זו דרכה של פלוג: בנק ישראל ממשיך להמתין והפעם - המדדים

יניב חברון , הכלכלן הראשי של אקסלנס, מגיב על החלטת בנק ישראל להמשיך להמתין עם העלאת הריבית - כיצד הדבר ישפיע על כלכלה ועד מתי ימשיכו עם הגישה?
יניב חברון | (1)
נושאים בכתבה פלוג ריבית

בבנק ישראל ממשיכים להמתין לניכוי מדדי נובמבר - ינואר, שצפויים להציג ביצועים חלשים יחסית, ולתלות את ה"אין-אינפלציה" בשנה האחרונה בגורמים חד פעמיים. בהודעה הנוכחית משתדלים בבנק להדגיש עוד יותר את השפעתם השלילית של הגורמים החיצוניים, כאשר מציינים שהמדד הסחיר (זה המייצג את מחירי מוצרי היבוא), ירד ב-12 החודשים האחרונים בשיעור שיא של 3.1%-, ואילו המדד הלא-סחיר הציג לעומתו עלייה של 0.6%.

אמנם, ניתן לייחס חלק מירידת המחירים במדד הסחיר לחזקתו של השקל, אך אין ספק שגם להאטה בפעילות הכלכלית העולמית ולירידה במחירי הסחורות יש חלק לא מבוטל בהשפעה השלילית. בבנק ממשיכים להדגיש כי ללא הירידה במחירי האנרגיה והפחתות המחירים החד- פעמיות, היתה האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים גבוהה משמעותית מזו הנוכחית. נימה מסוימת של אכזבה עולה מהירידה שהתקבלה החודש בציפיות האינפלציה לטווחים הבינוניים, זאת לאחר העלייה שהציגו בחודש שעבר. עם זאת, כרגע לפחות נראה שבבנק לא מודאגים מכך יותר מדי, ייתכן ובגלל העובדה שמדדי ספטמבר ואוקטובר היו גבוהים במקצת מממוצע התחזיות בשוק.

אגב, לפחות לגבי מדד חודש נובמבר, נראה שבבנק מצפים למדד נמוך מהרגיל. זאת בהשפעת הירידה במחירי הדלק בתחנות, השפעת המע"מ והתנודתיות שעשוי להציג סעיף הפירות והירקות לאחר העלייה החדה שהציג באוקטובר.

הודעת הריבית הנוכחית מתפרסמת כשבוע לאחר אישורו של תקציב המדינה. מחד, אין ספק שבבנק היו מעוניינים שיעד הגירעון לתקציב היה נמוך מזה שנקבע (2.9%). מצד שני, גירעון גבוה יותר משמעותו הוצאות ממשלה גבוהות יותר, או אם תרצו צמיחה גבוהה יותר. בבנק בסך הכל לא היו מתנגדים לראות שיעורי צמיחה גבוהים יותר. הדבר בלט גם בהודעה הנוכחית, שם נכתב שאמנם הצמיחה ברבעון ה-3 משקפת חזרה לקצב הצמיחה של השנתיים האחרונות, אך היא לא פיצתה על הצמיחה האפסית שנרשמה ברבעון ה-2. וזה עוד לפני שדיברנו על המצב הביטחוני שעשוי להכביד עוד יותר בהמשך.

ובינתיים בפד

עד לפני כחודשיים ברור היה שבבנק ישראל ממתינים להתפתחויות בארה"ב. זה לא שלא מצפים לראות את הריבית עולה בקרוב, אלא שהחודש נכנס למשוואה גורם נוסף והוא האפשרות לנקיטה בצעדים מרחיבים בגוש האירו. אנו כידוע לא מאמינים שיש בכך צורך (או שב-ECB יחליטו לפעול בדצמבר), אך אם לשפוט לפי הודעת הריבית נראה שבבנק לוקחים אפשרות זו בחשבון, ומציינים שהשווקים הפיננסיים מייחסים הסתברות גבוהה לאפשרות שהריבית בגוש האירו תופחת. להרחבה באירופה יש כמובן השלכות לא מבוטלות על ישראל, בייחוד לאור קשרי היצוא הענפים עם מדינות הגוש, ולכן, סביר שבבנק ישראל מתכוננים גם לתרחיש מהסוג הזה.

לסיכום, איננו צופים הורדת ריבית נוספת בתקופה הקרובה (אם בכלל), בוודאי אם הריבית בארה"ב תעלה בדצמבר. עם זאת, הדרך לתחילתו של הצמצום המוניטרי בישראל עוד ארוכה, בוודאי במידה ובגוש האירו יחליטו לנקוט בצעדים מרחיבים נוספים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פלוג היא פקידה 24/11/2015 13:36
    הגב לתגובה זו
    מה שביבי אומר היא מבצעת, פודלית קטנה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.