הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

אלה השינויים בתיק ההשקעות של וורן באפט

בחברת ברקשייר האת'וויי ממשיכים לדגור על מזומנים בהיקף של 150 מיליארד דולר - האורקל מאומהה לא מוצא הזדמנויות במחירים הנוכחיים בשוק. איזה מניות נכנסו ויצאו מהתיק שלו ברבעון האחרון? ואיזו מניה הוא בכל זאת כן קונה?
נתנאל אריאל | (11)
נושאים בכתבה ברקשייר האת'וויי וורן באפט צארלי מאנגר

ברקשייר האת'וויי BERKSHIRE HATHAWAY A ענקית ההשקעות של גורו ההשקעות וורן באפט ושותפו צ'רלי מאנגר, מדווחת על השינויים בתיק ההשקעות שלה. על פי הדיווח, החברה המשיכה לצאת מחברות התרופות. היא חיסלה את השקעתה ב- MERCK & COMPANY והקטינה את אחזקותיה ב- ABBVIE וב- BRISTOL-MYERS SQUIBB .

בנוסף, באפט החליט לצאת גם מ- ORGANON & CO. COMMON STOCK , ספין-אוף של Merck המתמחה באמצעי מניעה ומוצרים אחרים לבריאות נשים, וכן מחברת התקשורת LIBERTY GLOBAL PLC A .

מנגד, ברקשייר נכנסה להשקעה של 475 מיליון דולר ב- ROYALTY PHARMA PLC , שרוכשת תמלוגים על תרופות, ו-99 מיליון דולר בקמעונאית הפרקטים FLOOR & DECOR HOLDINGS INC .

רויאלטי פארמה עוזרת לממן ניסויים קליניים בשלבים מאוחרים והשקות מוצרים בתמורה לתמלוגים עתידיים, ולפעמים גם קונה תמלוגים ממפתחי תרופות. ההכנסות הגדולות שלה מגיעות מ- VERTEX PHARMACEUTICALS ומ- BIOGEN IDEC עבור טרשת נפוצה ומ- ABBVIE עבור סוגי סרטן שונים. מניית החברה נסחרה לאחרונה בכ-50% מעל מחיר ההנפקה הראשונית שלה ביוני 2020.

אגב, חשיפת ההשקעה החדשה של באפט הובילה לזינוק של 5% במניית רויאלטי פארמה, במסחר המאוחר. מדובר בתופעה ידועה שכן יש משקיעים רבים שהולכים אחרי הגורו ומחקים את פעולותיו. מדובר בהחלט באסטרגיה רווחית למי שמשקיע לטווח ארוך. כך למשל - מי שנכנס אחרי באפט לאפל  APPLE ב-2014 עשה מאז כ-380%. אבל גם מי שהתעורר רק ב-2019 הרוויח על ההשקעה בינתיים 250%.

המשקיעים עוקבים מקרוב אחרי ההשקעות והשינויים בפרוטפוליו של באפט. כידוע, הוא גם מחזיק מניות בטבע הישראלית, אם כי לא בהיקף גדול יחסית לתיק שלו. למעשה, רוב האחזקות שלו נמצאות בכמה חברות ספציפיות: אפל היא ההחזקה הגדולה ביותר, אחרי בנק אוף אמריקה, אמריקן אקספרס, קוקה קולה - הוא ידוע כמשקיע שנכנס להשקעות לעשרות שנים, ואומר כי טווח ההשקעה המועדף צריך להיות לנצח.

קישור נע להשקעות של באפט:

קיראו עוד ב"גלובל"

לאחרונה דיווחה ברקשייר בדוחותיה לרבעון השלישי של 2021 על עלייה של 18% ברווח התפעולי ל-6.5 מיליארד דולר. הרווח הזה מבטא את הפעילויות הפרטיות של החברה לרבות בתחום הרכבות והביטוח. בהינתן מכלול הפעילויות לרבות החברות המוחזקות הנסחרות בשוק, שמתבטאות בדוח רווח והפסד של ברקשייר רק בעת מימוש או קבלת דיבידנדים, הרווח הכולל הסתכם ב-10 מיליארד דולר.

 

> כללי ההשקעה של וורן באפט

> השינויים בתיק של באפט: ג'נרל מוטורס וביוג'ן OUT; קרוגר IN

> אחיין של באפט מנצח אותו בתשואות מתחילת השנה

 

ברקשייר נסחרת בשווי של 632 מיליארד דולר, אחת החברות הגדולות בעולם. לחברה הר מזומנים כ-150 מיליארד דולר, לאחר שב-6 השנים האחרונות היא לא ממש מצאה מציאות בשוק. באפט ושותפו מאנגר ממש לא מתלהבים מהתמחור הנוכחי בשווקים והם יושבים על הגדר, וזאת למרות שהחברה רכשה רק השנה מניות של עצמה בהיקף של כ-21.9 מיליארד דולר.

 

באפט מסביר שהמחירים בשווקים לצד הפעילות של קרנות ההשקעות גורמות לכך שאין כרגע הזדמנויות מעניינות. ההזדמנות היחידה שבאפט רואה כרגע היא במניות של ברקשייר עצמה. החברה רכשה ברבעון השלישי מניות של עצמה בשווי של 7.6 מיליארד דולר, לעומת 6 מיליארד דולר ברבעון השני ו-6.6 מיליארד דולר בשלושת החודשים הראשונים של 2021. באפט ומאנגר ממשיכים לראות במניית ברקשייר את ההשקעה הטובה ביותר של החברה.

 

רכישת המניות העצמית עוזרת בעקיפין לרווח למניה של החברה לעלות. רכישה עצמית מורידה את כמות המניות כך שהמכנה בעת חישוב הרווח למניה הופך להיות קטן יותר והתוצאה הופכת להיות גדולה יותר.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בן 19/11/2021 07:09
    הגב לתגובה זו
    איך הוא מחזיק עדיין בטבע? מה הוא יודע שאנחנו לא? כאן קבור הכלב. למה שיחזיק במניות חברה כושלת כל כך? בלי אופק בלי פיתוח בלי עתיד. אני חיסלתי את רוב האחזקות שלי בטבע בהפסד ענק. לא מוכר הכל רק בגלל שבאפט עדיין מחזיק בה. מי יודע..??
  • 5.
    לרון 18/11/2021 10:46
    הגב לתגובה זו
    מ מ ש י כה...וכל הכבוד לשניהם ,עד 130
  • 4.
    באפט יש לך את טבע המחיר ריצפה קנה אותה (ל"ת)
    יגאל 18/11/2021 08:05
    הגב לתגובה זו
  • לא מבין אותך 19/11/2021 07:57
    הגב לתגובה זו
    אני מבין מתוך דברך שאתה רוצה שבאפט יקנה ויעלה את המחיר, אבל שיטת באפט בכלל לא מתעסקת בפירמידות. הוא מתייחס לתפקוד החברה. לא שאני מבין בזה משהו
  • אליעזר 18/11/2021 15:52
    הגב לתגובה זו
    הוא מחיר רצפה ,אז קדימה תן בראש. תיזהר שבסוף תגלה בור מתחת לריצוף
  • 3.
    אלירם 18/11/2021 07:09
    הגב לתגובה זו
    תודה על פרסום הכתבה, סוף סוף כתבה נקיה...שמדברת ישר ולעניין
  • 2.
    מוטי 18/11/2021 01:51
    הגב לתגובה זו
    וחלילה
  • 1.
    באפט תוך שנה ילך לעולמו (ל"ת)
    אבי 17/11/2021 22:52
    הגב לתגובה זו
  • איזו תגובה לא קשורה ומעידה על קטנותך כאדם! (ל"ת)
    עמית 18/11/2021 07:31
    הגב לתגובה זו
  • אבו אחמד 18/11/2021 05:27
    הגב לתגובה זו
    מה הקטע? הוא עשה לך משהו?
  • אבי 1 18/11/2021 01:58
    הגב לתגובה זו
    עדיף לאחל בריאות איתנה לשנים רבות ולא לגזור את דינו . מעט כבוד לא יזיק
טראמפ פאוול
צילום: טוויטר

פרוטוקול הפד׳: האינפלציה במוקד, שוק העבודה מציג סימני חולשה

רוב חברי הוועדה רואים באינפלציה את האיום העיקרי ומעדיפים להשאיר את הריבית ללא שינוי, בעוד מיעוט מצביע על היחלשות התעסוקה וקורא להפחתה. טראמפ מוסיף לחץ פוליטי, והישיבה הקרובה בספטמבר עשויה להיות גורלית לכיוון המדיניות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פדרל ריזרב בנק מרכזי ג'רום פאוול

המכסים שהטיל הנשיא טראמפ מאיימים להאיץ את האינפלציה, בעוד ששוק העבודה מראה סימנים ראשונים של היחלשות. פרוטוקולי הישיבה האחרונה של ועדת השוק הפתוח חושפים מחלוקות פנימיות בנוגע לדרך הנכונה להתמודד עם המציאות הכלכלית החדשה.


מרבית חברי הוועדה סבורים כי האיום האינפלציוני גובר על הסיכונים הנובעים מהתמתנות שוק העבודה. כך עולה מהפרוטוקולים של הדיון שהתקיים ב־29–30 ביולי. עם זאת, חלק מהחברים הציגו גישה שונה, מה שמעיד על מחלוקות מהותיות סביב שולחן הדיונים. בסופו של דבר, הוועדה הותירה את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%–4.5%. שניים מחברי הוועדה – כריסטופר וולר ומישל באומן – התנגדו להחלטה והעדיפו להפחית את הריבית ברבע אחוז. התנגדותם משקפת חשש גובר מפני היחלשות שוק העבודה, גם אם מדובר בעמדת מיעוט.


מקור הדאגה העיקרי

המכסים שהטיל טראמפ מהווים את מקור הדאגה העיקרי. השאלה שמעסיקה את חברי הוועדה היא האם מדובר בהשפעה זמנית על המחירים או בתהליך שיביא לעלייה מתמשכת באינפלציה. אחד הציטוטים מהפרוטוקולים מבהיר: "כמה משתתפים הדגישו כי האינפלציה חרגה מיעד ה־2% במשך פרק זמן ממושך."


הניסיון מהעבר מלמד כי כאשר האינפלציה מתבססת לאורך זמן, הציבור מפתח ציפיות לעליות מחירים נוספות – מה שהופך את הבעיה לקשה בהרבה לפתרון. זו הסיבה שבפד נוקטים גישה זהירה, גם אם עדיין לא ברור עד כמה המכסים ישפיעו בפועל על רמת המחירים. בפועל, ההשפעה לא צפויה להופיע באופן מיידי. מחירי המוצרים והשירותים יתייקרו בהדרגה ככל שהיבואנים יעבירו את העלויות לצרכנים. המשמעות היא שהשפעת המכסים צפויה להתעצם בחודשים הקרובים.


נתוני האינפלציה האחרונים תומכים בחששות הללו: מדד מחירי הסיטונאות רשם את העלייה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות – אינדיקציה ברורה לכך שחברות כבר החלו לגלגל את העלויות לציבור. נתון זה חיזק את העמדה הזהירה של הפד. במקביל, שוק העבודה מציג תמונה פחות מעודדת. קצב הגידול במספר המשרות היה הנמוך ביותר מאז פרוץ מגפת הקורונה, ושיעור האבטלה עלה ל־4.2%. אלו הנתונים שהובילו שניים מחברי הפד להעדיף הפחתת ריבית.


להמשך הכתבה לחץ כאן
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

סקוט בסנט: "300 מיליארד דולר ממכסים? זו כנראה הערכה נמוכה מדי"

שר האוצר האמריקאי על הגירעון התקציבי, על עתודות הזהב, וכמה ביטקוין מחזיק הממשל?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סקוט בסנט העלאת מכסים

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט חשף ברשת פוקס תחזיות חסרות תקדים לגבי גביית המכסים. לדבריו, ההערכה הקודמת להכנסות שנתיות של כ-300 מיליארד דולר ממכסים בלבד - "כנראה נמוכה מדי". כל 300 מיליארד דולר שמגיעים לקופת המדינה שווים לאחוז אחד של תוצר (GDP). בארה"ב מדברים כבר שנים על יחס גירעון-תוצר חונק, שעומד כיום סביב 6.5%-6.7%,  הרמה הגבוהה ביותר אי פעם בתקופה שאין לא מלחמה (משמעותית) ולא מיתון. בסנט אומר שהכנסות המכסים, עשויות להוריד את היחס הזה אל מתחת ל־5% ואף להחזירו לרמות ההיסטוריות של 3% וזה עוד לפני שטראמפ יסיים את כהונתו.

"מס חדש" על ענקיות השבבים

במקביל, דיבר בסנט על המס החדש על חברות השבבים -  אנבידיה ו-AMD יעבירו 15% מהכנסותיהן ממכירות לסין ישירות לאוצר האמריקאי, בתמורה לקבלת רישיונות יצוא. "מדובר בצעד חריג", הודה בסנט, אך טען כי זו אסטרטגיה כפולה - גם מיליארדים יזרמו ישירות לממשל וגם שוק השבבים העולמי יתיישר לפי הסטנדרט האמריקאי, ולא הסיני.

בסנט חזר לרעיון שהעלה בשימוע הסנאט: למנף את נכסי ארה"ב כדי לייצר הכנסות. לדבריו: "הקרקעות של הממשל יכולות להפיק גז ונפט באופן בטוח ויעיל; פאני מיי ופרדי מאק יצאו להנפקות חלקיות - מהלך שצפוי להניב עשרות מיליארדי דולרים; יתרות הזהב האמריקאיות (261 מיליון אונקיות) ימשיכו להוות מאגר ערך לעם האמריקאי".

כמו כן, אמר בסנט כי קיימת עתודה של ביטקוין מנכסים שהוחרמו שמוערכת ב־15–20 מיליארד דולר.

בסנט טוען כי הריבית בארה"ב גבוהה מדי: "הרמה הנייטרלית נמוכה ב-150 נקודות בסיס מהרמה הנוכחית. הוא מעריך שתהיה הפחתה של חצי אחוז כבר בחודשים הקרובים. אבל כמובן שהוא לא יכול להשפיע על הפד' ופאוול בראשו. בהקשר של פאוול אמר בסנט - "צריך יו"ר פד שידע לחשוב קדימה ויוכל להוביל את הכלכלה לעידן של פריון חדש, בדומה לתקופת גרינספאן בשנות ה-90".


המסר של בסנט ברור: ממשל טראמפ הצליח להפוך את המכסים לנכס. האסטרטגיה של המו"מ שטראמפ נוהג בה, הצליחה לייצר לארה"ב הכנסות יש מאין. השאלה הגדולה היא האם זה ייפגע בצרכן האמריקאי. אנחנו רואים בדוחות שבינתיים הפגיעה היא קטנה, היקף הסחר אומנם יורד, אבל לא באופן דרמטי. השאלה איך זה יהיה ברבעון השלישי שבו יבואו לידי ביטוי מכסים בשיעור גבוה יותר - כ-15%. כנראה שיהיו חברות לא מעטות שיפגעו, כנראה שגם הצרכנים יפגעו כי חלק מהעליות מכסים יתגלגלו לצרכנים סופיים, אבל עד כה נראה שזו לא תהיה פגיעה קשה מדי.