מתן קובי
צילום: מתן קובי

בזמן שבהייטק לא מפסיקים לפטר - מי כן רואה עליה משמעותית בשכר

ההאטה הכלכלית בשנה האחרונה מגיעה כמעט לכל פינה, אבל יש מקומות שדווקא נמצאים בגאות - ושם לא מפטרים, אלא מגייסים ומעלים שכר; היי טק מול התעשיות המסורתיות 
מתן קובי | (3)

העלאות הריבית וחזרתה של האינפלציה הקשו משמעותית על חברות רבות להגיע לאותם הביצועים שהן הציגו בשנים האחרונות, שלא לדבר על המצב שהיה מאז הקורונה ועד תחילת 2022. את הפגיעה המשמעותית ביותר ראינו בתחום הטכנולוגי - לפני כחודש דווח על כך שחברת אמזון תפטר כעשרת אלפים עובדים, מספר דומה של עובדים מפוטרים במטא וגם אינטל הודיעה על פיטורים רחבים. כמעט בכל חברת טכנולוגית יש פיטורים כשבארץ מספר המפוטרים בהייטק עולה על 10,000.

ההבדל הגדול בשנה האחרונה לעומת שנים קודמות הוא "מחיר הכסף". הריבית, אשר הייתה עד לפני פחות משנה אפסית, עלתה בשנה האחרונה ביותר מ-3.5% והעניין גם מקשה על החברות להמשיך לגייס כספים, כשבמקביל האינפלציה והריבית דוחפות את הצרכנים להימנע מלהוציא כספים שלא לצורך.

המצב לא פסח על חברות ההייטק הישראליות שמפטרות בתקופה האחרונה על ימין ועל שמאל. הנה רשימה חלקית - לקראת סוף חודש יולי דווח כי  אאוטבריין ו-פייבר יבצעו תהליכי התייעלות. בשבוע שעבר הודיעה פלייטיקה כי תפטר 600 מעובדיה, כ-200 מתוכם מישראל.  קורנית דיגיטל הודיעה כי תפטר עובדים נוספים, ונראה כי המצב אפילו מחמיר.

החברות שמצליחות להרוויח מכל העניין הן כמובן אלו שמצליחות למצוא ביקוש רב למוצרים שלהן, דווקא ברגעי משבר. דוגמה מושלמת לעניין ניתן למצוא בחברות הנפט והדלק - EXXON MOBIL למשל נהנית מביקוש אדיר לנוכח המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, מה שמוביל את החברה לרווחי ענק אשר אפילו האנליסטים לא ציפו להם. עובדי החברה צפויים לקבל את העלאת השכר המשמעותית ביותר שחוו ב-15 השנים האחרונות - 9%, זאת בזמן שהשכר הממוצע בארה"ב עולה בכ-4.5% בלבד.

חששות רבים עלו בחודשים האחרונים בנוגע לשביתה של עובדי הרכבות בארה"ב, אשר מהווים חלק אינטגרלי עבור אזרחים רבים בכל רחבי המדינה, זאת בנוסף למפעלים וחברות רבות התלויות בהעברה של סחורות בצורה יבשתית. בסופו של דבר הושג הסכם בין ועדי העובדים לחברות הרכבות (אשר גם הוא לא מספיק כעת עבור חלק ניכר מהעובדים), אך לפי ההסכם שהושג עובדים רבים צפויים לקבל בונוס מיידי של כ-15 אלף דולר, זאת בנוסף להעלאה בשכר של עד 24%. מדובר על כ-115 אלף עובדים אשר יקבלו עלייה משמעותית בשכר, דווקא בסקטור מאוד ישן ולא טכנולוגי.

גם הטייסים של חברות התעופה מנהלים כעת מגעים אל מול החברות להסכמי סחר חדשים. הטייסים של דלתא למשל כבר הגיעו עם החברה להסכם טנטטיבי על פי יקבלו העלאה מידית של 18% בשכר. אצל חלק מפירמות עריכת הדין נרשמות גם כן העלאות שכר כשאצל פירמת בוייס, שילר ופלקסנר למשל, בכירי החברה מקבלים כעת שכר של כ-165 אלף דולר בשנה - כ-560 אלף שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אהוד רייך 14/12/2022 10:47
    הגב לתגובה זו
    השופטים הם אלו שמקבלים את השכר הגבוה ביותר ובהתאם גם את תוספות השכר הגבוהות ביותר. ממוצע של 80,000 שח לחודש.אין שום הצדקה לכך.
  • 2.
    מתבייש בחכים שלנו 14/12/2022 07:43
    הגב לתגובה זו
    חברי כנסת, שרים, מנהלים, נשיא, מנהלי חברות ממשלתיות, שופטים וכמובן הפנסיונרים הצעירים של צה"ל, כולם נהנים מתוספות משמעותיות לשכר ומי לא מקבל? הזקנים מקבלי הבטוח הלאומי. במקום להגדיל את קצבת הזקנה בשלום משמעותי, גנץ רוצה לתת מיליארדים למספר מצומצם של פנסיונרים שיצאו לפנסיה בגיל 42... במקום להפסיק לשלם תוספות לא חוקיות בצבא, צה"ל ממשיך לשלם כשהוא יודע שאף אחד לא יחזיר את הכסף הזה. איפה מבקר המדינה?
  • 1.
    ברק 14/12/2022 01:32
    הגב לתגובה זו
    ובחרתי בכוונה לעבור לחברת הייטק לא קורלטיבית לשוק ששרדה את שני המיתונים הקודמים בלי פיטורים או קיצוצי שכר. במצבים כאלה צריכים ללכת על חברות פחות סקסיות אבל כאלו שחוסכות כסף לחברות אחרות ולא חברות חלום ממונפות.
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

פוטין וארדואן, צילום: רשתותפוטין וארדואן, צילום: רשתות

ארדואן לפוטין: איסטנבול מוכנה לתווך בין רוסיה לאוקראינה

"טורקיה מוכנה לתרום לכל יוזמה שתסלול את הדרך לשלום קבוע" שיחה בת 40 דקות בין פוטין לארדואן נערכה על רקע לחץ אמריקאי כבד לסיום המלחמה בתוך 100 הימים הראשונים של כהונת טראמפ  ההצעה האמריקאית בת 28 הנקודות מבקשת לסיים את המלחמה הארוכה

מנדי הניג |

נשיא טורקיה ארדואן שוחח עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, והדגיש כי אנקרה ערוכה לתרום לכל יוזמה דיפלומטית שתוביל לשלום מתמשך ולמשא ומתן ישיר בין מוסקבה לקייב. 

השיחה נמשכה כ-40 דקות, והצדדים הסכימו להמשיך את המגעים. הקרמלין מסר כי השניים דנו במצב באוקראינה, כולל בהצעות השלום האמריקאיות, כאשר פוטין ציין כי הגרסה הנוכחית של התוכנית יכולה לשמש בסיס להסדר סופי. ארדואן הציע שוב את איסטנבול כמקום לקיום משא ומתן ישיר, והזכיר את מאמצי טורקיה בעבר להפעלת הסכם התבואה דרך הים השחור.

השיחה התקיימה על רקע תנופה משמעותית במגעים בימים האחרונים, כאשר ממשל טראמפ לוחץ לסגור הסדר או הסכם שלום בתוך 100 הימים הראשונים לכהונתו השנייה. ההצעה האמריקאית, שנוסחה בחודש האחרון בשיחות סודיות בין שליחים אמריקאים לרוסים, כוללת הפסקת אש מיידית, הסדרים טריטוריאליים, הגבלות צבאיות וערבויות כלכליות. הגרסה הראשונית דרשה מאוקראינה ויתורים נרחבים - בהם הכרה דה-פקטו בקרים ובחלקים מדונבאס כשטח רוסי - ועוררה ביקורת חריפה בקייב ובאירופה. 

בעקבות דיונים אינטנסיבים בג'נבה ובבריסל הועברה בסוף השבוע גרסה מתוקנת, שבה משא ומתן טריטוריאלי יתחיל מקו החזית הנוכחי וייכללו ערבויות ביטחוניות חזקות יותר מצד ארה"ב. המועד האחרון להחלטה סופית נקבע ליום חמישי הקרוב, 27 בנובמבר.בין הסעיפים המרכזיים בגרסה המעודכנת: הגבלת צבא אוקראינה ל-600 אלף חיילים, איסור על הצבת כוחות נאט"ו קבועים בשטחה, העברת תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה לפיקוח IAEA וחלוקת החשמל שווה בשווה, ערבויות ביטחוניות אמריקאיות הכוללות תגובה צבאית וחידוש סנקציות אם רוסיה תפר את ההסכם, והתחייבות הדדית של רוסיה, אוקראינה ונאט"ו לאי-תוקפנות. במישור הכלכלי, ההצעה כוללת הסרת חלק מהסנקציות על יצוא אנרגיה רוסי, השקעות אמריקאיות בתשתיות גז אוקראיניות וחבילת שיקום במימון חלקי מנכסים רוסיים קפואים.

נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי אמר כי הוא פתוח לפשרות בתנאי שיישמרו ערבויות ביטחוניות ארוכות טווח ואירופה תישאר שותפה מלאה. טורקיה, שהובילה בעבר את הסכם התבואה בים השחור ואירחה סבבי שיחות, מציעה כעת שוב לארח פגישה ישירה בין הצדדים אם יסכימו לכך.