בזמן שבהייטק לא מפסיקים לפטר - מי כן רואה עליה משמעותית בשכר
העלאות הריבית וחזרתה של האינפלציה הקשו משמעותית על חברות רבות להגיע לאותם הביצועים שהן הציגו בשנים האחרונות, שלא לדבר על המצב שהיה מאז הקורונה ועד תחילת 2022. את הפגיעה המשמעותית ביותר ראינו בתחום הטכנולוגי - לפני כחודש דווח על כך שחברת אמזון תפטר כעשרת אלפים עובדים, מספר דומה של עובדים מפוטרים במטא וגם אינטל הודיעה על פיטורים רחבים. כמעט בכל חברת טכנולוגית יש פיטורים כשבארץ מספר המפוטרים בהייטק עולה על 10,000.
ההבדל הגדול בשנה האחרונה לעומת שנים קודמות הוא "מחיר הכסף". הריבית, אשר הייתה עד לפני פחות משנה אפסית, עלתה בשנה האחרונה ביותר מ-3.5% והעניין גם מקשה על החברות להמשיך לגייס כספים, כשבמקביל האינפלציה והריבית דוחפות את הצרכנים להימנע מלהוציא כספים שלא לצורך.
המצב לא פסח על חברות ההייטק הישראליות שמפטרות בתקופה האחרונה על ימין ועל שמאל. הנה רשימה חלקית - לקראת סוף חודש יולי דווח כי אאוטבריין ו-פייבר יבצעו תהליכי התייעלות. בשבוע שעבר הודיעה פלייטיקה כי תפטר 600 מעובדיה, כ-200 מתוכם מישראל. קורנית דיגיטל הודיעה כי תפטר עובדים נוספים, ונראה כי המצב אפילו מחמיר.
החברות שמצליחות להרוויח מכל העניין הן כמובן אלו שמצליחות למצוא ביקוש רב למוצרים שלהן, דווקא ברגעי משבר. דוגמה מושלמת לעניין ניתן למצוא בחברות הנפט והדלק - EXXON MOBIL למשל נהנית מביקוש אדיר לנוכח המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, מה שמוביל את החברה לרווחי ענק אשר אפילו האנליסטים לא ציפו להם. עובדי החברה צפויים לקבל את העלאת השכר המשמעותית ביותר שחוו ב-15 השנים האחרונות - 9%, זאת בזמן שהשכר הממוצע בארה"ב עולה בכ-4.5% בלבד.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חששות רבים עלו בחודשים האחרונים בנוגע לשביתה של עובדי הרכבות בארה"ב, אשר מהווים חלק אינטגרלי עבור אזרחים רבים בכל רחבי המדינה, זאת בנוסף למפעלים וחברות רבות התלויות בהעברה של סחורות בצורה יבשתית. בסופו של דבר הושג הסכם בין ועדי העובדים לחברות הרכבות (אשר גם הוא לא מספיק כעת עבור חלק ניכר מהעובדים), אך לפי ההסכם שהושג עובדים רבים צפויים לקבל בונוס מיידי של כ-15 אלף דולר, זאת בנוסף להעלאה בשכר של עד 24%. מדובר על כ-115 אלף עובדים אשר יקבלו עלייה משמעותית בשכר, דווקא בסקטור מאוד ישן ולא טכנולוגי.
גם הטייסים של חברות התעופה מנהלים כעת מגעים אל מול החברות להסכמי סחר חדשים. הטייסים של דלתא למשל כבר הגיעו עם החברה להסכם טנטטיבי על פי יקבלו העלאה מידית של 18% בשכר. אצל חלק מפירמות עריכת הדין נרשמות גם כן העלאות שכר כשאצל פירמת בוייס, שילר ופלקסנר למשל, בכירי החברה מקבלים כעת שכר של כ-165 אלף דולר בשנה - כ-560 אלף שקל.
- 3.אהוד רייך 14/12/2022 10:47הגב לתגובה זוהשופטים הם אלו שמקבלים את השכר הגבוה ביותר ובהתאם גם את תוספות השכר הגבוהות ביותר. ממוצע של 80,000 שח לחודש.אין שום הצדקה לכך.
- 2.מתבייש בחכים שלנו 14/12/2022 07:43הגב לתגובה זוחברי כנסת, שרים, מנהלים, נשיא, מנהלי חברות ממשלתיות, שופטים וכמובן הפנסיונרים הצעירים של צה"ל, כולם נהנים מתוספות משמעותיות לשכר ומי לא מקבל? הזקנים מקבלי הבטוח הלאומי. במקום להגדיל את קצבת הזקנה בשלום משמעותי, גנץ רוצה לתת מיליארדים למספר מצומצם של פנסיונרים שיצאו לפנסיה בגיל 42... במקום להפסיק לשלם תוספות לא חוקיות בצבא, צה"ל ממשיך לשלם כשהוא יודע שאף אחד לא יחזיר את הכסף הזה. איפה מבקר המדינה?
- 1.ברק 14/12/2022 01:32הגב לתגובה זוובחרתי בכוונה לעבור לחברת הייטק לא קורלטיבית לשוק ששרדה את שני המיתונים הקודמים בלי פיטורים או קיצוצי שכר. במצבים כאלה צריכים ללכת על חברות פחות סקסיות אבל כאלו שחוסכות כסף לחברות אחרות ולא חברות חלום ממונפות.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
