורה בבורסה ובכלכלה העולמית, הקופה מצלצלת.
- לרון 10/11/2019 07:51הגב לתגובה זו"קצת" בבעיה כיום ,הלא כן?,juul ?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)