זיו סגל
צילום: תמר מצפי
בלוגסטריט

האם ההשקעה בסטארבאקס אטרקטיבית?

האם רשתות בתי הקפה אטרקטיביות להשקעה, מה מייחד את סטארבקס על פני היתר, ומי החברות המעניינות בתחום?

זיו סגל | (10)

תסתכלו סביבכם ותראו מה קורה לתרבות בתי הקפה בעולם, תרבות שקיבלה דחיפה עצומה מרשת "סטארבאקס". הם הפכו להיות מרכיב מהותי בחווית החיים כשאנשים מוכנים לשלם מחירים גבוהים על המוצרים בתמורה למקום שנעים לשהות בו.

 

וזה בדיוק מה שמשקיע כמו וורן באפט מחפש. מוצג בסיסי, מובן, נגיש. לכן הוא משקיע נאמן וותיק בקוקה קולה: המשקה שמותג כ"טעם החיים" ושעבור רבים מסמל רגע של מפלט, נחמה ושמחה. היתרון בהשקעה במוצר בסיסי שכולם צורכים ושאתם גם אוהבים הוא שיש לכם סיכוי טוב להרוויח כסף הן בשל המכירות וההכנסות של הענף והן משום שתהיו מוגנים יותר מרגישות לתנודתיות המניות.

אתם תבינו טוב יותר שתנודתיות המניות היא רק רעש קטן במגמה גדולה. אחד מגורמי הסיכון הגדולים ביותר שמשקיע צריך להגן על עצמו מהם הוא המשקיע עצמו: פעולות הנובעות מפחד, בושה, חרטה, השוואה לאחרים ותאווה לרווח מהיר. השקעה במניות בזווית ראיה של בעלות על עסק, ביחוד אם זה תחום בתי הקפה, נותנת לכם את המקלט גם מסערת הרגשות שלכם. לכן זה מושלם מבחינתי.

 

הפסקת תרגול

לפני שאמשיך, אני רוצה לתת לכם משימות. אתם מוזמנים לשתף כאן בתגובות.

 

הסתכלו על תיק המניות שלכם ורשמו:

  1. מהם שיקולי ההשקעה בכל מניה. בשלב זה רשמו מהר את השיקולים ה"סטנדרטיים" כמו תחזיות רווח, שוק, מכפיל, גרף וכו'.
  2. הסתכלו במה שכתבתם בכנות ורשמו כמה מתוך השיקולים הם מקוריים שלכם וכמה מהם הם מיחזור של כותרות והנחות רווחות במדיה הפיננסית. בהמשך לפוסט הקודם, אנחנו כבני אדם חשופים להשפעות חיצוניות (ואכן, מודעות תעזור לנטרל את זה, כפי שגם הגבתם בתגובות) ולא תמיד אנחנו יודעים להפריד בין מחשבה מקורית שלנו, ככל האפשר, לבין היסחפותנו בזרם (התנהגות עדר של משקיעים שהיא עוד מקור רווח למי שיודע להסתכל מבחוץ).
  3. שאלו את עצמכם: מה בתיק ההשקעות הוא מראה שלי, שיקוף של ההרכב הייחודי שהוא אני? אצלי ברור שההשקעה בסטארבאקס היא מראה של תודעתי. אם למשל אתם חסידי מוצרי "אפל" (כמוני, למרות שאני לא משקיע במניה משום מה) ויש לכם מנית "אפל" אז יש סיכוי שיש מרכיב של "מראת תודעה" בהשקעה שם. גם העובדה שאני חסיד מוצרי "אפל" (הוכחה: יש לי אייפון, אייפד ומקבוק שמשתדרגים כל אחד בתורו) ואני לא משקיע במניה הכל כך מוצלחת הזו יכולה ללמד אותי משהו על עצמי. הנה שעורי בית בשבילי שיכולים לעזור לי לפרוץ את מעטפת הביצועים הנוכחית שלי.
אחרי שרשמתם את הדברים הנ"ל, תניחו אותם בצד ליום יומיים. אז תחזרו עליהם ותשאלו: מה מהדברים שרשמתי מסונכרן עם המציאות שאני רואה ביחס למניה / תוצאות התיק ומה מתוך הדברים הוא רק תירוץ או מחסום מהחלפת המניה במניה אחרת?

 

התוצאה של התהליך היא שמצד אחד החוסן המנטאלי לספוג תנודתיות במניות שאתם חושבים שהן טובות יעלה ומצד שני אתם תצליחו במשימה הקשה כל כך למשקיעים והיא להיפטר מכמה מניות שתגלו שאין ממש הצדקה להחזיק אותן. מוזמנים לשתף כאן גם ברעיונות הכי טובים שלכם. תתחילו לעבוד ביחד איתי...

 

אז איך מרוויחים מקפה?

האמת, שאפשרויות החשיפה לענף הן די מצומצמות (ואולי זה גם מרכיב בהזדמנות).

 

המניה המובילה בתחום היא סטארבאקס (סימול: SBUX). בשנים 2018-2019 המניה כמעט הכפילה את עצמה ואז תיקנה קצת למטה. צריך לזכור שמעבר להתפתחות החברה, היא גם משלמת דיבידנד נאה ורוכשת מניות של עצמה.

החברה מפעילה מעל 30,000 (וואו!) חנויות, 80% מההכנסות הן מחנויות בבעלות החברה. כמו כן, היא מוכרת קפה ותה באמצעות שותפות עם נסטלה ופפסיקו. 69% מההכנסות הן מארה"ב, 20% מסין ואסיה פאסיפיק (יש פוטנציאל עצום לגדילה). החברה פותחת כ-2 חנויות ביום בסין. מעבר לצמיחה במספר הסניפים, החברה הופכת להיות מוכרת קפה גלובלית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

יש עוד הרבה דברים שניתן להציג בצד הפיננסי אבל אני רוצה להשאיר כאן מקום אז רק אוסיף ואומר שמה שמעניין בעיני בהשקעה בחברה הוא גם מידת האחריות החברתית – אקולוגית שהחברה לקחה על עצמה. כפי שאמרתי, כמו KO לבאפט, SBUX היא מניית הבית שלי. את השאלה למה אני עדיין לא עשיר כמוהו נצטרך לחקור כאן.

 

LK – היא חברת קפה סינית צעירה שממה שניתן להתרשם, יכולה לתת פייט לסטארבאקס. שווה לדעתי להתחיל לבנות פוזיציה ולעקוב אחרי ההתפתחויות העסקיות ועל הגרף. מי מכם שיבקר בסין מוזמן לשתף ברשמים.

 

מה עוד אפשר?

ישנה ETF שמשקפת את מחיר הקפה העולמי. יש לה סמבול נחמד, JO, והיא נמצאת ברמת שפל / תמיכה מעניינת. העובדה משקפת את ירידת מחירי הקפה בעולם שמן הסתם משפרת את רווחיות חברות הקפה. נראה שברמת התמיכה הזו, אם תחזיק, שווה לגוון איתה את תיק הקפה שלנו הן משום הפוטנציאל שלה לתקן למעלה והן משום שהיא מהווה סוג של גידור להשקעה במניות חברות קפה. אם מחירי הקפה יעלו, עליית JO יכולה לאזן פגיעה ברווחיות החברות.

 

DNKN (דנקיין דונאטס) היא גם אפשרות מוכרת ופופולארית. ברמה האישית, הרשת לא עושה לי את זה כמו SBUX וזה המקום שתיק ההשקעות, שוב, הוא סוג של מראה. בכל מקרה בשנה וחצי האחרונות ביצועי מניית סטארבאקס הרבה יותר טובים (בודקים זאת עם אינדיקטור טכני מאוד פשוט) אז ההעדפות האישיות שלי לא פוגעות בתשואה.

 

עוד אפשרות "נחמדה" שמצאתי אבל אני לא בטוח לגבי רלבנטיות ההשקעה בה היא JVA. מבחינת הגרף היא נמצאת ברמת שפל ובשער אופטי נמוך כך שטכנית יש עניין. אבל, נפח המסחר ממש נמוך ושווי השוק הוא כ-20 מיליון דולר מה שאומר שאתם משקיעים בחברה קטנה יחסית שקולה קפה. מדובר בחברה עם וותק, כך שזה מדבר לזכותה ודווקא אחרי תקופת דשדוש ארוכה יכולה לבוא פריצה כחלק מצמיחת הענף. אפשר לשים עליה סכום קטן בשביל לעקוב מתוך עניין ואז כשיש התעוררות לבחון אותה.

 

שער כניסה במחיר טוב

עוד אפשרות היא FARM, שמנייתה מתאוששת עכשיו מירידה חדה (שזה מעניין). החברה מוכרת קפה, תה ועוד מוצרים קולינאריים. החברה גם תומכת בעסקי קפה אז יכולה להיות שער כניסה לענף במחיר טוב.

 

אין ספק שסטארבאקס, עם שווי שוק של 100 מיליארד דולר היא מלכת הענף וגם הבדיקה שעשיתי עבור פוסט זה לא מראה אחרת. אז אפשר להחליט כמה אחוזים מהתיק מקצים לענף הקפה, לשים 60-70 אחוז מזה על SBUX, לתת מקום ל-LK, JO ולעוד חברה קטנה שיכולה לתת בוסט לתשואה. מה אתם אומרים?

 

נ.ב. שאלה שצצה לי ממש לפני שליחת הפוסט ל"ביזפורטל": למה באפט לא משקיע ב-SBUX?

כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מסתכל מלמעלה 26/10/2019 20:38
    הגב לתגובה זו
    פוטנציאל המנייה לעלות מנקודה גבוה. (וזה נכון בבט קצר טווח)
  • 8.
    לרון 26/10/2019 10:43
    הגב לתגובה זו
    אינני מבין איך אתה מכנה את jo כ etf,למעשה זה etn וממש לא כ"כ "נחמד",זו תעודה שונה ,סוחרת באופציות ואפשר לאבד את כל הכסף!!! ממש לא "נחמד" תגובה???????
  • 7.
    LK מפסידה כסף (ל"ת)
    שיראון 25/10/2019 19:54
    הגב לתגובה זו
  • לרון 26/10/2019 10:46
    הגב לתגובה זו
    luckin coffee לא דומה ל sbux מבחינת הסיכון!מסוכנת פי כמה!!!רצוי לציין זאת!!!
  • 6.
    בל מילה על התחרות של קולה? (ל"ת)
    אבי3 23/10/2019 20:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מירו 23/10/2019 15:12
    הגב לתגובה זו
    אשמח לקבל תגובה...
  • 4.
    דוד הגנן 22/10/2019 20:32
    הגב לתגובה זו
    נ.ב. שאלה שצצה לי ממש לפני שליחת הפוסט ל"ביזפורטל": למה באפט לא משקיע ב-SBUX? יש עוד הרבה חברות שהוא לא השקיע בשנים האחרונות בגלל שזה לא תאם את דרך ההשקעות שבהם הוא מאמין ולכן הרווחים היו קטנים - aapl-amzn-goog-fb והרשימה ארוכה ותבדקו אותי !!!
  • 3.
    sagifern409 22/10/2019 15:09
    הגב לתגובה זו
    מקדונדלס ... מה הקשר בכלל .. זו רשת שמוכרת חוויה ולא מכתיבה את מחירי הקפה
  • 2.
    DTEA 22/10/2019 14:04
    הגב לתגובה זו
    לדעתי תתן תשואה מעבר חמקובל השנה הקרובה. סטארבקס רכשה את טיוואנה לפי 4 פעמים גובה המכירות שלה או 680 מיליון דולר והיום לה פחות חנויות ממה שיש לdavidstea כיום וגם מאזן פחות טוב. האחרונה ביצעה השקעות מאסיבית בשנה האחרונה ותתרחב לפי פרסומי החברה לכל 2500 חנויות בקנשגה עד סוף השנה. הדוח האחרון ,למרות כל ההשקעות שביצעה, העבירו אותה לתזרים חיובי וEBITDA מתואם חיובי. הון עצמי 69 מיליון דולר,אין חוב ונסחרת רק ב 40 מיליון דולר וייצרה 39 מיליון דולר במזומן. מוכרת בכל 40 מיליון דולר ברבעון או 160 מיליון דולר בשנה. לפי יחס הרכישה בשוק התה, במידה ותגידי הצעת רכש היא תהיה בסכום של לא פחות מ 4 פעמים הרווח ,כלומר 160 מיליון דולר כפול 4. מחזיק ואין לראות בכך משום המלצה.
  • 1.
    חסר היתנהלות אחרת-תיק וירטואלי-ותיראה שגם אחרים יחקו (ל"ת)
    כותבי תרחישים 22/10/2019 12:23
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

מכרה
צילום: Paul Carmona, Unsplash

"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית

עידן אזולאי |

הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66%   שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.

                                                        גרף של תעודת הסל COPX

בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.

צוואר הבקבוק של העשור

כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב. 

הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים. 

לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.