אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

האינפלציה בגוש היורו עלתה בדצמבר, חודש שלישי ברצף

האינפלציה בגוש האירו ממשיכה לעלות ועמדה בדצמבר על 2.4%, לעומת 2.2% בנובמבר; אחרי 4 הורדות ריבית בחצי השנה האחרונה, מה הבנק המרכזי האירופאי יחליט בהחלטה הבאה בסוף החודש?

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה אירופה אינפלציה

האינפלצייה בגוש האירו המשיכה לעלות גם בדצמבר, זה החודש השלישי ברציפות, ועמדה על 2.4%. האינפלציה בגוש האירו רשמה עלייה נוספת בדצמבר, כשהגיעה ל-2.4%, בהתאם לצפי בשוק. האינפלציה ממשיכה להתרחק מהיעד של הבנק המרכזי האירופאי (ECB) של 2% ומורידה את הסיכויים להורדת ריבית בהחלטה הבאה ב-30.1, זאת אחרי 3 הורדות ריבית בחצי השנה האחרונה לרמה של 3%.


הסיכויים להורדת ריבית גדולה יורדים

למרות העלייה באינפלציה, רבים מהמשקיעים עדיין מצפים להורדה של 25 נקודות בסיס בהחלטה הקרובה. חלק מהמשקיעים אף קיוו לצעד אגרסיבי יותר עם הורדה של 50 נקודות בסיס, אך נראה שהסיכויים של האפשרות הזו הולכים ויורדים. לפי אתר ההימורים Polymarket, המשקיעים צופים הורדת ריבית של 25 נקודות בסיס בסבירות של 93%, בעוד פחות מ-2% צופים הורדה גדולה יותר.


קמיל קובר, כלכלן מ-Moody’s, התייחס לנתוני האינפלציה האחרונים ואמר כי "הסיכון לצעד הרחבה משמעותי בינואר הולך וקטן במהירות". לדבריו, האינפלציה הגבוהה ממשיכה לעמוד בדרכם של קובעי המדיניות, שמנסים לאזן בין הצורך בתמיכה בצמיחה לבין החשש מלחצי מחירים ממושכים".


הבנק המרכזי האירופי מעריך כי האינפלציה תחזור להתקרב ליעד של 2% במהלך השנה, וישנם חברים בקבוצה הקובעת את המדיניות המביעים חשש שהאינפלציה עלולה אפילו ליפול מתחת ליעד. עם זאת, הנתונים העדכניים מפחיתים את החשש מהתרחיש הזה. וינסנט סטאמר, כלכלן בבנק המסחרי הגרמני, ציין כי "הסבירות לירידה מתחת ליעד במחצית הראשונה של השנה נראית כעת נמוכה מאוד".


תשואות האג"ח לשנתיים בגרמניה, הנחשבות למדד מרכזי לעלויות המימון בגוש האירו, ירדו ב-0.02% ל-2.18%, לאחר פרסום הנתונים. במקביל, שוק המניות האירופי נותר יציב, כאשר מדד Stoxx Europe 600 עלה בפחות מ-0.1%. גם האירו שמר על מגמת עלייה מול הדולר והתחזק ב-0.3%, כשהגיע ל-1.043 דולר.


כמו בארה"ב - גם באירופה השירותים דוחפים את האינפלציה

בדומה לארה"ב, גם באירופה העלייה במחירי השירותים היא אחד הגורמים הדומיננטיים שדוחפים את האינפלציה למעלה. אינפלציית השירותים באירופה עלתה ב-0.1% ל-4%, נתון שמדאיג חלק מקובעי המדיניות בבנק המרכזי. "ה-ECB צפוי להמשיך להוריד את הריבית בקצב מתון, על אף התחזית הכלכלית העגומה", אמר ג'ק אלן-ריינולדס, אנליסט מחברת Capital Economics.

קיראו עוד ב"גלובל"


הנתונים גם מראים כי אינפלציית הליבה, שאינה כוללת מחירי מזון ואנרגיה הנחשבים לתנודתיים, נותרה יציבה על 2.7%. נתון זה מהווה תמיכה למתנגדי הורדת ריבית אגרסיבית, הטוענים כי האינפלציה הכללית עדיין גבוהה מדי, במיוחד במגזר השירותים.


מה צופים האנליסטים לכלכלת אירופה?

בנק אוף אמריקה לאחרונה פרסם תחזית לכלכת אירופה לשנה הקרובה. על פי הדו"ח, הצמיחה הצפויה היא 0.9% בלבד - מה שמדגיש את האתגרים הכלכליים המשמעותיים שעמם מתמודדת היבשת. הנק גם מעריך נתוני צמיחה רבעוניים נמוכים בטווח של 0.1%-0.2%, כאשר אחת הסיבות לכך היא רמת צריכה פרטית והשקעות נמוכה, המשקפת את חוסר הביטחון הכלכלי באירופה.


בנוסף, הבנק מעריך כי האינפלציה באירופה דווקא כן תרד מתחת ליעד של 2% שקבע ה-ECB. התחזית לאינפלציה כוללת ל-2025 היא 1.6%, ואילו האינפלציה הבסיסית צפויה להגיע ל-1.9%. למרות זאת, הדו"ח מזהיר מפני עליות מחירים בטווח הקצר, בייחוד בעקבות עליית מחירי הגז הטבעי. הדו"ח מדגיש את ההשפעה של מחירי האנרגיה על האינפלציה, ונכתב בו כי, "מחירי הגז הטבעי שצפויים לעלות בכ-6% ב-2025 עשויים לגרום לאינפלציה גבוהה יותר ולפגוע בצמיחה הכלכלית בטווח הקצר".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    abu lapid 08/01/2025 17:33
    הגב לתגובה זו
    woke idiots
טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?

הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.


הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.


עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.


בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.


שוק העבודה 

למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.


אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה

ההחלטה להטיל מכסים גבוהים יותר על סחורות ישראליות צפויה לייקר את המוצרים ולפגוע בתחרותיות ותתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה

אדיר בן עמי |

הנהגת האיחוד האירופי החליטה לפגוע בהסכמים המסחריים עם ישראל, צעד שיכול להכביד על הכלכלה הישראלית במאות מיליוני אירו מדי שנה. החלטה זו מגיעה לאחר לחצים פנימיים גוברים באירופה להחמיר את העמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה. במקום לפעול על מנת להפעיל לחצים על מדינות טרור כמו קטאר שמממנות את חמאס, נראה שבאירופה שכחו איך המלחמה הזו החלה מלכתחילה.


התוכנית האירופית צפויה לפגוע בכשליש מהיצוא הישראלי לאירופה, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה. מדובר בסכום משמעותי, שבסופו של דבר יכביד על כלכלת ישראל ויגרום למחירי המוצרים הישראליים לעלות. האירופים מבטלים למעשה את ההנחות המכסיות שניתנו לישראל ומטילים עליה מכסים גבוהים יותר לפי כללי ארגון הסחר העולמי. המשמעות היא שהמוצרים הישראליים בחנויות האירופיות יעלו ב-227 מיליון אירו בשנה - כסף שיועבר ישר לרשויות המכס האירופיות. התחרותיות של החברות הישראליות תקבל מכה, כי הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות.


הפגיעה תתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה. מדובר בסחורות שישראל מספקת לעולם באיכות גבוהה ובמחיר תחרותי. החברות הפועלות בתחומים הללו התרגלו למשטר מסחר מועדף מזה שלושה עשורים, מאז החתימה על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי בשנות ה-90. עכשיו הן תצטרכנה לשלם מכס נוסף, צעד שייקר את המוצרים או יפגע ישירות ברווחיות.


ההליך צפוי לקחת חודשים

במקום לבטל את כל ההסכמים עם ישראל, האירופיים בוחרים לחתור תחת החלק המסחרי בלבד, תוך שמירה על תחומים אחרים כמו העברת כספים בין הבנקים ופעילות המכס השוטפת. המהלך נועד למעשה להציג עמדה פוליטית ברורה מבלי להרוס את כל המערכת הכלכלית בין הצדדים. ההליך הפנימי באירופה טרם הושלם. הצעת הנציבות האירופית דורשת את אישור רוב המדינות החברות, ובינתיים מדינות כמו גרמניה והולנד מביעות הסתייגויות בנוגע לעומק הצעדים. יתכן שההליך יימשך חודשים.


המהלך הזה הוא חלק מהמאבק הדיפלומטי הרחב יותר. מעבר לסנקציות הכלכליות, אירופה מתכננת להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראליים נוספים, להקפיא תכניות סיוע לממשל הישראלי ולחזק את הסנקציות כלפי חמאס. המיעוט המוסלמי הקיצוני שכבר חדר למדינות באירופה, לוחץ על הממשלות ואלה, לא במפתיע, נכנעות תחת הלחץ.