זו דרכה של פלוג: בנק ישראל ממשיך להמתין והפעם - המדדים

יניב חברון , הכלכלן הראשי של אקסלנס, מגיב על החלטת בנק ישראל להמשיך להמתין עם העלאת הריבית - כיצד הדבר ישפיע על כלכלה ועד מתי ימשיכו עם הגישה?
יניב חברון | (1)
נושאים בכתבה פלוג ריבית

בבנק ישראל ממשיכים להמתין לניכוי מדדי נובמבר - ינואר, שצפויים להציג ביצועים חלשים יחסית, ולתלות את ה"אין-אינפלציה" בשנה האחרונה בגורמים חד פעמיים. בהודעה הנוכחית משתדלים בבנק להדגיש עוד יותר את השפעתם השלילית של הגורמים החיצוניים, כאשר מציינים שהמדד הסחיר (זה המייצג את מחירי מוצרי היבוא), ירד ב-12 החודשים האחרונים בשיעור שיא של 3.1%-, ואילו המדד הלא-סחיר הציג לעומתו עלייה של 0.6%.

אמנם, ניתן לייחס חלק מירידת המחירים במדד הסחיר לחזקתו של השקל, אך אין ספק שגם להאטה בפעילות הכלכלית העולמית ולירידה במחירי הסחורות יש חלק לא מבוטל בהשפעה השלילית. בבנק ממשיכים להדגיש כי ללא הירידה במחירי האנרגיה והפחתות המחירים החד- פעמיות, היתה האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים גבוהה משמעותית מזו הנוכחית. נימה מסוימת של אכזבה עולה מהירידה שהתקבלה החודש בציפיות האינפלציה לטווחים הבינוניים, זאת לאחר העלייה שהציגו בחודש שעבר. עם זאת, כרגע לפחות נראה שבבנק לא מודאגים מכך יותר מדי, ייתכן ובגלל העובדה שמדדי ספטמבר ואוקטובר היו גבוהים במקצת מממוצע התחזיות בשוק.

אגב, לפחות לגבי מדד חודש נובמבר, נראה שבבנק מצפים למדד נמוך מהרגיל. זאת בהשפעת הירידה במחירי הדלק בתחנות, השפעת המע"מ והתנודתיות שעשוי להציג סעיף הפירות והירקות לאחר העלייה החדה שהציג באוקטובר.

הודעת הריבית הנוכחית מתפרסמת כשבוע לאחר אישורו של תקציב המדינה. מחד, אין ספק שבבנק היו מעוניינים שיעד הגירעון לתקציב היה נמוך מזה שנקבע (2.9%). מצד שני, גירעון גבוה יותר משמעותו הוצאות ממשלה גבוהות יותר, או אם תרצו צמיחה גבוהה יותר. בבנק בסך הכל לא היו מתנגדים לראות שיעורי צמיחה גבוהים יותר. הדבר בלט גם בהודעה הנוכחית, שם נכתב שאמנם הצמיחה ברבעון ה-3 משקפת חזרה לקצב הצמיחה של השנתיים האחרונות, אך היא לא פיצתה על הצמיחה האפסית שנרשמה ברבעון ה-2. וזה עוד לפני שדיברנו על המצב הביטחוני שעשוי להכביד עוד יותר בהמשך.

ובינתיים בפד

עד לפני כחודשיים ברור היה שבבנק ישראל ממתינים להתפתחויות בארה"ב. זה לא שלא מצפים לראות את הריבית עולה בקרוב, אלא שהחודש נכנס למשוואה גורם נוסף והוא האפשרות לנקיטה בצעדים מרחיבים בגוש האירו. אנו כידוע לא מאמינים שיש בכך צורך (או שב-ECB יחליטו לפעול בדצמבר), אך אם לשפוט לפי הודעת הריבית נראה שבבנק לוקחים אפשרות זו בחשבון, ומציינים שהשווקים הפיננסיים מייחסים הסתברות גבוהה לאפשרות שהריבית בגוש האירו תופחת. להרחבה באירופה יש כמובן השלכות לא מבוטלות על ישראל, בייחוד לאור קשרי היצוא הענפים עם מדינות הגוש, ולכן, סביר שבבנק ישראל מתכוננים גם לתרחיש מהסוג הזה.

לסיכום, איננו צופים הורדת ריבית נוספת בתקופה הקרובה (אם בכלל), בוודאי אם הריבית בארה"ב תעלה בדצמבר. עם זאת, הדרך לתחילתו של הצמצום המוניטרי בישראל עוד ארוכה, בוודאי במידה ובגוש האירו יחליטו לנקוט בצעדים מרחיבים נוספים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פלוג היא פקידה 24/11/2015 13:36
    הגב לתגובה זו
    מה שביבי אומר היא מבצעת, פודלית קטנה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: