זו דרכה של פלוג: בנק ישראל ממשיך להמתין והפעם - המדדים
בבנק ישראל ממשיכים להמתין לניכוי מדדי נובמבר - ינואר, שצפויים להציג ביצועים חלשים יחסית, ולתלות את ה"אין-אינפלציה" בשנה האחרונה בגורמים חד פעמיים. בהודעה הנוכחית משתדלים בבנק להדגיש עוד יותר את השפעתם השלילית של הגורמים החיצוניים, כאשר מציינים שהמדד הסחיר (זה המייצג את מחירי מוצרי היבוא), ירד ב-12 החודשים האחרונים בשיעור שיא של 3.1%-, ואילו המדד הלא-סחיר הציג לעומתו עלייה של 0.6%.
אמנם, ניתן לייחס חלק מירידת המחירים במדד הסחיר לחזקתו של השקל, אך אין ספק שגם להאטה בפעילות הכלכלית העולמית ולירידה במחירי הסחורות יש חלק לא מבוטל בהשפעה השלילית. בבנק ממשיכים להדגיש כי ללא הירידה במחירי האנרגיה והפחתות המחירים החד- פעמיות, היתה האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים גבוהה משמעותית מזו הנוכחית. נימה מסוימת של אכזבה עולה מהירידה שהתקבלה החודש בציפיות האינפלציה לטווחים הבינוניים, זאת לאחר העלייה שהציגו בחודש שעבר. עם זאת, כרגע לפחות נראה שבבנק לא מודאגים מכך יותר מדי, ייתכן ובגלל העובדה שמדדי ספטמבר ואוקטובר היו גבוהים במקצת מממוצע התחזיות בשוק.
אגב, לפחות לגבי מדד חודש נובמבר, נראה שבבנק מצפים למדד נמוך מהרגיל. זאת בהשפעת הירידה במחירי הדלק בתחנות, השפעת המע"מ והתנודתיות שעשוי להציג סעיף הפירות והירקות לאחר העלייה החדה שהציג באוקטובר.
הודעת הריבית הנוכחית מתפרסמת כשבוע לאחר אישורו של תקציב המדינה. מחד, אין ספק שבבנק היו מעוניינים שיעד הגירעון לתקציב היה נמוך מזה שנקבע (2.9%). מצד שני, גירעון גבוה יותר משמעותו הוצאות ממשלה גבוהות יותר, או אם תרצו צמיחה גבוהה יותר. בבנק בסך הכל לא היו מתנגדים לראות שיעורי צמיחה גבוהים יותר. הדבר בלט גם בהודעה הנוכחית, שם נכתב שאמנם הצמיחה ברבעון ה-3 משקפת חזרה לקצב הצמיחה של השנתיים האחרונות, אך היא לא פיצתה על הצמיחה האפסית שנרשמה ברבעון ה-2. וזה עוד לפני שדיברנו על המצב הביטחוני שעשוי להכביד עוד יותר בהמשך.
- האג"ח הממשלתיות רשמו עליות על רקע הורדת תחזית הריבית
- ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובינתיים בפד
עד לפני כחודשיים ברור היה שבבנק ישראל ממתינים להתפתחויות בארה"ב. זה לא שלא מצפים לראות את הריבית עולה בקרוב, אלא שהחודש נכנס למשוואה גורם נוסף והוא האפשרות לנקיטה בצעדים מרחיבים בגוש האירו. אנו כידוע לא מאמינים שיש בכך צורך (או שב-ECB יחליטו לפעול בדצמבר), אך אם לשפוט לפי הודעת הריבית נראה שבבנק לוקחים אפשרות זו בחשבון, ומציינים שהשווקים הפיננסיים מייחסים הסתברות גבוהה לאפשרות שהריבית בגוש האירו תופחת. להרחבה באירופה יש כמובן השלכות לא מבוטלות על ישראל, בייחוד לאור קשרי היצוא הענפים עם מדינות הגוש, ולכן, סביר שבבנק ישראל מתכוננים גם לתרחיש מהסוג הזה.
לסיכום, איננו צופים הורדת ריבית נוספת בתקופה הקרובה (אם בכלל), בוודאי אם הריבית בארה"ב תעלה בדצמבר. עם זאת, הדרך לתחילתו של הצמצום המוניטרי בישראל עוד ארוכה, בוודאי במידה ובגוש האירו יחליטו לנקוט בצעדים מרחיבים נוספים.
- 1.פלוג היא פקידה 24/11/2015 13:36הגב לתגובה זומה שביבי אומר היא מבצעת, פודלית קטנה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
