זו דרכה של פלוג: בנק ישראל ממשיך להמתין והפעם - המדדים
בבנק ישראל ממשיכים להמתין לניכוי מדדי נובמבר - ינואר, שצפויים להציג ביצועים חלשים יחסית, ולתלות את ה"אין-אינפלציה" בשנה האחרונה בגורמים חד פעמיים. בהודעה הנוכחית משתדלים בבנק להדגיש עוד יותר את השפעתם השלילית של הגורמים החיצוניים, כאשר מציינים שהמדד הסחיר (זה המייצג את מחירי מוצרי היבוא), ירד ב-12 החודשים האחרונים בשיעור שיא של 3.1%-, ואילו המדד הלא-סחיר הציג לעומתו עלייה של 0.6%.
אמנם, ניתן לייחס חלק מירידת המחירים במדד הסחיר לחזקתו של השקל, אך אין ספק שגם להאטה בפעילות הכלכלית העולמית ולירידה במחירי הסחורות יש חלק לא מבוטל בהשפעה השלילית. בבנק ממשיכים להדגיש כי ללא הירידה במחירי האנרגיה והפחתות המחירים החד- פעמיות, היתה האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים גבוהה משמעותית מזו הנוכחית. נימה מסוימת של אכזבה עולה מהירידה שהתקבלה החודש בציפיות האינפלציה לטווחים הבינוניים, זאת לאחר העלייה שהציגו בחודש שעבר. עם זאת, כרגע לפחות נראה שבבנק לא מודאגים מכך יותר מדי, ייתכן ובגלל העובדה שמדדי ספטמבר ואוקטובר היו גבוהים במקצת מממוצע התחזיות בשוק.
אגב, לפחות לגבי מדד חודש נובמבר, נראה שבבנק מצפים למדד נמוך מהרגיל. זאת בהשפעת הירידה במחירי הדלק בתחנות, השפעת המע"מ והתנודתיות שעשוי להציג סעיף הפירות והירקות לאחר העלייה החדה שהציג באוקטובר.
הודעת הריבית הנוכחית מתפרסמת כשבוע לאחר אישורו של תקציב המדינה. מחד, אין ספק שבבנק היו מעוניינים שיעד הגירעון לתקציב היה נמוך מזה שנקבע (2.9%). מצד שני, גירעון גבוה יותר משמעותו הוצאות ממשלה גבוהות יותר, או אם תרצו צמיחה גבוהה יותר. בבנק בסך הכל לא היו מתנגדים לראות שיעורי צמיחה גבוהים יותר. הדבר בלט גם בהודעה הנוכחית, שם נכתב שאמנם הצמיחה ברבעון ה-3 משקפת חזרה לקצב הצמיחה של השנתיים האחרונות, אך היא לא פיצתה על הצמיחה האפסית שנרשמה ברבעון ה-2. וזה עוד לפני שדיברנו על המצב הביטחוני שעשוי להכביד עוד יותר בהמשך.
- האג"ח הממשלתיות רשמו עליות על רקע הורדת תחזית הריבית
- ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובינתיים בפד
עד לפני כחודשיים ברור היה שבבנק ישראל ממתינים להתפתחויות בארה"ב. זה לא שלא מצפים לראות את הריבית עולה בקרוב, אלא שהחודש נכנס למשוואה גורם נוסף והוא האפשרות לנקיטה בצעדים מרחיבים בגוש האירו. אנו כידוע לא מאמינים שיש בכך צורך (או שב-ECB יחליטו לפעול בדצמבר), אך אם לשפוט לפי הודעת הריבית נראה שבבנק לוקחים אפשרות זו בחשבון, ומציינים שהשווקים הפיננסיים מייחסים הסתברות גבוהה לאפשרות שהריבית בגוש האירו תופחת. להרחבה באירופה יש כמובן השלכות לא מבוטלות על ישראל, בייחוד לאור קשרי היצוא הענפים עם מדינות הגוש, ולכן, סביר שבבנק ישראל מתכוננים גם לתרחיש מהסוג הזה.
לסיכום, איננו צופים הורדת ריבית נוספת בתקופה הקרובה (אם בכלל), בוודאי אם הריבית בארה"ב תעלה בדצמבר. עם זאת, הדרך לתחילתו של הצמצום המוניטרי בישראל עוד ארוכה, בוודאי במידה ובגוש האירו יחליטו לנקוט בצעדים מרחיבים נוספים.
- 1.פלוג היא פקידה 24/11/2015 13:36הגב לתגובה זומה שביבי אומר היא מבצעת, פודלית קטנה
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
