דווקא עכשיו? החברות הסיניות שמתכננות הנפקה בוול סטריט

דווקא עכשיו, חברות סיניות בוחנות הנפקה בוול סטריט בתקווה לגייס מאות מיליונים; צ'אגי כבר עשתה זאת, אבל לא בטוח שגם חברות אחרות יצליחו, בעיקר לאור המתיחות הגוברת בין סין לארה"ב

רוי שיינמן |

על רקע המתיחות הגוברת בין סין לארה"ב על רקע ממלחמת הסחר, כמה חברות סיניות בוחנות הנפקה בוול סטריט, דווקא עכשיו. היתרונות ברורים, הבורסה האמריקאית מציעה אפשרות לגייס הון גדול שלא זמין כמעט בשום מקום אחר בעולם, והאמת שגם למשקיעים האמריקנים נוצר יתרון עם אפשרות לחשיפה לחלק מהחברות המעניינות בשוק, אך מצד שני, קשה להעריך את סיכויי ההצלחה של ההנפקות הללו בתקופה הנוכחית. האמת שחברה סינית אחת כבר הנפיקה בוול סטריט לאחרונה, אבל זה לא אומר בהכרח שנראה עוד הנפקות כאלו בהמשך.


הסיניות שרוצות את הכסף של האמריקאים

אחת מהחברות ששוקלות לבצע הנפקה בארה"ב היא Beijing Smart Walnut Education Technology, שפועלת תחת השם Walnut Coding ומספקת שירותים של לימוד תכנות לילדים. לפי הדיווחים החברה שוקלת לגייס כ-100 מיליון דולר, סכום דומה לזה שמבקשות לגייס שלוש חברות סיניות נוספות: ספקית שירותי הענן Shenzhen Cloudsky Technologies, פלטפורמת התוכנה Zaihui וקבוצת Zhonghe.


כל ארבע החברות מתכננות את המהלך הזה למרות התנודתיות בשווקים ואיום המחיקות מצד ממשל ארה"ב. למעשה, בחודש האחרון ירד מדד Nasdaq Golden Dragon China, שעוקב אחרי חברות סיניות הנסחרות בארה"ב, בכ-17.7%, לעומת ירידה של 9% בלבד במדד ה-S&P 500 באותה תקופה.


צ'אג'י כבר עשתה את זה, והצליחה בגדול

דוגמה להנפקה סינית שכבר יצאה לדרך השנה היא רשת התה Chagee Chagee Holdings 2.81%  , שגייסה 411 מיליון דולר לפי שווי של 5.1 מיליארד דולר. מחיר ההנפקה נקבע על 28 דולר למניה, בחלק העליון של הטווח, והמניה זינקה ביום הראשון שלה ב-16%.


Chagee הצליחה להתקדם למרות המתיחות בין בייג’ינג לוושינגטון ואיומי המכסים מצד טראמפ. החברה ציינה כי אמנם ייתכן ותושפע מהמכסים, אך הדגישה שהפעילות שלה מרוכזת במזרח ולכן היא לא צופה להיות מושפעת מדי מהגבלות על סחר בינלאומי. ברקע עומדת גם הצלחת Mixue Group, מתחרתה בשוק התה והגלידה, שהונפקה לאחרונה בהונג קונג ושוויה הוכפל תוך זמן קצר.


טראמפ מאיים

לצד הניסיונות להנפיק, מרחפת הסכנה שטראמפ יממש את החשש של חלק מהמשקיעים ויורה על מחיקת מניות סיניות מהבורסות האמריקאיות. מזכיר האוצר סקוט בסנט הבהיר לאחרונה ש"כל האפשרויות על השולחן" בהתייחסות לנושא. חוק שנחתם כבר בדצמבר 2020, Holding Foreign Companies Accountable Act, נותן לממשל סמכות למחוק חברות זרות שלא משתפות פעולה עם בדיקת הדוחות שלהן. בפועל, החוק הזה ממוקד בעיקר בחברות סיניות.


כבר בתחילת 2021 הוסרו מהמסחר שלוש חברות תקשורת סיניות: China Mobile, China Telecom ו-China Unicom. אם מהלך כזה יתרחב, לפי גולדמן זאקס, עשויים משקיעים אמריקאים למכור מניות סיניות בהיקף של כ-800 מיליארד דולר, סכום שעשוי לטלטל את השווקים.

קיראו עוד ב"גלובל"


איך בכלל נסחרות חברות סיניות בארה"ב, ומה יקרה אם יימחקו

מרבית החברות הסיניות נסחרות בארה"ב באמצעות מנגנון ADR, תעודת פיקדון אמריקאית, שמאפשר להן להיסחר כאילו היו חברות אמריקאיות. אם החברה נמחקת מהמסחר, היא נאלצת לעבור לבורסות אחרות כמו הונג קונג או למסחר בשוק ה-OTC בארה"ב, שם הנזילות נמוכה יותר. גם מהצד הסיני יש סכנה, הממשלה בבייג’ינג עלולה להורות על משיכת השקעות מהשוק האמריקאי, מה שיכול להוסיף שמן למדורה הכלכלית.


בוול סטריט נסחרות כיום חברות סיניות ענקיות. עליבאבא Alibaba 4.11%  , המכונה "אמזון של סין", נסחרת לפי שווי של 267.4 מיליארד דולר ועלתה ב-30.9% מתחילת השנה. היא גם פעילה בתחום הבינה המלאכותית, כולל השקת מודל AI מתקדם המסוגל לפעול בסמארטפון. חברות נוספות כוללות את באידו Baidu.com, Inc 2.74%   (שווי 29.2 מיליארד דולר), שמחזיקה במנוע החיפוש הגדול בסין, חברת PDD PDD 3.38%   שמחזיקה בפלטפורמת Temu (שווי 131 מיליארד דולר), חברת המשחקים NetEase NetEase 0.02%   (שווי 64.56 מיליארד דולר), וגם יצרניות הרכב החשמלי NIO,Xpeng Motors 4.4%   XPeng NIO 14.44%   ו-Li Auto Li Auto 2.56%  , כולן עם שווי שוק של מיליארדי דולרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פאוול
צילום: טוויטר

מה אמר פאוול שמקפיץ את המדדים בוול סטריט?

פאוול מזהיר כי האטה חריגה בקצב יצירת המשרות ובלימת הגידול בכוח העבודה יצרו "איזון חריג" בשוק העבודה, שבו כל שינוי עלול להתפתח במהירות לעלייה חדה באבטלה; במקביל הדגיש כי המכסים מעלים מחירים אך ההשפעה צפויה להיות זמנית, ורמז שהפד עשוי לשנות בקרוב את עמדת המדיניות המוניטרית

תמיר חכמוף |

כמו בכל שנה, גם הפעם מושך נאום יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב, ג’רום פאוול, את תשומת הלב של העולם מהאולם הצנוע בג’קסון הול. הכנס השנתי הזה, שמתקיים מאז 1982 ביוזמת סניף קנזס של הפדרל ריזרב, הפך להיכל פוליטי וכלכלי שבו קובעי מדיניות מרכזיים מפרסים את השקפתם.

הנאום של פאוול

כבר בפתח דבריו שידר פאוול פתיחות זהירה לאפשרות של שינוי במדיניות הריבית בחודשים הקרובים. "מאזן הסיכונים מתחיל להשתנות", אמר, כשהוא מתייחס לכך שבזמן שהלחצים האינפלציוניים עדיין ניכרים, הסיכונים לירידה בתעסוקה הולכים ומתרבים.

פאוול התעכב על מצבו של שוק העבודה, שהפך ללב הדיון. הוא ציין כי הדוח האחרון ליולי חשף האטה חדה הרבה יותר מההערכות הקודמות, לאחר שנתוני מאי ויוני עודכנו כלפי מטה בצורה משמעותית. קצב יצירת המשרות בשלושת החודשים האחרונים ירד לכ-35 אלף בלבד בממוצע לחודש, לעומת כ-168 אלף משרות בחודש בשנה הקודמת.

על אף ההאטה, שיעור האבטלה נותר ברמה נמוכה יחסית של 4.2%, מה שמעיד שאין עודף גדול של עובדים זמינים. אלא שהאיזון הזה, כך לפי פאוול, הוא כזה שנובע מהאטה מקבילה הן בביקוש לעובדים והן בהיצע.

הוא הדגיש כי ההיצע הצטמצם בין היתר בשל ירידה בהגירה והיחלשות שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, מה שמוריד משמעותית את "רף האיזון", כלומר מספר המשרות הדרוש כדי לשמור על יציבות בשיעור האבטלה. התוצאה, כך התריע, היא מצב רגיש שבו כל שינוי קטן עשוי להתגלגל במהירות לגל פיטורים חד ולעלייה באבטלה.

ליפ בו טאן אינטלליפ בו טאן אינטל

הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%

כולם מדברים על "גלגל הצלה" לאינטל, אבל ההשקעה הזו יכולה להתברר כ"מקלות בגלגלים"  

רן קידר |

אינטל הודיעה רשמית על עסקה היסטורית: ממשלת ארצות הברית רוכשת 10% ממניותיה תמורת 8.9 מיליארד דולר. ההודעה הגיעה לאחר שבמהלך המסחר בניו יורק הכריז הנשיא דונלד טראמפ כי אינטל הסכימה למהלך, ובכך הפך הממשל האמריקאי לבעל המניות הגדול ביותר בחברה. העסקה נעשתה בדיסקאונט של 20% על מחיר השוק. 

העסקה כוללת רכישה של 433.3 מיליון מניות במחיר של 20.47 דולר למניה. המימון הגיע משילוב של מענקים שהובטחו לחברה בעבר במסגרת חוק השבבים בתקופת ביידן אך הוקפאו על ידי טראמפ, 5.7 מיליארד דולר, יחד עם 3.2 מיליארד דולר נוספים מתוכנית Secure Enclave שנועדה לחזק את הביטחון הלאומי. בכך מגיע היקף התמיכה הממשלתית הכולל באינטל ליותר מ-11 מיליארד דולר. בנוסף, הממשל קיבל כתבי אופציה לרכישת עוד 5% ממניות החברה במחיר של 20 דולר למניה במהלך חמש השנים הקרובות, אם אינטל תפסיד שליטה ברוב פעילות הייצור שלה.

מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, הביע תודה על האמון והדגיש כי מדובר בהזדמנות לחדש את מעמדה של החברה כגורם מוביל בייצור שבבים בארצות הברית. לדבריו, שיתוף הפעולה עם הממשל ישמש מנוף להחזרת אינטל למרכז הבמה הטכנולוגית. טראמפ מצידו הציג את ההסכם כהזדמנות "להחזיר את אינטל קדימה" לאחר שנות נסיגה מול המתחרות, וציין כי העלה את הרעיון בעצמו בפגישה עם טאן מוקדם יותר החודש.

המהלך נחשב לגלגל הצלה עבור אינטל, שסבלה בעשור האחרון ממשבר מתמשך. החברה איבדה רבים מיתרונותיה הטכנולוגיים, פיגרה מאחורי מתחרות כמו טייוואן סמיקונדקטור וסמסונג, ושוויה נחתך בכשני שלישים מהשיא. היא התמודדה עם כשלים חוזרים בפיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות, חילופי מנכ"לים תכופים והפסדים מתמשכים. ההסכם עם הממשל האמריקאי מגיע בניסיון לייצב את החברה ולחזק את יכולתה להתחרות מחדש בשוק השבבים העולמי.

מיד לאחר ההכרזה, מניית אינטל זינקה ב-5.5% בוול סטריט ל-24.8 דולר. אבל, למהלך הזה יש גם תוצאות לוואי לא פשוטות ושאלות לגבי עתיד החברה. ראית ובצד החיובי - זה מבטא המשך תמיכה של הממשל האמריקאי ואפילו באופן משמעותי יותר. הממשל אחראי לאינטל. טראמפ גם עשוי לדחוף לקוחות לרכוש ממוצרי אינטל.  הוא יכול "הכריח" לקוחות לקנות את מוצרי אינטל גם אם  הם לא מעוניינים בכך. תהליכים כאלו לא חיוביים לחברה בטווח הארוך. הם אומנם ישפרו את מצבה בזמן הקצר, אבל בסוף הדרך, מי שמנצח הוא זה שמשפר, מייעל, ומוכר את המוצרים הטובים ביותר.