קול אוף דיוטי גיימסטופ
צילום: צילום מסך, Google Street View

"מיזוג מיקרוסופט-אקטיוויז'ן יפגע מאד בגיימסטופ"; וגם: אם ירצו, יוכלו להביס את סוני בדור הבא. על היבטי התחרות בעסקה

רק לפני שנה גיימרים שילמו מאות ד' על הפלייסטיישן והפיכת הכותרים הפופולריים בעולם לבלעדיים אולי תגרע מפוטנציאל המכירות. אבל מה בעתיד? כשהשוק ריכוזי המכה למתחרה כואבת, וההזדמנות שטובה לבעלי המניות רעה לשחקנים. ובגיימסטופ: משחק בענן של מיקרוסופט הוא אחד שתמכור פחות
איתי פת-יה | (5)

התמורה עצומה, הפרמיה עצומה – עסקת  MICROSOFT (MSFT) -  ACTIVISION BLIZZARD (ACTI) היא רעידת אדמה הן בעולם הגיימינג, הן בעולם הטכנולוגיה, ולבטח בוול סטריט. כ-70 מיליארד דולר שמשקפים פרמיה של 46% תשלם ענקית הטכנולוגיה על סטודיו משחקי הוידאו שכולל גם את חברת בליזארד וחברות נוספות. עוד לפני פוטנציאל המטאוורס, שווה להתעכב על השיבוש שהעסקה יכולה ליצור בתחום הגיימינג, הן זה של עולם הקמעונאות הישן (ע"ע הדינוזאור החבוט GAMESTOP CORP - סימול: GME) והן בתחרות הקיימת מול הענקית סוני – מה שמעלה גם שאלות של הגבלים עסקיים.

שני התחומים למעשה קשורים. מיקרוסופט מאז ומעולם הייתה בחוד החנית של החיבור בין גיימינג לאונליין. היא הראשונה עוד בדור של האקס בוקס המקורי שאפשרה משחק ברשת – ואמרה "כן, אנחנו יכולים לגבות על זה תשלום נוסף". את המודל המתחרות העתיקו מאז.

היא גם זו שמקדמת בכל הכח את אותו שירות Game Pass שלה, שהוא בעצם הסטרימינג של הגיימינג. יותר כמו מנוי קבוע מאשר באמת סטרימינג (אם כי גם את זה היא מאפשרת באקס בוקס). המשתמשים משלמים מדי תקופה – ויכולים להוריד מגוון רחב של משחקים. תחילה הביקורת הייתה בדיוק על השאלה הזו – איזה משחקים. כותרי הטריפל A לא ממש היו שם. אלה בדיוק סוג הכותרים שיש לאקטיויז'ן: מותגים כמו Call of Duty, World of Warcraft, Overwatch, Diablo ואפילו סמלים של סוני מתקופת הפלייסטיישן הראשון כמו הדרקון ספיירו, קראש בנדיקוט ומשחקי טוני הוק.

מה עושים עם כל הטוב הזה? כמה אפשרויות על השולחן – ובמיקרוסופט לא מגלים כלום. צריך לזכור שרק לפני שנה הושק דור חדש של קונסולות, ויכול להיות שאם במיקרוסופט ילכו על שיטת הסטרימינג של הסטרים והסדרות, ויגידו "בלעדיות, בלעדיות, בלעדיות", זה יגרע מהפוטנציאל.

אדם שכבר קנה פלייסטיישן 5 במאות דולרים, לא ימהר לקנות אקס בוקס רק בשביל הכותרים המצופים שטרם יצאו בינתיים. מצד שני, אם כן יושקו הכותרים בבעלותה גם בפלייסטיישן – המשמעות היא עוד מכירות.

איזה יתרון כן ניתן לייצר? אם לא בלעדיות – לפחות שתהיה קדימות. במיקרוסופט יוכלו להחליט שמנויי Game Pass יקבלו כותרים מבוקשים כבר ב"דיי וואן", קרי עם ההשקה. "אנשי הסוני – תצטרכו לחכות". כמובן שיהיה בקלאש גדול בקהילת הגיימרים על צעד שכזה.

אלא שבעתיד היותר בינוני, אולי עוד 6 שנים כשיושק דור חדש של קונסולות – תהיה זו הזדמנות בשביל מיקרוסופט להכות חזק את הפלייסטיישן ואז כן להחיל בלעדיות. בעלי המניות אולי ישמחו, הצרכן פחות. תארו לעצמכם אפילו את הדור שלאחר מכן – פחות קונסולה במשחק, האקס בוקס יעלה עוד יותר, ואז גם את מחיר ה-Game Pass ניתן להעלות.

קיראו עוד ב"גלובל"

ולמה בעצם המכה תהיה כואבת? זה כבר קשור לריכוזיות יחסית בתחום הגיימינג – כן, יש מפתחי משחקים למובייל והנה ראינו את TAKE-TWO INTERACTIVE(TTWO) קונה את ZYNGA INC CL A COMMON (ZNGA)  בכ-13 מיליארד דולר. יש גם סטודיואים של "אינדי", מפתחים עצמאיים וכו'. אבל כמה כאלה נהיו גדולים והצליחו שלא להמכר? השמות המוכרים – אותם אלה ששמעתם עליהם לפני 20 שנה. לכן, כשלקטלוג של מיקרוסופט נוסף כל הקניין הרוחני של אקטיוויז'ן-בליזארד ותתי הסטודיו שלהם, המשמעות כה גדולה. כלומר, שתי סוגיות של תחרות לפנינו: השוק שהעסקה תיצור לאחריה, והעניין של מיזוגים בין חברות גיימינג (לאו דווקא כאלה שיש להן קונסולות, כמו מיקרוסופט וסוני) עוד קודם לכן.

מכל מקום, ברור שאת ה-Game Pass מיקרוסופט תדחוף עוד יותר קדימה – וזה מביא אותנו לגיימסטופ. אותה קמעונאית משחקי וידאו שהפכה למניית מם, ומנסה להמציא עצמה מחדש בין היתר כזירת מסחר ל-NFT (לכו תדעו, אולי עוד ילך לה, חברת הגיימינג קונאמי היפנית מסדרת Castelvania הנפיקה כאלה – ונראה שיש מי שרוצה לסחור בהם, אז הנישה קיימת).

כ-1,000 סניפים של הרשת נסגרו בשנת הקורונה – לא בגלל הנגיף, אלא בגלל מספרן שהיה חסר פרופורציה לעידן בו רוב הגיימרים מעדיפים לקנות את המשחקים שלהם בפורמט דיגיטלי. אם בשנים הקרובות, הסדרות שהזכרנו הולכות להיכנס גם הן ל-Game Pass, השירות יהפוך אטרקטיבי יותר, ומשתמש משלם שלו, הוא כזה שכנראה לא ילך לקנות עותק פיזי של אותו משחק שהוא מקבל כבר בדמי השימוש. המשחקים של אקטיויז'ן בליזארד הם מהנמכרים בעולם, ולגיימסטופ זו בעיה. אגב, אם באמת תתקבל החלטת הבלעדיות – המכה מכופלת, כי לא ימכרו עותקים פיזיים של משחקים אלה לפלייסטיישן, וכן לקונסולות של נינטנדו (במקרים בהם טורחים באקטיויז'ן לפתח להן גרסא).

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    סוני צריכה לרכוש את ea ו קאפקום (ל"ת)
    רועי 21/01/2022 10:09
    הגב לתגובה זו
  • אדיר 24/01/2022 21:30
    הגב לתגובה זו
    סוני צריכה לקנות את קאפקום וסגה, ובהמשך אולי EA או את נינטנדו
  • 3.
    גייםסטופ אאוט 19/01/2022 23:32
    הגב לתגובה זו
    גם ככה גיימרים לא יושבי בתי קפה וחברותות ..הם ישארו מבודדים בבתים עם המשחק. עצוב לנו כחברה.הקמעונאות יצרה אינטראקציה בין בני אדם לא אווטארים.
  • 2.
    ברק 19/01/2022 23:22
    הגב לתגובה זו
    הם קנו את בטסדה את בליזארד ועכשיו בדרך לEA למרות שמדובר בחברה שכרגע נחשבת להגנת זה מאוד רע לתחום בכלליות.
  • 1.
    גד 19/01/2022 22:04
    הגב לתגובה זו
    האם יש לכך סיכוי?
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אילון מאסק
צילום: טוויטר

אילון מאסק, הנפקת ספייסX ומניית טסלה

הנפקה אפשרית ב־2026 לפי שווי חסר תקדים, חזון מאדים שממשיך להניע את מאסק, ושאלות פתוחות לגבי פיזור הכוח בין אימפריית החברות שבשליטתו

שלמה גרינברג |

בהודעה של חברת SpaceX, שנחשפה על ידי בלומברג ביום שישי, מסרה SpaceX כי היא מתכוננת להנפקה אפשרית לציבור בשנת 2026 שתשמש למימון "קצב טיסה מטורף" עבור טילי ה-Starship שהיא מפתחת, מרכזי נתונים של בינה מלאכותית בחלל ובסיס על הירח. מאסק, כמנהגו, עושה זאת שוב, SpaceX, החברה שהקים ב-2001 במטרה להסיע אנשים להתיישבות במאדים (הרבה לפני טסלה ושאר ששת החברות המופלאות שהוביל מאז), שמייצרת רקטות ולווייני תקשורת, תונפק במהלך 2026, בשווי של כ-800 מיליארד דולר, מה שעשויה להיות ההנפקה הראשונית לציבור הגדולה ביותר בכל הזמנים. מאסק אגב, כאשר ייסד את החברה, אמר שמטרתו בחיים ליישב אנשים על מאדים ולדעתי כל מה שעשה מאז 2001 זה צעדים בכיוון, כולל טסלה.

כל מה שאני יכול לומר כרגע הוא שחבל שנותק בזמנו ההסכם בינו לבין מובילאיי שהיה קושר אותו יותר מכפי שהוא קשור כיום לישראל. 800 מיליארד לחברה בת 24? והרי ברור לכל ברוקר בוול סטריט ומחוצה לה שאם השוק ימשיך בעוצמתו יחצה ערך החברה טריליון דולרים כבר ביום המסחר הראשון. מחיר המניה הצפוי יהיה בהנפקה 421 דולר. כמעט פי 2 ממחירה ביולי האחרון (אז 212 דולר) כשגייס בפרטי. מאסק עצמו, לפי בלומברג, חוזה שהחברה תיסחר לפי ערך של 1.5 טריליון. תחשבו לרגע שזה ערך שני בגודלו לחברת ארמקו הסעודית בעת הנפקתה וכמה כסף עושה החברה הסעודית בהשוואה לספייסX.


המקנאים כמובן כועסים/מלגלגים, שאיפת חייו של מאסק, כדבריהם, שהייתה ועדיין יישוב המאדים בבני אדם, "עלולה לפגועה ברווחיות החברה" לטענתם, אבל ממגיבי רדיט על ההנפקה הבנתי שדורות ה- X Y Z, במיוחד שני האחרונים, מעוניינים במאדים הרבה יותר מאשר בכני השילוח של הטילים או בסטרלינג (אינטרנט מהחלל), שמהווה ההכנסה הגדולה של החברה, כך שהביקוש הקמעונאי, אם המצב בשוק יהיה כמו היום, ירקיע שחקים. "ההנפקה הזו", אמר ויל וויטהורן, יו"ר חברת Seraphim Space Investment והאיש שהוביל את Virgin Galactic של ריצ'רד ברנסון, "אינה פחות מאירוע ססמי", תקשיבו לאיש ותבינו אילו אפשרויות נפתחות לתעשיית החלל כולה.


לתמונה נכנסת כמובן גם טסלה. אחרי הכול, מאסק שכנע את מועצת המנהלים של טסלה להעניק לו, על בסיס הצלחה במהלך העשור הבא, מניות TSLA בשווי טריליון דולרים. הסיבה העקרית, לצד האמונה הגדולה ביכולותיו של האיש, הייתה שזה יחייב את מאסק להתמקד בטסלה בעשור הבא אבל מאסק הוא היו"ר, המנכ"ל וגם המנהל הטכנולוגי של ספייסX אז איך זה מסתדר? ומה עם החברות האחרות שבבעלותו כמו חברת הבינה המלאכותית xAI, פלטפורמת המדיה החברתית X, חברת ממשק המוח-מחשב Neuralink וחברת בניית המנהרות The Boring Company, שכל אחת מהן יהלום בפני עצמו?