מתן קובי
צילום: מתן קובי

בזמן שבהייטק לא מפסיקים לפטר - מי כן רואה עליה משמעותית בשכר

ההאטה הכלכלית בשנה האחרונה מגיעה כמעט לכל פינה, אבל יש מקומות שדווקא נמצאים בגאות - ושם לא מפטרים, אלא מגייסים ומעלים שכר; היי טק מול התעשיות המסורתיות 
מתן קובי | (3)

העלאות הריבית וחזרתה של האינפלציה הקשו משמעותית על חברות רבות להגיע לאותם הביצועים שהן הציגו בשנים האחרונות, שלא לדבר על המצב שהיה מאז הקורונה ועד תחילת 2022. את הפגיעה המשמעותית ביותר ראינו בתחום הטכנולוגי - לפני כחודש דווח על כך שחברת אמזון תפטר כעשרת אלפים עובדים, מספר דומה של עובדים מפוטרים במטא וגם אינטל הודיעה על פיטורים רחבים. כמעט בכל חברת טכנולוגית יש פיטורים כשבארץ מספר המפוטרים בהייטק עולה על 10,000.

ההבדל הגדול בשנה האחרונה לעומת שנים קודמות הוא "מחיר הכסף". הריבית, אשר הייתה עד לפני פחות משנה אפסית, עלתה בשנה האחרונה ביותר מ-3.5% והעניין גם מקשה על החברות להמשיך לגייס כספים, כשבמקביל האינפלציה והריבית דוחפות את הצרכנים להימנע מלהוציא כספים שלא לצורך.

המצב לא פסח על חברות ההייטק הישראליות שמפטרות בתקופה האחרונה על ימין ועל שמאל. הנה רשימה חלקית - לקראת סוף חודש יולי דווח כי  אאוטבריין ו-פייבר יבצעו תהליכי התייעלות. בשבוע שעבר הודיעה פלייטיקה כי תפטר 600 מעובדיה, כ-200 מתוכם מישראל.  קורנית דיגיטל הודיעה כי תפטר עובדים נוספים, ונראה כי המצב אפילו מחמיר.

החברות שמצליחות להרוויח מכל העניין הן כמובן אלו שמצליחות למצוא ביקוש רב למוצרים שלהן, דווקא ברגעי משבר. דוגמה מושלמת לעניין ניתן למצוא בחברות הנפט והדלק - EXXON MOBIL למשל נהנית מביקוש אדיר לנוכח המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, מה שמוביל את החברה לרווחי ענק אשר אפילו האנליסטים לא ציפו להם. עובדי החברה צפויים לקבל את העלאת השכר המשמעותית ביותר שחוו ב-15 השנים האחרונות - 9%, זאת בזמן שהשכר הממוצע בארה"ב עולה בכ-4.5% בלבד.

חששות רבים עלו בחודשים האחרונים בנוגע לשביתה של עובדי הרכבות בארה"ב, אשר מהווים חלק אינטגרלי עבור אזרחים רבים בכל רחבי המדינה, זאת בנוסף למפעלים וחברות רבות התלויות בהעברה של סחורות בצורה יבשתית. בסופו של דבר הושג הסכם בין ועדי העובדים לחברות הרכבות (אשר גם הוא לא מספיק כעת עבור חלק ניכר מהעובדים), אך לפי ההסכם שהושג עובדים רבים צפויים לקבל בונוס מיידי של כ-15 אלף דולר, זאת בנוסף להעלאה בשכר של עד 24%. מדובר על כ-115 אלף עובדים אשר יקבלו עלייה משמעותית בשכר, דווקא בסקטור מאוד ישן ולא טכנולוגי.

גם הטייסים של חברות התעופה מנהלים כעת מגעים אל מול החברות להסכמי סחר חדשים. הטייסים של דלתא למשל כבר הגיעו עם החברה להסכם טנטטיבי על פי יקבלו העלאה מידית של 18% בשכר. אצל חלק מפירמות עריכת הדין נרשמות גם כן העלאות שכר כשאצל פירמת בוייס, שילר ופלקסנר למשל, בכירי החברה מקבלים כעת שכר של כ-165 אלף דולר בשנה - כ-560 אלף שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אהוד רייך 14/12/2022 10:47
    הגב לתגובה זו
    השופטים הם אלו שמקבלים את השכר הגבוה ביותר ובהתאם גם את תוספות השכר הגבוהות ביותר. ממוצע של 80,000 שח לחודש.אין שום הצדקה לכך.
  • 2.
    מתבייש בחכים שלנו 14/12/2022 07:43
    הגב לתגובה זו
    חברי כנסת, שרים, מנהלים, נשיא, מנהלי חברות ממשלתיות, שופטים וכמובן הפנסיונרים הצעירים של צה"ל, כולם נהנים מתוספות משמעותיות לשכר ומי לא מקבל? הזקנים מקבלי הבטוח הלאומי. במקום להגדיל את קצבת הזקנה בשלום משמעותי, גנץ רוצה לתת מיליארדים למספר מצומצם של פנסיונרים שיצאו לפנסיה בגיל 42... במקום להפסיק לשלם תוספות לא חוקיות בצבא, צה"ל ממשיך לשלם כשהוא יודע שאף אחד לא יחזיר את הכסף הזה. איפה מבקר המדינה?
  • 1.
    ברק 14/12/2022 01:32
    הגב לתגובה זו
    ובחרתי בכוונה לעבור לחברת הייטק לא קורלטיבית לשוק ששרדה את שני המיתונים הקודמים בלי פיטורים או קיצוצי שכר. במצבים כאלה צריכים ללכת על חברות פחות סקסיות אבל כאלו שחוסכות כסף לחברות אחרות ולא חברות חלום ממונפות.
שנת 2026שנת 2026

אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026

לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית

אדיר בן עמי |

לאחר גל העליות שנרשם בשווקי המניות בארצות הברית בשנת 2025, ושנשען במידה רבה על מגזר הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות הגדולים מפנים כעת את המבט אל שנת 2026. מבחינתם, השנה הקרובה אמורה לשמש מבחן מרכזי לשאלה האם השוק האמריקאי יצליח לעבור משלב של עליות המונעות בעיקר מסנטימנט וציפיות, לשלב של צמיחה בת־קיימא המבוססת על רווחיות, שיפור בפריון והתרחבות רחבה יותר של הפעילות הכלכלית.

בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.


בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.


המשך עליות מתון ומדורג

מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד, אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.

אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.


ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)

יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה

חדש על מיליארדרים בקליפורניה: מהפכה פיסקלית או בריחת הון?
רן קידר |
נושאים בכתבה מס קליפורניה

יוזמה חדשה להטלת מס חד-פעמי בשיעור של 5% על נכסי מיליארדרים בקליפורניה מעוררת סערה פוליטית וכלכלית. המס, שמקודם על ידי איגוד עובדי שירותי הבריאות, נועד לגייס כ-100 מיליארד דולר למילוי פערים תקציביים במדינה, בעיקר לקראת קיצוצים צפויים בתוכניות סיוע רפואי ממשלתיות. אולם עשירי העל, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, מביעים התנגדות חריפה וטוענים כי המס עלול לדחוק יזמים ולגרום לבריחת כישרונות והון מהמדינה.

המס יוטל על נכסים כמו מניות, יצירות אומנות וזכויות קניין רוחני, ולא על הכנסות שוטפות. התשלום יתפרס על פני חמש שנים ויחול רטרואקטיבית על תושבים שהתגוררו בקליפורניה בתחילת השנה הנוכחית. במקביל ליוזמה, מספר משקיעים בכירים באזור סיליקון ואלי כבר החלו להעביר חלק מפעילותם מחוץ לקליפורניה - חברת ההשקעות של פיטר טיל חתמה על חוזה למשרדים במיאמי, וחברת ההון סיכון Craft Ventures פתחה סניף באוסטין, טקסס. ביל אקמן הוא מהמתנגדים הגדולים למס הזה שאמור לחול על נכסיו.  


יש חשש כי המס יביא לנטישת מיליארדים ולפגיעה במערכת הכלכלית של המדינה, במיוחד אם עשירים יאלצו למכור נכסים חשובים, אך היוזמה שמגיעה מלמטה זוכה לתמיכה מאוד גדולה. אחרי הכל, מדובר בעיקר בכספים שנדרשים לקהילה, במיוחד בנושאי בריאות ורווחה. 

בקליפורניה, יש 255 מיליארדרים - המספר הגבוה ביותר בארצות הברית והיא מרוויחה חלק נכבד מהמסים שלה מהעשירון העליון. לכן, העלאת מס לעשירי העל נתפסת ככלי לגיבוי תשתיות המדינה, במיוחד בתחום הבריאות. עם זאת, יש חשש כי הם יחליטו לעזוב.