לא נעים: 7 המפסידים הגדולים מהמהלך המפתיע של הבנק המרכזי בשוויץ

ההחלטה שנפלה אתמול בשוויץ להסיר את הצמדת הפרנק למטבע האירו עלולה ליצור השלכות ותוצאות הרסניות
מתן בן ברוך | (10)

הנופים הפסטורליים בשוויץ גורמים לעיתים לרבים מהאנשים לשכוח שמדובר באחת מבירות הבנקאות החשובות בעולם. המהלך של הבנק המרכזי השוויצרי (SNB) אתמול הוכיח זאת כאשר הודעת הבנק עוררה סערה גדולה בשווקים הפיננסיים. מאז ההכרזה, ערכו של הפרנק עלה ב-22% מול האירו וב-20% מול הדולר האמריקני.

אלו 7 המפסידים הגדולים ביותר מהמהלך המפתיע של הבנק המרכזי בשוויץ:

יצרניות שעונים שוויצריות (וגם אספנים)

עלויות הייצור של היצרניות הגדולות בשוויץ כגון Rolex, TAG Heuer ו-Swatch יעלו בצורה מטאורית שכן עבודה הייצור והעיצוב נעשית בשוויץ עצמה. בנק UBS מצידו מסייג ואומר כי ליצרניות השעונים לא תהיה בעיה לגלגל את העלויות לצרכן הסופי ובכך לרכך את הפגיעה ברווחים. מן העברי השני, מנכ"ל קבוצת Swatch, ניק האייק היה פחות אופטימי והגדיר את המהלך של הבנק המרכזי "צונאמי" שיכה ביצואניות ובמדינה כולה.

הכלכלה השוויצרית

תחזיות הצמיחה הכלכליות של שוויץ כבר מקוצצות על רקע המהלך כאשר הכלכלנים מודאגים שהעלייה בערך הפרנק תפגע ביצואניות ותוביל לדיפלציה. ב-UBS מעריכים כי הכלכלה השוויצרית תצמח רק ב-0.5% ב-2015 כאשר לפני המהלך התחזיות עמדו על צמיחה של 1.8%. גם התחזיות ל-2016 כבר קוצצו בהתאם לצמיחה בשיעור של 1.1% בלבד אל מול תחזית קודמת של עלייה של 1.7%.

חברות השוקולד (ואוהבי השוקולד)

מניות ענקית השוקולד הפופולרית Lindt & Sprungli כבר ירדו 8% מאז המהלך של הבנק המרכזי בבורסה בציריך. "פרנק חזק יאלץ את החברות להעלות מחירים בכדי להגן על רווחים" מציינת קטלין ברוקס אנליסטית מחקר ב-Forex.com וממליצה בבדיחות הדעת להתחיל לאגור כדורי שוקולד. ב-Lindt מצידם ציינו כי הם מחזיקים ב-8 פסי ייצור מחוץ לשוויץ מה שיעזור להם להתגבר על הפרנק החזק.

רוג'ר פדרר

כוכב הטניס השוויצרי שבזמנו הפנוי הוא גם פרזנטור של חברות שוויצריות רבות כגון Lindt ו-Rolex עלול לגלות שהמשכורות שלו יקטנו לפתע. בנוסף זכייה בפרסי טניס במדינות אחרות תהיה שווה הרבה פחות כאשר ימיר את הכסף לפרנק.

תיירים

אם היו לכם תוכניות גדולות לסקי בשוויץ השנה, תתכוננו לשלם הרבה יותר. תעשיית התיירות בשוויץ צפויה לסבול כאשר מבקרים פוטנציאליים עשויים לבחור יעדים אחרים, זולים יותר.

בעלי משכנתאות פולנים

על פי מגזין ה-Financial Times, פולנים רבים לקחו משכנתאות נקובות בפרנק בשווי של כ-30 מיליארד אירו. אם הפרנק ימשיך להיסחר סביב הרמה הנוכחית, עלויות החזר המשכנתה יזנקו בכ-17% מה שמעלה חששות לגבי יכולת ההחזר של חלק מהלווים.

קיראו עוד ב"גלובל"

סוחרי מט"ח

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אחד מהעם 19/01/2015 00:23
    הגב לתגובה זו
    להזכיר שהתעשיה והיצרנים זה נכון, אבל באותה שורה גם רוג'ר פדרר? אנחנו צריכים לדאוג לו?
  • 8.
    מהי הודעת הבנק? 17/01/2015 09:45
    הגב לתגובה זו
    כתבה על תוצאות אבל הסיבה נשארת לא ברורה.
  • 7.
    יעל 17/01/2015 09:15
    הגב לתגובה זו
    הבנק בישראל צריך קודם למכור כמה שהוא יכול מהדולארים ואז להעלות ריבית שתצניח את הדולאר . עכשיו היצוא המסורתי - לא יפגע .הוא כבר נפגע בשנות ה-80-90 . חברות כמו טבע + כיל ירוויחו פחות ועוד כמה עובדי הייטק אולי ירדו בשכר אבל מצד שני יקנו דירות יותר זולות וגם החופשות בחו"ל יהיו זולות יותר . הבעיה זה הלחץ המאסיבי של חברות הענק טבע ,אינטל וכדומה לתת להם דולר מסובסד . השאלה לאיזה נגיד יהיה " ביצים " לצאת נגד הקרטל . שתופס את המדינה בעיוות מוניטרי כבר 7 שנים .
  • 6.
    ארז 17/01/2015 08:49
    הגב לתגובה זו
    רק לדוגמה מניית אינטראקטיב ברוקר IBKR בתום המסחר של יום שישי ירדה בפחות מאחוז אחד.
  • 5.
    סוחר מטח 17/01/2015 08:36
    הגב לתגובה זו
    הבנקים, שגנבו מיליארדי דולרים מלקוחות שיצאו בסטופים במחירים שלא היו קיימים. ועוד אחרי זה הם אומרים שהפסידו כסף! בושה
  • 4.
    יאצק 17/01/2015 06:42
    הגב לתגובה זו
    ועוד איזה חודק קיבלנו. השתמשנו ביועץ השקעות שוויצרי.
  • 3.
    מה עם כל החברות שההלוואות שלהן בפרנק שווצרי (ל"ת)
    סוחר 16/01/2015 23:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משה 16/01/2015 22:17
    הגב לתגובה זו
    באמת מה פתאום מדינה כמו שוויץ מקפיצה את המטבע שלה הרי זה לרעתה ומיסתבר שהפולנים לקחו מהם משכנתאות בגובה של 70 מיליארד ולכן החליטו להכניס להם בגדול ועכשיו הם צריכים להחזיר למדינה עוד 60 מיליארד כי אלה משכנתות לטווח ארוך שהריבית מכפילה את עצמה
  • ררמ 16/01/2015 23:56
    הגב לתגובה זו
    כתבה דלילה, אין שום אזכור שמראה התחזקות של הבנקים כתוצאה מהלימות הון יציבה במטבע מקומי עצמאי וחזק. הפיננסים יקבלו בוסטר כתוצאה מהמהלך
  • 1.
    FXCM זו חברת נוכלות והונאות ומצוין שתימחק סופסוף (ל"ת)
    איתן 16/01/2015 21:26
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.