מניות בכורה - מהלך מבורך של הבורסה בת"א
בורסת תל אביב יצאה לאחרונה במהלך חדשני: אישור הנפקת מניות בכורה לחברות שאינן פיננסיות. מניית בכורה הינה מכשיר היברידי: היא נמצאת ברמה עדיפה על הון מניות רגיל אך ברמה נחותה מהחוב. מניות הבכורה יכללו קופון נצבר (שיעור באחוזים מהערך הנקוב) שמייצג זכות לשיעור דיבידנד קבוע עם זכות עדיפה לתשלום דיבידנדים על פני בעלי המניות הרגילים. מאפיין בולט נוסף הוא שמניות אלו, בניגוד למניות רגילות, אינן מעניקות זכויות הצבעה.
מניות הבכורה נקראות גם "צוברות" מפני שאם החברה לא תחלק את הדיבידנד המגיע להן על פי שיעור הקופון בשנה מסוימת, ייצבר הסך שלא שולם כ"חוב" לתשלום בשנים הבאות. עד שלא יחולק כל הדיבידנד, השוטף והצבור, לבעלי מניות הבכורה, לא יוכלו בעלי המניות הרגילות ליהנות מדיבידנד כלל. מנגד, אי תשלום דיבידנד במועד לא נותן בידי בעלי מניות הבכורה אפשרות לסנקציות על החברה וודאי שאינו יכול לגרור מהלכים של מימוש נכסים או פירוק. עם זאת, בעלי מניות הבכורה יכולים ליהנות מאלמנטים נוספים כמו אפשרות המרה למניות רגילות ואפשרות להשתתפות ברווח מעבר לקופון. כך שגם מצד החברות המנפיקות וגם מצד המשקיעים במכשיר החדש ניתן לטעון שהמאפיין המרכזי של אפיק זה הינו הגמישות שהוא מעניק לשני הצדדים.
עם השקת מניות הבכורה מיישרת הבורסה קו עם שוקי ההון המובילים במערב, בהם הנפקת מניות כאלו היא חלק משגרת החברות הפעילות בשוק ההון, בעיקר בתחום הפיננסים אך גם בסקטורים נוספים כמו האנרגיה, הנדל"ן והתשתיות. במקביל נשמעו בשוק גם קולות של ביקורת על המהלך ועלו טענות בדבר קושי לתמחר נכונה את הסיכונים הגלומים במוצר. לטעמנו, המהלך הינו מבורך ובמידה מסוימת בעולם הפיננסי הגלובלי של ימינו, הוא גם בלתי נמנע. נכון שתמחור מניות בכורה אינו דבר פשוט אך מנגד, כפי שראינו בהשקת המכשירים ההיברידים של הבנקים, השוק הגיע לשיווי משקל תוך זמן לא רב. בכל אופן, על החסרונות שכן קיימים במוצר זה, מאפילים היתרונות הגדולים שהוא מביא עימו: שיפור הגמישות הפיננסית וטיוב יכולת ניהול הסיכונים של החברות הציבוריות בישראל.
כיצד יבואו לידי ביטוי שיפורים אלו? ומדוע הם בעלי חשיבות דווקא בבורסה כמו זו שלנו?
כידוע, אחד המאפיינים הבולטים של שוק ההון בישראל הוא היכולת של החברות בו לגייס חוב ברמת הקורפורייט בהיקפים גבוהים (חוב סולו – ברמת החברה האם). חוב זה משמש למעשה כתחליף הון עצמי - החברה האם מגייסת את החוב ברמת הסולו ומורידה את הכסף שגויס לחברות הבנות, שם הוא משמש בדרך כלל כהשלמת הון העצמי ומאפשר לחברות הבנות לקבל אשראי נוסף. זאת כאשר בחו"ל חברות בסדר גודל של הרוב המכריע של החברות הציבוריות בת"א כלל אינן חשופות לאפשרות של הנפקת חוב ציבורי שכזה, בטח שלא בדרוגי השקעה (BBB- ומעלה). הפטנט הישראלי הנ"ל הפך לאבן שואבת של יזמי חברות נדל"ן אמריקאיות שגייסו בישראל כבר מעל ל-17 מיליארד שקל באג"ח קורפורייט.
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך הקלות הזו בהנפקת חוב סחיר בישראל עלולה לעמוד לחברה ולמשקיעים גם לרועץ. במודלים של ניהול סיכוני שוק, אחד הסיכונים המרכזיים הינו סיכון הנזילות אשר משמעותו קושי בשינוי תמהיל הנכסים והתחייבויות בעת התרחשות אירוע מאז'ורי ברמת החברה או ברמת השווקים. כלומר, ירידת ערך זמנית בשווקים או קושי זמני בעסקי החברה עלולים להפוך להשמדת ערך קבועה לבעלי המניות לאור לוח הסילוקין הקשיח של חוב האג"ח מחד וחוסר היכולת של החברה למחזר חוב בשוק ההון מאידך, זאת למרות שנכסי החברה גדולים מהתחייבויותיה.
לכאורה ניתן היה לטעון שכרית ההון הטבעית כנגד זעזועים כאלה היא הנפקת האקוויטי הקלאסית. אך בפועל בעלי שליטה רבים נמנעים מהנפקות הון מכיוון שהם רוצים לשמר בידם את השליטה בחברה או שלהערכתם המחיר בבורסה אינו משקף את ערך החברה. ואכן, כאשר קיים שוק חוב מפותח כל כך, שמתבטא גם בגיוס בריביות נמוכות, הפיתוי להגדלת הסיכון דווקא דרך הנפקת עוד ועוד חוב הוא גדול מאוד.
כאן בדיוק בא לידי ביטוי היתרון בהנפקת מכשיר היברידי כמו מניית בכורה המאפשר למתן את סיכון הנזילות ללא דילול בעלי המניות הקיימים. הצורך מתגבר ככל שלחברה יש תלות בשוק ההון לצורך מחזור חוב ויכולת מוגבלת לגייס אשראי ממקורות נוספים. לכן, להערכתנו, בעתיד הקרוב נתחיל לראות יותר ויותר חברות הפונות לשימוש במניות בכורה לצד גיוס אגרות חוב, מה שיאפשר להן להשיג גמישות פיננסית גבוהה יותר בניהול תזרים המזומנים וחיזוק כרית הביטחון שלהן. נקודה נוספת שתוסיף למגמה היא העובדה שהמרווחים בשוק הקונצרני נמצאים בשפל ומאפשרים כיום לחברות לרכוש בזול הגנה בדמות מניות הבכורה.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
בשלב מאוחר יותר, עם התגברות מגמה זו של ניהול סיכונים מושכל יותר, אנו מעריכים כי חברות שיבחרו לשלב בתמהיל ההון שלהם גם מניות בכורה ייהנו מהקטנת פרמיית הסיכון הנדרשת על ידי המשקיעים גם על החוב הקיים של החברה.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
