יוון על סף תהום: על התרחיש הסביר כעת - ותגובת הבורסות

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב-דש מנתח את היום שאחרי משאל העם היווני

נושאים בכתבה יוון

על מנת לנסות ולנחש מה יקרה לאחר שהיוונים הצביעו נגד התנאים לקבלת סיוע מהאיחוד האירופאי, צריכים לעמוד על מספר נקודות בעלות ודאות יחסית גבוהה:

1. קודם כל, מבחינת יוון הזמן אוזל ומהר. הבנקים במדינה סגורים והכסף עומד להיגמר. בלי הזרמת כסף אל הבנקים, שיכולה להתבצע רק מבחוץ ע"י ה-ECB אם מדובר באירו, יוון לא תוכל לתפקד יותר מתקופה קצרה. עונת התיירות כבר בסכנה. היבוא נעצר, כולל יבוא התרופות, מצרכי מזון ודברים חיוניים אחרים.

2. ספק רב שהבנק המרכזי האירופאי יכול להחליט על דעת עצמו להמשיך ולזרוק "כסף טוב על כסף רע". מימון הבנקים ביוון, כאשר ממשלת יוון עומדת בסיכון גבוה לפשיטת רגל, לא נראית כאופציה ריאלית בנסיבות הקיימות.

3. לא נראה שהאירופאים יכולים להציע ליוון הסכם מרוכך יותר לאחר שמשאל עם. צעד זה יכול לפתור בעיה בטווח קצר, אך ליצור בעיות קשות הרבה יותר בטווח ארוך יותר. השנה צפויות להתקיים בחירות בספרד. אם בעקבות משאל עם ביוון היא תקבל הקלה משמעותית בתנאי החוב, מדוע אחרי בחירות בספרד הממשלה שם לא תקיים משאל עם דומה ותדרוש מהאירופאים הקלה בתנאים? זה יכול ליצור תגובת שרשרת בכל המדינות האירופאיות שקיבלו סיוע ומתמודדות עם קיצוצים ורפורמות כואבות.

4. גם אם האיחוד האירופאי היה רוצה לנהל מו"מ חדש בתנאים אחרים עם ממשלת יוון, לא בטוח שהדבר אפשרי פוליטית. תוקף חבילת הסיוע הנוכחית יפוג מחר וכדי לנהל מו"מ חדש הפרלמנטים במדינות האירופאיות צריכים להסמיך את הממשלות, מה שלא בטוח שיעבור בקלות אך בטוח ייקח זמן רב. 

5. גם לא כל כך ברור שלממשלת יוון עצמה יש מנדט לנהל מו"מ חדש. הרי משאל עם לא הגדיר סמכויות הממשלה וטווח הפעולה שלה. לכן, גם אם יהיה הסכם חדש הוא יצטרך כנראה להגיע למשאל עם.

השיקולים שהוצגו לעיל מותירים סיכוי לא גבוה להסכם חדש. נראה, שהתסריט הסביר ביותר תהיה התנתקות יוון מגוש האירו. כדי להמשיך ולהתנהל, לשלם משכורות, פנסיות וכו' הממשלה עשויה כבר בקרוב להנפיק מטבע חדש.

גם במקרה של התנתקות יוון יש מספר אפשרויות.

האירופאים לא צריכים למהר עם ההחלטות בלתי הפיכות. הצהרה על הוצאת יוון תכיר בכך שחובותיה הופכים לאבודים. האירופאים יכולים להקפיא בינתיים את המצב בלי לבצע פעולות נוספות ולהמתין להתפתחויות. החוב הקיים לא גדל. יוון זאת לא חברה מסחרית שצריכים לפעול נגדה מהר כדי לחלץ ממנה כמה שיותר. יתכן שבינתיים, יהיה שינוי פוליטי ביוון עצמה שיאפשר מו"מ חדש. יחד עם זאת, האירופאים  לא יוכלו להמתין יותר מדי זמן. ב-20/7 יוון צריכה לשלם חוב ל-ECB.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

השפעה על השווקים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    האירופים לא ישבו מהצד אם תהיה קטסטרופה ביוון (ל"ת)
    יש לפרלמנט מחויבות 08/07/2015 14:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    העם היווני וממשלתו - תחמנים-גנבים-נוכלים-מסריחים-עלובים (ל"ת)
    אמיר 06/07/2015 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    צביקה 06/07/2015 10:33
    הגב לתגובה זו
    איזה תהום ואיזה בבלת הם חיים יותר טוב מאיתנו כול היום עושים חיים שותים אוזו סופלקי מסתלבטים מה רע אפילו באיים הייתי הם לא מתרגשים רק אתם מתרגשים בשבילהם רק שלא נקבל התקף לב בשבילהם צאו מהקופסא
  • 2.
    שמטוב 06/07/2015 10:32
    הגב לתגובה זו
    לא רואה שום סיבה שיוון לא תפתח את עונת התיירות ותמכור תיור בחצי חינם (כי משם יבוא מימון מטבע זר להמשך)
  • 1.
    יוני 06/07/2015 10:12
    הגב לתגובה זו
    די לראות שחור כל הזמן. הכל מגולם אצלנו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?