סין ארהב טראמפ; קרדיט: רוי שיינמן
סין ארהב טראמפ; קרדיט: רוי שיינמן

נשק יום הדין - האם טראמפ ימחק את המניות הסיניות מהמסחר?

לנשיא האמריקני הסמכות למחוק מניות זרות מהמסחר על בסיס צו עליו חתם בקדנציה הקודמת שהביא למחיקה של 3 חברות סיניות; בממשל אומרים ש"הכל על השולחן", אבל האם טראמפ באמת שוקל את האפשרות ומה יכולות להיות ההשלכות?

רוי שיינמן | (4)

טראמפ מוכיח עד כה שהוא לא בן אדם של דיבורים אלא של מעשים. לא מעט משקיעים ואנליסטים היו סקפטיים לגבי העוצמה בה טראמפ יממש את איומי המכסים שלו מקמפיין הבחירות, אך היום כולם כבר יודעים שהוא רציני. המטרה הגדולה שעומדת לנגד עיניו של טראמפ היא סין שמזמן השתלטה על הסחר העולמי ומיצבה את עצמה כמוקד הייצור הגדול בעולם. טראמפ העלה את המכסים על ייבוא מוצרים מסין לשיעור של 145%, אבל נראה שהמערכה רחוקה מסיום כשלטראמפ יש עוד קלפים בשרוול, כמו האפשרות למחוק חברות סיניות מהמסחר בארה"ב.


בהתייחסות לנושא, אמר לאחרונה מזכיר האוצר האמריקני סקוט בסנט כי "כל האפשרויות על השולחן". הממשל כבר מחק מניות סיניות מהמסחר בעבר, אבל זה עדיין מהלך קיצוני שיכול להביא לפגיעה קשה בחברות הסיניות, להסלמה משמעותית ביחסים מול סין, וגם לפגיעה במשקיעים האמריקאים.


החוק שמעניק לטראמפ סמכות למחוק מניות זרות מהמסחר

האסמכתא המשפטית שמאפשרת לממשל האמריקאי למחוק חברות סיניות מהמסחר בארה"ב הוא "חוק אחריות לחברות זרות" (Holding Foreign Companies Accountable Act), שנחתם על ידי טראמפ עצמו בדצמבר 2020, כחלק מהאסטרטגיה שלו להקשיח את היחסים מול סין כבר אז.


אז ההצדקה לחוק נבעה מתוך דאגה לשקיפות פיננסית מצד החברות ולהגנה על המשקיעים האמריקאים. במשך שנים, חברות סיניות נהנו מגישה לבורסות בארה"ב אך סירבו לחשוף את הדוחות שלהן לרגולציה אמריקנית כמו אצל חברות אמריקניות, כפי שדורשת רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC). הסיבה: החוק הסיני אוסר על שיתוף מידע מסוים, בטענה לריבונות וביטחון לאומי.


החוק קובע שכל חברה זרה שנסחרת בבורסות בארה"ב חייבת לאפשר לרשויות האמריקאיות לבדוק את הדוחות הכספיים שלה. אם החברה מסרבת לאפשר את הבדיקה במשך שלוש שנים רצופות, היא נמחקת אוטומטית מהמסחר, כשהממשל יכול גם להשתמש בחוק כדי למחוק חברות כאלו לפני שעוברות שלוש שנים. החוק חל על כל החברות הזרות, אך בפועל הוא ממוקד כמעט אך ורק בחברות סיניות, שכן הן כמעט היחידות שלא משתפות פעולה עם הרגולטורים בארה"ב.


כבר בינואר 2021, זמן קצר לפני סיום כהונתו, טראמפ השתמש בכלי הזה. הבורסה האמריקאית מחקה שלוש חברות תקשורת סיניות: China Mobile, China Telecom ו-China Unicom, בעקבות החלטה שקבעה שהן קשורות לצבא הסיני. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה שהחוק יושם והיא משמשת כתקדים שמוכיח כי האיום למחוק מניות סיניות הוא לא רק תיאורטי.


מה קורה אחרי שהמניות נמחקות?

אם חברה נמחקת מהמסחר, היא יכולה לנסות להיסחר בבורסות אחרות בעולם (למשל בהונג קונג), או לעבור למסחר בשוק ה-OTC (מעבר לדלפק) בארה"ב, אך שם הסחירות והאמינות נמוכות יותר. עבור חברות רבות מדובר בפגיעה קשה במוניטין ובגישה שלהן לגייס הון. בנוסף, מחיקה כזו עלולה להוביל למכירה כפויה של מניות על ידי משקיעים מוסדיים בארה"ב, שלהם אסור להחזיק ניירות ערך שלא רשומים כחוק, מה שכנראה יוביל לירידות חדות במניות.

קיראו עוד ב"גלובל"


לפי ההערכות של גולדמן זאקס, אם אכן יימחקו המניות הסיניות, המשקיעים האמריקאים ייאלצו למכור מניות בהיקף של כ-800 מיליארד דולר, סכום עצום שיכול לגרום לקריסה בשווי של חברות ולקפיצת מדרגה משמעותית במתיחות בין סין לארה"ב.


מעבר לסכום הגדול שייצא מהבורסה, גם בסין עלולים להגיב בצעדים שיכללו למשל הוראה למשקיעים סינים למשוך כספים מהשוק האמריקאי. לפי הערכות, ההשקעות הסיניות בחברות ציבוריות בארה"ב עומדת על כ-370 מיליארד דולר, סכום שמקביל לתמ"ג של מדינות כמו דנמרק או מצרים.


למה המניות הסיניות בכלל נסחרות בארה"ב ואיך זה מתאפשר?

השוק בארה"ב הוא הגדול ביותר בעולם וגם החברות הסיניות רוצות ליהנות מגישה להון האמריקאי. חברות סיניות רבות נרשמות למסחר באמצעות מנגנון שנקרא ADR, תעודת פיקדון אמריקאית (American Depositary Receipt). זה מנגנון שמאפשר לחברה זרה להיסחר כאילו הייתה חברה אמריקאית, באמצעות תעודות שמייצגות את מניותיה המקוריות. ה-ADR מונפק על ידי בנק אמריקאי, והמשקיעים יכולים לסחור בהן כמו כל מניה אחרת.


עבור החברות הסיניות, זהו יתרון ברור: חשיפה למשקיעים מערביים, נגישות למקורות הון גדולים, ושיפור במוניטין ובתדמית. עבור המשקיעים, זה גשר להשקעות בחברות מהשוק השני בגודלו בעולם. מחיקה תנתק את הגשר הזה, מה שעלול להוביל לפגיעה לא רק בחברות הסיניות אלא גם במשקיעים האמריקאים.


החברות הסיניות הבולטות בוול סטריט

בוול סטריט נסחרות היום חברות סיניות ענקיות. הגדולה ביותר היא ענקית המסחר האלקטרוני עליבאבא Alibaba -0.61%   שידועה גם כ"אמזון הסינית". מעבר לפעילות המסחר שלה, לעליבאבא יש פעילויות נוספות שהבולטת שבהן היא אולי ההשקעה שלה בבינה מלאכותית. רק בחודש שעבר השיקה עליבאבא מודל AI חדש בשם 'Qwen2.5-Omni-7B', המסוגל לעבד טקסט, תמונות, אודיו ווידאו בו-זמנית. החידוש המשמעותי הוא שהמודל קטן מספיק כדי לפעול על סמארטפון ללא צורך בחיבור רציף לרשת. עליבאבא נסחרת לפי שווי של כ-259.6 מיליארד דולר ומתחילת השנה עלתה המניה ב-26.9%.


ענקית סינית נוספת שנסחרת בארה"ב היא באידו Baidu.com, Inc  שנסחרת לפי שווי של 28.5 מיליארד דולר אחרי ירידה של 1.8% מתחילת השנה. באידו היא החברה שפיתחה ומתפעלת את מנוע החיפוש הגדול בסין, המקביל של גוגל, וגם היא משקיעה ב-AI - היא השיקה בחודש שעבר מודל בשם Ernie X1, שפועל בדומה ל-DeepSeek R1, המודל שהפתיע את עמק הסיליקון בכך שהצליח להציג ביצועים ברמה גבוהה בעלות פיתוח נמוכה משמעותית.


חברה סינית נוספת היא חברת האחזקות PDD PDD -1.72%   שנסחרת לפי שווי של 128.2 מיליארד דולר אחרי ירידה של כ-2% מתחילת השנה. החברה מחזיקה בפלטפורמת המסחר האלקטרוני Pinduoduo אבל הפעילות הגדולה באמת שלה היא אתר Temu, אתר מסחר אלקטרוני ענק נוסף שפועל יותר בתחום האופנה לצד חברת Shein הסינית הפרטית.


ויש עוד מספר לא קטן של חברות סיניות שנסחרות בארה"ב לפי שווי של מיליארדים ועשרות מיליארדים - יצרנית המשחקים NetEase NetEase -2.09%   שנסחרת לפי שווי של 61.8 מיליארד דולר,  Yum China Yum China -1.07%   שמפעילה את רשתות KFC, פיצה האט וטאקו בל בסין ונסחרת לפי שווי של 16.4 מיליארד דולר, וגם חברות רכב כמו אקספנג Xpeng Motors 0.98%   שנסחרת לפי שווי של 18 מיליארד דולר, ליי Li Auto -0.09%   שנסחרת לפי שווי של 22.7 מיליארד דולר, NIO NIO 0%   שנסחרת לפי שווי של 7.7 מיליארד דולר ועוד חברות נוספות.


בשוק בינתיים סקפטיים

למרות הרטוריקה התקיפה של הממשל, יש מי שסבורים שמדובר עדיין רק באיום ריק. דיוויד הארדן, מנהל השקעות בכיר בחברת ההשקעות Summit Global Investments, מעריך שלא תתבצע מחיקה כוללת, גם בגלל הקושי הטכני וגם כי ארה"ב לא תרצה להיתפס כמקום שסוגר את הדלת בפני חברות זרות. מצד שני, הוא גם מזהיר את המשקיעים מלהשקיע כעת במניות הסיניות, לפחות עד שהתמונה תתבהר. "אני לא רואה מצב שהמניות הסיניות נמחקות מהמסחר", אמר. "הממשל עדיין רוצה שחברות זרות יראו את ארה"ב כמקום חופשי".


מנגד, בבנק ההשקעות UBS מזהירים שכן קיים תרחיש שבו גופים מוסדיים ייאלצו למכור את ההחזקות שלהם, והמניות הסיניות יועברו למסחר בשוק מעבר לדלפק (OTC), שם כאמור התנודתיות והנזילות נמוכות יותר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    וחברת Lie Neo הסיניות כדאי לפגוע בשוק הרכב הסיני טראמפ. (ל"ת)
    ליטאי 17/04/2025 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תמחק את Xpeng טראמפ וטבע הישראלית. (ל"ת)
    ליטאי 17/04/2025 14:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 17/04/2025 13:28
    הגב לתגובה זו
    תעודות הסל שיתכסו מול בורסות המקור. זה עיניין טכני. תפסיקו לעקוב מול התעודות האמרקאיות בבוקר בפתיחה יש עדיין מסחר חופף כדי להיות 100% מתואם. התעודות האילו ביטוח לקריסת המערב חייב שיהיו חלק מפיזור. ויהיא מה. סין מתחרה יל מקום 1 לא לזלזל.
  • 1.
    אנונימי 17/04/2025 12:53
    הגב לתגובה זו
    לא יקרה בחיים זה מאות מיליארדים שימחקו לחברים שלו
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

קוראוויבקוראוויב

המשקיעים מאבדים סבלנות: קורוויב נאבקת להוכיח שהיא יכולה להרוויח

לאחר זינוק חד מאז ההנפקה, המניה נסוגה על רקע עלויות הקמה גבוהות, חוב משמעותי והמתנה להוכחה שהשקעות בתשתיות מתורגמות לשורה התחתונה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה CoreWeave

מניית קורוויב CoreWeave -5.54%  , אחת ההנפקות המדוברות של השנה בתחום תשתיות הבינה המלאכותית, נמצאת בתקופה מאתגרת. לאחר מהלך עליות מהיר בחודשים הראשונים למסחר, איבדה המניה חלק ניכר מערכה, כאשר המשקיעים מתמקדים פחות בפוטנציאל ויותר ביכולת של החברה לייצר רווח נקי.

החברה הונפקה במרץ במחיר של 40 דולר למניה, על רקע מעבר אסטרטגי מפעילות כריית קריפטו לתחום תשתיות מחשוב ייעודיות ל-AI. המודל של קורוויב מבוסס על הקמה ותפעול של מרכזי נתונים עתירי שבבים והשכרת כוח מחשוב לגופים הזקוקים לעיבוד בקנה מידה חריג. בתחילת הדרך, השוק קיבל את הסיפור בהתלהבות. הביקוש לכוח מחשוב עבור מודלים של בינה מלאכותית זינק, והמשקיעים העריכו כי פערי ההיצע יאפשרו לחברות כמו קורוויב לצמוח במהירות. בתוך חודשים ספורים זינקה המניה לשווי שוק חריג בשביל חברה צעירה.


השינוי בסנטימנט

במחצית השנייה של השנה חל שינוי חד בסנטימנט. העלויות הגבוהות הכרוכות בהקמת מרכזי נתונים, עיכובים בפרויקטים והחשש מהיקף המימון הנדרש החלו להכביד על המניה. הירידות האחרונות משקפות שינוי רחב יותר בגישת השוק כלפי חברות AI עתירות השקעה. אחת הנקודות המרכזיות שמטרידות את המשקיעים היא מבנה החוב של החברה, כאשר קורוויב נשענת על מימון משמעותי כדי להרחיב את קיבולת הענן שלה, והיקף החוב שצברה מחדד את הרגישות שלה לעלויות ריבית ולשינויים בתנאי השוק.


גם בצד התפעולי נרשמו קשיים, לאחר שהחברה הקימה מרכזי נתונים בקצב מהיר וחשפה את עצמה לאתגרים לוגיסטיים ותפעוליים, כולל תלות בשרשראות אספקה מורכבות ובתנאי מזג אוויר. עיכובים בפרויקטים מסוימים פגעו באמון המשקיעים ביכולת החברה לעמוד ביעדים.

קורוויב מדגישה כי היא פועלת בשיטה שמרנית יחסית, שלפיה השקעות מתבצעות רק כאשר קיימים חוזים מחייבים מצד לקוחות. עם זאת, בשוק ההון קיימת הבחנה ברורה בין רווחיות תפעולית לבין רווח נקי, והפער ביניהן ממשיך לעורר סימני שאלה.