מדוע יתר 50 הניב תשואה כפולה ממדד ת"א 25?

דן הלמן ולירן קדוש, מנהל קופות גמל בהלמן-אלדובי, סוקרים את הסיבות להבדלים בביצועים בין המדדים

בחודשים האחרונים שוק ההון בישראל מניב תשואה פחותה משוקי המערב. חלק מהסיבות לכך נעוצות במצב הגיאופוליטי של ישראל, חלק במחאה החברתית שהשפיעה על רווחי החברות ומחירי המניות שלהן בבורסה. חלק מהאשמה ניתן להטיל על הרגולציה בישראל שאיננה מעודדת פעילות של משקיעים זרים (הן ריאליים והן פיננסיים). אלו הן רק חלק ממגוון הסיבות לביצועי החסר של השוק המקומי.

בדרך כלל, מניות היתר מפגינות עוצמה לאחר שמדד המעו"ף מבצע מהלך חזק ומחירי המניות מגיעים למחירים מלאים. כאמור, לא זה הדין במקרה של המדד המוביל החל משנת 2011 ועד ימינו אנו. מתחילת השנה עלה המדד ב-2.7% ואילו מדד היתר 50 עלה ב-5.8% - יותר מפי שניים. לאור זאת, נראה תמוה כיצד דווקא מניות השורה השלישית (מניות היתר) מציגות תשואות כה נאות מתחילת השנה.

התשובה הפעם פשוטה באופן יחסי. מדדי המניות בישראל הם מראית עין. התחלופה הגבוהה במדדים (כל חצי שנה) וריכוזיות המשק הישראלי מנפצות את האשליה כאילו המדדים המרכזיים בבורסה מלמדים משהו על עוצמת הכלכלה הישראלית.

מדד המעו"ף סובל מתחילת השנה ממשקולת של ענף התקשורת. חברות הסקטור מתמודדות עם עלייה בתחרות מצד אחד והידוק הרגולציה במצד שני. לפיכך, לא פלא כי מניות מדד אלה הציגו ביצועים חלשים (הוט צניחה של כ-4.7% מתחילת השנה) עד עגומים (סלקום איבדה כשליש מערכה מתחילת השנה). מכיוון שמניות התקשורת מהוות שישית ממספר החברות במדד (4 מתוך 25) ומשקלן המצרפי עומד על כ-12%, הן גרעו כ-2.4% מתשואת מדד המעוף מתחילת השנה.

לעומת זאת, מדד יתר 50 מכיל הרבה מאוד חברות היי-טק ובמיוחד חברות ביומד. יתרונן של אותן חברות, במיוחד הקטנות שבהן, הוא שפעילותן העסקית יחסית מנותקת מהמצב הכלכלי העולמי, שכן כל חוזה או גידול בנפח הפעילות (למשל בבילון זינקה בכמעט 100% מתחילת השנה ומהווה כ-5% מהמדד) מקפיץ את שוויין קל וחומר מגעים לרכישה / מיזוג (לדוגמא ראדוויז'ן שזינקה ב-40% מתחילת השנה ומהווה כ-5.6% מהמדד).

הנתונים הללו מעניינים ביותר במיוחד כאשר בוחנים ניהול השקעות אקטיבי. נגזרת אחת למה שאנו עדים לו מתחילת השנה היא שהשקעה על בסיס מדדי מניות כללים בישראל איננה משרתת היטב את המשקיעים. השקעה פרטנית או על בסיס סקטורים, תניב תוצאות טובות יותר בשוק המקומי לאורך זמן. זאת ועוד, ככל שיחלוף הזמן כך השונות בתוך המדדים בת"א תגדל, לכן השונות בביצועים בין המדדים השונים תגדל. היתרון היחיד שיש לנו מעצם היותנו מדינה קטנה וריכוזית, היא שחשיפה לסקטור במישרין אפשרית (ברוב המקרים) ע"י רכישה של מספר ניירות ערך ספורים שיתנו חשיפה מספקת לענף. בענפים בוגרים בהם ישנן מספיק חברות, ניתן למצוא מדדים ספציפיים, למשל הבלוטק 50 אשר הפגין ביצועים מדהימים של כ-15.3% מתחילת השנה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלעד 17/04/2012 13:43
    הגב לתגובה זו
    כל כך הרבה בעיות יש בחברות שלנו בארץ שמונה מהשוק לזנק קדימה לעומת אירופה וארה' ' ב כמה חברות אפל יש בארץ בקושי אחת והיא בבילון
  • 1.
    כתבה מעניינת. (ל"ת)
    משקיע 17/04/2012 10:39
    הגב לתגובה זו
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.