צילום: יח"צ

דעה

רבים כבר הספידו אבל הביטקוין מסרב לשקוע - והוא רק בתחילת הדרך

ביטקוין תנודתי מיומו הראשון. לפני בהלת ההסתערות יש לבחון את ההשקעה באופן יסודי ולנהל סיכון בצורה מחושבת שהרי גודל העלייה טומן בחובו את פוטנציאל הירידה

גיא ארמוני | 15/05/2019 08:12 (15)

נושאים בכתבה ביטקוין בלוקצ'יין גיא ארמוני מטבעות קריפטו

כמו עוף החול הקם לתחייה באופן מחזורי, כך גם הביטקוין – עוף החול של הכלכלה העולמית המסרב לשקוע אל מול הספדי המצקצקים בלשונם. אחרי ששער הביטקוין ספג מהלומה קשה וצנח מאיגרא רמא לבירא עמיקתא הוא זוכה לעדנה מחודשת וממשיך בדפוס ההתנהגות המוכר ליודעי דבר.

מחיר הביטקוין בסקאלה לוגריתמית משנת 2013:

*הנתונים נלקחו מאתר coinmarketcap

אחרי שוק דובי של למעלה משנה מחיר הביטקוין התחיל לטפס לאיטו מהרצפה שסומנה סביב 3,100 דולר למחוזות חדשים-ישנים עד שפרץ את ההתנגדות החזקה סביב 6,000 דולר ומשם עלה בחדות לאזור ההתנגדות שסביב 8,000 דולר.

כידוע, ביטקוין הוא מטבע תנודתי ביותר ואין באמת טעם לחפש סיבות לתנודתיות שלו כי אלו יחזיקו כותרות יפות בעיתונים טוב יותר מאשר יחזיקו מעמד בטווח הארוך ולא תמיד אנחנו יכולים לדעת מה עומד ברקע הדברים. עם זאת, גם בשוק הדובי התשתיות הטכנולוגיות והרגולטוריות העוטפות את ביטקוין המשיכו להתפתח והשוק נמצא בשלבי הבשלה והתבגרות.

מה הקטליזטור לעליית המחיר הנוכחית?

אם בכל זאת נתעקש לחפש סיבות לעליות נוכל להצביע על כמה חדשות מרכזיות שהיוו את הקטליזטור לעליית המחיר הנוכחית, ביניהן הודעתה של פידליטי (Fidelity) שבקרוב תאפשר מסחר בביטקוין למוסדיים וניתן לשער שפתיחת שערי המסחר יזרימו לשוק נפח גדול באופן משמעותי.

הודעתה של פידליטי מגיע על רקע הודעות של חברות נוספות כמו פייסבוק שהסירה את מגבלות הפרסום על התחום בזמן שהיא מבשלת מטבע משלה (ריכוזי כמובן). חברות נוספות כמו יגואר, ב.מ.וו, נייקי וענקיות אחרות יצאו לאחרונה בהודעות שהן בוחנות את ההיתכנות שלהן להשתלב בשוק המתפתח. עוד ראוי לציין את דיסני שמנהלת מו"מ על רכישת ביטסטאמפ, מהבורסות הגדולות והוותיקות בתחום, וכמובן את ההודעה האחרונה לפיה Starbucks, Whole Foods ו-Nordstrom יאפשרו לקבל תשלומים בביטקוין.

הביטקוין עובד כמו שעון שוויצרי

עם כל זאת, עדיין מוקדם לקיים משתה לכבוד האירועים ויש לבחון את הדברים בזהירות קפדנית, שכן כותרות עסיסיות או פתרונות מבושלים למחצה אינם משקפים שינוי מהותי שמצדיק הכפלת ערך בזמן כה קצר. בבחינה מעמיקה של הדברים ניתן לעשות את הבחנה ברורה בין בשורת הביטקוין שעובד כמו שעון שוויצרי כבר למעלה מעשור, כמעט ללא תקלות טכניות מהותיות, לבין חברות שמנסות לרכב על גל החדשנות שלו ובתוך כך דוחקות את המחיר מעלה, לעיתים קרובות ללא הצדקה ממשית, שלא נגיד מניפולציות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

למשל, ההודעה האחרונה לפיה Starbucks, Whole Foods ו-Nordstrom תקבלנה ביטקוין כתשלום היא אינה מדויקת שכן לא מדובר בתשלום ישיר של ביטקוין לארנק ביטקוין ייעודי של החברות, אלא בתשלום דרך מתווך צד שלישי שמחזיק את הכסף בנאמנות ויותר דומה לפייפל מאשר לביטקוין. כמו כן, לא בטוח שהמטבע של פייסבוק הוא חדשות טובות למי שהקטנת הריכוזיות בנפשו או שהפתרונות שמציעות החברות השונות יצלחו יותר מסטארטאפ ממוצע.

ואם לא די בכך, רק לפני שבוע בינאנס, הנחשבת לבורסת המסחר בעלת נפח הפעילות הגבוהה ביותר, נפרצה ונגנבו ממנה כ-7,000 ביטקוין שערכם היה 40 מיליון דולר וזאת על רקע הצעת חוק שהונחה על השולחן האמריקאי ומבקשת לאסור על פעילות מסחר במטבעות קריפטוגרפים עבור אזרחי ארה"ב.

זמן להסתער?

בשוק שורי הכל אפשרי ומחיר ביטקוין לא עצר לנוכח אלו ובהחלט ייתכן שנמשיך לראות עליות שערים, כמו בשידור חוזר של 2017. לפני שהרגש יציף את בהלת ההסתערות יש לבחון את ההשקעה באופן יסודי ולנהל את הסיכון בצורה מחושבת ואחראית שכידוע גודל העלייה טומן בחובו את פוטנציאל הירידה.

לסיכום, ביטקוין תנודתי כבר מיום הולדתו הראשון, מדובר בתופעה הנמצאת בתהליכי הבשלה ומתאפיינת תוך כדי תנועה במקביל לשוק שנמצא בתהליכי צמיחה מהירים ולרגולציה בינלאומית המתהדקת סביבו. לכן יש להבחין בין ההתנהגות הטכנית של ביטקוין על גרף המחיר לבין הניתוח היסודי שמאפשר הבחנה בין עיקר לתפל ולזכור שלא כדאי להיכנס ל-FOMO מאחר שרכבת הביטקוין תחנות רבות לה - ואנחנו רק בתחילת בדרך.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

12.
ירמי 16/05/2019 13:15
הגב לתגובה זו
מי שלא קנה בירידות עוד יקנה בעליות
11.
שאולי שאולי 15/05/2019 23:23
הגב לתגובה זו
אל תדאגו חברים, אתם תקנו ב 20 אלף שוב. :)
10.
ביטקוין מטבע עולמי (ל"ת)
2025 15/05/2019 22:34
הגב לתגובה זו
9.
העיתוננים מעודדים את הפראיירים לעוד סיבוב ושחיטה (ל"ת)
זמבלה 15/05/2019 20:48
הגב לתגובה זו
8.
ליאור 15/05/2019 20:37
הגב לתגובה זו
מטבע מתפתח ומעודכן. מחזיק אותו מהיום בו הוא היה 3 דולר. הוא התקווה היחידה שלי בתוך החיים במדינה בה ביבי מולך.
7.
אלכס 15/05/2019 13:45
הגב לתגובה זו
לא קניתם במחיר 250 אל תקנו במחיר 400 אל תקנו במחיר 500 אל תקנו במחיר 1000 אל תקנו במחיר 2000 תקנו במחיר 4000
רפאל 16/05/2019 06:13
הגב לתגובה זו
אני כבר ביטפארמס מ 150 שיחקתי קצת באיזור ה 370 ואני עדיין מחכה יש גוף או סוחר נוסטרו שתמיד עובד בשורט בנייר אני עדיין לא מבין איך יש לו אומץ הנייר אוטוטו אמור להמחק מהמסחר ולעבור לקנדה ומחיר הביטקויין ימשיך למעלה והיא תעלה גם ל 1000 לדעתי בקצב הזה וזה לא רחוק אני רק לא מבין למה זה כל כך מתעקב
6.
איציק 15/05/2019 12:35
הגב לתגובה זו
לא מבינים מהכתבה מה זה בדיוק אבל נראה שזה העתיד
5.
ממי 15/05/2019 12:22
הגב לתגובה זו
Gbtc
יש חסימה של הנייר בבנק (ל"ת)
רמי 15/05/2019 14:36
הגב לתגובה זו
4.
ביטפארמס, המניה היחידה בבורסת תל אביב (ל"ת)
רם 15/05/2019 11:34
הגב לתגובה זו
3.
אבנר 15/05/2019 10:16
הגב לתגובה זו
בושה שאתם מקדמים את הקזינו הזה שנקרא ביטקוין! תרמית אחת גדולה של כמה אסיאתים וארגוני טרור שיוצרים נפחי מסחר שקריים (hoax) כל שבוע במוצ"ש. רק עיוור לא רואה את זה.
אורי 15/05/2019 22:44
הגב לתגובה זו
כשתבין כמה הטכנולוגיה הזו עדיפה על השיטה הקיימת, תבין למה מתלהבים ממנה כל כך. לצטט שטויות דל דינוזאורים שמתקשים להבין כל אחד יכול. תלמד ואז תוכל לחוות דעה
2.
צחי 15/05/2019 09:35
הגב לתגובה זו
נסחרה בדיא בהיב 7000 עכשיו בשער מצחיק של 400 מחזיק בנייר
1.
סרגיו 15/05/2019 08:31
הגב לתגובה זו
אין לא פלטרורמה למחסר חוקית , אפשר להפקיד כסף ולא לקבל בחזרה. זה טוב לארגונים כמו חמס וגופים אחרים שלא רוצים שקיפות , זה גם טוב לפרארים שרוצים להרוויח ללא ממעמץ .

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג | 24/12/2025 10:48

נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

להמשך הכתבה לחץ כאן