מדוע יתר 50 הניב תשואה כפולה ממדד ת"א 25?

דן הלמן ולירן קדוש, מנהל קופות גמל בהלמן-אלדובי, סוקרים את הסיבות להבדלים בביצועים בין המדדים

בחודשים האחרונים שוק ההון בישראל מניב תשואה פחותה משוקי המערב. חלק מהסיבות לכך נעוצות במצב הגיאופוליטי של ישראל, חלק במחאה החברתית שהשפיעה על רווחי החברות ומחירי המניות שלהן בבורסה. חלק מהאשמה ניתן להטיל על הרגולציה בישראל שאיננה מעודדת פעילות של משקיעים זרים (הן ריאליים והן פיננסיים). אלו הן רק חלק ממגוון הסיבות לביצועי החסר של השוק המקומי.

בדרך כלל, מניות היתר מפגינות עוצמה לאחר שמדד המעו"ף מבצע מהלך חזק ומחירי המניות מגיעים למחירים מלאים. כאמור, לא זה הדין במקרה של המדד המוביל החל משנת 2011 ועד ימינו אנו. מתחילת השנה עלה המדד ב-2.7% ואילו מדד היתר 50 עלה ב-5.8% - יותר מפי שניים. לאור זאת, נראה תמוה כיצד דווקא מניות השורה השלישית (מניות היתר) מציגות תשואות כה נאות מתחילת השנה.

התשובה הפעם פשוטה באופן יחסי. מדדי המניות בישראל הם מראית עין. התחלופה הגבוהה במדדים (כל חצי שנה) וריכוזיות המשק הישראלי מנפצות את האשליה כאילו המדדים המרכזיים בבורסה מלמדים משהו על עוצמת הכלכלה הישראלית.

מדד המעו"ף סובל מתחילת השנה ממשקולת של ענף התקשורת. חברות הסקטור מתמודדות עם עלייה בתחרות מצד אחד והידוק הרגולציה במצד שני. לפיכך, לא פלא כי מניות מדד אלה הציגו ביצועים חלשים (הוט צניחה של כ-4.7% מתחילת השנה) עד עגומים (סלקום איבדה כשליש מערכה מתחילת השנה). מכיוון שמניות התקשורת מהוות שישית ממספר החברות במדד (4 מתוך 25) ומשקלן המצרפי עומד על כ-12%, הן גרעו כ-2.4% מתשואת מדד המעוף מתחילת השנה.

לעומת זאת, מדד יתר 50 מכיל הרבה מאוד חברות היי-טק ובמיוחד חברות ביומד. יתרונן של אותן חברות, במיוחד הקטנות שבהן, הוא שפעילותן העסקית יחסית מנותקת מהמצב הכלכלי העולמי, שכן כל חוזה או גידול בנפח הפעילות (למשל בבילון זינקה בכמעט 100% מתחילת השנה ומהווה כ-5% מהמדד) מקפיץ את שוויין קל וחומר מגעים לרכישה / מיזוג (לדוגמא ראדוויז'ן שזינקה ב-40% מתחילת השנה ומהווה כ-5.6% מהמדד).

הנתונים הללו מעניינים ביותר במיוחד כאשר בוחנים ניהול השקעות אקטיבי. נגזרת אחת למה שאנו עדים לו מתחילת השנה היא שהשקעה על בסיס מדדי מניות כללים בישראל איננה משרתת היטב את המשקיעים. השקעה פרטנית או על בסיס סקטורים, תניב תוצאות טובות יותר בשוק המקומי לאורך זמן. זאת ועוד, ככל שיחלוף הזמן כך השונות בתוך המדדים בת"א תגדל, לכן השונות בביצועים בין המדדים השונים תגדל. היתרון היחיד שיש לנו מעצם היותנו מדינה קטנה וריכוזית, היא שחשיפה לסקטור במישרין אפשרית (ברוב המקרים) ע"י רכישה של מספר ניירות ערך ספורים שיתנו חשיפה מספקת לענף. בענפים בוגרים בהם ישנן מספיק חברות, ניתן למצוא מדדים ספציפיים, למשל הבלוטק 50 אשר הפגין ביצועים מדהימים של כ-15.3% מתחילת השנה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלעד 17/04/2012 13:43
    הגב לתגובה זו
    כל כך הרבה בעיות יש בחברות שלנו בארץ שמונה מהשוק לזנק קדימה לעומת אירופה וארה' ' ב כמה חברות אפל יש בארץ בקושי אחת והיא בבילון
  • 1.
    כתבה מעניינת. (ל"ת)
    משקיע 17/04/2012 10:39
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: