אסף דהן
צילום: יח"צ, Bizportal

מניות בכורה - מהלך מבורך של הבורסה בת"א

אסף דהן |

בורסת תל אביב יצאה לאחרונה במהלך חדשני: אישור הנפקת מניות בכורה לחברות שאינן פיננסיות. מניית בכורה הינה מכשיר היברידי: היא נמצאת ברמה עדיפה על הון מניות רגיל אך ברמה נחותה מהחוב. מניות הבכורה יכללו קופון נצבר (שיעור באחוזים מהערך הנקוב) שמייצג זכות לשיעור דיבידנד קבוע עם זכות עדיפה לתשלום דיבידנדים על פני בעלי המניות הרגילים. מאפיין בולט נוסף הוא שמניות אלו, בניגוד למניות רגילות, אינן מעניקות זכויות הצבעה.

מניות הבכורה נקראות גם "צוברות" מפני שאם החברה לא תחלק את הדיבידנד המגיע להן על פי שיעור הקופון בשנה מסוימת, ייצבר הסך שלא שולם כ"חוב" לתשלום בשנים הבאות. עד שלא יחולק כל הדיבידנד, השוטף והצבור, לבעלי מניות הבכורה, לא יוכלו בעלי המניות הרגילות ליהנות מדיבידנד כלל. מנגד, אי תשלום דיבידנד במועד לא נותן בידי בעלי מניות הבכורה אפשרות לסנקציות על החברה וודאי שאינו יכול לגרור מהלכים של מימוש נכסים או פירוק. עם זאת, בעלי מניות הבכורה יכולים ליהנות מאלמנטים נוספים כמו אפשרות המרה למניות רגילות ואפשרות להשתתפות ברווח מעבר לקופון. כך שגם מצד החברות המנפיקות וגם מצד המשקיעים במכשיר החדש ניתן לטעון שהמאפיין המרכזי של אפיק זה הינו הגמישות שהוא מעניק לשני הצדדים.

עם השקת מניות הבכורה מיישרת הבורסה קו עם שוקי ההון המובילים במערב, בהם הנפקת מניות כאלו היא חלק משגרת החברות הפעילות בשוק ההון, בעיקר בתחום הפיננסים אך גם בסקטורים נוספים כמו האנרגיה, הנדל"ן והתשתיות. במקביל נשמעו בשוק גם קולות של ביקורת על המהלך ועלו טענות בדבר קושי לתמחר נכונה את הסיכונים הגלומים במוצר. לטעמנו, המהלך הינו מבורך ובמידה מסוימת בעולם הפיננסי הגלובלי של ימינו, הוא גם בלתי נמנע. נכון שתמחור מניות בכורה אינו דבר פשוט אך מנגד, כפי שראינו בהשקת המכשירים ההיברידים של הבנקים, השוק הגיע לשיווי משקל תוך זמן לא רב. בכל אופן, על החסרונות שכן קיימים במוצר זה, מאפילים היתרונות הגדולים שהוא מביא עימו: שיפור הגמישות הפיננסית וטיוב יכולת ניהול הסיכונים של החברות הציבוריות בישראל.

כיצד יבואו לידי ביטוי שיפורים אלו? ומדוע הם בעלי חשיבות דווקא בבורסה כמו זו שלנו?

כידוע, אחד המאפיינים הבולטים של שוק ההון בישראל הוא היכולת של החברות בו לגייס חוב ברמת הקורפורייט בהיקפים גבוהים (חוב סולו – ברמת החברה האם). חוב זה משמש למעשה כתחליף הון עצמי - החברה האם מגייסת את החוב ברמת הסולו ומורידה את הכסף שגויס לחברות הבנות, שם הוא משמש בדרך כלל כהשלמת הון העצמי ומאפשר לחברות הבנות לקבל אשראי נוסף. זאת כאשר בחו"ל חברות בסדר גודל של הרוב המכריע של החברות הציבוריות בת"א כלל אינן חשופות לאפשרות של הנפקת חוב ציבורי שכזה, בטח שלא בדרוגי השקעה (BBB- ומעלה). הפטנט הישראלי הנ"ל הפך לאבן שואבת של יזמי חברות נדל"ן אמריקאיות שגייסו בישראל כבר מעל ל-17 מיליארד שקל באג"ח קורפורייט.

אך הקלות הזו בהנפקת חוב סחיר בישראל עלולה לעמוד לחברה ולמשקיעים גם לרועץ. במודלים של ניהול סיכוני שוק, אחד הסיכונים המרכזיים הינו סיכון הנזילות אשר משמעותו קושי בשינוי תמהיל הנכסים והתחייבויות בעת התרחשות אירוע מאז'ורי ברמת החברה או ברמת השווקים. כלומר, ירידת ערך זמנית בשווקים או קושי זמני בעסקי החברה עלולים להפוך להשמדת ערך קבועה לבעלי המניות לאור לוח הסילוקין הקשיח של חוב האג"ח מחד וחוסר היכולת של החברה למחזר חוב בשוק ההון מאידך, זאת למרות שנכסי החברה גדולים מהתחייבויותיה.

לכאורה ניתן היה לטעון שכרית ההון הטבעית כנגד זעזועים כאלה היא הנפקת האקוויטי הקלאסית. אך בפועל בעלי שליטה רבים נמנעים מהנפקות הון מכיוון שהם רוצים לשמר בידם את השליטה בחברה או שלהערכתם המחיר בבורסה אינו משקף את ערך החברה. ואכן, כאשר קיים שוק חוב מפותח כל כך, שמתבטא גם בגיוס בריביות נמוכות, הפיתוי להגדלת הסיכון דווקא דרך הנפקת עוד ועוד חוב הוא גדול מאוד. 

כאן בדיוק בא לידי ביטוי היתרון בהנפקת מכשיר היברידי כמו מניית בכורה המאפשר למתן את סיכון הנזילות ללא דילול בעלי המניות הקיימים.  הצורך מתגבר ככל שלחברה יש תלות בשוק ההון לצורך מחזור חוב ויכולת מוגבלת לגייס אשראי ממקורות נוספים. לכן, להערכתנו, בעתיד הקרוב נתחיל לראות יותר ויותר חברות הפונות לשימוש במניות בכורה לצד גיוס אגרות חוב, מה שיאפשר להן להשיג גמישות פיננסית גבוהה יותר בניהול תזרים המזומנים וחיזוק כרית הביטחון שלהן. נקודה נוספת שתוסיף למגמה היא העובדה שהמרווחים בשוק הקונצרני נמצאים בשפל ומאפשרים כיום לחברות לרכוש בזול הגנה בדמות מניות הבכורה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בשלב מאוחר יותר, עם התגברות מגמה זו של  ניהול סיכונים מושכל יותר, אנו מעריכים כי חברות שיבחרו לשלב בתמהיל ההון שלהם גם מניות בכורה ייהנו מהקטנת פרמיית הסיכון הנדרשת על ידי המשקיעים גם על החוב הקיים של החברה.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: