בזמן שבהייטק לא מפסיקים לפטר - מי כן רואה עליה משמעותית בשכר
העלאות הריבית וחזרתה של האינפלציה הקשו משמעותית על חברות רבות להגיע לאותם הביצועים שהן הציגו בשנים האחרונות, שלא לדבר על המצב שהיה מאז הקורונה ועד תחילת 2022. את הפגיעה המשמעותית ביותר ראינו בתחום הטכנולוגי - לפני כחודש דווח על כך שחברת אמזון תפטר כעשרת אלפים עובדים, מספר דומה של עובדים מפוטרים במטא וגם אינטל הודיעה על פיטורים רחבים. כמעט בכל חברת טכנולוגית יש פיטורים כשבארץ מספר המפוטרים בהייטק עולה על 10,000.
ההבדל הגדול בשנה האחרונה לעומת שנים קודמות הוא "מחיר הכסף". הריבית, אשר הייתה עד לפני פחות משנה אפסית, עלתה בשנה האחרונה ביותר מ-3.5% והעניין גם מקשה על החברות להמשיך לגייס כספים, כשבמקביל האינפלציה והריבית דוחפות את הצרכנים להימנע מלהוציא כספים שלא לצורך.
המצב לא פסח על חברות ההייטק הישראליות שמפטרות בתקופה האחרונה על ימין ועל שמאל. הנה רשימה חלקית - לקראת סוף חודש יולי דווח כי אאוטבריין ו-פייבר יבצעו תהליכי התייעלות. בשבוע שעבר הודיעה פלייטיקה כי תפטר 600 מעובדיה, כ-200 מתוכם מישראל. קורנית דיגיטל הודיעה כי תפטר עובדים נוספים, ונראה כי המצב אפילו מחמיר.
החברות שמצליחות להרוויח מכל העניין הן כמובן אלו שמצליחות למצוא ביקוש רב למוצרים שלהן, דווקא ברגעי משבר. דוגמה מושלמת לעניין ניתן למצוא בחברות הנפט והדלק - EXXON MOBIL למשל נהנית מביקוש אדיר לנוכח המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, מה שמוביל את החברה לרווחי ענק אשר אפילו האנליסטים לא ציפו להם. עובדי החברה צפויים לקבל את העלאת השכר המשמעותית ביותר שחוו ב-15 השנים האחרונות - 9%, זאת בזמן שהשכר הממוצע בארה"ב עולה בכ-4.5% בלבד.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חששות רבים עלו בחודשים האחרונים בנוגע לשביתה של עובדי הרכבות בארה"ב, אשר מהווים חלק אינטגרלי עבור אזרחים רבים בכל רחבי המדינה, זאת בנוסף למפעלים וחברות רבות התלויות בהעברה של סחורות בצורה יבשתית. בסופו של דבר הושג הסכם בין ועדי העובדים לחברות הרכבות (אשר גם הוא לא מספיק כעת עבור חלק ניכר מהעובדים), אך לפי ההסכם שהושג עובדים רבים צפויים לקבל בונוס מיידי של כ-15 אלף דולר, זאת בנוסף להעלאה בשכר של עד 24%. מדובר על כ-115 אלף עובדים אשר יקבלו עלייה משמעותית בשכר, דווקא בסקטור מאוד ישן ולא טכנולוגי.
גם הטייסים של חברות התעופה מנהלים כעת מגעים אל מול החברות להסכמי סחר חדשים. הטייסים של דלתא למשל כבר הגיעו עם החברה להסכם טנטטיבי על פי יקבלו העלאה מידית של 18% בשכר. אצל חלק מפירמות עריכת הדין נרשמות גם כן העלאות שכר כשאצל פירמת בוייס, שילר ופלקסנר למשל, בכירי החברה מקבלים כעת שכר של כ-165 אלף דולר בשנה - כ-560 אלף שקל.
- 3.אהוד רייך 14/12/2022 10:47הגב לתגובה זוהשופטים הם אלו שמקבלים את השכר הגבוה ביותר ובהתאם גם את תוספות השכר הגבוהות ביותר. ממוצע של 80,000 שח לחודש.אין שום הצדקה לכך.
- 2.מתבייש בחכים שלנו 14/12/2022 07:43הגב לתגובה זוחברי כנסת, שרים, מנהלים, נשיא, מנהלי חברות ממשלתיות, שופטים וכמובן הפנסיונרים הצעירים של צה"ל, כולם נהנים מתוספות משמעותיות לשכר ומי לא מקבל? הזקנים מקבלי הבטוח הלאומי. במקום להגדיל את קצבת הזקנה בשלום משמעותי, גנץ רוצה לתת מיליארדים למספר מצומצם של פנסיונרים שיצאו לפנסיה בגיל 42... במקום להפסיק לשלם תוספות לא חוקיות בצבא, צה"ל ממשיך לשלם כשהוא יודע שאף אחד לא יחזיר את הכסף הזה. איפה מבקר המדינה?
- 1.ברק 14/12/2022 01:32הגב לתגובה זוובחרתי בכוונה לעבור לחברת הייטק לא קורלטיבית לשוק ששרדה את שני המיתונים הקודמים בלי פיטורים או קיצוצי שכר. במצבים כאלה צריכים ללכת על חברות פחות סקסיות אבל כאלו שחוסכות כסף לחברות אחרות ולא חברות חלום ממונפות.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
אילון מאסק טסלהניצחון למאסק: בית המשפט העליון החזיר את חבילת השכר ההיסטורית של טסלה
פסק דין תקדימי בדלאוור מבטל החלטה קודמת ומחזיר לתוקף את חבילת התגמול של אילון מאסק מ-2018, במהלך שמחזק את כוחו בטסלה ומסמן גבול חדש להתערבות משפטית בהחלטות בעלי מניות
בית המשפט העליון של מדינת דלאוור קיבל בסוף השבוע את ערעורו של אילון מאסק והחזיר לתוקף את חבילת השכר שאושרה לו בטסלה Tesla -0.45% בשנת 2018, לאחר שערכת בית משפט נמוכה יותר ביטל אותה לפני כשנתיים. אותה החלטה קודמת, שניתנה
לאחר משפט מתוקשר, קבעה כי הליך האישור של החבילה היה פגום, כי דירקטוריון טסלה פעל תחת השפעתו של מאסק, וכי בעלי המניות לא קיבלו את מלוא המידע הדרוש. השופטת אף הגדירה אז את היקף התגמול ככזה כחריג, שהיקפו בלתי נתפס.
כעת קבע בית המשפט העליון כי עצם
ביטול החבילה היה מהלך בלתי הוגן כלפי מאסק, שכן הוא הותיר אותו ללא כל תגמול עבור שש שנות עבודה שבהן הוביל את טסלה לצמיחה דרמטית. בפסק הדין נכתב כי הסעד שנבחר בערכאה הקודמת, ביטול מוחלט של ההסכם, חרג מהאיזון הראוי בין פיקוח שיפוטי לבין רצון בעלי המניות.
המשמעות האופרטיבית של החבילה
חבילת התגמול מ־2018 נבנתה כתוכנית חריגה בהיקפה, שהתבססה כולה על יעדים שאפתניים במיוחד. היא כללה 12 "מנות" של אופציות, שהיו אמורות להבשיל רק אם טסלה תעמוד ביעדי שווי שוק ותפעול שנראו אז דמיוניים בעיני רבים. בפועל, החברה
עמדה ביעדים הללו, אך מאסק לא מימש את האופציות בשל ההליך המשפטי שהתנהל במקביל. מאז, מניית טסלה זינקה משמעותית, וכיום מוערך שווי החבילה בכ-139 מיליארד דולר.
עם זאת, עבור מאסק, האיש העשיר ביותר בעולם, הכסף אינו בהכרח בראש מעייניו בהקשר הזה. הסיפור
מבחינתו הוא שליטה. מימוש האופציות צפוי להעלות את חלקו בטסלה מכ-12.4% לכ-18.1% מבסיס מניות מורחב, ובכך לחזק את כוח ההצבעה שלו ואת יכולתו להשפיע על עתיד החברה. מאסק חזר והבהיר בשנים האחרונות כי שליטה היא תנאי מרכזי עבורו להמשך מחויבות עמוקה לטסלה, במיוחד על
רקע מעורבותו במיזמים נוספים כמו SpaceX, חברת הבינה המלאכותית xAI ופלטפורמת X.
ההשלכות על טסלה ועל שוק ההון
הפסיקה מהווה סיום אפשרי לאחד המאבקים התאגידיים הבולטים של השנים האחרונות, אך גם פותחת דיון רחב יותר על גבולות השכר והכוח של מנכ"לים
בחברות ציבוריות. מצד אחד, עורכי הדין שהובילו את התביעה נגד מאסק טענו כי מדובר בניצחון עקרוני שכבר הושג בערכאה הראשונה, כאשר הדירקטוריון ובעל השליטה הועמדו לביקורת על הפרת חובות אמון. מצד שני, העליון שידר מסר ברור שלפיו בתי המשפט צריכים להיזהר מלהתערב בהחלטות
שאושרו ברוב גדול על ידי בעלי המניות עצמם.
