הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
מהומות סטודנטים, הונג קונג
צילום: getty images, Barcroft Media

המשטרה בהונג קונג עצרה מפגינים תחת חוק הביטחון הלאומי החדש

לפחות מפגין אחד נעצר לאחר שהחזיק דגל הקורא לעצמאות העיר. עשרות עוכבו לחקירה בחשד להמרדה. זאת לאחר החלת החוק, שעבר סופית השבוע בפרלמנט הסיני. מה תעשה ארצות הברית?
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה הונג קונג מלחמת הסחר שווקים גלובליים
אצבע בעין: 23 שנה בדיוק לאחר שבריטניה העבירה את השליטה על הונג קונג לסין, המדינה הודיעה כי ביצעה מעצר ראשון של אזרח הונג קונג החשוד בהמרדה, לאחר שהחזיק דגל הקורא לעצמאות העיר. לפחות 20 בני אדם נוספים עוכבו בהפגנה, זאת לאחר שסין החילה את חוק הביטחון הלאומי החדש, שאמור למנוע הסתה, המרדה וחתירה תחת השלטון. הודעת המעצר של משטרת סין החוק השנוי במחלוקת קיבל אשרור בחודש שעבר באסיפה של המפלגה הקומוניסטית ואתמול אושר סופית בפרלמנט. סעיפי החוק המעורפלים – ככל הנראה בכוונה – הביאו את המערב ובראש ארה"ב לאיים בביטולו של המעמד המיוחד של העיר ואת ההטבות לחברות מערביות שרוצות לסחור שם. עד כמה המצב חמור? עד כה עזבו 200 תושבים את העיר ופנו לטאיוון, הגובלת מדרום לסין. טאיוון - שעדיין נתונה ללחצים סיניים רבים - פתחה משרד מיוחד שנועד לקלוט תושבים מהונג קונג, שמעוניינים לעזוב את העיר בשל החוק - במטרה להביא אליה מדענים ואנשי פיננסים בולטים.  שלט של המשטרה הסינית המאיים על המפגינים במעצר מפגינים בהונג קונג היום ההיסטוריה שמאחורי החוק החדש בהונג קונג כאמור, ב-1 ליולי 1997, בריטניה החזירה את השליטה על העיר הסינית, לאחר יותר מ-150 שנה שבה שלטה שם, לאחר סיום מלחמת האופיום שבה בריטניה השפילה את סין והכריחה אותה לשלם פיצויים בנוסף לוויתור על הונג קונג. במהלך הסכם הסינו-בריטי בשנות ה-70 של המאה שעברה, הוסכם על החזרת השליטה הסינית על העיר, בתמורה לשמירה על עצמאותה. התקופה הזו נגמרה רשמית היום.   החלת החוק הסיני החדש – שאותו המשטר ניסה לקדם ב-2003 ונכשל – זורזה בשל גל ההפגנות בעיר בשנה שעברה, שהביאה להשבתתה קרוב לחצי שנה עוד לפני הקורונה. זאת בשל ניסיון של הממשל בסין להסגיר פעיל חברתי למשפט בסין, בשל מה שהם טענו לניסיונות המרדה. החוצפה הסינית והתגובה האמריקאית אבל זה רק חלק מהעניין. בעשור האחרון סין הפכה ליותר ויותר אגרסיבית בכמה זירות. אחת מהן היא שליטה בים מול יפן - אשר להן יש משקעים רבים עוד מימי מלחמת העולם השנייה והזוועות היפניות נגד העם הסיני; כאלה שבחלקן לא נפלו מאכזריותם של הנאצים ואף התעלו עליה. בנוסף, בחודשים האחרונים ישנה עליית מדרגה במתיחות עם הודו, כשלאחרונה נהרגו 20 חיילים הודים בתקרית בגבול הנידח שבלדאק שבהימאליה. כמו כן סין מנסה לאתגר את ההגמוניה העולמית של ארצות הברית לא רק באמצעות יוזמת החגורה והדרך, אלא גם בהפיכת היואן, המטבע הסיני, לתחליף לדולר במסחר הבינלאומי.   כיום, הונג קונג היא המרכז המסחרי השלישי בגודלו בעולם. אמנם למלחמת הסחר הייתה השפעה עצומה על חברות אמריקאיות רבות העוסקות בסין, אבל עד כה, הונג קונג לא נפגעה. אבל יש סבירות יותר מגבוהה שעכשיו זה יקרה. עם זאת, כדי להימנע משפל כלכלי טוטלי בעיר, חברות ציבוריות סיניות רבות העבירו את מרכז פעילותן הפיננסית לעיר בחודשים האחרונים – במקביל לחסימתן והגבלתן של חלק מהחברות בשווקים הפיננסיים בארצות הברית. ארצות הברית, שהביעה מורת רוח מהחוק החדש, צפויה להגיב במספר אופנים, בהם ביטול המעמד המיוחד של העיר, שאמורים להרחיק את הכסף האמריקאי הגדול מהונג קונג. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


ארהב סין
צילום: טוויטר

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית

בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ארצות הברית סין חומרי גלם

למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.

ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.


המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.


ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב

נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.

בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.


להמשך הכתבה לחץ כאן