מדוע יתר 50 הניב תשואה כפולה ממדד ת"א 25?
בחודשים האחרונים שוק ההון בישראל מניב תשואה פחותה משוקי המערב. חלק מהסיבות לכך נעוצות במצב הגיאופוליטי של ישראל, חלק במחאה החברתית שהשפיעה על רווחי החברות ומחירי המניות שלהן בבורסה. חלק מהאשמה ניתן להטיל על הרגולציה בישראל שאיננה מעודדת פעילות של משקיעים זרים (הן ריאליים והן פיננסיים). אלו הן רק חלק ממגוון הסיבות לביצועי החסר של השוק המקומי.
בדרך כלל, מניות היתר מפגינות עוצמה לאחר שמדד המעו"ף מבצע מהלך חזק ומחירי המניות מגיעים למחירים מלאים. כאמור, לא זה הדין במקרה של המדד המוביל החל משנת 2011 ועד ימינו אנו. מתחילת השנה עלה המדד ב-2.7% ואילו מדד היתר 50 עלה ב-5.8% - יותר מפי שניים. לאור זאת, נראה תמוה כיצד דווקא מניות השורה השלישית (מניות היתר) מציגות תשואות כה נאות מתחילת השנה.
התשובה הפעם פשוטה באופן יחסי. מדדי המניות בישראל הם מראית עין. התחלופה הגבוהה במדדים (כל חצי שנה) וריכוזיות המשק הישראלי מנפצות את האשליה כאילו המדדים המרכזיים בבורסה מלמדים משהו על עוצמת הכלכלה הישראלית.
מדד המעו"ף סובל מתחילת השנה ממשקולת של ענף התקשורת. חברות הסקטור מתמודדות עם עלייה בתחרות מצד אחד והידוק הרגולציה במצד שני. לפיכך, לא פלא כי מניות מדד אלה הציגו ביצועים חלשים (הוט צניחה של כ-4.7% מתחילת השנה) עד עגומים (סלקום איבדה כשליש מערכה מתחילת השנה). מכיוון שמניות התקשורת מהוות שישית ממספר החברות במדד (4 מתוך 25) ומשקלן המצרפי עומד על כ-12%, הן גרעו כ-2.4% מתשואת מדד המעוף מתחילת השנה.
לעומת זאת, מדד יתר 50 מכיל הרבה מאוד חברות היי-טק ובמיוחד חברות ביומד. יתרונן של אותן חברות, במיוחד הקטנות שבהן, הוא שפעילותן העסקית יחסית מנותקת מהמצב הכלכלי העולמי, שכן כל חוזה או גידול בנפח הפעילות (למשל בבילון זינקה בכמעט 100% מתחילת השנה ומהווה כ-5% מהמדד) מקפיץ את שוויין קל וחומר מגעים לרכישה / מיזוג (לדוגמא ראדוויז'ן שזינקה ב-40% מתחילת השנה ומהווה כ-5.6% מהמדד).
הנתונים הללו מעניינים ביותר במיוחד כאשר בוחנים ניהול השקעות אקטיבי. נגזרת אחת למה שאנו עדים לו מתחילת השנה היא שהשקעה על בסיס מדדי מניות כללים בישראל איננה משרתת היטב את המשקיעים. השקעה פרטנית או על בסיס סקטורים, תניב תוצאות טובות יותר בשוק המקומי לאורך זמן. זאת ועוד, ככל שיחלוף הזמן כך השונות בתוך המדדים בת"א תגדל, לכן השונות בביצועים בין המדדים השונים תגדל. היתרון היחיד שיש לנו מעצם היותנו מדינה קטנה וריכוזית, היא שחשיפה לסקטור במישרין אפשרית (ברוב המקרים) ע"י רכישה של מספר ניירות ערך ספורים שיתנו חשיפה מספקת לענף. בענפים בוגרים בהם ישנן מספיק חברות, ניתן למצוא מדדים ספציפיים, למשל הבלוטק 50 אשר הפגין ביצועים מדהימים של כ-15.3% מתחילת השנה.
- 2.אלעד 17/04/2012 13:43הגב לתגובה זוכל כך הרבה בעיות יש בחברות שלנו בארץ שמונה מהשוק לזנק קדימה לעומת אירופה וארה' ' ב כמה חברות אפל יש בארץ בקושי אחת והיא בבילון
- 1.כתבה מעניינת. (ל"ת)משקיע 17/04/2012 10:39הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
