חופשה
צילום: shutterstock

הישראלים מרגישים ירידה בביטחון האישי, אבל מרוצים מהחיים החומריים

הלמס פרסם את מדד איכות החיים, ממנו עולה כי נרשמה ירידה באיכות החיים בתחום הדיור והתשתיות, אבל עלייה בתחום החינוך
איציק יצחקי | (1)
נושאים בכתבה איכות חיים למ"ס

מדד איכות החיים של הלמ"ס פורסם היום והוא משווה נתונים לשנה הקודמת. המטרה שלו היא לעדכן את מדדי איכות החיים והחוסן הלאומי ב-11 תחומים: איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, רווחה אישית וחברתית, סביבה, מעורבות אזרחית וממשל, רמת חיים חומרית, פנאי תרבות וקהילה וטכנולוגיות המידע.

השורה התחתונה היא שב-35 מדדים נרשמה מגמה חיובית ביחס לכיוון הרצוי, ב-34 מדדים נרשמה מגמה שלילית וב-21 מדדים נוספים לא נרשם שינוי משמעותי במגמה. בהשוואה לשנת הבסיס, ב-43 מדדים נרשמה מגמה חיובית, ב-12 מדדים נרשמה מגמה שלילית, ולא נרשמו מדדים שלא חל בהם שינוי.

תמצית הממצאים ב-11 התחומים (בכל תחום נקבעו 8 מדדים עיקריים. לכל מדד הוגדר כיוון המגמה הרצוי לשינוי בנתוני המדד):

במדדי איכות החיים נרשמה ירידה בביטחון האישי (רק תחום אחד השתפר בשנה שעברה, לעומת 7 שבהם נרשמה ירידה), אבל נרשמה שיפור בתחום שירותי הבריאות. כמו כן, נרשמה ירידה בתחום הדיור והתשתיות. עליות נרשמו בתחומי החינוך ורמת החיים החומרית.

להלן טבלת מדדי איכות החיים לפי תחומים:

מדד איכות חיים (למ

מדד איכות החיים, לפי תחומים (למ"ס)

לגבי איכות התעסוקה, אפשר לומר לגבי שיעור האבטלה הממושכת כי בשנת 2022 היה השיעור 20.2%, ירידה לעומת שנת 2021 (30.7%). לעומת זאת, בקרב נשים ערביות נרשמה עלייה מ-24.5% ל-28.0%.

בתחום הביטחון אישי - תחושת הביטחון ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה: בשנת 2022 היה האחוז הנמוך ביותר מאז שנת 2015 – 80.4%.בריאות.

בנוסף, לגבי עודף משקל בקרב ילדים בכיתה א' ובכיתה ז': בשנת 2022 נרשמה ירידה לעומת שנת 2021: בכיתה א – מ-22.0% ל-19.5% ובכיתה ז – מ-32.9% ל-31.4%.

לגבי תחום דיור ותשתיות נרשמה שביעות רצון מהתחבורה הציבורית באזור המגורים: בשנת 2022. 35.0% מבני 20 ומעלה הביעו שביעות רצון מהתחבורה הציבורית, 35.4% בקרב יהודים ו-32.1% בקרב ערבים. זהו האחוז הנמוך ביותר מאז שנת 2002.

בעניין חינוך, השכלה וכישורים: שיעור בעלי השכלה על-תיכונית והשכלה גבוהה בקרב בני 30 ומעלה: בשנת 2022 נרשמה עלייה קלה לעומת שנת 2021 – מ-50.8% ל-52.3%, בהתאמה.

קיראו עוד ב"בארץ"

במעורבות אזרחית וממשל: שיעור הערבים במגזר הציבורי ב-2022 עמד על 11.2% והיה הגבוה ביותר מאז שנת 2019.

בתחום הסביבה מדדו חשיפה למזהמי אוויר. בשנים 2022-2015, ירד היחס בין ממוצע החריגות לערך היעד בחשיפה לחלקיקים מ-419 ל-340 ובחשיפה לחנקן דו-חמצני - מ-151 ל-114, ואילו היחס בחריגות באוזון עלה מ-165 ל-182.

בתחום רווחה אישית וחברתית ישנה תחושת אפליה: בשיעור בני 20 ומעלה החשים אפליה נרשמה ירידה – מ-26.3% בשנת 2021 ל-21.4% בשנת 2022, והוא היה הנמוך ביותר מאז שנת 2016.רמת חיים חומרית.

לגבי שביעות רצון מהמצב הכלכלי: ב-2022 63.0% מבני 20 ומעלה מרוצים ממצבם הכלכלי, ירידה מ-66.8% ב-2021.

בנושא פנאי תרבות וקהילה: אי-השתתפות בפעילויות פנאי – חסמים כלכליים: בשנת 2022 36.1% מבני 20 ומעלה לא השתתפו בפעילויות פנאי עקב קשיים כלכליים, עלייה לעומת שנת 2021 – 27.3%.

בנוגע לטכנולוגיות המידע: מועסקים בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT): מספר המועסקים בתחום ה-ICT בשנת 2022 עמד על 295.0 אלף, עלייה של 13.0% לעומת 2021 (261.0 אלף ב-2021) – זהו השינוי הגבוה ביותר מאז שנת 2013.

מדד איכות חיים בתעסוקה (למ

מדד איכות התעסוקה (למ"ס)

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הסקר הזה שווה כמו מדדי הלמ"ס= בקושי לנגב תתחת (ל"ת)
    מדינה פח הכי יקרה 27/12/2023 15:41
    הגב לתגובה זו
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.