בזמן שבהייטק לא מפסיקים לפטר - מי כן רואה עליה משמעותית בשכר
העלאות הריבית וחזרתה של האינפלציה הקשו משמעותית על חברות רבות להגיע לאותם הביצועים שהן הציגו בשנים האחרונות, שלא לדבר על המצב שהיה מאז הקורונה ועד תחילת 2022. את הפגיעה המשמעותית ביותר ראינו בתחום הטכנולוגי - לפני כחודש דווח על כך שחברת אמזון תפטר כעשרת אלפים עובדים, מספר דומה של עובדים מפוטרים במטא וגם אינטל הודיעה על פיטורים רחבים. כמעט בכל חברת טכנולוגית יש פיטורים כשבארץ מספר המפוטרים בהייטק עולה על 10,000.
ההבדל הגדול בשנה האחרונה לעומת שנים קודמות הוא "מחיר הכסף". הריבית, אשר הייתה עד לפני פחות משנה אפסית, עלתה בשנה האחרונה ביותר מ-3.5% והעניין גם מקשה על החברות להמשיך לגייס כספים, כשבמקביל האינפלציה והריבית דוחפות את הצרכנים להימנע מלהוציא כספים שלא לצורך.
המצב לא פסח על חברות ההייטק הישראליות שמפטרות בתקופה האחרונה על ימין ועל שמאל. הנה רשימה חלקית - לקראת סוף חודש יולי דווח כי אאוטבריין ו-פייבר יבצעו תהליכי התייעלות. בשבוע שעבר הודיעה פלייטיקה כי תפטר 600 מעובדיה, כ-200 מתוכם מישראל. קורנית דיגיטל הודיעה כי תפטר עובדים נוספים, ונראה כי המצב אפילו מחמיר.
החברות שמצליחות להרוויח מכל העניין הן כמובן אלו שמצליחות למצוא ביקוש רב למוצרים שלהן, דווקא ברגעי משבר. דוגמה מושלמת לעניין ניתן למצוא בחברות הנפט והדלק - EXXON MOBIL למשל נהנית מביקוש אדיר לנוכח המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, מה שמוביל את החברה לרווחי ענק אשר אפילו האנליסטים לא ציפו להם. עובדי החברה צפויים לקבל את העלאת השכר המשמעותית ביותר שחוו ב-15 השנים האחרונות - 9%, זאת בזמן שהשכר הממוצע בארה"ב עולה בכ-4.5% בלבד.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חששות רבים עלו בחודשים האחרונים בנוגע לשביתה של עובדי הרכבות בארה"ב, אשר מהווים חלק אינטגרלי עבור אזרחים רבים בכל רחבי המדינה, זאת בנוסף למפעלים וחברות רבות התלויות בהעברה של סחורות בצורה יבשתית. בסופו של דבר הושג הסכם בין ועדי העובדים לחברות הרכבות (אשר גם הוא לא מספיק כעת עבור חלק ניכר מהעובדים), אך לפי ההסכם שהושג עובדים רבים צפויים לקבל בונוס מיידי של כ-15 אלף דולר, זאת בנוסף להעלאה בשכר של עד 24%. מדובר על כ-115 אלף עובדים אשר יקבלו עלייה משמעותית בשכר, דווקא בסקטור מאוד ישן ולא טכנולוגי.
גם הטייסים של חברות התעופה מנהלים כעת מגעים אל מול החברות להסכמי סחר חדשים. הטייסים של דלתא למשל כבר הגיעו עם החברה להסכם טנטטיבי על פי יקבלו העלאה מידית של 18% בשכר. אצל חלק מפירמות עריכת הדין נרשמות גם כן העלאות שכר כשאצל פירמת בוייס, שילר ופלקסנר למשל, בכירי החברה מקבלים כעת שכר של כ-165 אלף דולר בשנה - כ-560 אלף שקל.
- 3.אהוד רייך 14/12/2022 10:47הגב לתגובה זוהשופטים הם אלו שמקבלים את השכר הגבוה ביותר ובהתאם גם את תוספות השכר הגבוהות ביותר. ממוצע של 80,000 שח לחודש.אין שום הצדקה לכך.
- 2.מתבייש בחכים שלנו 14/12/2022 07:43הגב לתגובה זוחברי כנסת, שרים, מנהלים, נשיא, מנהלי חברות ממשלתיות, שופטים וכמובן הפנסיונרים הצעירים של צה"ל, כולם נהנים מתוספות משמעותיות לשכר ומי לא מקבל? הזקנים מקבלי הבטוח הלאומי. במקום להגדיל את קצבת הזקנה בשלום משמעותי, גנץ רוצה לתת מיליארדים למספר מצומצם של פנסיונרים שיצאו לפנסיה בגיל 42... במקום להפסיק לשלם תוספות לא חוקיות בצבא, צה"ל ממשיך לשלם כשהוא יודע שאף אחד לא יחזיר את הכסף הזה. איפה מבקר המדינה?
- 1.ברק 14/12/2022 01:32הגב לתגובה זוובחרתי בכוונה לעבור לחברת הייטק לא קורלטיבית לשוק ששרדה את שני המיתונים הקודמים בלי פיטורים או קיצוצי שכר. במצבים כאלה צריכים ללכת על חברות פחות סקסיות אבל כאלו שחוסכות כסף לחברות אחרות ולא חברות חלום ממונפות.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
וול סטריט שור (גרוק)וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%
המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.
בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.
אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".
טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים - טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.
