הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
מהומות סטודנטים, הונג קונג
צילום: getty images, Barcroft Media

המשטרה בהונג קונג עצרה מפגינים תחת חוק הביטחון הלאומי החדש

לפחות מפגין אחד נעצר לאחר שהחזיק דגל הקורא לעצמאות העיר. עשרות עוכבו לחקירה בחשד להמרדה. זאת לאחר החלת החוק, שעבר סופית השבוע בפרלמנט הסיני. מה תעשה ארצות הברית?
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה הונג קונג מלחמת הסחר שווקים גלובליים
אצבע בעין: 23 שנה בדיוק לאחר שבריטניה העבירה את השליטה על הונג קונג לסין, המדינה הודיעה כי ביצעה מעצר ראשון של אזרח הונג קונג החשוד בהמרדה, לאחר שהחזיק דגל הקורא לעצמאות העיר. לפחות 20 בני אדם נוספים עוכבו בהפגנה, זאת לאחר שסין החילה את חוק הביטחון הלאומי החדש, שאמור למנוע הסתה, המרדה וחתירה תחת השלטון. הודעת המעצר של משטרת סין החוק השנוי במחלוקת קיבל אשרור בחודש שעבר באסיפה של המפלגה הקומוניסטית ואתמול אושר סופית בפרלמנט. סעיפי החוק המעורפלים – ככל הנראה בכוונה – הביאו את המערב ובראש ארה"ב לאיים בביטולו של המעמד המיוחד של העיר ואת ההטבות לחברות מערביות שרוצות לסחור שם. עד כמה המצב חמור? עד כה עזבו 200 תושבים את העיר ופנו לטאיוון, הגובלת מדרום לסין. טאיוון - שעדיין נתונה ללחצים סיניים רבים - פתחה משרד מיוחד שנועד לקלוט תושבים מהונג קונג, שמעוניינים לעזוב את העיר בשל החוק - במטרה להביא אליה מדענים ואנשי פיננסים בולטים.  שלט של המשטרה הסינית המאיים על המפגינים במעצר מפגינים בהונג קונג היום ההיסטוריה שמאחורי החוק החדש בהונג קונג כאמור, ב-1 ליולי 1997, בריטניה החזירה את השליטה על העיר הסינית, לאחר יותר מ-150 שנה שבה שלטה שם, לאחר סיום מלחמת האופיום שבה בריטניה השפילה את סין והכריחה אותה לשלם פיצויים בנוסף לוויתור על הונג קונג. במהלך הסכם הסינו-בריטי בשנות ה-70 של המאה שעברה, הוסכם על החזרת השליטה הסינית על העיר, בתמורה לשמירה על עצמאותה. התקופה הזו נגמרה רשמית היום.   החלת החוק הסיני החדש – שאותו המשטר ניסה לקדם ב-2003 ונכשל – זורזה בשל גל ההפגנות בעיר בשנה שעברה, שהביאה להשבתתה קרוב לחצי שנה עוד לפני הקורונה. זאת בשל ניסיון של הממשל בסין להסגיר פעיל חברתי למשפט בסין, בשל מה שהם טענו לניסיונות המרדה. החוצפה הסינית והתגובה האמריקאית אבל זה רק חלק מהעניין. בעשור האחרון סין הפכה ליותר ויותר אגרסיבית בכמה זירות. אחת מהן היא שליטה בים מול יפן - אשר להן יש משקעים רבים עוד מימי מלחמת העולם השנייה והזוועות היפניות נגד העם הסיני; כאלה שבחלקן לא נפלו מאכזריותם של הנאצים ואף התעלו עליה. בנוסף, בחודשים האחרונים ישנה עליית מדרגה במתיחות עם הודו, כשלאחרונה נהרגו 20 חיילים הודים בתקרית בגבול הנידח שבלדאק שבהימאליה. כמו כן סין מנסה לאתגר את ההגמוניה העולמית של ארצות הברית לא רק באמצעות יוזמת החגורה והדרך, אלא גם בהפיכת היואן, המטבע הסיני, לתחליף לדולר במסחר הבינלאומי.   כיום, הונג קונג היא המרכז המסחרי השלישי בגודלו בעולם. אמנם למלחמת הסחר הייתה השפעה עצומה על חברות אמריקאיות רבות העוסקות בסין, אבל עד כה, הונג קונג לא נפגעה. אבל יש סבירות יותר מגבוהה שעכשיו זה יקרה. עם זאת, כדי להימנע משפל כלכלי טוטלי בעיר, חברות ציבוריות סיניות רבות העבירו את מרכז פעילותן הפיננסית לעיר בחודשים האחרונים – במקביל לחסימתן והגבלתן של חלק מהחברות בשווקים הפיננסיים בארצות הברית. ארצות הברית, שהביעה מורת רוח מהחוק החדש, צפויה להגיב במספר אופנים, בהם ביטול המעמד המיוחד של העיר, שאמורים להרחיק את הכסף האמריקאי הגדול מהונג קונג. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
משקיעים AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

להמשך הכתבה לחץ כאן