הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
מהומות סטודנטים, הונג קונג
צילום: getty images, Barcroft Media

המשטרה בהונג קונג עצרה מפגינים תחת חוק הביטחון הלאומי החדש

לפחות מפגין אחד נעצר לאחר שהחזיק דגל הקורא לעצמאות העיר. עשרות עוכבו לחקירה בחשד להמרדה. זאת לאחר החלת החוק, שעבר סופית השבוע בפרלמנט הסיני. מה תעשה ארצות הברית?
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה הונג קונג מלחמת הסחר שווקים גלובליים
אצבע בעין: 23 שנה בדיוק לאחר שבריטניה העבירה את השליטה על הונג קונג לסין, המדינה הודיעה כי ביצעה מעצר ראשון של אזרח הונג קונג החשוד בהמרדה, לאחר שהחזיק דגל הקורא לעצמאות העיר. לפחות 20 בני אדם נוספים עוכבו בהפגנה, זאת לאחר שסין החילה את חוק הביטחון הלאומי החדש, שאמור למנוע הסתה, המרדה וחתירה תחת השלטון. הודעת המעצר של משטרת סין החוק השנוי במחלוקת קיבל אשרור בחודש שעבר באסיפה של המפלגה הקומוניסטית ואתמול אושר סופית בפרלמנט. סעיפי החוק המעורפלים – ככל הנראה בכוונה – הביאו את המערב ובראש ארה"ב לאיים בביטולו של המעמד המיוחד של העיר ואת ההטבות לחברות מערביות שרוצות לסחור שם. עד כמה המצב חמור? עד כה עזבו 200 תושבים את העיר ופנו לטאיוון, הגובלת מדרום לסין. טאיוון - שעדיין נתונה ללחצים סיניים רבים - פתחה משרד מיוחד שנועד לקלוט תושבים מהונג קונג, שמעוניינים לעזוב את העיר בשל החוק - במטרה להביא אליה מדענים ואנשי פיננסים בולטים.  שלט של המשטרה הסינית המאיים על המפגינים במעצר מפגינים בהונג קונג היום ההיסטוריה שמאחורי החוק החדש בהונג קונג כאמור, ב-1 ליולי 1997, בריטניה החזירה את השליטה על העיר הסינית, לאחר יותר מ-150 שנה שבה שלטה שם, לאחר סיום מלחמת האופיום שבה בריטניה השפילה את סין והכריחה אותה לשלם פיצויים בנוסף לוויתור על הונג קונג. במהלך הסכם הסינו-בריטי בשנות ה-70 של המאה שעברה, הוסכם על החזרת השליטה הסינית על העיר, בתמורה לשמירה על עצמאותה. התקופה הזו נגמרה רשמית היום.   החלת החוק הסיני החדש – שאותו המשטר ניסה לקדם ב-2003 ונכשל – זורזה בשל גל ההפגנות בעיר בשנה שעברה, שהביאה להשבתתה קרוב לחצי שנה עוד לפני הקורונה. זאת בשל ניסיון של הממשל בסין להסגיר פעיל חברתי למשפט בסין, בשל מה שהם טענו לניסיונות המרדה. החוצפה הסינית והתגובה האמריקאית אבל זה רק חלק מהעניין. בעשור האחרון סין הפכה ליותר ויותר אגרסיבית בכמה זירות. אחת מהן היא שליטה בים מול יפן - אשר להן יש משקעים רבים עוד מימי מלחמת העולם השנייה והזוועות היפניות נגד העם הסיני; כאלה שבחלקן לא נפלו מאכזריותם של הנאצים ואף התעלו עליה. בנוסף, בחודשים האחרונים ישנה עליית מדרגה במתיחות עם הודו, כשלאחרונה נהרגו 20 חיילים הודים בתקרית בגבול הנידח שבלדאק שבהימאליה. כמו כן סין מנסה לאתגר את ההגמוניה העולמית של ארצות הברית לא רק באמצעות יוזמת החגורה והדרך, אלא גם בהפיכת היואן, המטבע הסיני, לתחליף לדולר במסחר הבינלאומי.   כיום, הונג קונג היא המרכז המסחרי השלישי בגודלו בעולם. אמנם למלחמת הסחר הייתה השפעה עצומה על חברות אמריקאיות רבות העוסקות בסין, אבל עד כה, הונג קונג לא נפגעה. אבל יש סבירות יותר מגבוהה שעכשיו זה יקרה. עם זאת, כדי להימנע משפל כלכלי טוטלי בעיר, חברות ציבוריות סיניות רבות העבירו את מרכז פעילותן הפיננסית לעיר בחודשים האחרונים – במקביל לחסימתן והגבלתן של חלק מהחברות בשווקים הפיננסיים בארצות הברית. ארצות הברית, שהביעה מורת רוח מהחוק החדש, צפויה להגיב במספר אופנים, בהם ביטול המעמד המיוחד של העיר, שאמורים להרחיק את הכסף האמריקאי הגדול מהונג קונג. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן