וול סטריט
צילום: iStock

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

הסיכונים המרכזיים כבר לא יתממשו השנה, אולם התנודתיות תישאר; בניגוד לצפי הפד', האנליסטים מעריכים כי הריבית בארה"ב תרד ב-2020; בנוסף, מסתמן כי בעיית הנזילות חמורה מכפי שהיה נדמה, אך אל חשש - "הפד' חוזר לנפח את הבלון"
ערן סוקול | (1)

שבוע המסחר האחרון בוול סטריט ננעל בעליות שערים קלות, כאשר המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא כל הזמנים. ביום שישי ארה"ב וסין הודיעו על הסכמות לגבי השלב הראשון בהסכם הסחר שצפוי להיחתם בינואר 2020, אך עיקר העלייה במדדים נרשמה כבר ביום חמישי לאחר ציוץ של טראמפ בדבר "הסכם גדול שמתקרב". לקראת סיום שנת 2019 נראה כי הסיכונים המרכזיים לשווקים לא יתממשו, אולם התנודתיות בשווקים צפויה להישאר. בנוסף, ובניגוד להצהרות הפד', האנליסטים מעריכים כי הריבית בארה"ב בכל זאת תרד בשנת 2020 וכי בעיית הנזילות בשווקים חמורה מכפי שהיה נדמה. אך אל חשש - "הפד' חוזר לנפח את הבלון". הברוברים השחורים נותרו חיוורים "השווקים משאירים מאחוריהם את הסיכונים הגיאופוליטיים המאיימים ביותר של השנה. הסיכון של יציאת בריטניה מהאיחוד האירופאי בלי הסכם והחרפה נוספת של מלחמת הסחר לא התממשו. נוסיף גם את ההסכמה בבית המחוקקים האמריקאי על אישור סופי של ההסכם החדש בין ארה"ב מקסיקו וקנדה", כותב בסקירתו השבועית אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש. שוק המניות האמריקאי נותר יציב ביום שישי ותשואות האג"ח חזרו את כל הדרך מהעליות ביום קודם. תגובת השווקים לפרסום פרטי ההסכם לא הייתה סוערת במיוחד, מה שמתאים לדפוס של 'קנה בשמועה, מכור בידיעה'. אולם, זבז'ינסקי מעריך כי תגובת השווקים ביום שישי משקפת גם אכזבה מסוימת מההסכם והחששות שהוא לא באמת יוביל לשיפור בפעילות הכלכלית. בשוק לא מאמינים לפאואל ביום רביעי הותיר הפד' את הריבית בארה"ב ללא שינוי, והעריך כי הריבית תישאר ללא שינוי לאורך כל שנת 2020. לדברי זבז'ינסקי, "חלק גדול ממסיבת העיתונאים הקדיש פאואל להסברים, מדוע סיכוני האינפלציה היום נמוכים. לאור העמדה 'היונית' של הנגיד האמריקאי, היינו מצפים שהמשקיעים ירוצו לקנות הגנות לאינפלציה, אך ציפיות האינפלציה הגלומות כמעט לא עלו. נראה, שהמשקיעים בשוק האג"ח, כמונו, דווקא חוששים מהמשך החלשות בפעילות הכלכלית ועלייה באבטלה". בשורה התחתונה, מעריכים במיטב דש כי ריבית ה-FED תרד בשנת 2020 ויותר מפעם אחת. התנודתיות בשווקים תישאר בתקופה הקרובה "התנודתיות סביב הסכם הסחר צפויה להמשיך ללוות אותנו בתקופה הקרובה, שכן מיד לאחר החתימה על השלב הראשון הצדדים צפויים להמשיך במו"מ לעבר ההסכם המלא", כותבים בסקירתם השבועית כלכלני הראל פיננסים. "לאור זאת, חשוב לוודא כי תיקי ההשקעות ערוכים לכך – בעיקר ע"י פיזור מוגבר ושילוב אפיקי השקעה שונים. בחשיפה למניות בארה"ב, חשוב לוודא שמתמקדים במניות של חברות רווחיות, שיודעים לנתח אותן ויש להן פוטנציאל צמיחה. ניתן לבחון חשיפה לתתי סקטורים מעניינים, כמו חברות הציוד הרפואי שתוצאותיהן גם בולטות לחיוב בעונת הדו"חות". בעיית הנזילות בשווקים חמורה מכפי שהיה נדמה ביום חמישי פרסם הפד' צפי הזרקות ההון לחודש הקרוב אשר נאמד בכחצי טריליון דולר. "זוכרים שבספטמבר שוק הריפו כמעט התפרק והפד נאלץ להזרים למערכת הפיננסית עשרות מיליארדים? זוכרים שהדעה הרווחת היתה שמדובר על אירוע זמני וטכני? אז זהו, שמסתבר שלא רק שלא היה מדובר על אירוע זמני אלא שבעיית הנזילות בשווקים חמורה מכפי שהיה נדמה קודם לכן כאשר בעיית הנזילות בשווקים היא תוצאה שילוב בין רגולציה על הבנקים, הגדלת היצע האג"ח הממשלתיות והמרדף אחר תשואות בשווקים", כותב בסקירתו השבועית אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות. מצד אחד, הבנקים מדורגים בסוף השנה לפי היקף הנזילות העודפת שלהם ומקבלים ציון שנקרא G-SIB או בהרחבה Global systematic international bank שנועד למנוע קריסה של בנק שהוא גדול מדי מכדי ליפול. ככל שהבנק מחזיק בסוף השנה יותר נזילות כך גם הציון שלו יהיה טוב יותר, מה שיאפשר לו לאחר מכן תשואה על ההון גבוהה יותר. לכן, מסביר גרינפלד, לקראת סוף השנה הבנקים לא ממהרים לוותר על הנזילות שלהם ובכך יוצרים מחסור בהיצע נזילות בשוק הריפו. אל חשש - הפד' לא יאפשר לאף גוף פיננסי לקרוס בגלל מחסור בנזילות "מהצד השני, גופים שונים ובכללם קרנות גידור ממונפות שחייבים נזילות באופן שוטף מוצאים את עצמם נאלצים לשלם ריביות גבוהות תמורת הנזילות ונקלעים לקשיים. לכן, בסוף השבוע ולאחר שלפי ה-BIS מספר קרנות גידור גדולות עמדו לקרוס, הפד הודיע כי עד אמצע ינואר הוא יזרים לשווקים דרך מכרזי הריפו עוד 500 מיליארד דולר!!! משמעות ההכרזה היא שבעוד חודש מאזן הפד יחזור לעמוד על 4.5 טריליון דולר, אותה רמה בה עמד לפני שהפד החל בתהליך צמצום המאזן, אי שם בשלהי 2017. החדשות הרעות: בלון הניסוי של הפד לעשות 'נורמליזציה' בשווקים התפוצץ. החדשות הטובות: הפד חוזר לנפח את הבלון הישן שלו ולא יתן לאף גוף פיננסי לקרוס בגלל מחסור בנזילות", סיכם גרינפלד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מבין 16/12/2019 15:50
    הגב לתגובה זו
    ישראל היום :מדד מתחת לציפיות: ירידה של 0.4% "מדד המחירים לצרכן לא מצליח להדביק את הגבול התחתון של יעד בנק ישראל - 1% • גוברות ההערכות שבנק ישראל ייאלץ להפחית את הריבית ל־0.1% - לעומת 0.25% כיום. "
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.