הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות

יוון על סף תהום: על התרחיש הסביר כעת - ותגובת הבורסות

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב-דש מנתח את היום שאחרי משאל העם היווני

אלכס זבז'ינסקי | (5)
נושאים בכתבה יוון

על מנת לנסות ולנחש מה יקרה לאחר שהיוונים הצביעו נגד התנאים לקבלת סיוע מהאיחוד האירופאי, צריכים לעמוד על מספר נקודות בעלות ודאות יחסית גבוהה:

1. קודם כל, מבחינת יוון הזמן אוזל ומהר. הבנקים במדינה סגורים והכסף עומד להיגמר. בלי הזרמת כסף אל הבנקים, שיכולה להתבצע רק מבחוץ ע"י ה-ECB אם מדובר באירו, יוון לא תוכל לתפקד יותר מתקופה קצרה. עונת התיירות כבר בסכנה. היבוא נעצר, כולל יבוא התרופות, מצרכי מזון ודברים חיוניים אחרים.

2. ספק רב שהבנק המרכזי האירופאי יכול להחליט על דעת עצמו להמשיך ולזרוק "כסף טוב על כסף רע". מימון הבנקים ביוון, כאשר ממשלת יוון עומדת בסיכון גבוה לפשיטת רגל, לא נראית כאופציה ריאלית בנסיבות הקיימות.

3. לא נראה שהאירופאים יכולים להציע ליוון הסכם מרוכך יותר לאחר שמשאל עם. צעד זה יכול לפתור בעיה בטווח קצר, אך ליצור בעיות קשות הרבה יותר בטווח ארוך יותר. השנה צפויות להתקיים בחירות בספרד. אם בעקבות משאל עם ביוון היא תקבל הקלה משמעותית בתנאי החוב, מדוע אחרי בחירות בספרד הממשלה שם לא תקיים משאל עם דומה ותדרוש מהאירופאים הקלה בתנאים? זה יכול ליצור תגובת שרשרת בכל המדינות האירופאיות שקיבלו סיוע ומתמודדות עם קיצוצים ורפורמות כואבות.

4. גם אם האיחוד האירופאי היה רוצה לנהל מו"מ חדש בתנאים אחרים עם ממשלת יוון, לא בטוח שהדבר אפשרי פוליטית. תוקף חבילת הסיוע הנוכחית יפוג מחר וכדי לנהל מו"מ חדש הפרלמנטים במדינות האירופאיות צריכים להסמיך את הממשלות, מה שלא בטוח שיעבור בקלות אך בטוח ייקח זמן רב. 

5. גם לא כל כך ברור שלממשלת יוון עצמה יש מנדט לנהל מו"מ חדש. הרי משאל עם לא הגדיר סמכויות הממשלה וטווח הפעולה שלה. לכן, גם אם יהיה הסכם חדש הוא יצטרך כנראה להגיע למשאל עם.

השיקולים שהוצגו לעיל מותירים סיכוי לא גבוה להסכם חדש. נראה, שהתסריט הסביר ביותר תהיה התנתקות יוון מגוש האירו. כדי להמשיך ולהתנהל, לשלם משכורות, פנסיות וכו' הממשלה עשויה כבר בקרוב להנפיק מטבע חדש.

גם במקרה של התנתקות יוון יש מספר אפשרויות.

האירופאים לא צריכים למהר עם ההחלטות בלתי הפיכות. הצהרה על הוצאת יוון תכיר בכך שחובותיה הופכים לאבודים. האירופאים יכולים להקפיא בינתיים את המצב בלי לבצע פעולות נוספות ולהמתין להתפתחויות. החוב הקיים לא גדל. יוון זאת לא חברה מסחרית שצריכים לפעול נגדה מהר כדי לחלץ ממנה כמה שיותר. יתכן שבינתיים, יהיה שינוי פוליטי ביוון עצמה שיאפשר מו"מ חדש. יחד עם זאת, האירופאים  לא יוכלו להמתין יותר מדי זמן. ב-20/7 יוון צריכה לשלם חוב ל-ECB.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

השפעה על השווקים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    האירופים לא ישבו מהצד אם תהיה קטסטרופה ביוון (ל"ת)
    יש לפרלמנט מחויבות 08/07/2015 14:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    העם היווני וממשלתו - תחמנים-גנבים-נוכלים-מסריחים-עלובים (ל"ת)
    אמיר 06/07/2015 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    צביקה 06/07/2015 10:33
    הגב לתגובה זו
    איזה תהום ואיזה בבלת הם חיים יותר טוב מאיתנו כול היום עושים חיים שותים אוזו סופלקי מסתלבטים מה רע אפילו באיים הייתי הם לא מתרגשים רק אתם מתרגשים בשבילהם רק שלא נקבל התקף לב בשבילהם צאו מהקופסא
  • 2.
    שמטוב 06/07/2015 10:32
    הגב לתגובה זו
    לא רואה שום סיבה שיוון לא תפתח את עונת התיירות ותמכור תיור בחצי חינם (כי משם יבוא מימון מטבע זר להמשך)
  • 1.
    יוני 06/07/2015 10:12
    הגב לתגובה זו
    די לראות שחור כל הזמן. הכל מגולם אצלנו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

להמשך הכתבה לחץ כאן
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

להמשך הכתבה לחץ כאן