באפט משקיע בבאפט

ברקשייר של באפט לא רוכשת חברות-פעילויות במחירים הנוכחיים למרות קופה של 150 מיליארד דולר. היא כן רוכשת מניות של עצמה; אפל היא האחזקה הגדולה ביותר - 128 מיליארד דולר כשבחודשים האחרונים ברקשייר לא משנה את הפוזיציה עליה 
איתן גרסטנפלד | (6)

ברקשייר האת'וויי BERKSHIRE HATHAWAY A ענקית ההשקעות של גורו ההשקעות וורן באפט ושותפו צ'רלי מאנגר, מדווחת  על עלייה של 18% ברווח התפעולי ברבעון השלישי ל-6.5 מיליארד דולר. הרווח הזה מבטא את הפעילויות הפרטיות של החברה לרבות בתחום הרכבות והביטוח. בהינתן מכלול הפעילויות לרבות החברות המוחזקות הנסחרות בשוק, שמתבטאות בדוח רווח והפסד של ברקשייר רק בעת מימוש או קבלת דיבידנדים, הרווח הכולל הסתכם ב-10 מיליארד דולר.

 

כללי ההשקעה של וורן באפט

> השינויים בתיק של באפט: ג'נרל מוטורס וביוג'ן OUT; קרוגר IN

> אחיין של באפט מנצח אותו בתשואות מתחילת השנה

האנליסטים שבאופן כללי מתקשים יחסית לחזות את תוצאות ברקשייר ציפו למעט יותר, אבל לא נראה שזה ישפיע מדי על המניה שערכה נקבע לפי הערך הנכסי הנקי (שיטת ה-NAV) שמתבטא במחירי המניות המוחזקות בתוספת ערכן של החברות הפרטיות.

בדוחות החברה נכתב כי שלל עסקיה נהנו מהפתיחה הכלכלית המחודשת, כשהביקוש החל לחזור לרמות שלפני המגפה. כך, הרווחים התפעוליים ממגזר הרכבות, השירותים והאנרגיה של החברה צמחו ב-11% ועמדו על ל-3.03 מיליארד דולר ברבעון השלישי. "החל מהרבעון השלישי של 2020, רבים מהעסקים שלנו חוו מכירות ורווחים גבוהים משמעותית ביחס לרבעון השני, מה שמשקף ביקוש גבוה יותר של לקוחות",נכתב בדו"ח. "לא ניתן להעריך באופן סביר את היקף ההשפעות לטווח הארוך יותר בשלב זה."    

 

ברקשייר שנסחרת בשווי של 652 מיליארד דולר היא חברת החזקות בתחומים מגוונים כשהאחזקה הבולטת שלה היא באפל – 128 מיליארד דולר.  ברקשייר לא רכשה או מכרה מניות אפל בחודשים האחרונים. אחזקות בולטות נוספות יש לברקשייר בקוקה קולה, אמריקן אקספרס ועוד.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

היה אפשר לצפות שחברת החזקות גדולה ובמיוחד כזו שיושבת על הר מזומנים כ-150 מיליארד דולר, תרכוש מניות בשוק או חברות חדשות. אך מסתבר שבאפט ושותפו ממש לא מתלהבים מהתמחור הנוכחי בשווקים והם יושבים על הגדר.

 

באפט מסביר שהמחירים בשווקים לצד הפעילות של קרנות ההשקעות גורמות לכך שאין כרגע הזדמנויות מעניינות. ההזדמנות היחידה שבאפט רואה כרגע היא במניות של ברקשייר עצמה. החברה רכשה ברבעון השלישי מניות של עצמה בשווי של 7.6 מיליארד דולר, לעומת 6 מיליארד דולר ברבעון השני ו-6.6 מיליארד דולר בשלושת החודשים הראשונים של 2021. באפט ומאנגר ממשיכים לראות במניית ברקשייר את ההשקעה הטובה ביותר של החברה.

 

רכישת המניות העצמית עוזרת בעקיפין לרווח למניה של החברה לעלות. רכישה עצמית מורידה את כמות המניות כך שהמכנה בעת חישוב הרווח למניה הופך להיות קטן יותר והתוצאה הופכת להיות גדולה יותר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אם באפט מחכה אז הוא יודע מה הוא עושה (ל"ת)
    מבין2 07/11/2021 12:59
    הגב לתגובה זו
  • הוא אומר את זה הרבה זמן ומאז השוק עלה רצח( אגב אני 08/11/2021 14:48
    הגב לתגובה זו
    הוא אומר את זה הרבה זמן ומאז השוק עלה רצח( אגב אני מחזיק ברקשיר)
  • 1.
    באפט תוך שנה נפטר הולך לעולמו (ל"ת)
    אביעד 07/11/2021 07:43
    הגב לתגובה זו
  • עמלק 07/11/2021 12:53
    הגב לתגובה זו
    פחות טןבטח לא בכבוד.. הבנת גולם..טוב..לא הבנת ..גם טוב
  • ערדק 07/11/2021 10:43
    הגב לתגובה זו
    גם על סבא שלך היית כותב כך?
  • אידיוט (ל"ת)
    צרי 07/11/2021 09:45
    הגב לתגובה זו
טראמפ פאוול
צילום: טוויטר

פרוטוקול הפד׳: האינפלציה במוקד, שוק העבודה מציג סימני חולשה

רוב חברי הוועדה רואים באינפלציה את האיום העיקרי ומעדיפים להשאיר את הריבית ללא שינוי, בעוד מיעוט מצביע על היחלשות התעסוקה וקורא להפחתה. טראמפ מוסיף לחץ פוליטי, והישיבה הקרובה בספטמבר עשויה להיות גורלית לכיוון המדיניות

אדיר בן עמי |

המכסים שהטיל הנשיא טראמפ מאיימים להאיץ את האינפלציה, בעוד ששוק העבודה מראה סימנים ראשונים של היחלשות. פרוטוקולי הישיבה האחרונה של ועדת השוק הפתוח חושפים מחלוקות פנימיות בנוגע לדרך הנכונה להתמודד עם המציאות הכלכלית החדשה.


מרבית חברי הוועדה סבורים כי האיום האינפלציוני גובר על הסיכונים הנובעים מהתמתנות שוק העבודה. כך עולה מהפרוטוקולים של הדיון שהתקיים ב־29–30 ביולי. עם זאת, חלק מהחברים הציגו גישה שונה, מה שמעיד על מחלוקות מהותיות סביב שולחן הדיונים. בסופו של דבר, הוועדה הותירה את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%–4.5%. שניים מחברי הוועדה – כריסטופר וולר ומישל באומן – התנגדו להחלטה והעדיפו להפחית את הריבית ברבע אחוז. התנגדותם משקפת חשש גובר מפני היחלשות שוק העבודה, גם אם מדובר בעמדת מיעוט.


מקור הדאגה העיקרי

המכסים שהטיל טראמפ מהווים את מקור הדאגה העיקרי. השאלה שמעסיקה את חברי הוועדה היא האם מדובר בהשפעה זמנית על המחירים או בתהליך שיביא לעלייה מתמשכת באינפלציה. אחד הציטוטים מהפרוטוקולים מבהיר: "כמה משתתפים הדגישו כי האינפלציה חרגה מיעד ה־2% במשך פרק זמן ממושך."


הניסיון מהעבר מלמד כי כאשר האינפלציה מתבססת לאורך זמן, הציבור מפתח ציפיות לעליות מחירים נוספות – מה שהופך את הבעיה לקשה בהרבה לפתרון. זו הסיבה שבפד נוקטים גישה זהירה, גם אם עדיין לא ברור עד כמה המכסים ישפיעו בפועל על רמת המחירים. בפועל, ההשפעה לא צפויה להופיע באופן מיידי. מחירי המוצרים והשירותים יתייקרו בהדרגה ככל שהיבואנים יעבירו את העלויות לצרכנים. המשמעות היא שהשפעת המכסים צפויה להתעצם בחודשים הקרובים.


נתוני האינפלציה האחרונים תומכים בחששות הללו: מדד מחירי הסיטונאות רשם את העלייה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות – אינדיקציה ברורה לכך שחברות כבר החלו לגלגל את העלויות לציבור. נתון זה חיזק את העמדה הזהירה של הפד. במקביל, שוק העבודה מציג תמונה פחות מעודדת. קצב הגידול במספר המשרות היה הנמוך ביותר מאז פרוץ מגפת הקורונה, ושיעור האבטלה עלה ל־4.2%. אלו הנתונים שהובילו שניים מחברי הפד להעדיף הפחתת ריבית.


סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

סקוט בסנט: "300 מיליארד דולר ממכסים? זו כנראה הערכה נמוכה מדי"

שר האוצר האמריקאי על הגירעון התקציבי, על עתודות הזהב, וכמה ביטקוין מחזיק הממשל?

מנדי הניג |

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט חשף ברשת פוקס תחזיות חסרות תקדים לגבי גביית המכסים. לדבריו, ההערכה הקודמת להכנסות שנתיות של כ-300 מיליארד דולר ממכסים בלבד - "כנראה נמוכה מדי". כל 300 מיליארד דולר שמגיעים לקופת המדינה שווים לאחוז אחד של תוצר (GDP). בארה"ב מדברים כבר שנים על יחס גירעון-תוצר חונק, שעומד כיום סביב 6.5%-6.7%,  הרמה הגבוהה ביותר אי פעם בתקופה שאין לא מלחמה (משמעותית) ולא מיתון. בסנט אומר שהכנסות המכסים, עשויות להוריד את היחס הזה אל מתחת ל־5% ואף להחזירו לרמות ההיסטוריות של 3% וזה עוד לפני שטראמפ יסיים את כהונתו.

"מס חדש" על ענקיות השבבים

במקביל, דיבר בסנט על המס החדש על חברות השבבים -  אנבידיה ו-AMD יעבירו 15% מהכנסותיהן ממכירות לסין ישירות לאוצר האמריקאי, בתמורה לקבלת רישיונות יצוא. "מדובר בצעד חריג", הודה בסנט, אך טען כי זו אסטרטגיה כפולה - גם מיליארדים יזרמו ישירות לממשל וגם שוק השבבים העולמי יתיישר לפי הסטנדרט האמריקאי, ולא הסיני.

בסנט חזר לרעיון שהעלה בשימוע הסנאט: למנף את נכסי ארה"ב כדי לייצר הכנסות. לדבריו: "הקרקעות של הממשל יכולות להפיק גז ונפט באופן בטוח ויעיל; פאני מיי ופרדי מאק יצאו להנפקות חלקיות - מהלך שצפוי להניב עשרות מיליארדי דולרים; יתרות הזהב האמריקאיות (261 מיליון אונקיות) ימשיכו להוות מאגר ערך לעם האמריקאי".

כמו כן, אמר בסנט כי קיימת עתודה של ביטקוין מנכסים שהוחרמו שמוערכת ב־15–20 מיליארד דולר.

בסנט טוען כי הריבית בארה"ב גבוהה מדי: "הרמה הנייטרלית נמוכה ב-150 נקודות בסיס מהרמה הנוכחית. הוא מעריך שתהיה הפחתה של חצי אחוז כבר בחודשים הקרובים. אבל כמובן שהוא לא יכול להשפיע על הפד' ופאוול בראשו. בהקשר של פאוול אמר בסנט - "צריך יו"ר פד שידע לחשוב קדימה ויוכל להוביל את הכלכלה לעידן של פריון חדש, בדומה לתקופת גרינספאן בשנות ה-90".


המסר של בסנט ברור: ממשל טראמפ הצליח להפוך את המכסים לנכס. האסטרטגיה של המו"מ שטראמפ נוהג בה, הצליחה לייצר לארה"ב הכנסות יש מאין. השאלה הגדולה היא האם זה ייפגע בצרכן האמריקאי. אנחנו רואים בדוחות שבינתיים הפגיעה היא קטנה, היקף הסחר אומנם יורד, אבל לא באופן דרמטי. השאלה איך זה יהיה ברבעון השלישי שבו יבואו לידי ביטוי מכסים בשיעור גבוה יותר - כ-15%. כנראה שיהיו חברות לא מעטות שיפגעו, כנראה שגם הצרכנים יפגעו כי חלק מהעליות מכסים יתגלגלו לצרכנים סופיים, אבל עד כה נראה שזו לא תהיה פגיעה קשה מדי.