מניות בכורה - מהלך מבורך של הבורסה בת"א
בורסת תל אביב יצאה לאחרונה במהלך חדשני: אישור הנפקת מניות בכורה לחברות שאינן פיננסיות. מניית בכורה הינה מכשיר היברידי: היא נמצאת ברמה עדיפה על הון מניות רגיל אך ברמה נחותה מהחוב. מניות הבכורה יכללו קופון נצבר (שיעור באחוזים מהערך הנקוב) שמייצג זכות לשיעור דיבידנד קבוע עם זכות עדיפה לתשלום דיבידנדים על פני בעלי המניות הרגילים. מאפיין בולט נוסף הוא שמניות אלו, בניגוד למניות רגילות, אינן מעניקות זכויות הצבעה.
מניות הבכורה נקראות גם "צוברות" מפני שאם החברה לא תחלק את הדיבידנד המגיע להן על פי שיעור הקופון בשנה מסוימת, ייצבר הסך שלא שולם כ"חוב" לתשלום בשנים הבאות. עד שלא יחולק כל הדיבידנד, השוטף והצבור, לבעלי מניות הבכורה, לא יוכלו בעלי המניות הרגילות ליהנות מדיבידנד כלל. מנגד, אי תשלום דיבידנד במועד לא נותן בידי בעלי מניות הבכורה אפשרות לסנקציות על החברה וודאי שאינו יכול לגרור מהלכים של מימוש נכסים או פירוק. עם זאת, בעלי מניות הבכורה יכולים ליהנות מאלמנטים נוספים כמו אפשרות המרה למניות רגילות ואפשרות להשתתפות ברווח מעבר לקופון. כך שגם מצד החברות המנפיקות וגם מצד המשקיעים במכשיר החדש ניתן לטעון שהמאפיין המרכזי של אפיק זה הינו הגמישות שהוא מעניק לשני הצדדים.
עם השקת מניות הבכורה מיישרת הבורסה קו עם שוקי ההון המובילים במערב, בהם הנפקת מניות כאלו היא חלק משגרת החברות הפעילות בשוק ההון, בעיקר בתחום הפיננסים אך גם בסקטורים נוספים כמו האנרגיה, הנדל"ן והתשתיות. במקביל נשמעו בשוק גם קולות של ביקורת על המהלך ועלו טענות בדבר קושי לתמחר נכונה את הסיכונים הגלומים במוצר. לטעמנו, המהלך הינו מבורך ובמידה מסוימת בעולם הפיננסי הגלובלי של ימינו, הוא גם בלתי נמנע. נכון שתמחור מניות בכורה אינו דבר פשוט אך מנגד, כפי שראינו בהשקת המכשירים ההיברידים של הבנקים, השוק הגיע לשיווי משקל תוך זמן לא רב. בכל אופן, על החסרונות שכן קיימים במוצר זה, מאפילים היתרונות הגדולים שהוא מביא עימו: שיפור הגמישות הפיננסית וטיוב יכולת ניהול הסיכונים של החברות הציבוריות בישראל.
כיצד יבואו לידי ביטוי שיפורים אלו? ומדוע הם בעלי חשיבות דווקא בבורסה כמו זו שלנו?
כידוע, אחד המאפיינים הבולטים של שוק ההון בישראל הוא היכולת של החברות בו לגייס חוב ברמת הקורפורייט בהיקפים גבוהים (חוב סולו – ברמת החברה האם). חוב זה משמש למעשה כתחליף הון עצמי - החברה האם מגייסת את החוב ברמת הסולו ומורידה את הכסף שגויס לחברות הבנות, שם הוא משמש בדרך כלל כהשלמת הון העצמי ומאפשר לחברות הבנות לקבל אשראי נוסף. זאת כאשר בחו"ל חברות בסדר גודל של הרוב המכריע של החברות הציבוריות בת"א כלל אינן חשופות לאפשרות של הנפקת חוב ציבורי שכזה, בטח שלא בדרוגי השקעה (BBB- ומעלה). הפטנט הישראלי הנ"ל הפך לאבן שואבת של יזמי חברות נדל"ן אמריקאיות שגייסו בישראל כבר מעל ל-17 מיליארד שקל באג"ח קורפורייט.
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך הקלות הזו בהנפקת חוב סחיר בישראל עלולה לעמוד לחברה ולמשקיעים גם לרועץ. במודלים של ניהול סיכוני שוק, אחד הסיכונים המרכזיים הינו סיכון הנזילות אשר משמעותו קושי בשינוי תמהיל הנכסים והתחייבויות בעת התרחשות אירוע מאז'ורי ברמת החברה או ברמת השווקים. כלומר, ירידת ערך זמנית בשווקים או קושי זמני בעסקי החברה עלולים להפוך להשמדת ערך קבועה לבעלי המניות לאור לוח הסילוקין הקשיח של חוב האג"ח מחד וחוסר היכולת של החברה למחזר חוב בשוק ההון מאידך, זאת למרות שנכסי החברה גדולים מהתחייבויותיה.
לכאורה ניתן היה לטעון שכרית ההון הטבעית כנגד זעזועים כאלה היא הנפקת האקוויטי הקלאסית. אך בפועל בעלי שליטה רבים נמנעים מהנפקות הון מכיוון שהם רוצים לשמר בידם את השליטה בחברה או שלהערכתם המחיר בבורסה אינו משקף את ערך החברה. ואכן, כאשר קיים שוק חוב מפותח כל כך, שמתבטא גם בגיוס בריביות נמוכות, הפיתוי להגדלת הסיכון דווקא דרך הנפקת עוד ועוד חוב הוא גדול מאוד.
כאן בדיוק בא לידי ביטוי היתרון בהנפקת מכשיר היברידי כמו מניית בכורה המאפשר למתן את סיכון הנזילות ללא דילול בעלי המניות הקיימים. הצורך מתגבר ככל שלחברה יש תלות בשוק ההון לצורך מחזור חוב ויכולת מוגבלת לגייס אשראי ממקורות נוספים. לכן, להערכתנו, בעתיד הקרוב נתחיל לראות יותר ויותר חברות הפונות לשימוש במניות בכורה לצד גיוס אגרות חוב, מה שיאפשר להן להשיג גמישות פיננסית גבוהה יותר בניהול תזרים המזומנים וחיזוק כרית הביטחון שלהן. נקודה נוספת שתוסיף למגמה היא העובדה שהמרווחים בשוק הקונצרני נמצאים בשפל ומאפשרים כיום לחברות לרכוש בזול הגנה בדמות מניות הבכורה.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
בשלב מאוחר יותר, עם התגברות מגמה זו של ניהול סיכונים מושכל יותר, אנו מעריכים כי חברות שיבחרו לשלב בתמהיל ההון שלהם גם מניות בכורה ייהנו מהקטנת פרמיית הסיכון הנדרשת על ידי המשקיעים גם על החוב הקיים של החברה.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.