מדוע יתר 50 הניב תשואה כפולה ממדד ת"א 25?
בחודשים האחרונים שוק ההון בישראל מניב תשואה פחותה משוקי המערב. חלק מהסיבות לכך נעוצות במצב הגיאופוליטי של ישראל, חלק במחאה החברתית שהשפיעה על רווחי החברות ומחירי המניות שלהן בבורסה. חלק מהאשמה ניתן להטיל על הרגולציה בישראל שאיננה מעודדת פעילות של משקיעים זרים (הן ריאליים והן פיננסיים). אלו הן רק חלק ממגוון הסיבות לביצועי החסר של השוק המקומי.
בדרך כלל, מניות היתר מפגינות עוצמה לאחר שמדד המעו"ף מבצע מהלך חזק ומחירי המניות מגיעים למחירים מלאים. כאמור, לא זה הדין במקרה של המדד המוביל החל משנת 2011 ועד ימינו אנו. מתחילת השנה עלה המדד ב-2.7% ואילו מדד היתר 50 עלה ב-5.8% - יותר מפי שניים. לאור זאת, נראה תמוה כיצד דווקא מניות השורה השלישית (מניות היתר) מציגות תשואות כה נאות מתחילת השנה.
התשובה הפעם פשוטה באופן יחסי. מדדי המניות בישראל הם מראית עין. התחלופה הגבוהה במדדים (כל חצי שנה) וריכוזיות המשק הישראלי מנפצות את האשליה כאילו המדדים המרכזיים בבורסה מלמדים משהו על עוצמת הכלכלה הישראלית.
מדד המעו"ף סובל מתחילת השנה ממשקולת של ענף התקשורת. חברות הסקטור מתמודדות עם עלייה בתחרות מצד אחד והידוק הרגולציה במצד שני. לפיכך, לא פלא כי מניות מדד אלה הציגו ביצועים חלשים (הוט צניחה של כ-4.7% מתחילת השנה) עד עגומים (סלקום איבדה כשליש מערכה מתחילת השנה). מכיוון שמניות התקשורת מהוות שישית ממספר החברות במדד (4 מתוך 25) ומשקלן המצרפי עומד על כ-12%, הן גרעו כ-2.4% מתשואת מדד המעוף מתחילת השנה.
לעומת זאת, מדד יתר 50 מכיל הרבה מאוד חברות היי-טק ובמיוחד חברות ביומד. יתרונן של אותן חברות, במיוחד הקטנות שבהן, הוא שפעילותן העסקית יחסית מנותקת מהמצב הכלכלי העולמי, שכן כל חוזה או גידול בנפח הפעילות (למשל בבילון זינקה בכמעט 100% מתחילת השנה ומהווה כ-5% מהמדד) מקפיץ את שוויין קל וחומר מגעים לרכישה / מיזוג (לדוגמא ראדוויז'ן שזינקה ב-40% מתחילת השנה ומהווה כ-5.6% מהמדד).
הנתונים הללו מעניינים ביותר במיוחד כאשר בוחנים ניהול השקעות אקטיבי. נגזרת אחת למה שאנו עדים לו מתחילת השנה היא שהשקעה על בסיס מדדי מניות כללים בישראל איננה משרתת היטב את המשקיעים. השקעה פרטנית או על בסיס סקטורים, תניב תוצאות טובות יותר בשוק המקומי לאורך זמן. זאת ועוד, ככל שיחלוף הזמן כך השונות בתוך המדדים בת"א תגדל, לכן השונות בביצועים בין המדדים השונים תגדל. היתרון היחיד שיש לנו מעצם היותנו מדינה קטנה וריכוזית, היא שחשיפה לסקטור במישרין אפשרית (ברוב המקרים) ע"י רכישה של מספר ניירות ערך ספורים שיתנו חשיפה מספקת לענף. בענפים בוגרים בהם ישנן מספיק חברות, ניתן למצוא מדדים ספציפיים, למשל הבלוטק 50 אשר הפגין ביצועים מדהימים של כ-15.3% מתחילת השנה.
- 2.אלעד 17/04/2012 13:43הגב לתגובה זוכל כך הרבה בעיות יש בחברות שלנו בארץ שמונה מהשוק לזנק קדימה לעומת אירופה וארה' ' ב כמה חברות אפל יש בארץ בקושי אחת והיא בבילון
- 1.כתבה מעניינת. (ל"ת)משקיע 17/04/2012 10:39הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
