מדוע יתר 50 הניב תשואה כפולה ממדד ת"א 25?

דן הלמן ולירן קדוש, מנהל קופות גמל בהלמן-אלדובי, סוקרים את הסיבות להבדלים בביצועים בין המדדים

בחודשים האחרונים שוק ההון בישראל מניב תשואה פחותה משוקי המערב. חלק מהסיבות לכך נעוצות במצב הגיאופוליטי של ישראל, חלק במחאה החברתית שהשפיעה על רווחי החברות ומחירי המניות שלהן בבורסה. חלק מהאשמה ניתן להטיל על הרגולציה בישראל שאיננה מעודדת פעילות של משקיעים זרים (הן ריאליים והן פיננסיים). אלו הן רק חלק ממגוון הסיבות לביצועי החסר של השוק המקומי.

בדרך כלל, מניות היתר מפגינות עוצמה לאחר שמדד המעו"ף מבצע מהלך חזק ומחירי המניות מגיעים למחירים מלאים. כאמור, לא זה הדין במקרה של המדד המוביל החל משנת 2011 ועד ימינו אנו. מתחילת השנה עלה המדד ב-2.7% ואילו מדד היתר 50 עלה ב-5.8% - יותר מפי שניים. לאור זאת, נראה תמוה כיצד דווקא מניות השורה השלישית (מניות היתר) מציגות תשואות כה נאות מתחילת השנה.

התשובה הפעם פשוטה באופן יחסי. מדדי המניות בישראל הם מראית עין. התחלופה הגבוהה במדדים (כל חצי שנה) וריכוזיות המשק הישראלי מנפצות את האשליה כאילו המדדים המרכזיים בבורסה מלמדים משהו על עוצמת הכלכלה הישראלית.

מדד המעו"ף סובל מתחילת השנה ממשקולת של ענף התקשורת. חברות הסקטור מתמודדות עם עלייה בתחרות מצד אחד והידוק הרגולציה במצד שני. לפיכך, לא פלא כי מניות מדד אלה הציגו ביצועים חלשים (הוט צניחה של כ-4.7% מתחילת השנה) עד עגומים (סלקום איבדה כשליש מערכה מתחילת השנה). מכיוון שמניות התקשורת מהוות שישית ממספר החברות במדד (4 מתוך 25) ומשקלן המצרפי עומד על כ-12%, הן גרעו כ-2.4% מתשואת מדד המעוף מתחילת השנה.

לעומת זאת, מדד יתר 50 מכיל הרבה מאוד חברות היי-טק ובמיוחד חברות ביומד. יתרונן של אותן חברות, במיוחד הקטנות שבהן, הוא שפעילותן העסקית יחסית מנותקת מהמצב הכלכלי העולמי, שכן כל חוזה או גידול בנפח הפעילות (למשל בבילון זינקה בכמעט 100% מתחילת השנה ומהווה כ-5% מהמדד) מקפיץ את שוויין קל וחומר מגעים לרכישה / מיזוג (לדוגמא ראדוויז'ן שזינקה ב-40% מתחילת השנה ומהווה כ-5.6% מהמדד).

הנתונים הללו מעניינים ביותר במיוחד כאשר בוחנים ניהול השקעות אקטיבי. נגזרת אחת למה שאנו עדים לו מתחילת השנה היא שהשקעה על בסיס מדדי מניות כללים בישראל איננה משרתת היטב את המשקיעים. השקעה פרטנית או על בסיס סקטורים, תניב תוצאות טובות יותר בשוק המקומי לאורך זמן. זאת ועוד, ככל שיחלוף הזמן כך השונות בתוך המדדים בת"א תגדל, לכן השונות בביצועים בין המדדים השונים תגדל. היתרון היחיד שיש לנו מעצם היותנו מדינה קטנה וריכוזית, היא שחשיפה לסקטור במישרין אפשרית (ברוב המקרים) ע"י רכישה של מספר ניירות ערך ספורים שיתנו חשיפה מספקת לענף. בענפים בוגרים בהם ישנן מספיק חברות, ניתן למצוא מדדים ספציפיים, למשל הבלוטק 50 אשר הפגין ביצועים מדהימים של כ-15.3% מתחילת השנה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלעד 17/04/2012 13:43
    הגב לתגובה זו
    כל כך הרבה בעיות יש בחברות שלנו בארץ שמונה מהשוק לזנק קדימה לעומת אירופה וארה' ' ב כמה חברות אפל יש בארץ בקושי אחת והיא בבילון
  • 1.
    כתבה מעניינת. (ל"ת)
    משקיע 17/04/2012 10:39
    הגב לתגובה זו
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.