סקטור המים - מיתוסים ועובדות, ואיך להיחשף?
בצורות, שטפונות, חקלאות במצוקה ועוד ידיעות רעות פחות או יותר זורמות לעיתים קרובות סביב נושא המים ברחבי העולם. מים הרי הם מוצר חיוני כל כך שבלעדיו לא יתכנו חיים במובן הפשוט ביותר של המילה ואלרמיסטים אוהבים להפנות זרקור לפחדים הקמאיים ביותר שלנו. המיים חיוניים גם בהקשר רחב יותר - המשאב נדרש לחקלאות, לתעשייה, ועוד. בישראל קיימת אובססיה לאומית קלה סביב נושא מפלס הכנרת, למרות שכבר מזמן טכנולגיית ההתפלה המתקדמת הורידה מאד את התלות הלאומית באגמון המתייבש לו בצפון.
התחושה הכללית היא שיש מחסור במים בעולם, ומשיקים ממולחים כבר יודעים - מחסור משמעותו עליית מחירים ורווחים, ומחפשים דרכים להשקיע בתחום שאמור להניב תשואה חלומית. אך האם באמת זהו המצב?
האנליסט דין דריי מ-RBC עוקב אחר התחום מזה עשורים. הוא נזכר כיצד כבר בשנות ה-90 הסקטור נחשב לאחד הסקטורים הלוהטים בקרב מחלקות המחקר ופיתוח יחד עם מוצרים רפואיים ואבטחה, אולם לא היה מי שכתב על הנושא, אז הוא התחיל לכתוב. מאז הוא הפך לשם דבר בתחום, והוא אף מוזמן לנאום בכנסים של האו"ם.
לדבריו הסקטור מגלגל 655 מיליארד דולר בשנה, סכום שנראה מרשים במבט ראשון, אולם הוא מחלק את הסקטור ל-17 תתיי סקטורים, כך שמדובר בחלוקה להרבה מאד סגמנטים שלא כולם לגמרי מעניינים להשקעה. גם לא באמת מדובר בסקטור כה גדול כשמסתכלים על שוק ההשקעות העולמי. לשם השוואה, סקטור מכשירי הסלולר לבדו מגלגל טריליון דולר בשנה.
- ארד: קונטזרה - הבת הספרדית - זכתה במכרז לאספקת מדי מים חכמים בהיקף של כ-19 מיליון אירו
- מי תוביל אותנו לשיאים חדשים? וגם - האם להשקיע בתחום הגנרטורים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי דריי התחום עדיין דורש הרבה מאד פיתוח. לדבריו ישנו אובדן של 40% מהמים הזורמים בצינורות בארצות הברית - כמות בלתי נתפסת של מים שהולכים לאיבוד, דבר שכנראה לא היה מתקבל בשום תעשייה אחרת. הוא ממליץ על מובילות טכנולוגיות כמו Xylem XYLEM שמאבחנת דליפות מים כאלו מרחוק, ומזהיר כנגד השקעה במוצרי מים כמו צנורות גנרים, משאבות ושסתומים. Xylem רושמת תשואה ממוצעת של 16% בשנה ב-10 השנים האחרונות בעוד ה-S&P 500 הניב מעט יותר מ-14%.
בתוך כך דריי רוצה להפריך 3 מיתוסים הקשורים בתחום המים וההשקעה בתעשיית המים:
1. המים זה "הנפט" הבא. כלומר, עסקי המים יהיו רווחיים כמו עסקי הנפט בקרוב, והם דומים להם מבחינות מסוימות.
לדברי דריי לא מיניה ולא מיקצתיה, שכן מדובר בשני תחומי השקעה שונים לחלוטין שקשה לראות את הדימיון ביניהם. מצד אחד, עסקי הנפט שווים פי כמה וכמה מעסקי המים ולא צפוי שוויון בין שני הסקטורים בתקופת חיינו. מצד שני לנפט יש הרבה תחליפים: גז טבעי, רוח, אנרגיה סולרית ואנרגיה אטומית. למים, לעומת זאת, אין שום תחליף. לכן אין בעצם כמעט דימיון בין שני הסקטורים ואין מה להשוות ביניהם או להשתמש בכלים דומים כדי לנתח אותם.
2. המים נופלים מהשמיים לכן הם צריכים להיות בחינם.
להפיק ולשנע מים עולה כסף רב. דריי אומר כי למעשה המים מתומחרים בחסר במרבית השווקים המפותחים. לדבריו, חשבונות המים בארצות הברית נמוכים יותר מחשבונות הסלולרי, וזולים יותר פי 4 מאשר החשבונות בדנמרק. הוא לא קורא להעלאת מחירים, רק אומר שאנשים לא דואגים לשימוש מושכל במים כיון שהם יותר מדי זולים (שזה בעצם כן לקרוא לעלית מחירים).
- כצפוי: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%
- ליפט מזנקת ב-14% - מרחיבה את השותפות עם וויימו
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
3. המים הולכים ונגמרים בעולם.
האמת היא שיש בדיוק אותה כמות מים בעולם כפי שהיה לפני 2 מיליארד שנים. ייתכן שאספקת המים הנקיים מדולדלת, אך זו תמיד בעיה מקומית. הנקודה המרכזית בדבריו הוא שהפתרון לבעיית המים בכל העולם, נמצאת בהישג יד, זו פשוט שאלה של מחיר. 97% מכלל המים על פני כדור הארץ הם מים מלוחים, אך הטכנולוגיה היום מאפשרת להוציא את המלח מהמים האלו, אך הדבר עולה כסף, שאמור להיות מתומחר במחיר המים לצרכנים. חברת IDE בעלת השורשים הישראלים היא אחת החברות המובילות בתחום בעולם.
בשנים האחרונות ירדו מאד עלויות ההתפלה והיא הפכה לפתרון זמין ויעיל במקומות רבים בעולם. בישראל, לדוגמה, הוקמו כבר 5 מתקני התפלה, ושני מתקנים נוספים נמצאים בהליכי בניה ותכנון.
התפלת מאה רגל מעוקב של מים או 436 CCF עולה כ-2,000 דולר לא כולל הולכה ותשתיות נוספות. משק מים אמריקאי ממוצע צורך בשנה 150 CCF. כמובן שחשבונות המים הנוכחיים לא משקפים את העלות הזו, כי המים בארצות הברית לא מיוצרים בהתפלה, אולם זה נותן קנה מידה כללי לגבי עלות פתירת בעיית המים ברחבי העולם. לשם השוואה כמות דומה של דלק עולה כמיליון דולר, או פי 500 מעלות המים.
אפשרויות השקעה
חברת בלקרוק BLACKROCK INC מציעה את תעודת הסל Ishare Global Water UCIT ETF העוקבת אחר 50 החברות הגדולות ביותר ברחבי העולם המעורבים בעסקי המים. התעודה גובה דמי ניהול של 0.65%. היא ירדה ב-9.45% מתחילת השנה אולם בשנת 2021 היא הניבה 41.97%, ובשים 2020 ו-2019 התשואה הייתה 5.84% ו-35.88% בהתאמה. סך הכל בשלוש השנים האחרונות התעודה עלתה ב-53.65%. תשואת הדיבידנד הנוכחית היא 1.81%.
אחוז האחזקה הגבוה ביותר הוא בחברת AMERICAN WATER WORKS CO עם 10.4% מנכסי התעודה, כשהשניה היא Xylem שהוזכרה קודם לכן, עם 6.86%. ESSENTIAL UTILITIES היא השלישית עם 5.29%. סך הכל 10 האחזקות הגדולות בקרן מהוות 54.7% מנכסי הקרן.
47% מנכסי התעודה מושקעים בארצות הברית ו-22.38% בכריטניה. בחלוקה לסקטורים התעשייה מהווה 45% ותשתיות עם 40%. רק 5.5% מושקעים בסקטור הטכנולוגי.
תעודת סל נוספת הממוקדת יותר בתחום תעשיית המיים הנקיים היא L&G Clean Water USICTS ETF. היא גובה פחות דמי ניהול - 0.49%,מציגה גיוון רב יותר, וגם ביצועים מוצלחים יותר: הפסד של 1.45% מתחילת השנה ורווח של 61% בשלוש השנים האחרונות. החברה אינה מחלקת דיבידנד.
כאמור, הקרן יותר מגוונת. עשר האחזקות הגדולות מהוות רק 22% מנכסי הקרן. האחזקה הגדולה ביותר היא TETRA TECHNOLOGIES INC עם 2.53% בלבד כשלא פחות מ-9 חברות מחזיקות כל אחת בין 2 ל-2.5% מנכסי הקרן.
55% מנכסי התעודה נמצאים בארצות הברית, 9% בלבד בבריטניה ופינלנד תופסת את המקום השלישי עם כ-6%. גם פה התעשיה היא הסקטור הגדול ביותר עם 47%, אך סקטור התשתיות תופס רק 23% והטכנולגיה מגיעה כבר ל-8%.
- 3.איפה חברות הישראלית בתחום ? (ל"ת)עמירמי 23/09/2022 10:04הגב לתגובה זו
- 2.איציק 29/08/2022 16:58הגב לתגובה זוחסר בכתבה את הסימבול של תעודות הסל
- 1.מעניין. (ל"ת)הקורא 28/08/2022 17:41הגב לתגובה זו
- לולו 29/08/2022 01:20הגב לתגובה זונכון

הפד' המפולג: הורדת ריבית בצל דרמה פוליטית, ואיך יגיב שוק המניות?
הפד' מפולג ותחת עננת חשדות פוליטיים; הריבית תרד ככל הנראה ברבע אחוז, אבל הצפי להמשך חשוב יותר; מה קורה בשוק האג"ח ואיך יגיב שוק המניות?
ישיבת פד' באוירה מתוחה עם החלטה צפויה מראש
בזמן כתיבת שורות אלו, יושבים חברי ועדת השוק הפתוח, שמעולם לא הייתה מפולגת יותר, לישיבה מכרעת בנוגע להחלטת הריבית. למרות שאולי נראה שוב החלטה שלא התקבלה פה אחד, התוצאה די ידועה מראש. הורדת ריבית של רבע אחוז. הורדת ריבית ראשונה מאז הבחירות. התיקון המאסיבי של מספר המשרות החדשות, יחד עם זינוק במספר הבקשות הראשונות לדמי אבטלה לא ממש מותירים ברירה לפאוול. ייתכן שכמה מחברי הפד' העקשנים, שדואגים מהעובדה שהאינפלציה עדיין תקועה כאחוז מעל היעד, עוד יצביעו על השארת הריבית ברמתה הנוכחית. סביר גם להניח שאותם שהצביעו בעד הורדת הריבית בפעם הקודמת, בתוספת המינוי החדש של טראמפ שאושר השבוע בסנאט, יצביעו בעד הורדה של חצי אחוז, אבל לפי כל ההערכות הרוב יצביע בעד הורדת ריבית של רבע אחוז.
יחד עם זאת, תסריט כזה של שלוש דעות שונות בוועדת השוק הפתוח, במידה ואכן יתממש, יהיה מאוד יוצא דופן (חלוקה דומה התרחשה בספטמבר 2019, גם אז סביב מלחמת הסחר בקדנציה הראשונה של טראמפ). גם מצב שבו שלושה או יותר מחברי הוועדה לא מצביעים עם הרוב הוא תופעה נדירה ביותר. הבדיחות ברשת אומרות שליסה קוק, הנציגה המודחת שהוחזרה לועדה על ידי בית המשפט, תצביע בעד העלאת ריבית בכלל כנקמה על הניסיון לפטרה.
ההערה האחרונה רומזת על דבר נוסף שמיוחד בישיבה הנוכחית. הרבה מאוד פוליטיקה סובבת את הוועדה שאמורה להיות מונעת משיקולים כלכליים נטו. נציין את העובדה שבאופן חסר תקדים, סטפן מיראן, המינוי החדש לפד' לא התפטר מתפקידו בבית הלבן, ופועל עם רגל אחת ברשות המבצעת וברגל השנייה מחליט על המדיניות המוניטרית. מירן משום מה לא הושבע לתפקידו על ידי פאוול או מישהו מהפד' כמקובל, אלא על ידי שופטת פדרלית, במה שאולי מהווה סימן נוסף למתח ודם רע. נציין גם את העובדה שבוועדה משתתפת חברה שבעצם פוטרה על ידי טראמפ, ומשתתפת בפגישה מכוח פסיקת בית משפט ברוב של 2 מול 1. כלומר, שופט פדרלי בערכאת הערעורים סבר שהיא לא יכולה בכלל להשתתף בישיבה הזו. איך תעבוד הדינמיקה בינה לבין מיראן, עובד רשמי של הממשל ברגעים אלו ממש?
בשוק יבדקו איך המינוי החדש של טראמפ ואלו המזוהים עימו בוועדה הנוכחית יצביעו, מי מבין שלושתם מתבלט כיורש פוטנציאלי לפאוול במאי, איך תתנהג קוק, איך יתנסח פאוול (שבוודאי יישאל שוב שאלות פוליטיות ויסרב שוב להגיב), וכולי. אני טוען כבר זמן רב שאין שום דבר מגונה או לא ראוי בפוליטיקאים שמביעים את דעתם על המדיניות המוניטרית הרצויה, ואף מעבירים ביקורת על הפד', דבר שכיח מאד עוד מאז ימי המאבקים המתוקשרים בין רייגן לוולקר, ובכל רחבי העולם. אין שום דבר קדוש ב-12 האנשים שנבחרו לקבוע את המדיניות המוניטרית. יש כל כך הרבה כלכלנים ופוליטיקאים עם דעות אחרות ביחס למדיניות המוניטרית הנכונה בכל שלב, ואין שום דבר רע בדיון ציבורי, ואפילו חריף. אבל נראה שאולי לראשונה אי פעם האווירה סביב הפגישה הנוכחית רעילה במיוחד, אפילו בתוך חברי הפד' עצמם, במה שנראה כמצב מאוד לא בריא למוסד הבנק המרכזי, שידע בדרך כלל להתעלות מעל לפוליטיקה.
- הפרוטוקולים של הפד' מראים- עדיין צופים מיתון "בינוני" בהמשך השנה
- האינפלציה בארה"ב מזנקת לרמה הגבוהה ביותר ב-6 השנים האחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כצפוי: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%
הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% במטרה לעודד צמיחה ולתמוך בשוק העבודה, אך מציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים
בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.
הפדרל ריזרב הוריד את הריבית
לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96%
שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.
בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית
מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושלת מירן הצביעה בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד
הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.
- האם הפד יוריד את הריבית ב-0.5% ומה יקבע את הכיוון של וול סטריט?
- האם הורדת הריבית תוביל לירידות בשווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק העבודה
למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.